חומר רקע
1
נכבד
נו י ,
:הנדון תגובת לובי
99
להצעת חוק החברות (
'תיקון מס38
( )
ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל
שליטה"), התשפ
ה -
2025
בשם לובי
99
(חל"צ) אנו מתכבדים להציג את עמדתנו לקראת הדיון שצפוי להתקיים ביום
ראשון ,
30
במ ר ץ2025
(
כ"ז
ב אדר
ה"תשפ
ה ) בשעה09:00
בהצעת החוק שבנדון :(להלן
הצעת החוק) .
1
חוק החברות
, תשנ"ט -
1999
:(להלן
החוק )גובש,
,בעיקר על מנת להתמודד עם בעיית הנציג האופקית –
זו שבין בעלי
,מניות המיעוט לבעלי מניות השליטה
הקיימת בחברות עם מבנה בעלות ריכוזי , כלומר שקיים בהן בעל שליטה .
בשנים האחרונות הולך
ו גדל מספרן וחלקן בהון ה
נ סחר בבורסה בישראל של חברות ציבוריות שמבנה הבעלות שלהן
,הוא מבוזר, כלומר
שאין בהן בעל שליטה . מגמה זו מייצרת אתגרים חדשים ש ה
חוק, במתכונתו הנוכחית,
אינו
מספק להם מענה הולם., ומכאן הצורך בהצעת החוק
האתגרים בחברות ללא גרעין שליטה נובעים בעיקרם מהכוח העודף המצוי בידי ההנהלה
והדירקטוריון;
מפערי
המידע
בינם לבין בעלי המניות;
ומהעובדה שבעלי המניות מבוזרים ובעלי תמריץ מופחת לפקח באופן אפקטיבי על
ההנהלה
)"("בעיית האדישות הרציונלית". כל אלה מאפשרים 'שלטון מנהלים ,
שעלול להביא את ההנהלה
והדירקטוריון לפעול למיקסום תועלתם האישית, תוך קבלת החלטות הסותרות את טובת
ו
.של ציבור בעלי המניות
במטרה
לתת
מענה הולם לאתגרים העולים ממבנה בעלות מבוזר, ו נוכח ההשפעה המהותית של הדירקטוריון על
התנהלות התאגיד,
נדרשים תיקונים
שונים בחוק,
אשר
יבטיח
ו כי הדירקטוריון,
על ועדותיו
ובכללותו,
יפעל אך ורק
להגשמת תכלית החברה
ולשירות
עניינם של ציבור המשקיעים.
,לכן ,אנו מברכים על קידומה של הצעת החוק ובפרט, על התיקונים הרבים להצעת החוק שהוצעו על ידנו
.ושהתקבלו לאורך הדיונים, וקוראים לאשרם
,עם זאת
לעמדתנו ,לשם ה
שגת המטרה ,נדרשים תיקונים נוספים
על אלו שהוצעו במסגרת הצעת החוק ושה תקבלו
לא.ורך הדיונים בהצעת החוק
נציין כי אומנם חלק מהתיקונים
המוצעים על ידנו
יהיו רלוונטיים גם לגבי חברות עם בעל שליטה, אך הם נדרשים במיוחד בחברות ללא בעל שליטה .
בין היתר ,
יש
ל תקן את החוק באופן שיבטיח כי חברי דירקטוריון יהיו ראויים לכהונה מבחינת כשירות ,ומיומנות
ויהיו משוחררים מכל זיקה וניגוד עניינים ש
י מנע מהם לפעול
באופן עצמאי ו לטובת בעלי המניות. בנוסף, יש
להבטיח כי עבודת הדירקטוריון תתבצע באופן שלא יעניק
למי מחברי הדירקטוריון כוח עודף על שאר חברי
ו ,
ההחלטות יתקבלו.באופן מקצועי והפיקוח על ההנהלה יהיה אפקטיבי
,כמו כן, נדרש לערוך מספר תיקונים בחוק
שיאפשרו לבעלי המניות פיקוח הדוק יותר על הדירקטוריון, ולהגביר את יכולתם לבטא את עמדתם ביחס לאופן
."פעילותם של חברי הדירקטוריון, וזאת באמצעות חיזוק "הדמוקרטיה התאגידית
1 כאן .
לכבוד ,
27
במרץ2025
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
כ"ז
באדר
ה"תשפ ה
כנסת ישראל
2
לפיכך ,ב
מסגרת ה
תיקו נים ,לחוק
יש לקבוע :
1.
יו "ר
הדירקטוריון לא יוכל להיות חבר בוועדת
המינויים;
2.
תוקפה של הוראה בתקנון הקובעת כי דרוש רוב מיוחד על מנת לשנות הוראה בתקנון העוסקת במינוי או כהונה
של דירקטורים לא יעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה;
3.
הדירקטוריון לא יוכל למנות
דירקטורים לתקופת
כהונה מלאה ללא קבלת אישור האסיפה;
4.
עסקה עם מנכ "ל
חברה
שאין בה בעל שליטה
תחייב את אישור האסיפה הכללית;
5.
הוראות ממשלת תא גידי מומלצות יכללו המלצה כי גם בחברה ציבורית שיש לה בעל
שליט ה תקבע מדיניות
מינויים.
6.
החלטת ועדת המינויים
וועדת התגמול
תתקבל ברוב של דירקטורים בלתי תלויים;
7.
דירקטור בלתי תלוי יוכל להציע את ;מועמדותו לכהונה נוספת
1.
חובת גילוי אופן הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור;
2.
ולחייב פרסום הודעה מקדימה טרם
אסיפה כללית
שעל סדר יומה מינוי
דירקטורים.
:)להלן תיקונים המוצעים על ידנו (באדום) על גבי החוק הנוכחי (בשחור) והנוסח המוצע של הצעת החוק (בירוק
1.
הרכב ועדת מינויים
מינוי הוועדה
118ג .
)(א דירקטוריון חברה ציבורית ,שאין בה בעל שליטה ימנה מקרב חבריו ועדת
מינויים(
בחוק זה– ועדת מינויים).
)(ב
מספר חבריה של ועדת מינויים לא יפחת משלושה ורוב חבריה יהיו דירקטורים
בלתי תלויים.
)(ג הוראות סימן ח' וסעיף115
)(ב עד
)(ה יחולו על ועדת מינויים, בשינויים
ה ;מחויבים
ואולם יושב ראש דירקטוריון
שסווג
כדירקטור בלתי תלוי יהיה רשאי
.להיות חבר בה
)(ד ועדת ביקורת יכולה לשמש גם ועדת מינויים .
:הסבר
1.
יש לאסור על יו"ר
ה.דירקטוריון להיות חבר בוועדת המינויים
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון –
שנבחר
בעצמו לתפקיד זה ע"י הדירקטורים, ת ביא למצב אבסורדי ל בו יו"ר הדירקטוריון יש כוח השפעה משמעותי
,בעניין מינוי הדירקטורים שלאחר מכן ישתתפו
בהצבעה על המינוי שלו עצמו
להמשך כהונתו כיו"ר
הדירקטוריון .
כל זאת כאשר ממילא בידי יו"ר הדירקטוריון כוח עודף על שאר חברי הדירקטוריון שנובע
,מסמכויותיו בחוק2
ובפרט מהיותו בעל כוח הכרעה בהחלטות
המתקבלות בדירקטוריון .
3
2.
ו הרי ידוע כי בתפקידו"
מייצג היו"ר את הדירקטוריון ומשמש חוליה
מקשרת בין הדירקטוריון לבין
ההנהלה הפעילה, "
4
" וכן כי
כיו"ר בידיו ידע
רחב יותר והוא מעורב יותר בענייני החברה, תוך שהוא מקיים
2
למשל, סעיף96
ו סעיף98
לחוק .
3
סעיף107
לחוק .
4
יוסף גרוס, חוק החברות (מהדורה)חמישית מורחבת ,
504
,
2016
:(להלן
גרוס.)
3
מגע שוטף עם ההנהלה הפעילה ודן בבעיותיה ובידיו ההחלטה בנושאים שיעמדו לדיון
בדירקטוריון. בפועל
מובאים אליו נושאים להחלטה בין מושבי הדירקטוריון וכן
.המנכ"ל מבקש להיוועץ עמו מדי פעם "
5
3.
על כן
נראה כי
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון בוועדת מינויים –
כאשר הוא
במובנים רבים
חלק בלתי
,נפרד מהנהלת החברה ,סותר למעשה את מטרתה של הוועדה
כפי שמובא בדברי ההסבר, לווסת את ה
שפע ת
ההנהלה על תהליך
המינוי .
6
4.
נציין כי לפי נוסח הצעת
החוק שפורס
מה בעבר ,
7
גם משרד המשפטים החזיק בעמדה לפיה אין זה רצוי
.שיו"ר הדירקטוריון יהיה חבר בוועדת המינויים
בדבר
י
ההסבר ל הצעת החוק הנוכחית אין כל התייחסות
לשינוי
בעמדת משרד המשפטים לעניין זה ו אף
אין כל דיון או התייחסות למשמעות
השתתפותו של יו"ר
הדירקטוריון בוועדת המינויים .
5.
עוד נדגיש כי הקביעה כי יו"ר הדירקטוריון יכול להשתתף בוועדת המינויים רק אם הוא בלתי תלוי אינה
מספקת. זאת מאחר ש עצם השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון–
אשר כאמור מחזיק ממילא
ב כוח עודף על
.שאר חברי הדירקטוריון, למעשה פוגעת באי התלות שלו כלפי שאר הדירקטורים
6.
לעניין זה אף נציין כי גם על פי
הוראות החוק ,
,בחברה ללא בעל שליטה אסורה זיקה של דירקטור בלתי
תלוי
)(או דח"צ
.ליו"ר הדירקטוריון כיצד יתכן שיו"ר הדירקטוריון עצמו אינו מנוע מ
להיחשב כבלתי תלוי
–
ועל כן
יכול
להשתתף בוועדת ה
מינויים, אך דירקטור אחר, שהינו בעל זיקה אליו,
אינו יכול להיחשב
?כבלתי תלוי
7.
השתתפותו של יו"ר הדירקטוריון בוועדת המינויים גם
פוגע
ת
" ברעיון שהוזכר בתזכיר לפיו ועדת ביקורת
".תוכל לשמש גם כוועדת מינויים כדי להקל ולפשט את הרכבי ועדות החובה של הדירקטוריון8
וברוח
הדברים–
ראוי להחיל את אותו סטנדרט של הרכב ועדת הביקורת (בה יו"ר הדירקטוריון אינו רשאי להיות
חבר, ללא קשר לאי תלותו )
9
גם על ועדת המינויים. זאת על מנת להבטיח כי עבודתה של ועדת המינויים אכן
.תשיג את תכליתה לפי דברי ההסבר לחוק
2.
תקופת כהונה, מינוי ופ
י
טורי דירקטורים
5
'עמ505
6
'הצעת החוק עמ1200
7
'הצעת חוק החברות (תיקון מס36) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ב-
2022
.כאן
8
'עמ16
לתזכיר חוק החברות (תיקון מס'...) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"א-
2021
.
9
סעיף115
.(ב) לחוק
תקופת הכהונה
222
.
)(א
כ
ת הונ
ם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האס
ה יפ
השנתית שתתקיים
ל ראש
ו
נה לאחר מועד המינוי, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון
:ואולם קביעה אחרת בתקנון של חברה ציבורית כפופה להוראות אלה
(1
) כהונתו של דירקטור תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית
;השלישית שתתקיים לאחר מועד המינוי
(2
) בכל עת, כהונתם של מרבית
הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום
.האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותה עת
(3
) על אף האמור בסעיף22, תוקפה של הוראה בתקנון לפיה דרוש רוב מסוים
לשינוי הוראה בתקנון העוסקת במינוי או כהונה של דירקטורים לא
י
עלה על
4
:הסבר
1.
( מנגנון המינוי המדורג של חברי הדירקטוריוןStaggered Board
)מהווה אמצעי התגוננות מפני השתלטות ,
אשר מ קשה על משתלט פוטנציאלי לבסס את שליטתו בחברה. זאת, מאחר שמנגנון זה מונע ממנו להשתמש
בזכויות ההצבעה שלו כדי למנות דירקטורים מטעמו. מאחר שמדובר במנגנון המוגדר במסגרת התקנון של
החברה, ומאחר שהצע
ו ,ת לשינוי התקנון מובאות ברוב המוחלט של המקרים, מטעם הנהלת החברה –
למעשה מדובר באמצעי של ההנהלה, בחברה ללא גרעין שליטה, לבצר את
שליטתה , ולמנוע השתלטות של
בעל מניות . קיומו של מנגנון זה מעצים את בעיית הנציג האנכית–
.שבין ההנהלה לבעלי המניות
2.
במסגרת הצעת החוק מוצע להגביל את היכולת של ההנהלה לבצר את שליטתה באופן האמור, ע"י הגבלת
.משך הכהונה המקסימלי של דירקטור, כפי שניתן לקבוע בתקנון
3.
אלא, ש ככל שהוראות בתקנון הנוגעות למינוי דירקטורים, לתקופת כהונתם ולסיום כהונתם–
,ובפרט
הוראות הנוגעות לדירוג הדירקטוריון, יהיו"משו
י רי"נות,
כך
שיידר ש רוב מיוחד על מנת לשנות
ן ,
הוראות
אלה יחסמו, בפועל, השתלטויות שהן
רצויות– מנקודת מבטם של בעלי המניות.
זאת מאחר שככל שדירוג
הדירקטוריון יהיה משורי
ין
משתלט פוטנציאלי לא יוכל לבסס את שליטתו
ו.להכווין את פעולת החברה
4.
,לעומת זאת, ככל שהוראות הנוגעות למינוי הדירקטורים ולסיום כהונתם לא יהיו משוריינות משתלט
פוט
נ
ציאלי יוכל, ראשית, לבטל
ן .
10 זאת כמובן, רק בתנאי שי צליח לשכנע את רוב בעלי המניות
לה צביע בעד
שינוי התקנון .וביטול המנגנון לצורך כך, המשתלט הפוטנציאלי יצטרך לרכוש את אמונם של רוב בעלי
,המניות
כצעד ראשון לפני רכישת גרעין השליטה בחברה מיד.ם
אפשרות זאת תקדם ותאפשר עסקאות
השתלטות שממקס
מות
את.ערכה של החברה עבור בעלי המניות
5.
לכל הפחות, יש לקבוע כי תוקפה של הוראה בתקנון הקובעת כי נדרש רוב מסוים לשינוי הוראה בתקנון
.העוסקת במינוי או כהונה של דירקטורים לא יעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה
כך, אף אם
התקנון כולל מנגנון דירוג שהינו משוריין ע"י דרישת רוב מסוים, שריון המנגנון יעמוד בתוקפו רק לתקופה
.מוגבלת, שלאחריה ידרשו בעלי המניות, אם תובא בפניהם הצעה שכזו, לאשר מחדש את אותו שריון
6.
אנו סבורים כי קביעה
כאמור
תאפשר איזון מסוים בין הצורך של ההנהלה לבצר את
מעמדה;
הרצון
להבטיח יציבות והמשכיות
של דירקטוריו ;ן הצורך למנוע שלטון
מנהלים ו הצורך לאפשר לבעלי המניות
להחליט כי הם מעדיפים לאפשר
למשתלט אשר זוכה באמונם לבסס את שליטתו –
על פני שימור ההנהלה
הנוכחית.
7.
בנוסף , יש לקבוע כי כהונתם של דירקטורים אשר
מונו ע"י הדירקטוריון (בהתאם לתקנון החברה ,ולא ,
כברירת המחדל בחוק,
)ע"י האסיפה הכללית
תסתיים בתום האסיפה הכללית שתתקיים
לראשונה
לאחר
.מועד המינוי
10
לדוגמה–
.'מקרה 'פז נפט כאן
.שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה
(
)ב בחברה
ציבורית שאין בה בעל שליטה, תסתיים תקופת כהונתם של דירקטורים
שמונו בידי הדירקטוריון תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית הכללית
.שתתקיים לראשונה לאחר מועד המינוי
5
8.
,כך לא רק כאשר מדובר
בחברה ללא גרעין שליטה ,. שהרי לא ניתן להשלים עם מצב בו האסיפה הכללית
למעשה מוותרת על סמכותה למנות את הדירקטורים של החברה–
סמכות שהיא אחת מהמרכזיות
והחשובות ביותר
שהוקנו
.לה11 זאת, מאחר ש כוחם של בעלי המניות, באמצעות הצבעתם באספה הכללית
לגבי מינוי או סיום כהונתו של דירקטור, מהווה אמצעי מרכזי עבורם להפעלת פיקוח על הדירקטוריון12
,"ולביטוי עמדתם ביחס לאופן פעולתו. אמצעי זה מהווה ביטוי מרכזי של עקרון "הדמוקרטיה התאגידית
.והוא מעניק לדירקטוריון את הלגיטימציה לפעול כאורגן המשמעותי ביותר בחברה13
כך, ללא קשר למבנה
.השליטה בחברה
9.
כמו כן, אין להסתפק בכך שמינוי הדירקטור שמונה ע"י הדירקטוריון יובא לאישור האספה הכללית השנתית
מקום בו כונסה אסיפה כללית
מיוחדת
.לפני כן
לכן, יש לקבוע כי כהונתם של דירקטורים שמונו באופן
האמור יובע לאישור באספה הכללית השנתית או המיוחדת–
כמוקדם .מביניהם14
3.
הליך אישור עסקה חריגה עם המנהל הכללי בחברה ללא בעל שליטה
עסקה חריגה עם
המנהל הכללי
בחברה ללא בעל
שליטה
272(א2) .עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, עם המנהל הכללי של
החברה, שמתקיים בה האמור בסעיף270
(1
:), טעונה אישור של אלה בסדר הזה
(א)
ועדת ;הביקורת
(ב)
;הדירקטוריון
(ג)
.האסיפה הכללית
:הסבר
1.
יש לקבוע כי עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין לה בעל שליטה עם המנהל הכללי שלה תאושר גם ע"י
האסיפה הכללית ,
ולא רק ע"י ועדת הביקורת והדירקטוריון כפי שקובע כיום סעיף272
.)(א
2.
תיקון זה נדרש, כאמור בדברי ההסבר לה
צעת החוק ,
על מנת "למנוע שימוש בכוחה ובמעמדה של הנהלת
החברה באופן שמקדם את האינטרס
י "ם שלה על חשבון טובת החברה וציבור בעלי המניות15
–
חשש אשר
עולה ביתר שאת כאשר מדובר על חברה שמ
ב
נה הבעלות של
ה מבוזר ואין בה בעל שליטה
. ב מצב ,זה"
בעיית
הנציג האופיינית היא בין ציבור בעלי המניות המבוזר של החברה לבין מנהלי החברה העוסקי
ם
בניהולה
)"השוטף (בעיית נציג אנכית".
16
3.
,לכן
כאשר מדובר על חברה ציבורית שאין לה בעל שליטה, ו נוכח הקשרים בין המנכ"ל לדירקטורים, אשר
מהווים את הנהלת החברה –
קשרים אשר גע ופ ים
בעצמאות של הדירקטורים
והופכים אותו ל
״ נגוע ", יש
לקבוע כי עסקה חריגה עם מנכ"ל החברה תדרוש גם את אישור האסיפה הכללי .ת
4.
נציין כי לגבי עסקה כאמור מתקיים הרציונל שנקבע עוד ב
תיקון מס׳
20
,לחוק החברות לפיו "הבאת נושאים
לאישור
האסיפה הכללית מוצדקת בהתאם לדין הקיים כאשר מתעוררת בעיית
נציג בין החברה לבין בעלי
11
משימה המוטלת על אסיפת בעלי המניות מכוח סעיפים57
(4
,)
59
ו -
230
לחוק .
12
:דב סולומון, "אדישות רציונלית של בעלי מניות ,כיצד לעורר את ציבור המשקיעים מתרדמתו?" עיוני משפט לט317
,
331
(
2016
).
13
אקשטיין ו ,קסטיאל לעיל ה"ש3
', בעמ433
.
14
עמדה זו בה לידי ביטוי לאחרונה ע"י רשות ניירות, במסגרת פנייתה לחברת שופרסל בע"מ, בעקבות מינוי דירקטורים ע"י דירקטוריון
.החברה (כאן). באותו מקרה, דירקטוריון החברה נמנע מהבאת מינויים של דירקטורים שמונו על ידו לאישור האסיפה הכללית שהתכנסה
15
'עמ1198
.להצעת החוק
16 שם.
6
השליטה בה או
בעיית נציג בין החברה לבין דירקטורים בה. "
17
,לכן ,ברוח דברים אלו
מ שמבקש המחוקק
להתאים את
כללי הממשל התאגידי הקבועים בחוק החברות לחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה , יש
לקבוע כי עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה
עם מנכ"ל החברה תובא לאישור האסיפה
הכללית על מנת ל
רסן את בעיית הנציג האנכית .
תיקונים שנערכו ע"י
הוועדה ואנו קוראים לאשרם :
1.
מדיניות מינויים גם בחברה עם בעל שליטה
תוספת ראשונה
הוראות ממשל
תאגידי מומלצות
1
.א דירקטוריון חברה ציבורית שיש בה בעל שליטה יקבע מדיניות מינויים כאמור בסעיף
92
, ורשאי הוא להקים ועדת דירקטוריון שתדון ותמליץ בפניו על מדיניות .כאמור
:הסבר
1.
בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, מוצע להעניק לדירקטוריון של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה
" סמכות לקבוע מדיניות מינויים, במסגרתה הוא יוכל,להתוות
,על בסיס מאפייני החברה, צרכיה ואתגריה
את התמהיל
הרצוי של החברים בדירקטוריון החברה ואת הכישורים
שלדעת הדירקטוריון צריכים להיות
לחבריו, כבסיס להליך בחירת המועמדים לכהונה כדירקטורים שיוצעו מטעם
הדירקטוריון לאסיפה
הכללית ."
18
על בסיס מדיניות זו, יוכל הדירקטוריון (או ועדת המינויים) "לבחון את מצבת הדירקטוריון
באופן רחב, אגב מתן תשומת לב לתמהיל הכישורים, הניסיון, העצמאות והידע של חבריו, מה שיאפשר
".להבטיח את רציפות הדירקטוריון19
2.
לאור התכלית המבורכת הזו של קביעת מדיניות מינויים, אנו סבורים כי אין כל רציונל שלא לקבוע כי גם
בחברה
עם בעל שליטה , יקבע הדירקטוריון מדיניות שכזו. כך, בכל חברה–
בין אם יש לה בעל שליטה ובין
אם לאו–
,תוכל מדיניות המינויים לתרום "לטיוב המינויים האינדיבידואליים, שיוכלו להתנהל בשיטתיות
ברשמיות ובשקיפות על בסיס פרמטרי
ם
,"ידועים מראש20
דבר אשר יכול להצמיח תועלת רבה לכל חברה –
.וזאת ללא קשר למבנה הבעלות בה
3.
,אשר על כן
לכל הפחות, יש לקבוע
כהוראת ממשל תאגידי מומלצת
, כי דירקטוריון של ח ברה ציבורית שיש
בה בעל שליטה ו של חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב, יקבע מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי
.וכשירותם הרצויה של חבריו
4.
כמו כן נדגיש כי יש חשיבות לכך שמדיניות המינויים של החברה (כמו גם פעילותה של ועדת המינויים שמוצע
להקים בחברה ללא בעל שליטה) תקבל פומבי במסגרת הדוח השנתי של החברה, שם תפורט מדיניות החברה
.גם בנוגע לגיוון ולאיזון מגדרי אנו סבורים כי במסגרת הדיון בהצעת החוק יש להבטיח כי משרד המשפטים
ורשות ניירות ערך יפעלו כדי להתקין תקנה מתאימה שתקבע כך.
21
17
'עמ742
'להצעת חוק החברות (תיקון מס20) (תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב), התשע"ב-
2012
.
18
'עמ1199
להצעת
החוק .
19
אסף אקשטיין וקובי קסטיאל, "מינוי דירקטורים: תאוריה, ראיות, מדיניות" משפטים נב429
,
482
(
2023
:) (להלן
אקשטיין וקסטיאל) .
20 שם.
21
'שם, בעמ486
.
7
2.
מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת התגמול
מינוי ועדת תגמול
118
.א
)(ג 'הוראות סימן ח
ו
סעי
פים
115
)(ב) עד (ה
ו-
116
א
יחולו על ועדת תגמול, בשינויים
.המחויבים
:הסבר
יש
להחיל את סעיף116
א, הקובע את המניין החוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת, גם על
ועדת התגמול .
3.
מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת מינויים
מניין חוקי לקבלת
החלטה בוועדת
מינויים
118
ג
(ג)
הוראות סימן ח' וסעיף115
(ב)
עד(ה) ו-
116
א,יחולו על ועדת מינויים בשינויים
המחויבים .
:הסבר
יש לקבוע מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת המינויים , בדומה לזה שחל על דיוניה של
ועדת ביקורת.
,שהרי
נדרש להבטיח שבעת קבלת החלטה בוועדת המינויים, אכן יישמר העיקרון לפיו ההחלטה תתקבל ע"י רוב של
דירקטורים בלתי תלויים–
.כפי שחל גם לגבי ועדת הביקורת
4.
אפשרות של דירקטור בלתי תלוי להציע את מועמדתו לכהונה נוספת
החלת הוראות על
דירקטור בלתי
תלוי
249
.ג
)(א הוראות סעיפים240
,)(ו244
,
245
,א246
,
247
,
249
ו-
249א(א) יחולו גם על
.דירקטור בלתי תלוי ובחברה שאין בה בעל שליטה יחולו על דירקטור בלתי תלוי
גם הוראות סעיפים241
ו-
245(א1
()
3
,)
.בשינויים המחויבים
:הסבר
יש
,לקבוע כי בחברה ללא בעל שליטה, דירקטור בלתי תלוי יוכל להציע את מועמדותו לכהונה נוספת. זאת
.בדומה לאפשרות של דירקטור חיצוני לעשות כן22
,בדומה לתכלית שנקבע לאפשרות זו ביחס לדירקטור חיצוני
אפשרות זו תגביר את עצמאותו של הדירקטור החיצוני ותמנע ממנו את הצורך לשכנע את חברי הדירקטוריון
.להציע את מועמדותו23
22
סעיף245(א1
()
3)
.לחוק
23
הצעת חוק החברות(
'תיקון מס26
) (הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לכהונה נוספת ,)התשע"ד–
2014
.
8
5.
עניין אישי של נושא משרה
בעסקה בתוך קבוצת חברות
ע
סקא
ו ת הטעונות
אישורים מיוחדים
270
. עסקאות של חברה המפורטות להלן, טעונות אישורים כקבוע בפרק זה, ובלבד
:שהעסקה היא לטובת החברה
(1)
עסקה של חברה עם נושא משרה בה
וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא
משרה בחברה יש בה ענין אישי; ואולם לא יראו
)(א
נושא משרה בחברה אם וגם בחברה בת הנמצאת בשליטתה
ובבעלותה
המלאות
ובבעלותה המלאה
, כבעל ענין אישי בעסקה בין החברה האם לבין
החברה הבת, בשל עצם היותו נושא משרה בשתיהן או בשל
היותו בעל מניה או
;בעל נייר ערך שניתן לממשו במניות בחברה האם
)(ב
נושא משרה במספר חברות בנות הנמצאות בשליטה ובבעלות מלאה ובבעלות
מלאה של אותו אדם, כבעל ענין אישי בעסקה בין חברות בנות כאמור, בשל עצם
;היותו נושא משרה בחברות המתקשרות
:הסבר
1.
אין לאשר את התיקון המוצע לסעיף270
(1
) לחוק, במסגרתו מוצע למחוק את המילים"ובבעלות ה
ה
מלא"ות"/"ובבעלות מלאה
.מנוסחו של הסעיף מחיקת המילים הללו תרחיב את היקף העסקאות בהן
נושא משרה
לא ייראה
כבעל עניין אישי, כך שגם במקרה בו החברה האם אינה מחזיקה בבעלות מלאה
( בחברה הבת100%
), אלא רק בעלת שליטה בחברה הבת (למשל, מחזיקה מעל50%
), נושא המשרה לא
ייראה כבעל ענין אישי בעסקה בין החברה האם לחברה הבת או בין חברות בנות הנמצאות בבעלותה של
אותה חברה אם בשל
היותו נושא משרה בשתי החברות או בעל מניה בחברה האם. לא רק שההצדקה לתיקון
המוצע אינו מתקיימת, אלא שהתיקון המוצע גם מאפשר לנושאי משרה כאמור להשתתף בישיבות
דירקטוריון בהן ידונו העסקאות האמורות באופ .ן פסול
2.
,ראשית, לפי הנוסח הנוכחי
רק
כאשר לחברה האם יש בעלות מלאה בחברה הבת (או בחברות בנות), לא
רואים נושא משרה כבעל עניין אישי בעסקה בין החברה האם לחברה הבת או בין חברות בנות אשר תחת
אותה בעלות מלאה, בשל כך שהוא מכהן כנושא משרה בשתי החברות או בשל כך שהוא נושא משרה בחברה
הבת וכן בעל מניות ב .חברה האם
3.
התוצאה של התיקון המוצע היא שעסקאות מסוימות–
,שעד כה היה נדרש לאשרן גם ע"י ועדת הביקורת
ולא רק ע"י הדירקטוריון–
ניתן יהיה לאשרן כעת ללא צורך באישור ועדת הביקורת. זאת, לפי דברי ההסבר
להצעת החוק, "מהטעם שעסקאות כאלו נחשבות כעסקאות שלבעל השליטה, כלומר חברת האם או בעל
."השליטה בחברת האם, יש בהן עניין אישי, וממילא ייבחנו ויאושרו כאלה בהתאם להוראות החוק24
4.
אלא שהצדקה זו אינה מספקת ואינה מתאימה לחלק מהסיטואציות בהן עוסק הסעיף. למשל, סעיף270
(4
)
לחוק, אשר עוסק בעסקאות בהן לבעל השליטה יש עניין אישי, חל רק לגבי עסקה בין חברה
ציבורית
לבעל
השליטה או שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. ואכן נקבע הליך אישור מיוחד לעסקאות כאמור לפי סעיף
275
. לעומת זאת, החוק אינו קובע הליך מיוחד לאישור עסקה בה מתקשרת חברה
פרטית
עם בעל השליטה
בה–
עסקה אשר לפי
הנוסח הנוכחי
של סעיף270
(1
) כן הייתה נדרשת לקבל את אישור ועדת הביקורת, ככל
24
'עמ1206
.להצעת החוק
9
שמדובר בעסקה חריגה, היוצרת לנושא משרה עניין אישי מאחר שהוא מכהן בשתי החברות המתקשרות. כל
זאת, אם החברה האם שולטת בחברה הבת (מבלי שהיא בבעלותה המלאה). לעומת זאת, לפי התיקון המוצע
לסעיף270
(1), במקרה של עסקה כאמור, בין חברה פרטית לבעל השליטה בה, די בכך שהחבר ה האם שולטת
בחברת הבת הפרטית (אף אם היא אינה מחזיקה בה בבעלות מלאה) כדי שלא יהיה צורך באישור העסקה
.ע"י ועדת הביקורת
5.
כלומר, ההצדקה לתיקון הסעיף חלה רק במקרים ספציפיים במיוחד ואינה מתקיימת לגבי עסקאות
מסוימות שהיום נדרש לאשרן באמצעות מנגנון אישור מיוחד–
מנגנון אשר נועד לצמצם את ניגוד העניינים
.של המשתתפים בהליך האישור
6.
לתיקון יש השפעה נוספת וחמורה שנדמה לפחות שכלל לא נלקחה בחשבון כאשר הוצע: השאלה האם יש
לנושא משרה עניין אישי בעסקה מסוימת אשר מובאת לפתחו חשוב במיוחד לצורך השאלה האם לאותו
נושא משרה מותר להשתתף בדיונים בדירקטורים ו/או בוועדת הביקורת בהם נדונה העסקה. זאת, בה תאם
לסעיף278
לחוק, אשר קובע כי בעל עניין אישי באישור עסקה לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה
לגביה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון. על כן, הרחבת העסקאות בהן לא יראו נושא משרה כבעל עניין אישי
משמעותה גם הרחבת המקרים בהם, למרות שיש לנושא המשרה עניין אישי בעסקה
מסוימת, הוא יורשה
להיות נוכח בדיון ולהשתתף בהצבעה לגביה. כך למשל, בהתאם לתיקון המוצע, דירקטור שיש לו עניין אישי
,בעסקה מאחר שהוא מכהן גם בחברה הבת וגם בחברה האם יוכל להשתתף בדיונים ובהצבעה לגבי העסקה
אף אם החברה הבת אינה בבעלותה המלאה של החברה האם אלא רק ,בשליטתה. זאת לעומת המצב הנוכחי
לפיו דירקטור כזה, ככל שמדובר על עסקה חריגה, לא יורשה להשתתף בדיונים ובהצבעה לגבי העסקה. מצב
דברים זה אינו ראוי ופוגע בתקינות הדיונים בדירקטוריון ובוועדת הביקורת, ולא ברור מדוע דברי ההסבר
.לחוק אינם מתייחסים לכך
7.
עוד נציין לעניין זה כי אם, כפי שנכתב בדברי ההסבר, ההצדקה לתיקון היא כי ממילא עסקאות שהסעיף
עוסק בהן ייבחנו ויאושרו כעסקאות שלבעל השליטה יש בהן עניין אישי, הרי שנוסחו הנוכחי של סעיף270
(1
)
אינו מכביד מאחר שממילא, בהתאם לסעיף277
לחוק, אישור העסקה יהיה לפי ה .מנגנון המחמיר ביותר
כלומר, ככל שעסקה אכן נבחנה ואושרה כעסקה עם בעל שליטה, נדרש אישור הדירקטוריון, ועדת הביקורת
והאסיפה הכללית והנוסח הנוכחי של סעיף270
(1
) אינו יוצר דרישה נוספת. אך אם לא כך הדבר, לכל היותר
תידרש העסקה, במקרים מסוימים, את אישור ועדת הביקור .ת והדירקטוריון, בהתאם לחוק
10
ת:יקונים עקיפים והצעות רגולציה נוספות
1.
גילוי בדוח זימון אסיפה כללית ש
על סדר יומה הצעה למינוי אדם לתפקיד דירקטור בתאגיד
אודות אופן
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית
תיקון תקנות
ניירות ערך (דוחות
תקופתיים
ומיידיים), תש"ל -
1970
:
36
.ב
)"(א
זומנה אסיפה של תאגיד, יגיש התאגיד דו"ח מיידי שבו יצויינו הפרטים
:הבאים
...
(
10) היתה על סדר יומה של האסיפה הצעה למינוי אדם לתפקיד דירקטור
בתאגיד, יובאו לגביו הפרטים המנויים בתקנה26
;לענין דירקטור שהחברה
רואה אותו כבעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, לרבות יחיד מטעם דירקטור
שהוא תאגיד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית–
יובאו פרטים בדבר אופן
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של
ה דירקטור בידי הדירקטוריון
וכן
פרטים בדבר מכלול השיקולים שבחן; ואולם, אם היה ענינה של ההצעה
הארכת כהונה של דירקטור מכהן, רשאי התאגיד לכלול פירוט כאמור על דרך
הפניה לדוח התקופתי האחרון שהגיש התאגיד, ובלבד שלא חל שינ
וי בפרטים
שדווחו לענין זה בדוח התקופתי; כן תצורף הצהרתו החתומה של המועמד
לכהונת דירקטור כנדרש על פי סעיפים224ב(א) ו-
241
לחוק החברות ".
:הסבר
1.
.כל חברה נדרשת למנות לפחות דירקטור אחד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית25
לפי תקנות החברות
(תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), תשס"ו -
2005
"
הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול
השיקולים, בין:השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה (1)
סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה
;חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה (2)
תפקידיו
;של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו (3 )
הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק
.ניירות ערך "
2.
בפועל נראה כי ישנם מקרים רבים בהם דירקטורים מצהירים כי הינם בעלי מומחיות
חשבונאית ופיננסית ,
.אף על פי שאין בהשכלתם ו/או בניסיונם העסקי כדי להסביר מה מקור מומחיות זו26
3.
על כן, יש לקבוע כי במסגרת דוח זימון האסיפה הכללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור בעל מומחיות
חשבונאית ופיננסית , יובאו פרטים בדבר אופן הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של
ה דירקטור
בידי הדירקטוריון וכן
פרטים בדבר מכלול השיקולים שבחן.
4.
אנו סבורים שדרישה מהדירקטוריון לתאר זאת על גבי דוח זימון האסיפה תגביר את השקיפות, תחזק את
מעמדם של הדירקטורים בעלי המומחיות החשבונאית והפיננסית, ותבטיח כי רק מי שהוא אכן בעל מיומנות
שכזו יוכל להיות מסווג כדירקטור כאמור. דרישה כאמור תחזק את הממשל התאגידי של החברה ותשפר
25
סעיף240(א1
()
1
.) לחוק
26
,ראו, למשל, הצהרתו של יו״ר חברת שופרסל בע״מ
דירקטור בעל תואר ברפואה, שבמסגרת ניסיונו המקצועי כיהן כמנהל של מספר בתי
,חולים
ש הצהיר
כי
הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית (כאן.)
11
את תהליכי קבלת ההחלטות של הדירקטורים, במיוחד במקרים בהם קבע המחוקק כי נדרשת השתתפותו
.של דירקטור כאמור
2.
פרסום הודעה מקדימה טרם זימון אסיפה
כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת
כהונתם
תיקון תקנות
החברות (הודעה
ומודעה על
אסיפה כללית
ואסיפת סוג
בחברה ציבורית
והוספת נושא
,)לסדר היום
תש"ס-
2000
5
.)ג(ג
לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים אלא אם כן פרסמה
.על כך החברה הודעה מקדימה
:הסבר
1.
תקנה5
ג לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא
לסדר היום), תש"ס -
2000
, קובעת את האפשרות של חברה לפרסם הודעה מקדימה לפני פרסום הודעה על
זימון אסיפה כללית. במסגרת ההודעה המקדימה, על החברה לתאר את הנושאים הצפויים לעמוד על סדר
יו
מה של האסיפה הכללית,
ולציין
כי ,
בהתאם ל סעיף66(ב) לחוק, ל בעל מניה המחזיק לפחות אחוז אחד
מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית ה
זכות
.להציע נושא לסדר היום
2.
תכליתה של תקנה זו, היא לאפשר לבעלי המניות להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה הכללית העתידית
–
לרבות, להציע מועמד לכהונה כדירקטור, בהתאם לזכותו בחוק, מבלי שהדבר יחייב את החברה לפרסם
.פעמיים זימון לאסיפה הכללית27
,נציין כי ניסיון לאתר הודעות מקדימות שפורסמו ע"י חברות ציבוריות
.העלה כי לאורך השנים, רק מעט מאוד חברות אכן השתמשו באפשרות זו
3.
על מנת להגביר את מעורבותם של בעלי מניות בהצעת מועמדותם של דירקטורים, יש לקבוע כי כאשר על
סדר יומה של האסיפה הכללית מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, החברה תחויב לפרסם הודעה
.מקדימה
כך, בעלי מניות המחזיקים מעל אחוז אחד מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, אשר ברצונם
להציע מועמדות של דירקטורים, יוכלו לשלוח לחברה את הצעותיהם וזו תוכל לכלול דירקטורים אלו כבר
.במסגרת זימון האסיפה הכללית, כחלק מרשימת הדירקטורים שכהונתם מובאת לאישור האסיפה הכללית
4.
.נציין כי הוראה דומה חלה כבר היום על תאגידים בנקאיים28
סיכום
,התיקונים הכלולים בהצעת החוק מבורכים ודרושים בהחלט. עם זאת
לעמדתנו ,
לשם
השגת מטר ות כמו
שיפור הרכב הדירקטוריון והתנהלותו, כמו גם הגברת המעורבות של בעלי המניות ,
נדרשים תיקונים נוספים
על אלו שהוצעו במסגרת הצעת החוק .
27
'עמ6 למסמך ה רקע לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום14.05.14
בתקנות החברות
מאת הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט
(כאן.)
28 סעי ף
11ג(א)(4)
,לפקודת הבנקאות1941
.
12
התיקונים הנוספים שהוצעו על ידנו רלוונטיים במיוחד, בהתאם לתכליתה של הצעת החוק, לחברות ללא בעל
שליטה – מצב בו עולה במיוחד החשיבות של אי תלותם ומומחיותם של הדירקטורים , של הגברת הפיקוח על
.ההנהלה, של הגברת מעורבותם של בעלי המניות
,כמו כן
אנו סבורים שיש להקפיד על כך ש החוק
י יוותר
אדיש, ככל הניתן, בין מבני הבעלות השונים . ככל
שהוראות שונות חלות על מבני בעלות שונים, עשוי להיווצר תמריץ אצל בעל מניות או אצל ההנהלה לקיומו
של מבנה בעלות מסוים,
.כדי שלא יחולו חלק מהוראות החוק מצב זה מעורר קשיים רבים ולכן יש לשאוף
ו למ.נעו
נשמח להרחיב בעל -
.פה
,בברכה
משה קאשי עו"ד (רו"ח) אלה תמיר שלמה
מנהל המ חלקה הפיננסית
אחראית תחום רגולציה פיננסית