הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2163621 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי טטיאנה מזרסקי סימון דוידסון משה טור פז עופר כסיף אלון טל גבי לסקי מיכל רוזין מוסי רז גלעד קריב אבתיסאם מראענה ______________________________________________ פ/2585/24 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – מניעת פגיעה בקטין על ידי חשיפתו להורה אלים), התשפ"ב–2021 דברי הסבר על פי המצב החוקי הקיים, הורי קטין החיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם למי מהם תהא האפוטרופסות על קטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין. הסכם כזה בין ההורים טעון אישור בית המשפט שיכול לאשרו רק לאחר שנוכח כי ההסכם הוא "לטובת הקטין" (סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק)). גם במקרה שבו ההורים לא באו לידי הסכם כאמור, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע או לא אושר על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את החובות והזכויות ההוריות, הכול כפי שייראה לו "לטובת הקטין" (סעיף 25 לחוק). יחד עם זאת, אין בחוק כיום הוראה המבארת מהי "טובת הקטין" ואשר מחייבת את בתי המשפט לשקול את הצורך במניעת חשיפת קטין להורה אלים בעת קביעת אפוטרופסות והסדרי שהות. במקרים רבים, למרות חשש כבד לפגיעה בילדים עצמם, וחרף אלימות כלפי ההורה האחר של הקטין, הגם שזו מוכרת על ידי רשויות החוק ושרותי הרווחה, זוכה ההורה האלים להסדרי שהות שוויוניים. כמו כן, פעמים רבות, ובייחוד כאשר קיימת ברקע מערכת יחסים אלימה ואלימות משפחתית, הסכמי שהות בין הורים אינם משקפים את טובת הקטין. קיים פער חקיקתי משמעותי שלמעשה מאפשר היום קיום אפוטרופסות והסדרי שהות נרחבים ביותר להורה, גם אם הוכח כי היה אלים ואף כאשר עולה חשש שפגע מינית בקטין, וזאת על אף שברור שמשמורת בידי הורה אלים מסכנת את בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים, בין אם הופנתה כלפי הילד ובין אם הופנתה כלפי בן משפחה אחר. בהתייחס לממדי התופעה של אלימות במשפחה בישראל והשפעתה על ילדים, מחקר אשר נערך לאחרונה על ידי פרופ' רחל לב-ויזל ופרופ' צבי איזיקוביץ וכלל מדגם של למעלה מ- 10,000 ילדים בישראל בגילאי 12 ,14 ו-16, מצא כי כ-8% מהילדים נפגעו מינית בתוך המשפחה, וכ-11% נפגעו פיזית בתוך המשפחה. כמו כן, מכלל הילדים שנפגעו מינית, למעלה מ-80% ציינו שהפוגע היה גבר ומקרב אלה שנפגעו פיזית – שני שלישים ציינו שהפוגע היה גבר. בנוסף, שיעור חשיפת ילדים לאלימות במשפחה (כלומר אלימות המופנית נגד בן/ת משפחה אחר אשר הילד עד לה) הוא כמעט 10% (פרופ' צבי איזיקוביץ, פרופ' רחל לב-ויזל, "התעללות, הזנחה, ואלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח", המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה). מחקרים רבים מראים כי ילדים החשופים לאלימות ביתית, ובייחוד לאלימות כלפי אחד מהוריהם, הגם שלא כוונה כלפיהם, נפגעים ברמה הנפשית, ההתנהגותית, האמוציונלית, החברתית והקוגניטיבית (Joyanna Silberg & Stephanie Dallam, Abusers gaining custody in family courts: A case series of over turned decisions, Journal of Child Custody, 16(2): 140-169, 142 (2019)). בין היתר, ילדים אלה נוטים לסבול מבידוד חברתי, מהתנהגויות תוקפניות ואנטי-חברתיות, מחרדה, דיכאון, תגובות פוסט-טראומטיות ויכולות אקדמיות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים באופן מובהק כי כאשר ישנה אלימות במשפחה כלפי אחד ההורים, קיימת לצידה אלימות גם כלפי הילדים בני אותה המשפחה וגם הם קורבנות ישירים של ההורה האלים (Intersection Of Child Abuse And Children's Exposure To Domestic Violence, Herrenkohl Et Al, Trauma, Violence & Abuse, Vol.9, No.2, April 2008, 84-99). לפיכך, מוצע כי בית המשפט יהיה מחויב לקחת בחשבון את היותו של הורה אלים כלפי הקטין, ההורה השני או מי שמצוי עם הקטין במקום מגוריו, בעת קביעה לעניין אפוטרופסות והסדרי שהות ולקבוע הוראות שיבטיחו את מוגנות הקטין במצב זה. כמו כן, החוק המוצע קובע חזקה כי הורה שהורשע בעבירה אלימות חמורה, בהתעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד מי מבני המשפחה הגר עימו לא יוכל להיות אפוטרופוס של קטין, וקביעה שכזו כאמור מסכנת את הקטין, את בריאותו ואת רווחתו. בנוסף, לעיתים קרובות המאבק על הסדרי השהות עם הקטין משמש ככלי בידי ההורה האלים להמשך שליטה בהורה השני ובכך נגרם נזק חמור לילדים. כאשר הסדרי השהות מעוגנים בהסכמה לכאורה של בני זוג, גם אם ישנה אלימות מוכחת, הסכמים אלו יזכו לרוב לאישור בית המשפט. בכך, הפגיעה בילדים אינה רק תוצר של חשיפה לאלימות במשפחה, אלא היא גם תוצר של ניסיונו של הורה לעשות שימוש בהם על מנת לפגוע בהורה השני ותוצאה של האנומליה החוקית המאפשרת מצב זה. לכן החוק המוצע נועד לתת מענה למצב הקשה שנוצר פעמים רבות כאשר נקבעת משמורת משותפת במצב של הורה שהיה אלים כלפי ההורה השני, שאז ההורה שהוא קורבן לאלימות נאלץ להמשיך ולקיים קשר רציף ואינטנסיבי עם ההורה האלים כלפיו. סעיף קטן (א) לאור האמור לעיל, על מנת להגן על בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים, מוצע להנחות את בתי המשפט, בבואם לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות של קטין, להתחשב בצורך במניעת חשיפתו של הקטין להורה שגילה אלימות כלפיו, כלפי ההורה השני או כלפי בן משפחה אחר המצוי עמו במקום מגוריו. הסעיף מונה נסיבות ושיקולים אשר יסייעו לבית המשפט בבואו לקבוע את טובתו של הקטין ואת הסיכון בחשיפתו להורה אלים, ובהם: קיומן של החלטות שיפוטיות או חוות דעת של גורמי הרווחה המעידות על אלימות, שהיית האם במקלט לנשים מוכות או בדירת מעבר, או פעולות שנקטו גורמי האכיפה (המלצה לכתב אישום או כתב אישום שהוגש) שיש בהם להעיד חשד לאלימות מצד ההורה. סעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי במקום בו השתכנע בית המשפט שקיים חשש סביר לאלימות חמורה כלפי הקטין ובפרט חשש לפגיעה מינית בקטין, אשר פעמים רבות לא מגיעה לכדי הרשעה פלילית, או שהשתכנע בית המשפט שקיימת אלימות חמורה כלפי ההורה השני או כלפי בן משפחה אחר הגר עם הקטין, תקום חזקה שלא יתקיימו הסדרי שהות של הקטין עם ההורה שנטען לגביו כי הוא אלים, או לחילופין כי הסדרי השהות יתקיימו בפיקוח בלבד, אלא אם הוכח כי בנסיבות המקרה יש לקבוע אחרת. סעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם הורה בית המשפט להורה להחזיק בקטין חרף נסיבות המעידות על אלימות כפי שאלו מנויות בסעיף קטן (א), יהיה עליו לנמק את הכרעתו ולפרט הוראות לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין. סעיף קטן (ד) מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה אם הורה הורשע בעבירת אלימות חמורה, בהתעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה השני או כנגד בן משפחה אחר המצוי עם הקטין במקום מגוריו, תישלל אפוטרופסותו על הקטין וכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת. יובהר כי לא מדובר בשלילת אפוטרופסות באופן אוטומטי כפי שנקבע בסעיף 27א במסגרת תיקון מס' 19 לחוק, אלא שלילה באמצעות הליך משפטי, במסגרתו מופעלת חזקה משפטית הניתנת לסתירה. כמו כן, אין בשלילת האפוטרופסות כשלעצמה כדי למנוע כל קשר של ההורה האלים עם ילדיו, אלא מטרתה למנוע קבלת החלטות בעניין הילדים, אשר עלולה לשמש ככלי להמשך פגיעה בהם או בהורה השני. עוד יובהר, כי אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 27א וממנגנון השלילה האוטומטית הקבוע בו ביחס לעבירות אינוס ומעשה סדום של הורה כנגד אחד מילדיו. יוער כי חזקות משפטיות לפיהן אין זה בטובתו של ילד להיות במשמורת של הורה אלים (אף במקרים בהם אין הרשעה), קיימות בחקיקה של למעלה מעשר מדינות שונות בארה"ב, ביניהן קליפורניה, טקסס ופלורידה ובמדינות אחרות בעולם. הנושא של אלימות במשפחה מוסדר במדינות רבות כשיקול יסודי שצריך לעמוד בפני בית המשפט בבואו לשקול את טובת הילד בקביעת משמורת והסדרי שהות. כמו כן, ככלל, טובת הילד היא לקשר עם שני הוריו. יחד עם זאת, ברי כי חשיפת הקטין להורה אלים שהורשע בעבירות אלימות אינה לטובת הקטין ומסכנת את בטחונו הפיזי והנפשי. על כן, כדי למנוע שימוש לרעה בטענות לצורך להבטיח קשר הורה-ילד באופן אשר עלול לסכן ילדים, מוצע להבהיר כי טענה לפיה טובתו של הקטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תוכל לשמש לצורך סתירת החזקה האמורה במקרה שבו הורה שהורשע בעבירה פלילית על פי הקבוע בסעיף זה (Sauders, D.,& Faller, K., The Need To Carefully Screen For Family Violence When Parental Alienation Is Claimed, Michigan Family Law Journal, 46,7 (2016)). סעיף קטן (ה) הסעיף מפנה להגדרת "בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת עינב קאבלה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2499/23). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בכסלו התשפ"ב (22.11.2021) הוספת סעיף 25א 1. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: "מניעת חשיפת קטין להורה אלים "מניעת חשיפת קטין להורה אלים "מניעת חשיפת קטין להורה אלים 25א. (א) בבואו לקבוע מהי טובתו של הקטין לצורך העניינים האמורים בסעיפים 24 ו-25, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באלימות, לרבות פגיעה מינית, שהפנה הורה אחד כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו, וזאת בין אם הגיעו ההורים לידי הסכם ובין אם לאו; בבואו לקבל החלטה כאמור ישקול בית המשפט, בין השאר – (א) בבואו לקבוע מהי טובתו של הקטין לצורך העניינים האמורים בסעיפים 24 ו-25, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באלימות, לרבות פגיעה מינית, שהפנה הורה אחד כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו, וזאת בין אם הגיעו ההורים לידי הסכם ובין אם לאו; בבואו לקבל החלטה כאמור ישקול בית המשפט, בין השאר – (1) אם קיימת קביעה של ערכאה שיפוטית מוסמכת, חוות דעת או דוח בכתב, שניתנו לבקשת בית המשפט או כחלק מהליך פלילי, המצביעים על חשש לפגיעה מינית או לאלימות מצד ההורה כלפי הקטין, ההורה האחר או בן משפחה הגר עמו; (2) אם קיים מסמך המעיד על כך שאימו של הקטין, שוהה או שהתה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, או בדירת מעבר כהגדרתה בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012; (3) אם הוגש כתב אישום או שקיימת המלצה להגשת כתב אישום נגד הורה בשל עבירה של התעללות, הזנחה, אלימות או פגיעה מינית כנגד קטין, או כנגד חסר ישע שהוא אחראי עליו, או כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו; (4) אם קיימים מסמכים רפואיים, חוות דעת מטעם רשויות הרווחה, או דוחות מטעם המשטרה המעידים על אלימותו של הורה או מסוכנותו כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו שסבור בית המשפט שיש להתחשב בהם. (ב) שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר לקיומה של אלימות חמורה כלפי הקטין, ובפרט חשש לפגיעה מינית, או קיומה של אלימות חמורה כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחה הגר עמו, חזקה היא שטובת הקטין היא לא להורות על הסדרי שהות של הקטין עם ההורה שנטען לגביו כי הוא אלים, או לחילופין כי הסדרי השהות יתקיימו בפיקוח בלבד. (ב) שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר לקיומה של אלימות חמורה כלפי הקטין, ובפרט חשש לפגיעה מינית, או קיומה של אלימות חמורה כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחה הגר עמו, חזקה היא שטובת הקטין היא לא להורות על הסדרי שהות של הקטין עם ההורה שנטען לגביו כי הוא אלים, או לחילופין כי הסדרי השהות יתקיימו בפיקוח בלבד. (ג) קבע בית המשפט כי יתקיימו הסדרי שהות של קטין אצל הורה חרף נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את הכרעתו ויפרט את הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 2(ח) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, במקרה שניתן צו הגנה. (ג) קבע בית המשפט כי יתקיימו הסדרי שהות של קטין אצל הורה חרף נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את הכרעתו ויפרט את הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 2(ח) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, במקרה שניתן צו הגנה. (ד) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 27א, הורשע הורה בעבירת אלימות לפי סעיפים 329, 333 ו–335(א)1 לחוק העונשין, בעבירת מין לפי סעיפים 348 ו–351 לחוק העונשין, או בעבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו, או בעבירות לפי סעיפים 345 ו–347 כלפי ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עימו, חזקה היא שיש לשלול את אפוטרופסותו על הקטין, ושכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו סיבות מיוחדות להורות אחרת; חזקה כאמור תיבחן מחדש, למעט במקרים של הרשעה בעברות מין, בחלוף חמש שנים מיום סיום ריצוי עונשו של ההורה בשל העבירה; טענה כללית לפיה טובת קטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תהווה סיבה מיוחדת לצורך סתירת החזקה בסעיף זה. (ד) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 27א, הורשע הורה בעבירת אלימות לפי סעיפים 329, 333 ו–335(א)1 לחוק העונשין, בעבירת מין לפי סעיפים 348 ו–351 לחוק העונשין, או בעבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו, או בעבירות לפי סעיפים 345 ו–347 כלפי ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עימו, חזקה היא שיש לשלול את אפוטרופסותו על הקטין, ושכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו סיבות מיוחדות להורות אחרת; חזקה כאמור תיבחן מחדש, למעט במקרים של הרשעה בעברות מין, בחלוף חמש שנים מיום סיום ריצוי עונשו של ההורה בשל העבירה; טענה כללית לפיה טובת קטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תהווה סיבה מיוחדת לצורך סתירת החזקה בסעיף זה. בסעיף זה – בסעיף זה – "בן משפחה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. "בן משפחה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977." "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977."