הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2163977
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת מוסי רז
______________________________________________
פ/2430/24
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ושלא קיבל פטור משירות צבאי, מחויב להתגייס לשירות סדיר. נכון לשנת 2019 יותר משליש מהחייבים בגיוס אינם מתגייסים. לשם השוואה, בשנת 1990 עמד שיעור הגיוס על 75%. הצפי לשנת 2023 הוא שיותר ממחצית מבעלי תעודת זהות כחולה שנולדו ב2003 לא ישרתו בצבא.
רעיון צבא העם שייך לנחלת העבר ואינו מתאים לחברה הישראלית כיום. הניסיונות להחיל את גיוס החובה מצריכים משאבים כלכליים רבים מהמשק הישראלי, דבר אשר פוגע בחברה הישראלית ובביטחון אזרחי המדינה.
לפי נתוני צה"ל לשנת 2020, מאז שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ-4% בשיעור מקבלי פטור נפשי משירות צבאי. ריבוי הפטורים יכול להעיד על חוסר ההתאמה של צעירים רבים לשירות בצה"ל. יכולותיו של הצבא לא נפגעות בעקבות זאת.
בנוסף, המצב כפי שהוא כיום (קרי, שפחות משני שליש מהאוכלוסייה מתגייסים) פוגע בערך השוויון, שהוא ערך מהותי בקיום חברה דמוקרטית. בעוד שהיחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה ולחלקן אף ביקוש גבוה של מתגייסים, ישנו עודף של חיילים בתפקידים העורפיים.
יתרה מכך, גיוס החובה פוגע בעיקר בחיילים מאוכלוסיות מוחלשות, בייחוד באלה המבקשים לסייע בפרנסת המשפחה אך נאלצים להתגייס תמורת שכר זעום. רבים מהם נפקדים מהשירות כשהם מעדיפים לעבוד לטובת פרנסת המשפחה, כך שצה"ל משקיע משאבים גם באיתורם ובאכיפת חובת הגיוס.
נתוני הכליאה בצבא מצביעים על הפגיעה באוכלוסיות אלה: שלושה מתוך ארבעה כלואים בכלא הצבאי מרצים עונש מאסר עקב נפקדות או עריקות; 13% מהכלואים הם בני העדה האתיופית, המהווים רק 3% מכלל החיילים ואחוז נמוך מכך מהאוכלוסייה הכללית; ושליש מהכלואים הם עולים חדשים. ייצוג היתר של האוכלוסיות המוחלשות בכלא הצבאי מראה כי השאיפה לשוויון, העומדת בבסיס תפישת צבא העם מובילה דווקא להעמקת הפערים.
לפיכך, מוצע לקבוע כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים יגויס לשירות סדיר בתנאי שלא הביע התנגדות לכך. בכך יהפוך הגיוס לצה"ל לשוויוני.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/4296/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/316/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1060/20) ועל ידי חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת (פ/5473/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/724/22), ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1501/23; פ/756/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התשפ"ב (08.11.2021)
תיקון סעיף 1 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "יוצא צבא", בסופה יבוא "ושלא הביע התנגדות להתגייס לשירות סדיר";
(2) בהגדרה "מיועד לשירות ביטחון", בסופה יבוא "ושלא הביע התנגדות להתגייס לשירות סדיר".