הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2161448 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת אלכס קושניר יבגני סובה יוליה מלינובסקי יוסף שיין לימור מגן תלם אלינה ברדץ' יאלוב שרון רופא אופיר ______________________________________________ פ/2339/24 הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת המחוז), התשפ"ב–2021 דברי הסבר מטרתו של התיקון לחוק היא להשוות ולבצע התאמות בין חוק הרשות לפיתוח הנגב לבין חוק הרשות לפיתוח הגליל כך שגבולות הנגב ייקבעו על פי חלוקת שטח המדינה למחוזות, כפי שנקבעו גבולות הגליל, ולא בהסתמך על שיטת מדידה מיושנת שאינה נמצאת בשימוש. חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל התקבלו בסמיכות יחסית ולמרות שמהותם זהה, פיתוח הנגב ופיתוח הגליל, בקביעת גבולות הם מתבססים על שתי שיטות מדידה גאוגרפיות שונות. הלכה למעשה בחוק הנגב, התשמ"ו–1986, נקבעו גבולות הנגב על פי חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם. בחוק זה, שאינו בתוקף, נקבע כי הנגב הוא "נפת באר שבע כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם". דהיינו, כבר במסגרת החוק המקורי בו הוגדר הנגב, ההגדרה התבססה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולא בהתבסס על שיטת קסיני-סולנדר שהייתה תקפה באותה עת. חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – חוק הרשות) ביטל את חוק הנגב, התשמ"ו–1986. בחוק זה, להבדיל מההגדרה המקורית שהתבססה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ולתיאורי גבולותיהם, ההגדרה החדשה קבעה כי הנגב הוא "שטח המדינה שמדרום לקו 110, ברשת ישראל, שיטת קסיני-סולדנר". הסיבה לשינוי זה אינה מובהרת בהצעת החוק המקורית ובחוק שאושר. גם הקביעה בקו 110 ולא בקו אחר כלשהו אינה מובהרת בהצעת החוק או בחוק שאושר. להמחשת טיעון זה ניתן גם להתבסס על התיקון שבוצע לחוק כשנתיים מאוחר יותר. ב-28.5.1993 תוקן חוק הרשות וקו הנגב הוזז מ-110 ל-115. בהצעת החוק ובחוק שאושר אין הסבר כלשהו להזזת הקו כך ששטח נוסף ייכלל באזור הנגב. הסיבה לשימוש ב"שיטת קסיני-סולדנר" הידועה בשם רשת ישראל הישנה, בכל הנוגע לחוק הרשות לפיתוח הנגב אינה ברורה דיה. שיטה זו נקבעה על ידי המנדט הבריטי בשנת 1922 והתבססה על מדידות טריאנגולציה שביצעו הבריטים בארץ ישראל. בשנת 1994 רשת ישראל הישנה, עליה התבסס חוק הרשות, הוחלפה כי הכילה פגמים רבים. אם כן, יש צורך להגדיר את גבולות הנגב באופן אחר. הקביעה בקו 115 יצרה עיוות נוסף ואף הפליה בין רשויות מקומיות. מחוז דרום, כפי שנקבעו גבולותיו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, כולל בתוכו שתי נפות: נפת באר שבע ונפת אשקלון. הקביעה בקו 115 יצרה מציאות על פיה כל הרשויות המקומיות בנפת באר שבע נכללות בנגב. להבדיל, נפת אשקלון נחתכה ופוצלה כך שחלק מהרשויות נכללות בנגב וחלק מהרשויות לא. לשם המחשה, שדרות, חוף אשקלון (חלק מהיישובים), קריית גת, לכיש, שפיר (חלק מהיישובים) ושער הנגב נכללות בנגב, בעוד אשקלון, אשדוד, קריית מלאכי, באר טוביה ויואב לא נכללות בו למרות שהן משתייכות לאותה נפה, נפת אשקלון. הגדרת הנגב כמחוז הדרום, תביא להכללה מלאה של כל הרשויות הנכללות בנפת באר שבע ובנפת אשקלון. חיזוק נוסף לצורך להגדיר את הנגב כמחוז דרום, ניתן למצוא במדיניות ממשלת ישראל כפי שבאה לידי ביטוי ב"החלטת הממשלה מספר 2025 מיום ה-23/9/2014, תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום". החלטה זו התקבלה מתוך מטרה לחזק את יישובי הדרום לאחר סיום מבצע "צוק איתן". בהגדרות ההחלטה הממשלה לא ביצעה הבחנה בין הנגב לבין מחוז דרום וקבעה כי ההחלטה תחול על כל הרשויות המקומיות במחוז דרום כפי הגדרתו על ידי משרד הפנים (למעט יישובי עוטף עזה שקיבלו מענה בהחלטות ממשלה וחקיקה נפרדת). ההתייחסות בהחלטת ממשלה זו הייתה לדרום כאל מקשה אחת, לרבות רשויות מקומיות בנפת אשקלון. הנימוקים להחלטה התבססו על חוק ההתייעלות הכלכלית. בחוק נקבעו השיקולים על פיהם ניתן להכריז על אזור כעל אזור עדיפות לאומית לצורך מתן הטבות. בין השיקולים שצוינו בהחלטת הממשלה ניתן לציין את תכנון הפריסה של האוכלוסייה לאור העובדה שצפיפות האוכלוסייה במחוז דרום היא הנמוכה ביותר במדינת ישראל ביחס למחוזות אחרים (שיעור צפיפות אוכלוסין לקמ"ר הנמוך ביותר), פערים ברמת החינוך, ההשכלה והתעסוקה בין מחוז דרום לבין מחוזות אחרים כמו המצב ביטחוני ששרר בכל המחוז במבצע "צוק איתן". למעשה, בהחלטת הממשלה פורטו ארבעה שיקולים על פי חוק ההתייעלות הכלכלית, המאפשרים להכריז על כל יישובי הדרום, כל מחוז דרום, כאזור עדיפות לאומית ומתן הטבות לאזור זה. גם החלטת ממשלה זו מלמדת על הצורך להתייחס אל מחוז דרום של מדינת ישראל כאל יחידה גאוגרפית אחת. המצב הביטחוני מחזק את הטיעונים שהוצגו. רשויות מקומיות הממוקמות בדרום בסמיכות לרשויות מקומיות המוגדרות כנגב, דוגמת אשדוד ואשקלון, נמצאות גם הן תחת איום הרקטות והטילים, והאזעקות הפכו להיות גם חלק משגרת החיים של תושבי ישובים אלה. בהנחיות פיקוד העורף האחרונות, ההנחיות לאזור עוטף עזה, מערב לכיש, מערב הנגב, מרכז הנגב ודרום השפלה, היו זהות לחלוטין וההתייחסות אליהן הייתה כמקשה אחת. גם הכרזות אחרונות על מצב חירום או מצב מיוחד מתייחסות ליישובים הנמצאים בטווח שבין 0 ל-40 ק"מ לרצועת עזה כאל מקשה אחת. עובדות אלה מחזקות את הקביעה כי הנגב ומחוז הדרום, למרות ההגדרות השונות הקיימות כיום לשתיהן, הן יחידה אינטגראלית אחת זהה לחלוטין. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת בכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1227/23). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט בחשוון התשפ"ב (25.10.2021) תיקון סעיף 1 1. בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, בסעיף 1, בהגדרה "הנגב", במקום "שטח המדינה שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני-סולדנר" יבוא "מחוז הדרום כפי שנקבעו גבולותיו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, שבתוקף מזמן לזמן לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948".