הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2162109
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת מיכל וולדיגר
אופיר סופר
אמילי חיה מואטי
משה טור פז
______________________________________________
פ/2398/24
הצעת חוק חינוך לחוסן נפשי, התשפ"ב–2021
דברי הסבר
מערכת החינוך לא מתמודדת ולא מאתגרת מספיק את הפן הנפשי והרגשי של התפתחות הילדים, על אף היותה מכרעת בעיצוב דמותם של התלמידים והשתלבותם החברתית. זהו צד מוזנח, שאינו זוכה לטיפול מערכתי. מעבר ללימוד מקצועות הליבה והקניית ערכים בשיעורי החינוך, המערכת אינה שמה דגש על הפן הנפשי והרגשי של התפתחות הילדים, ועל האופן שבו הם חווים את עצמם בסיטואציות לימודיות וחברתיות שונות. לרוב, כלל אין התייחסות לפן הרגשי של אישיותם המתפתחת של התלמידים. התוצאה היא שילדים גדלים ללא הדרכה מעשית וללא כלים, שיסייעו להם לפתח גמישות, סתגלנות, יצירתיות ויכולת להגיב ולהתמודד עם מצבים חדשים ביעילות ובחוכמה.
בישראל לא ניתן כיום חינוך לחוסן נפשי, על אף שמדינת ישראל מאז הקמתה מתמודדת עם אתגרים רבים. כיום במערכת החינוך אין הקניית כלים הקשורים לחיזוק החוסן הלאומי בקרב כלל התלמידים. הצעת חוק זו מבקשת לקדם גיבוש תכנית סדורה, שלא תהיה רק תכנית מנע, אלא בעיקרה תהיה תכנית שתאפשר לכלל התלמידים להרים קומה ולהתמודד היטב עם האתגריים הלאומיים, המדיניים, הביטחוניים, הבריאותיים והאישיים שאותם הם חווים. הידע המועט והכלים המעשיים להתמודדות בקרב ילדים ובני נוער, אם נרכש, נרכש בסביבה הביתית והחוץ-בית ספרית. ידע זה לוקה בחסר, ופוגע בסיכויי התלמידים להתגבר על קשיים באופן מיטבי.
במסגרת תהליך חינוכי רגשי ניתן ללמד כל ילד לפתח כישורים, שיסייעו לו בהווה ושיזדקק להם בעתיד, הן במישור הערכי, והן במישור ההתנהגותי. לשם כך במוסד החינוכי יש להרחיב את ארגז הכלים להתמודדות עם אתגרי החיים, לתת כלים מעשיים למניעת תופעות שליליות; לחזק את הבריאות הנפשית של הילד תוך יצירת מסגרת מכילה ומעצימה; להעמיק את הידע אודות כלים וטכניקות הרפיה; לחזק את החוסן הנפשי; ליצור חיבור בין גוף ונפש ולחזק מודעות גופנית. כך הילד יסגל לעצמו אסטרטגיות טובות - איך להתמודד עם כישלון, איך להתגבר על הפחד מהיציאה לעצמאות, איך לא להתייאש בעולם תחרותי, איך לזהות את החזקות האישיות ולתת להן ביטוי ועוד.
חינוך תלמידים לחוסן נפשי מחייב העצמה וחיזוק של סגל ההוראה, והכשרתם לסייע לילדים במסגרת הבית ספרית. מוצע כי ההכשרה לסגל תעשה הן במעמד קבלת תעודת הוראה, במסגרת הסילבוס בתכנית הלימודים לקבלת תעודת הוראה, והן במסגרת השתלמויות מורים ייעודיות לחינוך לחוסן נפשי.
כדי לחזק את חוסנם הנפשי של התלמידים במדינת ישראל, יש להקנות להם את הידע והכלים לכך. מדינות החברות ב-OECD רואות את נושא החוסן הנפשי כאחד מכישורי החיים ההכרחיים ובעקבות כך, מקדמות תכניות להעצמה ולחינוך לחוסן לילדים ונוער במטרה להקנות להם את כלים אלה.
לפיכך, מוצע לקבוע שבכל מוסד חינוך, החל מהגיל הרך ועד לחטיבה העליונה, תהיה חובה להעביר לתלמידים תכנית לימודים סדורה לחוסן נפשי. מטרתה של התכנית היא לתת לתלמידים סל כלים להתמודדות טובה יותר בשגרה, במשברים ובמצבי קיצון תוך שימת דגש על התפתחותם האישית.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בחשוון התשפ"ב (01.11.2021)
מטרה 1. מטרת חוק זה להקנות לתלמידים במוסדות החינוך כלים מעשיים לחוסן נפשי ולקדם תכנית סדורה לבריאותם הנפשית של התלמידים.
הגדרות 2. בחוק זה –
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;
"תלמיד" – מי שלומד במוסד חינוך;
"השר" – שר החינוך;
תכנית בנושא חינוך לחוסן נפשי 3. משרד החינוך יקבע תכנית לקידום בריאות הנפש ולחיזוקה בקרב תלמידים; תכנית כאמור תכלול תהליך חינוכי טיפולי להתמודדות עם מצבי משבר, ומתן כלים להתמודדות עם משברים ולחיזוק הבריאות והחוסן הנפשי של התלמידים.
התניית קבלת רישיון או תעודה בהכשרה ייעודית 4. אנשי מקצוע העובדים במערכת החינוך, אשר עיסוקם מותנה בקבלת רישיון או תעודה, או שתעודה היא תנאי להעסקתם, יחויבו בהכשרה ייעודית בנושא חינוך לחוסן נפשי, כתנאי לקבלת הרישיון או התעודה.
ביצוע ותקנות 5. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
תחילה 6. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.