הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2160769
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת גבי לסקי
ענבר בזק
אוסאמה סעדי
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת איתן גינזבורג
רון כץ
______________________________________________
פ/2442/24
הצעת חוק חופש המידע (תיקון – פגיעה בפרטיות לטובת עניין ציבורי), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
הצעת חוק זו, מבקשת לעגן בחוק את הפרשנות המקובלת לאיזון בין זכות הציבור לדעת לזכות לפרטיות ביחס לסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע.
העמדה שהייתה נהוגה עד לאחרונה ביחס לסעיף האמור, שהייתה מקובלת עוד במהלך הליך החקיקה של חוק חופש המידע, היא כי הרשות תוכל למסור מידע, גם אם הדבר פוגע בפרטיות, ככל שיש בו עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בנסיבות העניין. זאת, לאורו של סעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות, המספק את ההיתר החוקי הנדרש לפגיעה בזכות לפרטיות, והקובע כי ניתן לפגוע בזכות לפרטיות אם ישנו "עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין".
עמדה זו שלטה בכלל הפורומים המשפטיים עד לאחרונה, כאשר ללא דיון ציבורי, נמסרה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לקראת דיון בדנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שבה הציג היועץ המשפטי לממשלה עמדה חדשה שהופכת על פיה את ברירת המחדל ביחס לחשיפת מידע שיש בו עניין לציבור. על פי עמדה זו, ביקש היועץ המשפטי לממשלה לקבוע כי ככל שישנו חשד שבבקשת חופש המידע קיימת דרישה לקבל מידע הנחזה לפרטי, יש איסור גורף למסרו, אלא אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט. והכל, גם במקרים בהם ניצב במוקד עניין ציבורי משמעותי.
בעקבות עמדה זו, מי שמבקש את המידע האמור נדרש לפנות לערכאות משפטיות על מנת לקבל את המידע, בעוד שקודם לכן בקשות מסוג זה היו מאושרות ברמת הממונה על חופש המידע ברשויות הציבוריות. דבר זה יוצר נטל כבד על אנשים פרטיים לממש את זכות הציבור לדעת, באופן שחותר תחת הרציונל הבסיסי של חוק חופש המידע.
באוגוסט 2020 ראש הממשלה נתניהו חזר בו מהבקשה לדיון נוסף, והבקשה נמחקה. אך עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לשינוי ברירת המחדל הפכה להיות הבסיס למדיניות הנוהגת במשרדי הממשלה. דבר זה הוביל לעלייה חדה במספר בקשות חופש המידע שנדחות על רקע סעיף 9(א)(3) וטענת הפרטיות: מ-8% מכלל הדחיות בשנת 2018 ל-25% בשנת 2019. בכך, במקום להגן על חופש המידע, זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות, אשר הוכרו בפסיקה זה מכבר כנגזרות של עקרון חופש הביטוי, הפך סעיף 9(א)(3) לגורם נפוץ ביותר לדחייתן של בקשות חופש מידע.
לכן מוצע לקבע בחקיקה את הפרשנות שהייתה נהוגה משך כ-20 שנה – ושצריכה להיות נהוגה גם כיום – ביחס לסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע – ולכלול את ההגנה המנויה בסעיף 18(3) לחוק הגנת הפרטיות בהיתר על פי דין לחשוף מידע שיש בו עניין לציבור.
הצעה זו נכתבה בשיתוף "מכון זולת – לשוויון וזכויות אדם" ו"התנועה לחופש המידע".
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התשפ"ב (08.11.2021)
תיקון סעיף 9 1. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 9(א)(3), בסופו יבוא "או מוגן לפי סעיף 18(ג) לחוק הגנת הפרטיות."