הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 5,477 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2161340 הכנסת העשרים וארבע יוזמות: חברות הכנסת נעמה לזימי אבתיסאם מראענה ______________________________________________ פ/2261/24 הצעת חוק הסדרת מעמדם של אנשי צוות בהפקות מקומיות, התשפ"ב–2021 דברי הסבר שוק ההפקות מתאפיין בישראל בכך שהמועסקים בו עונים להגדרות שנקבעו בפסיקה של "עובדים" אך בפועל מועסקים כ"משתתפים חופשיים" בחשבונית ולא מקבלים תלוש שכר. מהות העסקה זו שוללת את זכויות העובד הבסיסיות כגון הגבלת שעות עבודה והעסקה בשעות מרובות ללא כל מכסה, המחוקק כבר קבע כי על עובדים אלו יהיו זכאים לדמי אבטלה וייחשבו כעובדים לצורך סיווגם במוסד לביטוח לאומי למרות שיטת התשלום בחשבונית. בנוסף הייחודיות של ענף ההפקות מתבטאת בכך שמדובר בענף המאופיין בעבודה אישית, במיעוט מפיקים וריבוי אנשי צוות. לפיכך, בדומה למדינות מערביות אחרות בהן ישנו ריבוי קטגוריות של העסקה המעניקות זכויות וחובות שונים בין דפוס העסקה אחד לשני, מוצע לקבוע כי חלק קטן מחוקי העבודה יחולו על העסקת אנשי הצוות בתחום ההפקות, וזאת על מנת להבטיח את בריאותם, חופש ההתארגנות וכבוד האדם. בישראל השיטה המשפטית מכירה בכך שוב ושוב כפי שנפסק בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 37078-11-13‏ ‏ חברת חשמל לישראל בע"מ נ' ליה נאידורף "שלפיה הכרה בקיומם של יחסי עובד ומעסיק הינה תלוית הקשר ומשכך יכול ויקבע כי יש להכיר בקיומם של יחסים שכאלה לצורך חוק מסוים בלבד ואף לצורך סעיף מסוים באותו חוק (דנג"ץ 4601/95 חי יוסף סרוסי נ' בית-הדין הארצי לעבודה נב(4) 817 (1998); בג"ץ 1163/98 עפר שדות נ' שירות בתי הסוהר, נה(4) 817 (2001); בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628 (1996); תבע (ארצי) נה/02-109 אסנת דפנה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי [ניתן ביום 10.1.1996]). ואולם, ראוי שיישום של ההלכה ביחס לענף תעסוקה שלם תיעשה בחקיקה ראשית ולא בדרך של הסדרה שיפוטית. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בחשוון התשפ"ב (11.10.2021) מטרת החוק 1. מטרת חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי הצוות הטכני וההפקה בהפקות מקומיות ואת זכויותיהם כפרט וכציבור. הגדרות 2. בחוק זה – איש צוות מקצועי" – אדם הנמנה על הצוות הטכני בהפקה קולית או חזותית, ונדרש לבצע את העבודה באופן אישי; "איש צוות הפקה" – אדם הנמנה על צוות הפקה, ונדרש לבצע את העבודה באופן אישי; "הפקה" – תכנית המשודרת בטלוויזיה, בקולנוע או באמצעי אחר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה הנצפית בישראל; "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, לרבות צו הרחבה והסדר קיבוצי בכתב, כמשמעותם בחוק האמור; "מזמין" – מי שאצלו, בשירותו או עבורו מתבצעת עבודה אישית של איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה; "השר" – שר הכלכלה והתעשייה. החלת תנאי העבודה 3. (א) החיקוקים המפורטים בתוספת הראשונה יחולו על התקשרות של מזמין עם איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה לביצוע הפקה, אף אם התקשרות כאמור נוסחה כהתקשרות קבלנית, ולעניין זה יראו את איש הצוות המקצועי או איש צוות ההפקה, כעובדו של המזמין. (ב) התקשרויות עם איש צוות מקצועי או עם איש צוות הפקה לביצוע הפקה שנעשית מכוח החיקוקים המנויים בתוספת השנייה, ייעשו בהתאם להוראות חוק זה בלבד. התארגנות של אנשי צוות מקצועי או אנשי צוות הפקה 4. התארגנות של אנשי צוות מקצועי או אנשי צוות הפקה שהתקשרו בחוזה עם גוף שידור או חברת הפקה לקידום אינטרסים שלהם, יראו אותה כארגון עובדים לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957; יראו הפגנה של אנשי צוות כאמור או הפסקת עבודה שלהם, כשביתה לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957. שמירת זכויות 5. (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה לפי כל דין או חוזה; ב) על אף האמור בסעיף 3, אם נקבעו בחוזה ההתקשרות שבין איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה, ובין מזמין או חברת הפקה מטעמו, תנאים מיטיבים לעומת התנאים הקבועים בחוקים ובצווי ההרחבה האמורים בסעיף 3 יחולו תנאי חוזה ההתקשרות כאמור. יחסי עבודה בין איש צוות לבין מזמין שירות 6. (א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד צוות אצלו. (ב) אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין איש צוות. דין המדינה כמזמין 5. לעניין חוק זה, דין המדינה כדין כל מזמין אחר. איסור התניה 6. (א) זכותו של איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לוויתור. (ב) הוראה בחוזה ולפיה איש צוות מקצועי או איש צוות הפקה ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין, או חברת הפקה מטעמו, לפי חוק זה, או הוראה בחוזה המתנה על זכות כאמור כלפי מזמין או חברת הפקה מטעמו לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא המזמין, חברת ההפקה מטעמו, או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסוים או בלתי מסוים. ביצוע ותקנות 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – (1) לשנות את התוספת הראשונה או את התוספת השנייה; (2) להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה. תוספת ראשונה (1) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז–1977; (2) חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957; (3) חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957; (4) חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998; (5) חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953; (6) חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954; (7) חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; (8) חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987; (9) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951; (10) חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958; (11) חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996; (12) חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; (14) חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969; (15) פקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל–1970; (16) סעיף 3(4)(9) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988. תוספת שנייה (1) תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס"ה–2005; (2) חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990; (3) חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014; (4) חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982.