הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2021 באוקטובר19 1453 י"ג בחשוון התשפ"ב עמוד 56 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2021-) (פסילת ראיה), התשפ"ב19 'הנידמה למסהצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס הצעות חוק הצ41 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו56 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2021-) (פסילת ראיה), התשפ"ב19 'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס א12 הוספת סעיף .1 : יבוא12 , אחרי סעיף1‏1971-בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א "סמכות לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין א.12 ,בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה (א) ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה. ,]מוצע לתקן את פקודת הראיות [נוסח חדש 1 סעיף פקודת הראיות), ולעגן- (להלן1971-התשל"א בה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין. מטרת התיקון לתת ביטוי לתכליות של הגנה על זכויות חשודים ונאשמים ועל הגינות ההליך הפלילי חינוכית-וטוהרו, וכן לתת ביטוי לתכלית ההרתעתית שלפיה יהיה בפסילת ראיות כדי להרתיע את רשויות החקירה מפני פעולות חקירה פסולות בעתיד. עד כה, ובהעדר הסדר חקיקתי מתאים פותחה סמכות 5121/98 זו לפסילת ראיות בפסיקה ונקבעה לראשונה בע"פ הלכת- ) (להלן2006( 461 ,)1(יששכרוב נ' התובע הצבאי סא יששכרוב). הכלל שנקבע בפסק הדין נועד לקדם את הגינות ההליך הפלילי ולמנוע פגיעה בזכות הפרט להליך הוגן. כלל הפסילה מתבסס על ההנחה כי קבלתה במשפט של ראיה שהושגה שלא כדין עלולה להכתים את ההרשעה ולפגוע בלגיטימיות שלה, גם אם אין חשש לאמיתותה של הראיה. קבלת הראיה עלולה להביא לכך שבית המשפט ייתפס כמי שמכשיר את הפגם ונותן את ידו לאחר מעשה לאי־החוקיות שבהתנהגות החוקרים, והיא עלולה לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי, באמון הציבור בו ובהגנה על זכויות הנאשם. כמו כן, עולה חשש כי השתתת הרשעה על ראיה מסוג זה עלולה ליצור תמריץ לפעולות חקירה עתידיות בלתי כשרות. כדי למצוא איזון ראוי בין ההגנה על הגינות ההליך לבין ערכים ואינטרסים נוספים כגון גילוי האמת וההגנה על שלום הציבור, נקבע כלל פסילה יחסי שמותיר שיקול דעת לבית המשפט בקבלת ההחלטה על פסילת ראיה. פיתוח ויישום הכלל בפסיקה הוביל לקביעת תנאים :שבהתקיימם יהיה ניתן לפסול ראיות שהושגו שלא כדין כאשר מדובר בראיות שהושגו בעקבות נקיטת אמצעי חקירה המנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או בנוהל מחייב, אמצעים בלתי הוגנים או אמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות יסוד מוגנת; תנאי מצטבר נוסף הוא כי הפגיעה בזכות להליך הוגן תהיה פגיעה מהותית; עוד נקבעו שלוש קבוצות עיקריות של שיקולים שיהוו קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בעניין: אופייה וחומרתה של אי–החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה, מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה והנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה. כמה פסקי דין עיקריים פיתחו את כלל הפסילה הפסיקתי עזבון המנוח1301/06 מאז הלכת יששכרוב ובהם: ע"פ 2939/09 ); ע"פ2009( 177 )2(יוני אלזם נ' מדינת ישראל סג אסף9956/05 ); ע"פ15.10.09( פילצה ואח' נ' מדינת ישראל ניקולאי בונר5417/07 .4); ע"פ11.09( שי נ' מדינת ישראל '4 איתן פרחי נ988/08 3); ע"פ0.05.2013( נ' מדינת ישראל סלימאן אל5956/08 ); ע"פ2011( 626 )1(מדינת ישראל סה אברהם10141/09 ); רע"פ2.311.2011( עוקה נ' מדינת ישראל 61/4410 ); ע"פ2012( 305 )3(בן חיים נ' מדינת ישראל סה 3237/15 ); ע"פ10.0.42013( טדרוס גטצאו נ' מדינת ישראל 2868/13 ); ע"פ01.06.2016( און יהודה נ' מדינת ישראל ).2.8.18( חייבטוב נ' מדינת ישראל )69/23/הרקע להצעת חוק זו הוא הצעת חוק פרטית (פ ,שהגיש חבר הכנסת דאז גדעון סער, כיום שר המשפטים 12( שהועלתה לדיון בוועדת שרים ביום כ' בתמוז התש"פ ). בעקבות אותה הצעת חוק התקיימו בשנים2020 ביולי דיונים בוועדה המייעצת לשר המשפטים2021– ו2020 לעניין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט הוועדה- העליון בדימוס, השופטת עדנה ארבל (להלן לסדר דין פלילי וראיות או הוועדה). בסיום דיוני הוועדה בעניין, היא המליצה לעגן בחקיקה את כלל הפסילה מחמת הוגנות ההליך ולכלול בנוסח התיקון סעיף שיקבע את נוסחת האיזון שלפיה יקבע בית המשפט אם לפסול את הראיה או לקבלה. המלצות הוועדה התבססו על דיונים קודמים שערכה הוועדה בסוגייה של פסילת הודאת נאשם מחמת פגיעה בהוגנות ההליך, על הצעת החוק הממשלתית ,)) (הודאת נאשם18 'לתיקון פקודת הראיות (תיקון מס , שעברה קריאה ראשונה בכנסת העשרים2016-התשע"ו - הצעת חוק הודאת נאשם) (הצ"ח הממשלה- (להלן )), על פסקי2016 במרס28( , מיום י"ח באדר ב' התשע"ו1037 דין רבים שיישמו ופיתחו את כלל הפסילה הפסיקתי ועל סקירת המשפט המשווה בסוגיה. 3.88 '4; ס"ח התשע"ז, עמ21 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 1 ד ב ר י ה ס ב ר 57 הצעות חוק הצ41 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בכללים לפסילת (ב) "ראיות הקבועים בהוראות חוק אחרות. אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בכללים לפסילת (ב) "ראיות הקבועים בהוראות חוק אחרות. התנאים העיקריים שחברי הוועדה הסכימו שיש ,לכלול בנוסחת האיזון הם כי הראיה הושגה שלא כדין וכי קבלת הראיה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן. כמו כן המליצה הוועדה לקבוע כי יש לתת משקל לאינטרס הציבורי בעת קבלת ההחלטה, וכי בית המשפט יהיה רשאי לפסול ראיה גם במצב שבו ההפרה בוצעה כלפי עד ולא כלפי הנאשם. עמדת המיעוט בוועדה הציעה, כי נוסחת האיזון תכלול גם פירוט של האינטרס הציבורי, באופן שיובהר כי אינטרס זה, שבו יש להתחשב לצד השלכות הפגיעה בזכות להליך הוגן, נוגע לחקר האמת ולהגנה על שלום הציבור, בדומה לפירוט הקיים בפסיקה, וכן סעיף המפרט רשימת שיקולים שבהם יתחשב בית המשפט בבואו לדון באפשרות של פסילת ראיה. הובהר כי מוצע שרשימה זו לא תהיה רשימה סגורה וממצה, ונטען כי כך יתאפשר למחוקק לכוון את אופן קבלת ההחלטה על פסילת ראיות ולהגביר את הוודאות המשפטית, ולסייע בהכוונת התביעה הכללית בבואה לקבל החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק. בניגוד לעמדה זו, עמדת הרוב בוועדה הייתה כי פירוט רשימת שיקולים עלולה לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי ולמנוע את המשך פיתוח ההלכה בהתאם לנסיבות המשתנות בתיקים עתידיים. לפי עמדה זו רשימת שיקולים כמו זו שהוצעה אינה תורמת תרומה משמעותית להבניית שיקול הדעת של בתי המשפט ואינה הולמת כלל פסילה יחסי. הצעת החוק קרובה בגישתה לעמדת הרוב בוועדה ומטרתה היא לעגן לראשונה בחקיקה את סמכות בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין ובכך להעניק משקל משמעותי לזכות להליך הוגן ולחזקה. מוצע להותיר שיקול דעת רחב לבתי המשפט כך שעוצמת ההפרה תישקל תוך איזון בין כלל השיקולים הנוגעים לעניין, בהתאם לנסיבות של כל מקרה. ,מוצע להחיל את כלל הפסילה לגבי כל סוגי הראיות וזאת באמצעות הרחבת הכלל שהוצע במסגרת הצעת חוק הודאת נאשם, שהייתה פרי המלצותיה של אותה ועדה וכללה סעיף שקבע עילת פסילה מחמת פגיעה בהוגנות ההליך לגבי הודאות בלבד. הליכי החקיקה לגבי הצעה זו לא הושלמו, וכעת מוצע לעגן סמכות דומה לזו שהוצעה בעבר, אשר תחול לגבי כל סוגי הראיות שהושגו בדרך שאינה כדין. על פי ההצעה יהיה ניתן לפסול ראיות שהושגו כתוצאה מהפרת דין שבוצעה כלפי עד, ולא רק כלפי נאשם. בכך מוצע לקבוע אמירה חד־משמעית ולפיה לבית המשפט נתונה הסמכות לפסול כל ראיה, ובכלל זה הודעת נאשם, הודעת עד וראיה חפצית. א המוצע נועד להבהיר שהכלל12 סעיף קטן (ב) לסעיף המוצע בסעיף קטן (א) אינו גורע מתחולתם של הכללים הקבועים בהוראות חוק אחרות בעניין פסילת ראיות לחוק האזנת13 לפקודת הראיות, סעיף12 שהם: סעיף ,3 לחוק הגנת הפרטיות2 , וסעיף1979-סתר, התשל"ט . ההסדר המוצע אינו מהווה הסדר ממצה1981-התשמ"א לעניין קבילותן של ראיות שהושגו תוך הפרת הדין. השפעה על זכויות ילדים ההצעה צפויה להשפיע גם על קטינים שנחקרים כחשודים או כעדים, והחלטות בעניין פסילת ראיות לפי הסעיף המוצע עשויות להתקבל גם על ידי בתי משפט לנוער הדנים בעניינם של נאשמים קטינים. כמו כן התיקון עשוי להשפיע במקרים מסוימים על ילדים נפגעי עבירה. מאפייניהם הייחודיים של קטינים אמורים להילקח בחשבון במסגרת יישום נוסחת האיזון הקבועה בכלל הפסילה. ד ב ר י ה ס ב ר 19.10.2021 ,, י"ג בחשוון התשפ"ב1453 - הצעות חוק הממשלה סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים1.62 המחיר