חומר רקע
1
27
מרץ2025
לכבוד
ועדת חוקה, חוק ומשפט
תקנות החברות - תגמול נושאי משרה בחברה ציבורית ,, נסחרת חוץ ללא בעל שליטה
סימוכין: נייר פורום החברות בנושא, מיום24/11/2024
1.
'בהמשך לפנייתנו הקודמת (בסימוכין) בנוגע להצעת חוק החברות (תיקון מס37
), ולאור
שני דיוני הועדה האחרונים, אנו מבקשים להוסיף התייחסות לסוגיית תגמול נושאי
משרה בחברות נסחרות חוץ ודואליות (להלן: נסחרות חוץ), ללא גרעין שליטה. אנו
סבורים כי למרות שהצעת חוק החברות
'(תיקון מס37
) אינה עוסקת ישירות בסוגיית
תגמול נושאי משרה, הרי
שבמסגרת תקנות ההקלות
הנלוות, הצפויות לעבור בסמיכות
לחוק, נכון וראוי להידרש לנושא זה
,הנגזר באופן ישיר מהיותן חברות ללא גרעין שליטה
.הכל כמפורט להלן
2.
אנו מברכים על כך שהמחוקק בחר לטפל בסוגיה הרחבה של ממשל תאגידי בחברות ללא
גרעין שליטה. במסגרת זו, התקבלה החלטה נוספת, שלא ליצור חקיקה נפרדת עבור
חברות נסחרות חוץ, אלא לגבש את כללי הממשל התאגידי המתאמים להן באמצעות
מארג של תקנות הקלות ייעודיות לחברות ללא גרעין שליטה נסחרות חוץ. זוהי
הפלטפורמ ,ה שמבקשת לייצר ממשל תאגידי מתאים בין היתר, לחברות בענף הייטק
.נסחרות החוץ אשר החוק הראשי הנוכחי לא מתאים לאופי ודרך פעילותן
3.
זהו רגע מכריע ונדיר באופן יחסי, שבו המחוקק הישראלי נדרש באופן עמוק לשינויים
מהותיים במשק ובכלכלה הישראלית ונותן להם ביטוי ע"י שכלול והתאמת הדין
בישראל. זוהי ההזדמנות לייצר עבור חברות ללא גרעין שליטה, נסחרות החוץ, הגיון
מסדר ששומר על הוגנות ותחרותיות אל מול
מקבילותיהן בעולם. לכן נטען, כי נכון לגבש
הסדרים בתקנות אשר יתאימו למאפיינים הייחודיים של חברות נסחרות החוץ, כדי
שיבטיחו איזון בין סטנדרטים ראויים ונדרשים של ממשל תאגידי לבין הצרכים של
.החברות הישראליות הפועלות בזירה הגלובלית
4.
התייחסות לנושא התגמול כעת היא לא רק הגיונית אלא חיונית, שכן היא תשלים את
התמונה הרגולטורית הנבנית בימים אלו באמצעות מארג התקנות ואף תסיר חסמים
עתידיים לחברות הזנק, אשר עתידות לצמוח לכדי חברות מלאות עתירות ידע בענף
ההייטק, ומתלבטות כעת (בשלבי ההקמה) באם להת .אגד בישראל או אם לאו
5.
ללא התאמה של מנגנוני התגמול, החברות הישראליות נסחרות החוץ ימשיכו להתמודד
עם רגולציה מסורבלת אשר לעיתים עלולה אף לפגוע בתחרותיות שלהן. הסדרת הנושא
במסגרת התקנות תאפשר ליצור שוויון הזדמנויות מול חברות בינלאומיות, להפחית
עומסי רגולציה מיותרים, ולחזק את מעמדן של החברות הישראליות בשווקים
.הגלובליים
6.
נדגיש כי ההתאמות לחברות נסחרות החוץ אינן חותרות תחת עקרונות היסוד של
המחוקק ואינן משנות את האיזונים שנקבעו בחוק, אלא נועדו לאפשר יישום נכון והוגן
.של הכללים הקיימים בסביבה עסקית גלובלית
7.
הוראות חוק החברות בנוגע לתגמול נושאי משרה נקבעו בתיקון20
לחוק החברות, אשר
.הגביר בצורה משמעותית את מעורבות האסיפה הכללית בתגמול בכירים1
כפי שטענו
בעבר, נחזור ונדגיש כי הוראות תיקון20
,
ובפרט הדרישה לאישור של האסיפה הכללית
,לשכר המנכ"ל אינן מתאימות לחברות ללא גרעין שליטה, ופוגעות בייחוד בחברות
.נסחרות חוץ
בכל הנוגע לחברות,אלו כון נ ל עגן בתקנות מנגנון משולב אשר לא מוותר
1
'חוק החברות (תיקון מס20), התשע"ג-
2012
" :(להלן תיקון20
")
2
על עקרונות החוק הישראלי אך מתאים את הדרישות כך שיידמו למנגנון
ה-
Say on Pay
.הנוהג בארה"ב
:וביתר פירוט
8.
בהתאם לת יקון20
לחוק החברות
ישנה
מעורבות מ וגברת של האספה הכללית בתגמול
בכירים.
בתמצית, אישור האספה נדרש לצורך (א) קביעת מדיניות התגמול של החברה
(ב) אישור התגמול למנהל הכללי של החברה ולחברי דירקטוריון החברה ו-
(
ג) אישור
תגמול לנושא משרה, אשר אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה. למעט
בנוגע לאישור שכר דירקטורים הת
ואם את מדיניות התגמול , אישור האספה הכללית
חייב להיות ברוב מיוחד (דהיינו: רוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור
.התגמול). הסכם תגמול שלא בהתאם לדרישות החוק הינו חסר תוקף
9.
מנגנון חוק החברות לאישור תגמול הינו מחמיר, מפורט ומסורבל יותר מההסדרים
הנוהגים במדינות אחרות (ביניה ן המדינות הרלוונטיות ביותר לנסחרות החוץ-
ארה"ב
)ובריטניה.
כפי שציין פרופ' אסף חמדני בחוות דעת מטעמו שהועברה לועדה, למיטב
" :ידיעתו אין מדינה אחרת שבה נדרשת מעורבות של האספה הכללית הן בקביעת
מדיניות תגמול, הן בקביעת תגמול דירקטורים, הן בקביעת תנאי הכהונה וההעסקה של
המנכ"ל, והן בקביעת תנאי הכהונה וההעסקה (במקרים מסוימים) של נושאי משרה
.הכפופים למנכ"ל"
10
.
,המצב הנוכחי מכביד במיוחד על חברות ללא גרעין שליטה נסחרות החוץ מכמה סיבות
כפי שציינו בפנייתנו שבסימוכין, אך חשוב להדגיש כי החמורה ביניהן היא
האינטראקציה עם המשקיעים של חברות אלו , אשר אינם מורגלים בכללי האישור
הייחודיים לישראל
ואינם מבינים את הפער בין מנגנון הSAY ON PAY
אליו הם
מורגלים ובין הדרישות המכבידות בישראל. משקיעים אלו, מניחים כי ברגע שתגמול
המנכ"ל עומד בתנאי מדיניות התגמול של החברה, הצבעתם אינה מחייבת אלא בגדר
.המלצה בלבד
11
.
לכן, פעמים רבות נדרשת הנהלת החברה להשקיע משאבים רבים כדי להגיע באופן ישיר
)לציבור המשקיעים (בחברה ללא גרעין שליטה נסחרת חוץ מדובר בתהליך יקר וסזיפי
ולהסביר את מהות ההליך המסורבל שמחייב המחוקק הישראלי. הפגיעה בתדמית
האקוסיסטם העסקי הישראלי והמחוקק הישראלי א ף היא נזק עקיף שנכון להידרש
.אליו
12
.
יתר על כן, פעמים רבות חברות הייעוץ האמריקאיות למשקיעים (כדוגמת הISS
) מנועות
מלתת המלצה רגישה ומדויקת לסיטואציה, כלפי החברה הספציפית, מאחר והן כפופות
להנחיות ולנוסחאות אשר עיוורות לקונטקסט הלוקאלי, ומכתיבות את המלצתן
למשקיעים במידה רבה. כך, כנגד טובת המשקיעים, יכולה להיווצר סיטואציה לפיה
משקיעים מצביעים לפי המלצה זו או אחר ת, אך לא מכירים באופן עמוק את ההשלכות
.המחייבות של הצבעתם
13
.
אנו סבורים כי מאחר והדין בישראל, דורש מחברות לאשר באסיפה כללית, וברוב
מיוחד, מדיניות תגמול הכוללת פרמטרים הקבועים בחוק, לרבות קביעת תקרה
לרכיבים משתנים ובנוסף, בהתאם לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית
)ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום
, תש"ס-
2000
מחויבות החברות
,לפרסם תיאור מלא ועל בסיס אישי של תנאי הכהונה וההעסקה לפי רכיביהם השונים
שקיבלו בפועל חמשת מקבלי התגמול הגבוה ביותר מבין נושאי המשרה בחברה, בפועל
-
ככל שהחברה ממלאת לאחר הוראות אלו-
ניתן להקביל את תהליך אישור שכר
המנכ"ל לשיטתSAY ON PAY
.הנהוגה בארה"ב ונוסיף, בעוד בארה"ב אישור התגמול
נעשה בדיעבד בהצבעה לא מחייבת, בישראל ישמר העיקרון של אישור מחייב ומראש
.)(באמצעות מדיניות התגמול
3
14
.
דהיינו, ככל שחברה ללא גרעין שליטה, נסחרת חוץ: (א) אישרה ואימצה מדיניות תגמול
באסיפה הכללית ברוב מיוחד (ב) עומדת בתנאי הגילוי ע"פ תקנות החברות (הודעה
ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום) ו-
)(ג
שכר מנכ"ל עומד בכלל התנאים הק ,בועים במדיניות התגמול שאושרה ואינו חורג ממנה
תנאי התגמול הספציפיים לא יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית וניתן יהיה לאשרם
.)בידי ועדת התגמול בלבד (אף במקרה בו המנכ"ל חבר דירקטוריון
15
.
מצב זה תואם את הרגולציה האמריקאי במהות, כאשר ככל שהחברה עומדת בתנאים
ברור
באופן
הפרטים
את
מפרסמת
והיא
התגמול,
במדיניות
שנקבעו
(
CD&A+Disclosure
)
אין צורך באישור .נוסף של האסיפה הכללית
16
.
בפועל, מדובר במנגנון קיים אשר המחוקק הישראלי יצר והסדיר בסוגיות דומות-
לדוגמא, בתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), תש"ס-
2000
, נקבעה הקלה
:לגבי אישור ביטוח אחריות נושאי משרה בזו הלשון
1ב1
. התקשרות של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, בקשר
,לביטוח אחריותם של נושאי המשרה בחברה לא תהיה טעונה אישור האסיפה
הכללית וניתן לאשרה בידי ועדת התגמול בלבד, אם תנאי ההתקשרות נקבעו
במדיניות התגמול של החברה וזו אושרה בידי האסיפה הכללית של החברה לפי סעיף
267
א(א) לחוק ובחברה ציבורית גם לפי סעיף267א(ב) לחוק , ובלבד שההתקשרות
היא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או
.התחייבויותיה
][הדגש לא במקור
17
.
יודגש, בייחוד ביחס לחברות נסחרות חוץ, תיקונים אלו נועדו לפשט את הליכי אישור
התגמול באופן שיכפיף חברות אלו להסדרים המקובלים עבור חברות שלא התאגדו
בישראל
.ומבלי לפגוע בעקרונות והמהות של הדין הישראלי ,כפי שהוסבר בהרחבה לעיל
תיקונים אלו
אינם צפויים לפגוע ביכולתם של המשקיעים מהציבור
להשפיע על סוגיית
,התגמול אלא לאפשר לחברות הישראליות, נסחרות החוץ, לפעול בזירה הגלובלית על פי
אותם קודים ונהלים הנהוגים והמוכרים למשקיעים אשר רובם ככולם זרים ומהצד
השני לתת למשקיעים זרים ודאות באשר לאופן הצבעתם מבלי להכיר את נבכי החוק
.הישראלי
18
.
הדיונים בהצעת החוק ובתקנות הנלוות לו עדיין בעיצומם, לכן אנו רואים חשיבות
בהשלמת ההסדרה של סוגיה זו במסגרת תקנות ההקלות אשר ידונו בועדה, בהקשר של
חברות נסחרות חוץ
ללא גרעין שליטה.
19
.
כפי שהצענו, התאמה זו יכולה וצריכה להיעשות תוך שמירה על עקרונות הממשל
התאגידי שקבע המחוקק, על מנת להבטיח מסגרת ברורה, הוגנת ותחרותית לחברות
.הישראליות הפועלות בשווקים הבינלאומיים
,אנו לרשותכם בכל שאלה או עניין
,בברכה
עו"ד מיכל שריג כדורי
מנהלת פורום חברות הצמיחה
מנהלת קשרי הממשל, וויקס