הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2162000
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן
______________________________________________
פ/2361/24
הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ב–2021
דברי הסבר
מוצע להכיר במעמד חוקי של 'עוסק זעיר', במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי על עסקים בעלי הכנסות נמוכות. כיום עוסק שהכנסותיו אינן עולות על 60% מן השכר הממוצע במשק נדרש לפתוח תיק במס הכנסה, במע"מ, ובביטוח הלאומי, למרות שבפועל לרוב לא יידרש לשלם מס הכנסה מהכנסותיו או לגבות מע"מ בגין עסקאותיו. כדי לצמצם את חסמי הפתיחה של עסקים זעירים ולפשט את ההליך מוצע לקבוע מעמד עוסק זעיר של מי שהפדיון השנתי מעיסוקיו כעוסק זעיר אינו עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק. עוסק זעיר יהיה פטור מגביית מע"מ עבור עסקאותיו וידווח על הכנסותיו באמצעות מערכת מקוונת שתחסוך את פתיחת התיק.
בנוסף מוצע כי עוסק זעיר שהפדיון מעיסוקו כעוסק זעיר בשנת המס בצירוף שאר הכנסותיו מיגיעה אישית באותה שנה אינם עולים על סך 60% מהשכר הממוצע במשק, יהיה פטור מתשלום מס הכנסה וישלם שיעור של 5% מהכנסותיו למוסד לביטוח לאומי עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. עוסק זעיר שאינו עומד בקריטריון זה יחויב בתשלום מס הכנסה בשיעור של 35% על הכנסותיו מהעיסוק הזעיר, אך יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
בנוסף, החוק נועד להסיר חסמים ולאפשר התקשרות יעילה עם עוסקים זעירים המתקשרים עם בתי עסק אחרים בהעסקה חלקית ומוגבלת, ולעיתים עיסוקם עם לקוחות רבים במקביל. אחד החסמים הרגולטורים העומדים בפני העוסק הזעיר הוא החשש כי התקשרות עמו תיצור יחסי עבודה בינו ובין הלקוח ותחייב את הלקוח בעלויות נוספות ובחובות סוציאליות שהוא מתקשה לצפות. החשש מהתקשרותם של לקוחות – שברוב המקרים הם עצמם עסקים – עם עובד זעיר גדל עוד יותר בשל העובדה שיחסי העבודה אינם מוגדרים בחוק. יחסים אלו הם פרי יצירתה של הפסיקה ונקבעים על ידי בתי המשפט או בתי הדין לעבודה ממקרה למקרה על פי מבחנים נסיבתיים. יתר על כן, הכנסותיו הזעירות יחסית של העוסק הזעיר עלולות להביא את בתי המשפט או בתי הדין לקבוע כי קיים יחס של פערי כוחות בין הצדדים ופערי כוחות אלו מחייבים הכרה בקיומם של יחסי עבודה. החשש מהתקשרות עם העוסקים הזעירים מהווה חסם משמעותי עבורם ופוגע בהכנסתם; וחסם עבור עסקים המבקשים להתקשר איתם.
מטרת חוק זה היא לאפשר לעוסק הזעיר להתקשר עם לקוחות באופן שלא יהיה ספק כי הוא פועל כספק או נותן שירות עצמאי, בלי ליצור יחסי עבודה ומבלי שיתחייבו בחובות העובד והמעביד. עם זאת מוצע כי במקרים מסוימים החזקה כי אין מדובר ביחסי עובד ומעביד תהיה ניתנת לסתירה על ידי הצדדים. בנוסף מוצע כי הסמכות לדון בסכסוכים שבין הצדדים לעסקה יהיו בבתי המשפט האזרחיים רגילים ולא בבתי הדין לעבודה העוסקים בסכסוכי עבודה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי (פ/1644/24) ועל ידי חברי הכנסת אביר קארה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1241/24).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת אריאל קלנר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2366/23).
הצעת החוק זהה לפ/2366/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט בחשוון התשפ"ב (25.10.2021)
הגדרות 1. "לקוח" – מי שהתקשר עם עוסק זעיר בעסקה זעירה; "לקוח" – מי שהתקשר עם עוסק זעיר בעסקה זעירה; "לקוח" – מי שהתקשר עם עוסק זעיר בעסקה זעירה;
"לקוח עסקי" – לקוח שהוא אחד מאלה: "לקוח עסקי" – לקוח שהוא אחד מאלה: "לקוח עסקי" – לקוח שהוא אחד מאלה:
(1) תאגיד; (1) תאגיד; (1) תאגיד;
(2) עמותה רשומה; (2) עמותה רשומה; (2) עמותה רשומה;
(3) חברה לתועלת הציבור; (3) חברה לתועלת הציבור; (3) חברה לתועלת הציבור;
(4) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף); (4) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף); (4) עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);
(5) עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף. (5) עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף. (5) עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.
"המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה; "המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה; "המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
"עוסק זעיר" – מי שהתקיימו בו כל אלה: "עוסק זעיר" – מי שהתקיימו בו כל אלה: "עוסק זעיר" – מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) המנהל, או מי שמינה לשם כך, רשם אותו לפי בקשתו כעוסק זעיר; (1) המנהל, או מי שמינה לשם כך, רשם אותו לפי בקשתו כעוסק זעיר; (1) המנהל, או מי שמינה לשם כך, רשם אותו לפי בקשתו כעוסק זעיר;
(2) הוא מוכר נכסים או נותן שירותים דרך עיסוק בו מחזור עסקאותיו כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף בשנת המס אינו עולה על סך 60% מהשכר הממוצע במשק. (2) הוא מוכר נכסים או נותן שירותים דרך עיסוק בו מחזור עסקאותיו כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף בשנת המס אינו עולה על סך 60% מהשכר הממוצע במשק. (2) הוא מוכר נכסים או נותן שירותים דרך עיסוק בו מחזור עסקאותיו כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף בשנת המס אינו עולה על סך 60% מהשכר הממוצע במשק.
"עוסק זעיר פטור" – עוסק זעיר שמחזור עסקאותיו מעיסוקו זה בשנת המס בצירוף שאר הכנסותיו מיגיעה אישית באותה שנה אינם עולים על סך 60% מהשכר הממוצע במשק; "עוסק זעיר פטור" – עוסק זעיר שמחזור עסקאותיו מעיסוקו זה בשנת המס בצירוף שאר הכנסותיו מיגיעה אישית באותה שנה אינם עולים על סך 60% מהשכר הממוצע במשק; "עוסק זעיר פטור" – עוסק זעיר שמחזור עסקאותיו מעיסוקו זה בשנת המס בצירוף שאר הכנסותיו מיגיעה אישית באותה שנה אינם עולים על סך 60% מהשכר הממוצע במשק;
"עסקה זעירה" – מכירת נכס או מתן שירות שנעשו במסגרת עיסוקו של עוסק זעיר; "עסקה זעירה" – מכירת נכס או מתן שירות שנעשו במסגרת עיסוקו של עוסק זעיר; "עסקה זעירה" – מכירת נכס או מתן שירות שנעשו במסגרת עיסוקו של עוסק זעיר;
"המערכת" – מערכת מקוונת שיקים המנהל לצורך רישום עוסקים זעירים, דיווח על עסקאות זעירות ותשלומים לפי סעיף 3 בחוק זה; "המערכת" – מערכת מקוונת שיקים המנהל לצורך רישום עוסקים זעירים, דיווח על עסקאות זעירות ותשלומים לפי סעיף 3 בחוק זה; "המערכת" – מערכת מקוונת שיקים המנהל לצורך רישום עוסקים זעירים, דיווח על עסקאות זעירות ותשלומים לפי סעיף 3 בחוק זה;
"השכר הממוצע במשק" – כפי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי אותה שנה; ואם פרסמה לגבי חודשים בלבד ולא ממוצע שנתי – ממוצע שנתי של השכר הממוצע החודשי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "השכר הממוצע במשק" – כפי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי אותה שנה; ואם פרסמה לגבי חודשים בלבד ולא ממוצע שנתי – ממוצע שנתי של השכר הממוצע החודשי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "השכר הממוצע במשק" – כפי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי אותה שנה; ואם פרסמה לגבי חודשים בלבד ולא ממוצע שנתי – ממוצע שנתי של השכר הממוצע החודשי שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עסקאות ודיווחן
2. (א) עוסק זעיר יציין את היותו עוסק זעיר על קבלה או כל מסמך אחר היוצא מטעמו בקשר לעיסוקו כעוסק זעיר. (א) עוסק זעיר יציין את היותו עוסק זעיר על קבלה או כל מסמך אחר היוצא מטעמו בקשר לעיסוקו כעוסק זעיר. (א) עוסק זעיר יציין את היותו עוסק זעיר על קבלה או כל מסמך אחר היוצא מטעמו בקשר לעיסוקו כעוסק זעיר.
(ב) עוסק זעיר ידווח במערכת על כל עסקה זעירה שביצע בסמוך לביצוע העסקה. (ב) עוסק זעיר ידווח במערכת על כל עסקה זעירה שביצע בסמוך לביצוע העסקה. (ב) עוסק זעיר ידווח במערכת על כל עסקה זעירה שביצע בסמוך לביצוע העסקה.
ביטוח לאומי וביטוח בריאות 3. (א) דיווח עוסק זעיר שאינו עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת, מס הכנסה בשיעור האמור בסעיף 121(ב)(1)(ג) לפקודת מס הכנסה מסך התקבול שקיבל עבור העסקה. (א) דיווח עוסק זעיר שאינו עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת, מס הכנסה בשיעור האמור בסעיף 121(ב)(1)(ג) לפקודת מס הכנסה מסך התקבול שקיבל עבור העסקה. (א) דיווח עוסק זעיר שאינו עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת, מס הכנסה בשיעור האמור בסעיף 121(ב)(1)(ג) לפקודת מס הכנסה מסך התקבול שקיבל עבור העסקה.
(ב) דיווח עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת 5% מסך התקבול שקיבל עבור העסקה. (ב) דיווח עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת 5% מסך התקבול שקיבל עבור העסקה. (ב) דיווח עוסק זעיר פטור על עסקה זעירה, ישלם באמצעות המערכת 5% מסך התקבול שקיבל עבור העסקה.
(ג) על אף האמור בכל דין, שילם עוסק זעיר כאמור בסעיף (א) או (ב), ייראו אותו כמי ששילם את דמי הביטוח הלאומי על פי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995 ואת דמי ביטוח בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בגין הכנסותיו כעובד עצמאי באותה שנת מס. (ג) על אף האמור בכל דין, שילם עוסק זעיר כאמור בסעיף (א) או (ב), ייראו אותו כמי ששילם את דמי הביטוח הלאומי על פי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995 ואת דמי ביטוח בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בגין הכנסותיו כעובד עצמאי באותה שנת מס. (ג) על אף האמור בכל דין, שילם עוסק זעיר כאמור בסעיף (א) או (ב), ייראו אותו כמי ששילם את דמי הביטוח הלאומי על פי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995 ואת דמי ביטוח בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בגין הכנסותיו כעובד עצמאי באותה שנת מס.
(ד) המנהל יעביר את התשלומים שהתקבלו כאמור בסעיף (ב) לידי המוסד לביטוח לאומי. (ד) המנהל יעביר את התשלומים שהתקבלו כאמור בסעיף (ב) לידי המוסד לביטוח לאומי. (ד) המנהל יעביר את התשלומים שהתקבלו כאמור בסעיף (ב) לידי המוסד לביטוח לאומי.
העדר יחסי עבודה בעסקה זעירה 4. (א) על אף האמור בכל דין, התקשר עוסק זעיר עם לקוח בעסקה זעירה אחת או רבות, לא יהא בהתקשרות זו כדי להקים יחסי עבודה בין הצדדים לעסקה, והצדדים לא יחובו בכל חובה אשר היו חבים זה לזה לו היו ביניהם יחסי עובד ומעביד. (א) על אף האמור בכל דין, התקשר עוסק זעיר עם לקוח בעסקה זעירה אחת או רבות, לא יהא בהתקשרות זו כדי להקים יחסי עבודה בין הצדדים לעסקה, והצדדים לא יחובו בכל חובה אשר היו חבים זה לזה לו היו ביניהם יחסי עובד ומעביד. (א) על אף האמור בכל דין, התקשר עוסק זעיר עם לקוח בעסקה זעירה אחת או רבות, לא יהא בהתקשרות זו כדי להקים יחסי עבודה בין הצדדים לעסקה, והצדדים לא יחובו בכל חובה אשר היו חבים זה לזה לו היו ביניהם יחסי עובד ומעביד.
(ב) התקשר עוסק זעיר בעסקה זעירה אחת או רבות, והתקיים בה האמור להלן, תהא זו חזקה שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה למעט אם הוכיח אחד מן מהצדדים אחרת: (ב) התקשר עוסק זעיר בעסקה זעירה אחת או רבות, והתקיים בה האמור להלן, תהא זו חזקה שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה למעט אם הוכיח אחד מן מהצדדים אחרת: (ב) התקשר עוסק זעיר בעסקה זעירה אחת או רבות, והתקיים בה האמור להלן, תהא זו חזקה שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה למעט אם הוכיח אחד מן מהצדדים אחרת:
(1) הלקוח הוא לקוח עסקי; (1) הלקוח הוא לקוח עסקי;
(2) סכום העסקאות השנתי שערך העוסק הזעיר עם אותו לקוח עלה על 40% מהשכר הממוצע במשק; (2) סכום העסקאות השנתי שערך העוסק הזעיר עם אותו לקוח עלה על 40% מהשכר הממוצע במשק;
(3) השירות שנתן העוסק הזעיר ניתן באופן שגרתי במעון הלקוח, בכלי עבודה שבבעלות הלקוח, ומועדי מתן השירות נקבעו על פי החלטתו של הלקוח. (3) השירות שנתן העוסק הזעיר ניתן באופן שגרתי במעון הלקוח, בכלי עבודה שבבעלות הלקוח, ומועדי מתן השירות נקבעו על פי החלטתו של הלקוח.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר עלה בשנת מס על 60% מהשכר הממוצע במשק; לעניין זה יראו את מי שנרשם כעוסק זעיר כאמור בפסקה (א) בהגדרה "עוסק זעיר" באותה שנת מס, כעוסק זעיר. (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר עלה בשנת מס על 60% מהשכר הממוצע במשק; לעניין זה יראו את מי שנרשם כעוסק זעיר כאמור בפסקה (א) בהגדרה "עוסק זעיר" באותה שנת מס, כעוסק זעיר. (ב) הוראות סעיף זה יחולו אף אם מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר עלה בשנת מס על 60% מהשכר הממוצע במשק; לעניין זה יראו את מי שנרשם כעוסק זעיר כאמור בפסקה (א) בהגדרה "עוסק זעיר" באותה שנת מס, כעוסק זעיר.
תיקון חוק מס ערך מוסף 5. בחוק מס ערך מוסף, בסעיף 31(א), אחרי המילים "עוסק פטור" יבוא "ועוסק זעיר כהגדרתו בחוק עוסק זעיר, התשפ"א–2020." בחוק מס ערך מוסף, בסעיף 31(א), אחרי המילים "עוסק פטור" יבוא "ועוסק זעיר כהגדרתו בחוק עוסק זעיר, התשפ"א–2020." בחוק מס ערך מוסף, בסעיף 31(א), אחרי המילים "עוסק פטור" יבוא "ועוסק זעיר כהגדרתו בחוק עוסק זעיר, התשפ"א–2020."
תיקון פקודת מס הכנסה 6. בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה – בפקודת מס הכנסה –
(1) בסעיף 1 אחרי ההגדרה "עוסק" יבוא: (1) בסעיף 1 אחרי ההגדרה "עוסק" יבוא: (1) בסעיף 1 אחרי ההגדרה "עוסק" יבוא:
""עוסק זעיר", "עוסק זעיר פטור" – כהגדרתם בחוק עוסק זעיר, התשפ"א – 2020;" ""עוסק זעיר", "עוסק זעיר פטור" – כהגדרתם בחוק עוסק זעיר, התשפ"א – 2020;"
(2) בסעיף 9 אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 9 אחרי פסקה (3) יבוא: (2) בסעיף 9 אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) הכנסות מעסקאות זעירות של עוסק זעיר פטור'" "(3א) הכנסות מעסקאות זעירות של עוסק זעיר פטור'"
(3) בסעיף 121, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (3) בסעיף 121, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (3) בסעיף 121, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המס על הכנסתו החייבת של עוסק זעיר שאינו עוסק זעיר פטור יהיה בשיעור האמור בסעיף 121(א)(2);
(2) בסעיף זה, "הכנסתו החייבת של עוסק זעיר" – מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר;
(3) הוראות פרק שני לחלק ג של חוק זה לא יחולו על הכנסתו החייבת של עוסק זעיר."
תקנות 7. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
סמכות בית הדין לעבודה 8. סמכות השיפוט על פי חוק זה, ובכלל זה סעיף 4 לחוק, תהיה בידי בתי המשפט האמורים בפרק הראשון לחוק בתי המשפט, התשמ"ד–1984, בהתאם לסמכויות הקבועות בו. סמכות השיפוט על פי חוק זה, ובכלל זה סעיף 4 לחוק, תהיה בידי בתי המשפט האמורים בפרק הראשון לחוק בתי המשפט, התשמ"ד–1984, בהתאם לסמכויות הקבועות בו. סמכות השיפוט על פי חוק זה, ובכלל זה סעיף 4 לחוק, תהיה בידי בתי המשפט האמורים בפרק הראשון לחוק בתי המשפט, התשמ"ד–1984, בהתאם לסמכויות הקבועות בו.
תחילה 9. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.