הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2162596
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת משה אבוטבול
מיכאל מלכיאלי
יעקב מרגי
חיים ביטון
ינון אזולאי
משה ארבל
אורי מקלב
מאיר פרוש
קטי קטרין שטרית
יואב בן צור
מיכל וולדיגר
אוריאל בוסו
______________________________________________
פ/2539/24
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – פרסום סקרים בימי מנוחה), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
בסעיף 16ה(ח) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 נקבע כי בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה.
בשתי מערכות הבחירות הקודמות פורסמו סקרי הבחירות האחרונים בטלוויזיה בליל שבת בערוצי השידור המרכזיים שעות ספורות אחרי כניסת השבת. בקשת פורום השבת הציבורי מוועדת הבחירות המרכזית להורות על כך שהסקרים יפורסמו לפני השקיעה וכניסת השבת נדחתה, בנימוק שסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, קובע את פירוש המילה "יום" כך: "תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו".
פרשנות זו של הוועדה מנוגדת לפסיקה, שהגדירה את יום השבת על פי המסורת היהודית וקבעה כי יום השבת במדינת ישראל מתחיל מעט לפני השקיעה ומסתיים למחרת בצאת הכוכבים.
הפרשנות האמורה מנוגדת גם לכוונת המחוקק אשר בחר להשתמש באריכות המילים "בתום יום שישי", מה שמעיד כי כוונתו הייתה לאפשר פרסומם של סקרים לפני השבת. לו רצה המחוקק, שמקפיד לקמץ במילותיו, לאפשר פרסום סקרים גם אחרי כניסת השבת, לפני חצות הלילה, היה משתמש במילים כגון "מיום שבת בחצות" ולא באריכות הלשון האמורה.
בקביעה לפיה על הסקרים להתפרסם לפני כניסת השבת, יש כדי לכבד ולהוקיר את יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל ואת שמירת צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה ענייני הפוליטיקה והחולין שמורים לימות החול.
פרשנות זו אף מגשימה את העקרונות והתכליות של החוק, שבין היתר אוסר שידורי תעמולה בימי המנוחה. אגב כך יצוין, כי מועדי הבחירות בישראל נקבעים ככלל בימי שלישי בשבוע במטרה להימנע מחילול השבת (למעט מערכת בחירות אחת בשנים האחרונות, שנקבעה ליום שני בשבוע בשל הסמיכות לחג הפסח).
המחוקק מייחס חשיבות לפרסום סקרי בחירות, בשל הרושם בציבור כי הללו מבטאים שיקוף של המציאות ומגמות בדעת הקהל, ולכן הטיל הגבלות שונות על פרסומם.
פרסום סקר במהלך השבת עלול לפגוע במהימנות הסקר לנוכח העובדה שציבור דתי יימנע מלהשתתף מחשש שהסקר יפורסם בשבת.
אם כן, פרסום סקר בשבת פוגע בציבור שומרי השבת בכמה היבטים:
א. השתתפות בסקר המשודר בשבת הופכת את המשתתף בו לשותף לדבר חטא בעל-כורחו;
ב. שומרי השבת הרבים נחשפים לסקרי ליל שבת רק בצאתה, והדבר עלול ליצור אצלם רושם מוטעה כאילו מדובר בסקר חדש;
ג. השיח הציבורי והתקשורתי על הסקר המתקיים בשבת לאורך שעות ארוכות נעשה רק בידי גורמים חילוניים, מבלי שקולו של הציבור הדתי נשמע, דבר שיש בו כדי להטות, גם אם במעט, את דעת הקהל.
לפיכך, מוצע בזאת, כי לשון החוק תחודד כך שיובהר כי פרסום סקר הבחירות האחרון יהיה ביום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות בשעה 14:00. כמו כן מוצע, כי אם יום שישי האמור חל באחד ממועדי ישראל, יוקדם הפרסום לשעה 14:00 בערב המועד.
כמו כן, על מנת לשמור על חופש הדת ולמנוע פגיעה ברגשות דתיים, מוצע כי בתקופה בה מותר לפרסם סקרי בחירות, יודיע הגורם הסוקר לנסקר בטרם עריכת הסקר באופן ברור אם הסקר יתפרסם בשבת או ביום המנוחה. על מנת למנוע מצב שבו עורך הסקר יוכל לטעון כי לא ידע שהסקר ישודר ביום המנוחה מוצע לחייב את מזמין הסקר ליידע אותו על כך מראש.
הצעת חוק זו הוכנה בשיתוף פורום השבת הציבורית.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התשפ"ב (15.11.2021)
תיקון סעיף 16ה תיקון סעיף 16ה 1. 1. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בסעיף 16ה(ח) – בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בסעיף 16ה(ח) – בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בסעיף 16ה(ח) –
(1) במקום "בתום יום שישי" יבוא "ביום שישי בשעה 14:00, או אם יום שישי הוא מועד ממועדי ישראל, החל מהשעה 14:00 בערב אותו מועד"; (1) במקום "בתום יום שישי" יבוא "ביום שישי בשעה 14:00, או אם יום שישי הוא מועד ממועדי ישראל, החל מהשעה 14:00 בערב אותו מועד"; (1) במקום "בתום יום שישי" יבוא "ביום שישי בשעה 14:00, או אם יום שישי הוא מועד ממועדי ישראל, החל מהשעה 14:00 בערב אותו מועד";
(2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא:
"(ט) על מזמין סקר בחירות העתיד להתפרסם בימי מנוחה ליידע מראש את הגורם העורך את הסקר, ועל עורך הסקר לציין מפורשות בפני הנסקר כי הסקר יפורסם במהלך ימי מנוחה.
(י) לעניין סעיף זה, "ימי מנוחה" ו"מועדי ישראל" – כהגדרתם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948."