הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 13,581 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2164629 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן ______________________________________________ פ/2580/24 הצעת חוק רשם מקרי אובדנות, התשפ"ב–2021 דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע הסדר לחקירת מקרי מוות שישנו חשד שמקורם באובדנות ולהקמתו של מאגר מידע לשם איסוף הנתונים הנוגעים למקרי אובדנות ולניסיונות אובדנות מהרשויות השונות, וריכוזם על ידי משרד הבריאות. הצעת החוק מתבססת על הצורך בלימוד על היקף תופעת האובדנות, לצורך בניית תכניות למניעת אובדנות ובחינת השפעתן. בישראל נרשמים מדי שנה למעלה מ-400 מקרים של בני אדם שנפטרו בעקבות התאבדות, ואולם המספר המדויק של המתאבדים בשנה גבוה בכ-30%. פעמים רבות, בגלל סיבות של הסתרה, בושה וסטיגמה, לא נקבעת סיבת המוות כהתאבדות אלא נרשמת סיבה אחרת. כך למשל, קיימים מקרים שבהם סיבת המוות הרשמית היא "נפילה מגובה", כאשר מדובר למעשה בקפיצה של מתאבד מקומה גבוהה אל מותו, וכן מקרים שבהם סיבת המוות הרשמית היא "חנק", על אף שמדובר באדם שתלה את עצמו. לחדרי המיון בישראל מגיעים בכל שנה מעל 6500 בני אדם עקב ניסיון התאבדות ופגיעה עצמית. גם מספר זה הוא אומדן חסר, משום שחלק מהמגיעים לחדרי המיון עקב ניסיון אובדני אינם מצהירים על כך בטפסי משרד הבריאות. שיעורי התופעה גבוהים במיוחד בקרב בני נוער, עולים, אזרחים ותיקים ואנשים עם זהות מגדרית שונה מהמקובל. ניתן להפחית באופן משמעותי את ניסיונות ההתאבדות באמצעות פעולות איתור, הסברה וטיפול מצד רשויות המדינה. עם זאת, לצורך ביצוע פעולות אלה נדרש מאגר נתונים אמין וזמין של מקרי האובדנות במדינה. בדצמבר 2013 הוגשה לממשלה התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות שהוכנה על ידי צוות בין-משרדי בראשות משרד הבריאות ובסיוע ג'וינט ישראל. בהחלטה מספר 1091 מיום 22.12.2013 החליטה הממשלה להטמיע את התוכנית ולתקצבה. התוכנית כוללת: פעולות להגברת מודעות לתופעת האובדנות, הקמת מאגר מידע אמין, פעילות לאיתור אנשים בסיכון, הכשרת "שומרי סף" (כגון: מורים, עובדים סוציאליים, אנשי רפואה, סיעוד ועוד), הבטחת הפנייה לטיפול ורצף טיפולי, סיוע למשפחות, הקטנת נגישות לאמצעים קטלניים, ייזום מחקרים בנושא, קביעת יעדים והערכות. מאז החלטת הממשלה מוקצה מדי שנה במסגרת תקציב המדינה תקציב ייעודי לשם מימוש התוכנית. הפעולות שננקטו במסגרת התוכנית הובילו להגברה משמעותית של המודעות בציבור ובקרב אנשי המקצוע לתופעת האובדנות. בין הפעולות ניתן למנות הכשרת "שומרי סף" בארגונים ממשלתיים, מוניציפליים ואחרים, הפעלת תוכנית "בוחרים בחיים" במערכת החינוך, הקמת עשרות ועדות היגוי למניעת אובדנות ברשויות המקומיות, הפעלת מכרז על ידי משרד הרווחה לתמיכה במשפחות שיקיריהם התאבדו, הפעלת רצף טיפולי בארגונים שונים ועוד. מאגר נתונים אמין של מקרי האובדנות נדרש גם לצורך הערכת מידת ההשפעה של תוכניות מניעה שונות. ללא ספק, זמינות נתונים אמינים ומדויקים של מקרי התאבדויות היא קריטית לניהול יעיל ומקיף יותר של התוכניות למניעת אובדנות, הפועלות במדינה מאז החלטת הממשלה בדצמבר 2013. ללא נתונים כאלה, לא ניתן לכוון את פעילות המניעה בזמן אמת ולאורך זמן. לדעת מומחים, הבדידות הנרחבת והמצב הכלכלי הקשה של מאות אלפי אזרחים במהלך משבר הקורונה, עלולים לגרום לגל של התאבדויות. אולם, בהעדר נתונים, לא ניתן לאתר את קבוצות ואזורי הסיכון, ולא ניתן להפעיל תוכניות ייחודיות ומבוססות כדי להציל חיי רבים. לפיכך, מוצע להסדיר חקירה ורישום של מקרי האובדנות בישראל. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/1418/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בכסלו התשפ"ב (22.11.2021) מטרה 1. מטרתו של חוק זה היא לקבוע הסדר לחקירת מקרי מוות שישנו חשד שמקורם באובדנות ולאיסוף הנתונים הנוגעים למקרי אובדנות וניסיונות אובדנות וריכוזם במאגר מידע, לצורך בניית תכניות למניעת אובדנות ובחינת השפעתן של תוכניות אלה. מטרתו של חוק זה היא לקבוע הסדר לחקירת מקרי מוות שישנו חשד שמקורם באובדנות ולאיסוף הנתונים הנוגעים למקרי אובדנות וניסיונות אובדנות וריכוזם במאגר מידע, לצורך בניית תכניות למניעת אובדנות ובחינת השפעתן של תוכניות אלה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "חוקר" – מי שמונה על ידי הממונה לשמש כחוקר לפי חוק זה; "חוקר" – מי שמונה על ידי הממונה לשמש כחוקר לפי חוק זה; "מאגר" – מאגר המידע המוקם לפי חוק זה; "מאגר" – מאגר המידע המוקם לפי חוק זה; "הממונה" – מי שהשר מינה אותו כממונה לפי סעיף 3; "הממונה" – מי שהשר מינה אותו כממונה לפי סעיף 3; "מקרה אובדנות" – לרבות מקרה שיש לגביו חשש סביר שהוא מקרה אובדנות, ולרבות ניסיון אובדנות; "מקרה אובדנות" – לרבות מקרה שיש לגביו חשש סביר שהוא מקרה אובדנות, ולרבות ניסיון אובדנות; "רשות" – רשות מהרשויות המנויות בתוספת; "רשות" – רשות מהרשויות המנויות בתוספת; "השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות. חקירת מקרי אובדנות 3. משרד הבריאות יחקור מקרי מוות וניסיונות לגרימת מוות שיש לגביהם חשש סביר כי מקורם באובדנות. משרד הבריאות יחקור מקרי מוות וניסיונות לגרימת מוות שיש לגביהם חשש סביר כי מקורם באובדנות. הממונה 4. השר ימנה אדם בעל תואר שני באחד מהתחומים הבאים: מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או קרימינולוגיה, כממונה על חקירת מקרי אובדנות לפי חוק זה, ועל ניהול המאגר. השר ימנה אדם בעל תואר שני באחד מהתחומים הבאים: מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או קרימינולוגיה, כממונה על חקירת מקרי אובדנות לפי חוק זה, ועל ניהול המאגר. חקירת מקרי אובדנות 5. (א) קיבלה רשות מידע שלפיו מת אדם ויש חשש סביר שסיבת מותו מקורה באובדנות, או שיש חשש סביר שאירע ניסיון אובדנות (להלן – מקרה), תדווח על כך הרשות לממונה בהקדם האפשרי. (א) קיבלה רשות מידע שלפיו מת אדם ויש חשש סביר שסיבת מותו מקורה באובדנות, או שיש חשש סביר שאירע ניסיון אובדנות (להלן – מקרה), תדווח על כך הרשות לממונה בהקדם האפשרי. (ב) קיבל הממונה מידע כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק הממונה את נסיבות המקרה, ויקבע האם סיבת המוות מקורה באובדנות או אם ארע ניסיון אובדנות, לפי העניין, ואולם הממונה לא יחקור מקרה, כל עוד מתנהל לגביו הליך פלילי או מתנהלת חקירה לפי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958. (ב) קיבל הממונה מידע כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק הממונה את נסיבות המקרה, ויקבע האם סיבת המוות מקורה באובדנות או אם ארע ניסיון אובדנות, לפי העניין, ואולם הממונה לא יחקור מקרה, כל עוד מתנהל לגביו הליך פלילי או מתנהלת חקירה לפי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958. (ג) קבע הממונה כי סיבת המוות מקורה באובדנות או כי ארע ניסיון אובדנות כאמור בסעיף (ב), יחקור הממונה את המניעים והגורמים שהובילו למקרה ואת נסיבות המקרה. (ג) קבע הממונה כי סיבת המוות מקורה באובדנות או כי ארע ניסיון אובדנות כאמור בסעיף (ב), יחקור הממונה את המניעים והגורמים שהובילו למקרה ואת נסיבות המקרה. ניהול הממשק שבין המשטרה לבין הממונה 6. המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות לשם ניהול הממשק שבין משטרת ישראל לבין הממונה. המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת סגן ניצב לפחות לשם ניהול הממשק שבין משטרת ישראל לבין הממונה. עריכת אוטופסיה פסיכולוגית 7. הממונה רשאי להורות על עריכת אוטופסיה פסיכולוגית, לצורך חקירת מקרה אובדנות. הממונה רשאי להורות על עריכת אוטופסיה פסיכולוגית, לצורך חקירת מקרה אובדנות. חקירת מקרים הנוגעים לאובדנות חיילים 8. (א) מת חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, ויש חשש סביר שסיבת מותו מקורה באובדנות או שיש חשש סביר שאירע ניסיון אובדנות על ידי חייל, והודיע הפרקליט הצבאי הראשי לממונה, כי נערכת חקירה לשם בירור נסיבות המקרה מטעם המשטרה הצבאית או מטעם שופט חוקר שמינה, לא יחקור הממונה את המקרה. (א) מת חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, ויש חשש סביר שסיבת מותו מקורה באובדנות או שיש חשש סביר שאירע ניסיון אובדנות על ידי חייל, והודיע הפרקליט הצבאי הראשי לממונה, כי נערכת חקירה לשם בירור נסיבות המקרה מטעם המשטרה הצבאית או מטעם שופט חוקר שמינה, לא יחקור הממונה את המקרה. (ב) עם תום חקירת המשטרה הצבאית או השופט החוקר כאמור בסעיף קטן (א), ידאג הפרקליט הצבאי הראשי להעביר לממונה דוח מפורט אודות ממצאי החקירה ומסקנותיה, והממונה יהיה רשאי להכליל את המידע במאגר המידע. (ב) עם תום חקירת המשטרה הצבאית או השופט החוקר כאמור בסעיף קטן (א), ידאג הפרקליט הצבאי הראשי להעביר לממונה דוח מפורט אודות ממצאי החקירה ומסקנותיה, והממונה יהיה רשאי להכליל את המידע במאגר המידע. זכויות בני משפחה 9. (א) בני משפחתו של מי שנערכה חקירה לגבי מותו לפי חוק זה רשאים לקבל מאת הממונה על פי בקשתם בכתב תמצית של דוח חקירת המוות. (א) בני משפחתו של מי שנערכה חקירה לגבי מותו לפי חוק זה רשאים לקבל מאת הממונה על פי בקשתם בכתב תמצית של דוח חקירת המוות. (ב) בסעיף זה, "בני משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח וכן מי שהיה אפוטרופוס בעת המוות של אדם שנערכה חקירה לגבי מותו. (ב) בסעיף זה, "בני משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח וכן מי שהיה אפוטרופוס בעת המוות של אדם שנערכה חקירה לגבי מותו. מינוי חוקרים וסמכויותיהם 10. (א) הממונה רשאי למנות עובד משרד הבריאות כחוקר לצורך ביצוע חקירה לפי חוק זה, ובתנאי שהתקיימו לגביו כל אלה: (א) הממונה רשאי למנות עובד משרד הבריאות כחוקר לצורך ביצוע חקירה לפי חוק זה, ובתנאי שהתקיימו לגביו כל אלה: (1) אין לו עבר פלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שיקבע השר. (ב) לצורך ביצוע חקירה לפי סעיף 5 יהיו נתונות לחוקר סמכויות החיפוש והתפיסה הנתונות לקצין משטרה, וכן הסמכויות הבאות: (ב) לצורך ביצוע חקירה לפי סעיף 5 יהיו נתונות לחוקר סמכויות החיפוש והתפיסה הנתונות לקצין משטרה, וכן הסמכויות הבאות: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען, ובכלל זה ידיעה או מסמך הנוגעים למקרי אובדנות; לעניין זה, "מסמך" – לרבות תעודה או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; (3) להיכנס למקום, אם הדבר נדרש לצורך בדיקת מקרה אובדנות, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; (4) לבצע מדידות או ליטול דגימות, וכן להורות על מסירת המדידות והדגימות למעבדה, ועל שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת. חוקרים פסיכולוגים 11. (א) הממונה רשאי למנות חוקרים בעלי תואר שני בפסיכולוגיה, מבין עובדי משרד הבריאות, לשם ביצוע אוטופסיה פסיכולוגית ביחס למקרה אובדנות (להלן – חוקר פסיכולוגי). (א) הממונה רשאי למנות חוקרים בעלי תואר שני בפסיכולוגיה, מבין עובדי משרד הבריאות, לשם ביצוע אוטופסיה פסיכולוגית ביחס למקרה אובדנות (להלן – חוקר פסיכולוגי). (ב) הטיל הממונה על חוקר פסיכולוגי לבצע אוטופסיה פסיכולוגית ביחס למקרה אובדנות מסוים, רשאי החוקר הפסיכולוגי לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הנדרשים לשם ביצוע האוטופסיה הפסיכולוגית. (ב) הטיל הממונה על חוקר פסיכולוגי לבצע אוטופסיה פסיכולוגית ביחס למקרה אובדנות מסוים, רשאי החוקר הפסיכולוגי לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הנדרשים לשם ביצוע האוטופסיה הפסיכולוגית. (ג) נדרש אדם למסור מידע על ידי חוקר פסיכולוגי במהלך ביצוע אוטופסיה פסיכולוגית לפי חוק זה, חייב למסור כל מידע שנדרש ממנו. (ג) נדרש אדם למסור מידע על ידי חוקר פסיכולוגי במהלך ביצוע אוטופסיה פסיכולוגית לפי חוק זה, חייב למסור כל מידע שנדרש ממנו. (ד) נמסר מידע לחוקר הפסיכולוגי במסגרת חקירתו על פי חוק זה, לא ישמש מידע זה כראיה במשפט פלילי. (ד) נמסר מידע לחוקר הפסיכולוגי במסגרת חקירתו על פי חוק זה, לא ישמש מידע זה כראיה במשפט פלילי. תקנות לענין העברת מידע 12. השר יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע דרך קבע מהרשויות לממונה לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה העברת מידע ממשטרת ישראל לממונה או לחוקרים שמונו על פי חוק זה. השר יקבע בתקנות הוראות לעניין העברת מידע דרך קבע מהרשויות לממונה לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה העברת מידע ממשטרת ישראל לממונה או לחוקרים שמונו על פי חוק זה. העברת מידע על פי דרישה 13. הממונה רשאי לפנות לכל אחת מהרשויות בדרישה לקבל מידע הנדרש לו לשם בירור מקרה אובדנות מסוים, והרשות תמסור לו את המידע בהקדם. הממונה רשאי לפנות לכל אחת מהרשויות בדרישה לקבל מידע הנדרש לו לשם בירור מקרה אובדנות מסוים, והרשות תמסור לו את המידע בהקדם. הקמת מאגר מידע 14. (א) הממונה יקים מאגר מידע, שבו יישמרו הנתונים והמידע לגבי מקרי אובדנות. (א) הממונה יקים מאגר מידע, שבו יישמרו הנתונים והמידע לגבי מקרי אובדנות. (ב) המאגר ישמש למטרות אלו: (ב) המאגר ישמש למטרות אלו: (1) פענוח מקרי התאבדות וניסיונות התאבדות; (2) רישום מקרי התאבדות וניסיונות התאבדות; (3) ביצוע ניתוחים סטטיסטיים; (4) מחקר; (5) יזום תוכניות למניעת אובדנות; (6) פיתוח ידע בתחום מניעת האובדנות; (7) בקרה על פעולת הרשויות ועל יישום תוכניות למניעת אובדנות; (8) ייעוץ לרשויות המדינה, השלטון המקומי והגופים העוסקים במניעת אובדנות; (9) כל מטרה אחרת שקבע השר בצו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. (ג) המאגר לא ישמש לצרכי ניהולן של תביעות אזרחיות בגין מקרי מוות או ניסיונות לאובדנות, הרשומים במאגר. (ג) המאגר לא ישמש לצרכי ניהולן של תביעות אזרחיות בגין מקרי מוות או ניסיונות לאובדנות, הרשומים במאגר. סודיות 15. אדם שנמסר לו מידע לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה. אדם שנמסר לו מידע לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה. שינוי התוספת 16. השר רשאי בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להוסיף גופים נוספים לתוספת. השר רשאי בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להוסיף גופים נוספים לתוספת. ביצוע ותקנות 17. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. תחילה 18. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תוספת תוספת (סעיף 2) (סעיף 2) 1. משטרת ישראל; 1. משטרת ישראל; 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית; 2. המרכז הלאומי לרפואה משפטית; 3. פרקליטות המדינה; 3. פרקליטות המדינה; 4. צבא הגנה לישראל; 4. צבא הגנה לישראל; 5. רופא ממשלתי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940; 5. רופא ממשלתי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940; 6. אגודת "מגן דוד אדום בישראל" שהוקמה לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950; 6. אגודת "מגן דוד אדום בישראל" שהוקמה לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950; 7. גוף שנקבע בצו לפי סעיף 4(א)(8) לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014; 7. גוף שנקבע בצו לפי סעיף 4(א)(8) לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014; 8. הרשות הארצית לכבאות והצלה; 8. הרשות הארצית לכבאות והצלה; 9. שירות בתי הסוהר; 9. שירות בתי הסוהר; 10. משרד הפנים; 10. משרד הפנים; 11. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; 11. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; 12. משרד החינוך; 12. משרד החינוך; 13. קופות חולים כהגדרתן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; 13. קופות חולים כהגדרתן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; 14. המוסד לביטוח לאומי. 14. המוסד לביטוח לאומי.