הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2021 בנובמבר24 1471 כ' בכסלו התשפ"ב עמוד 226 ¸ ¸2021- והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב91 'הנידמה למסהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו226 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה והוראת שעה) (בתי משפט91 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 2021-קהילתיים), התשפ"ב תיקון חוק סדר - הדין הפלילי הוראת שעה .1 תקופת- שנים מהמועד האמור (להלן5 בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום :, כך1‏1982-הוראת השעה), יקראו את חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב :אחרי פרק ו' יקראו )1( : בתי משפט קהילתיים1'"פרק ו סימן א': הגדרות 1' פרק ו- הגדרות א.220 - בפרק זה ;יג220 בית משפט שהוסמך לפי סעיף- ""בית משפט קהילתי ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי סעיף- ""ועדת ההיגוי ;טז220 - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- ""חוק המעצרים ;2‏1996-מעצרים), התשנ"ו החלה לפעול תוכנית2014 בחודש נובמבר כללי ניסיונית (פיילוט) של בתי משפט קהילתיים בישראל בבית משפט השלום בבאר שבע. תוכנית זו הופעלה במטרה לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת ,על ידי שיקום עוברי חוק בקהילה, בפיקוח שיפוטי הדוק 11( כתחליף לעונשי מאסר קצרים. ביום ז' באב התשע"ו שעניינה1840 ') התקבלה החלטת ממשלה מס2016 באוגוסט "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל", ובה הוחלט, בין השאר, להרחיב את הפיילוט של בתי המשפט הקהילתיים במטרה לצמצם ענישה בדרך של מאסר, כך שיפעלו שישה בתי משפט קהילתיים בישראל. עד עתה הוקמו שישה בתי משפט קהילתיים, בכל ,מחוזות השיפוט בישראל: בבאר שבע, ברמלה, בתל אביב בנצרת, בחיפה ובירושלים. לצד זאת, יש להמשיך בהדרגה במגמה של הקמת בתי משפט קהילתיים נוספים עד שתיווצר פריסה ארצית ושוויונית של בתי משפט אלה. בתי המשפט הקהילתיים פועלים בבתי משפט שלום שדנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם הנתונה להם לפי החוק. עם חלוף הזמן, לקראת סיום התקופה של התוכנית הניסיונית ולאחר שנצבר ניסיון בהפעלת הפרויקט, מוצע -לתקן את חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב החוק או חוק סדר הדין הפלילי), כדי לעגן- (להלן1982 בחקיקה את סמכותם של בתי המשפט הקהילתיים. עם זאת, כדי לבחון את יישומו של הפרויקט, מוצע לקבוע תיקון זה כהוראת שעה. הפיילוט של בית המשפט הקהילתי בישראל מבוסס על התפיסה של "בתי משפט פותרי בעיות", אשר אומצה בשנים האחרונות במקומות רבים בארצות הברית ובמדינות נוספות. הנחת היסוד של תפיסה זו היא שחלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת (רצידיביזם) הוא סימפטום לבעיות עומק ,חברתיות, אישיות וכלכליות. בהעדר טיפול בבעיות אלה המעשים העברייניים יחזרו ויתבצעו. כפועל יוצא, על פי תפיסה זו, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החוזרת לכלול פתרונות מערכתיים, ובמסגרתם יש לספק טיפול ,מקיף ומערכתי, בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה ,לבעיות העומדות בבסיס ביצוע עבירות, בפיקוח בית משפט ואין להסתפק בטיפול בסימפטום בלבד באמצעות ענישה סטנדרטית. בהתאם, המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, וכל זאת בליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי. כפי שהוסבר בחלק הכללי לדברי ההסבר, כדי 1 סעיף לעגן את סמכותם של בתי המשפט בישראל בחוק, לקראת סיום התקופה של התוכנית הניסיונית, מוצע 1'לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, ולהוסיף בו את פרק ו המוצע שכותרתו "בתי משפט קהילתיים". )1( לפסקה א המוצע220 לסימן א' המוצע ולסעיף ' המוצע, את סימן א1'מוצע להוסיף לחוק, בפרק ו א המוצע מונחים שונים שבהם220 המוצע ולהגדיר בסעיף נעשה שימוש בהצעת החוק. .88 '; התשפ"ב עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 1 .338 'ס"ח התשנ"ו, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 227הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ; לחוק בתי המשפט33 כפי שנקבע לפי סעיף- ""מחוז שיפוט "קצין מבחן", "קצין מבחן ראשי למבוגרים", "שירות מבחן ,] כמשמעותם בפקודת המבחן [נוסח חדש- "למבוגרים ;3‏1969-התשכ"ט ;יד220 שופט שמונה לפי הוראות סעיף- ""שופט קהילתי ;ה220 כאמור בסעיף- ""תסקיר התאמה ; לחוק העונשין37 כמשמעותו לפי סעיף- ""תסקיר לעונש א לחוק המעצרים.21 כמשמעותו לפי סעיף- ""תסקיר מעצר סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי ב.220 שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת (א) כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי220 בעבירה כאמור בסעיף במקום מגוריו של הנאשם או בסמוך אליו, במטרה להביא לשיקום הנאשם בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט קהילתי, כתחליף למאסר בפועל. בית משפט רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א) בין (ב) מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן. תנאים להעברת דיון ג.220 לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם (א) ב (בפרק220 יהיה נידון בבית משפט קהילתי כאמור בסעיף העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על- זה כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון :בבית משפט קהילתי ; לחוק בתי המשפט33 כפי שנקבע לפי סעיף- ""מחוז שיפוט "קצין מבחן", "קצין מבחן ראשי למבוגרים", "שירות מבחן ,] כמשמעותם בפקודת המבחן [נוסח חדש- "למבוגרים ;3‏1969-התשכ"ט ;יד220 שופט שמונה לפי הוראות סעיף- ""שופט קהילתי ;ה220 כאמור בסעיף- ""תסקיר התאמה ; לחוק העונשין37 כמשמעותו לפי סעיף- ""תסקיר לעונש א לחוק המעצרים.21 כמשמעותו לפי סעיף- ""תסקיר מעצר סימן ב': העברה לדיון בבית משפט קהילתי העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי ב.220 שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת (א) כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי220 בעבירה כאמור בסעיף במקום מגוריו של הנאשם או בסמוך אליו, במטרה להביא לשיקום הנאשם בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט קהילתי, כתחליף למאסר בפועל. בית משפט רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א) בין (ב) מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן. תנאים להעברת דיון ג.220 לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם (א) ב (בפרק220 יהיה נידון בבית משפט קהילתי כאמור בסעיף העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על- זה כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון :בבית משפט קהילתי לסימן ב' המוצע ' המוצע, את סימן ב1'מוצע להוסיף לחוק, בפרק ו המוצע ולקבוע בו הוראות שונות הנוגעות להעברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי. ב המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע כי שופט בית משפט שלום רשאי, בכל שלב שלאחר הגשת כתב אישום ולפני גזר דין, להעביר את עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי במקום מגוריו של נאשם או בסמוך אליו, זאת במטרה להביא לשיקום ,הנאשם בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל. הוראת בית משפט כאמור יכולה להינתן בין מיוזמת השופט ובין לבקשת אחד הצדדים או קצין המבחן. ההליך הקהילתי מתנהל בבתי משפט שלום בלבד, הדנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם בחוק, והשופטים בהם הם שופטים פליליים לכל דבר ועניין. ההליך בבית המשפט הקהילתי נועד לשמש הליך פלילי חלופי, שבמסגרתו מפנה בית המשפט נאשמים להליכי שיקום בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים. ברוב המקרים יכלול העונש גם מרכיב של צו שירות מבחן. ,במסגרת ההליך נבנית לנאשם תוכנית שיקומית כוללת בעלת שלבים מוגדרים שהנאשם צריך לעבור. התוכנית כוללת התייחסות להיבטים נרחבים של חייו והיא מכוונת ,לפתרון הבעיות שבבסיס ביצוע העבירה על ידו. כך למשל ,התוכנית עשויה לכלול השתתפות בטיפול לגמילה מסמים הכשרה ומציאת תעסוקה, טיפול בתשלום חובות ומיצוי זכויות, השגת ביטחון תזונתי, השתתפות בהליך של צדק מאחה ועוד. הפיקוח של בית המשפט על התקדמות הנאשם בתוכנית הוא הדוק, ותדירות הדיונים בהליך גבוהה. ,ההנחה היא שתהליך שיקום אינטנסיבי וכוללני כאמור יהווה תחליף יעיל וראוי, במקרים המתאימים, לעונשי מאסר בפועל שאינם ממושכים. ג המוצע220 לסעיף לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע הוראות לעניין התנאים להעברת הדיון בעניינו של נאשם מבית משפט שלום "רגיל" לבית משפט שלום היושב לדון כבית משפט קהילתי. מוצע לקבוע כי .312 ', עמ14 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו228 ;הנאשם בגיר )1( ;הנאשם מיוצג בידי סניגור )2( הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות )3( ז(ג), ומסכים220 ההליך הקהילתי, לרבות האמור בסעיף ;להשתתף בו קיים סיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות, אם )4( ;הבעיות הקיימות ברקע ביצוע העבירה לא יטופלו העברת דיון לבית המשפט קהילתי תיעשה לאחר שהשופט ,קיים דיון בנוכחות הצדדים ולאחר שעיין בתסקיר התאמה ומצא כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף, אשר יפורטו להלן, וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט :קהילתי בתי המשפט הקהילתיים מיועדים, נכון- )  הנאשם בגיר1( ;להיום, לנאשמים בגירים ההליך הקהילתי הוא- )  הנאשם מיוצג בידי סניגור2( הליך פלילי ייחודי ואינטנסיבי, המחייב השקעה רבה גם מצידו של הנאשם. ההליך כולל באופן מובנה הודאה של הנאשם בביצוע העבירה במסגרת הסדר טיעון ואינו כולל ניהול הוכחות. סיום בהצלחה של ההליך משמעו שבית המשפט יימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. כדי להבטיח כי נאשם המשתתף בהליך בוחר להשתתף בו לאחר שהבין את כלל המשמעויות הכרוכות בכך, מוצע לאפשר כניסה להליך ;הקהילתי רק אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור )  הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות3( ז(ג), ומסכים220 ההליך הקהילתי, לרבות האמור בסעיף הבסיס להשתתפות בהליך הקהילתי הוא- להשתתף בו הכרה של הנאשם במעורבותו באירוע. הכרה זו חשובה שיקומי. בהיבט-הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הטיפולי המשפטי הדבר נדרש שכן הליך קהילתי אינו כולל ניהול הוכחות או דיון בטענות מקדמיות והוא מחייב בשלב -מאוחר יותר הודאה בביצוע העבירה. בהיבט הטיפולי שיקומי, הצלחת התהליך אפשרית אם הנאשם מכיר במעורבות מסוימת באירוע. יודגש כי בשלב מוקדם זה אין הכוונה להודאה של הנאשם בביצוע העבירה. הנאשם מבין את מהות ההליך ומסכים להשתתף ההליך הקהילתי הוא כאמור הליך ייחודי הכולל- בו הודאה בביצוע העבירה, אינו כולל ניהול הוכחות או -דיון בטענות מקדמיות, וכרוך בהשתתפות בהליך טיפולי שיקומי אינטנסיבי ותובעני. על השופט לוודא כי הנאשם מבין זאת ומסכים להשתתף בהליך. ההסכמה דרושה הן ,מההיבט המשפטי והן מההיבט הטיפולי. בהיבט הטיפולי קיימת חשיבות בקיומה של מוטיבציה אצל הנאשם, אף אם ראשונית, להשתלב בהליך שיקום משמעותי בפיקוח ;בית המשפט )  קיים סיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי הנאשם, אם4( מטרתו- הבעיות הקיימות ברקע ביצוע העבירה לא יטופלו של ההליך הקהילתי היא למנוע רצידיביזם (עבריינות חוזרת). הנחת היסוד בבסיס מודל הפעולה של ההליך הקהילתי היא כי ההתנהגות העבריינית החוזרת מבטאת ,בעיות עומק אישיות, חברתיות או כלכליות. בהתאם לכך אם יטופלו בעיות הרקע של הנאשם הרי שיפחת הסיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות. ההליך הקהילתי נועד לאותם נאשמים אשר ההנחה היא כי בעיות הרקע שלהם מביאות אותם לביצוע העבירות. על כן מוצע לקבוע כי כבר בשלב שבו מתקבלת ההחלטה על העברת הדיון לבית המשפט הקהילתי יבדוק השופט, בין השאר על ידי עיון בתסקיר ההתאמה, את התקיימות התנאי שבסעיף זה, כדי ;שבהליך ישתתפו נאשמים המתאימים לתכליותיו )  העונש המתאים לנאשם, אם לא ישתתף בתוכנית5( שיקום ואם יורשע, כולל מאסר בפועל, ואינו כולל עונש המטרה- מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות העיקרית של ההליך הקהילתי היא צמצום עבריינות חוזרת. לצד זאת, עומדת מטרה חשובה אחרת והיא צמצום השימוש במאסרים. ההמלצה אשר עומדת בלב הדוח של הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות כב' השופטת (בדימ') דליה דורנר (להלן הוועדה), היא להביא לצמצום השימוש במאסרים. בדוח- הוועדה מנויות הסיבות לכך ובהן ההשפעה הקרימינולוגית של הכליאה והגדלת הרצידיביזם כתוצאה מכך, וכן העלות הגבוהה של הכליאה. כחלק מהמלצות הוועדה, שמטרתן כאמור היא צמצום השימוש במאסרים, מוצע לאמץ את המודל של בתי המשפט הקהילתיים, המאפשר למנף את ההליך הפלילי במקרים המתאימים, לטובת שיקומו של הנאשם בעזרת שימוש בעונשים שאינם כוללים מאסר. (להלן1977- לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז1'סימן א חוק העונשין), קובע כי לאחר שבית המשפט יקבע את- מתחם העונש ההולם, עליו לקבוע את העונש המתאים האמור מבנה את שיקול הדעת של בית1'לנאשם. סימן א המשפט בקביעת העונש המתאים. ד ב ר י ה ס ב ר 229 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 1'העונש המתאים לנאשם לפי הוראות סימן א )5( לפרק ו' לחוק העונשין, אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל, ואינו כולל עונש ,מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות; בפסקה זו - ""עונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות עונש אשר ניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי ;) לחוק העונשין1()ב(ב51 סעיף לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור )6( ;אשמה התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה 7) ( בתוכנית השיקום, לא יבקש מבית המשפט, אם יורשע ;הנאשם, להטיל עליו עונש של מאסר בפועל 1'העונש המתאים לנאשם לפי הוראות סימן א )5( לפרק ו' לחוק העונשין, אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל, ואינו כולל עונש ,מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות; בפסקה זו - ""עונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות עונש אשר ניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי ;) לחוק העונשין1()ב(ב51 סעיף לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור )6( ;אשמה התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה 7) ( בתוכנית השיקום, לא יבקש מבית המשפט, אם יורשע ;הנאשם, להטיל עליו עונש של מאסר בפועל ככלל, ההליך הקהילתי מיועד לנאשמים שהעונש המתאים בעניינם, בלא הליך של שיקום, הוא עונש מאסר של מספר חודשים ומעלה. סיומו של ההליך הקהילתי בהצלחה מאפשר לבית המשפט שלא להטיל עונש של מאסר בפועל ובכך מושגת המטרה של צמצום המאסרים. בשל המשאבים המוגבלים של ההליך הקהילתי וכדי לשמור על התאמה ,של אוכלוסיית היעד של בתי המשפט הקהילתיים להליך מוצע לקבוע כי אחד התנאים להעברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי הוא שבית משפט מצא כי העונש המתאים לנאשם בלא הליך שיקום הוא עונש מאסר בפועל. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם נשיאת העונש המתאים יכולה להיעשות בדרך של עבודות שירות וניתן להניח כי אכן הנאשם יוכל לשאת עונש כזה אם יוטל עליו, הרי שיש להעדיף הליך שאינו קהילתי, זאת כדי להבטיח שהמשאבים המוקצים להליך הקהילתי יופנו לאותם נאשמים שאם לא ישתתפו בהליך הקהילתי ויורשעו, יידרשו לשאת עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח. בחינת יכולתו של הנאשם לשאת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות דרושה משום שאם העונש המתאים בעניינו של הנאשם הוא עבודות שירות, אך יש להניח כי הוא לא יימצא מתאים לנשיאת העונש בדרך זו, הוא יהיה צפוי לעונש מאסר בפועל בכלא, ולכן יתאים ;לבית משפט קהילתי )  לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה6( העברת עניינו של נאשם להליך קהילתי אפשרית בכל- אחד משלבי ההליך הפלילי לאחר הגשת כתב אישום ועד לגזר הדין, והיוזמה לכך עשויה לעלות על ידי כל אחד מהגורמים השותפים לתהליך. ככלל, רצוי כי ההעברה תתבצע בסמוך למתן התשובה לאישום. עם זאת, מוצע לקבוע כי אם התקיים הליך של ניהול הוכחות לבירור אשמתו של הנאשם, ככלל עניינו לא יועבר לבית המשפט הקהילתי. כאמור, ההליך הקהילתי אינו כולל ניהול הוכחות, והוא מתאים לנאשמים הלוקחים אחריות על מעשיהם ומכירים במעורבותם בביצוע העבירה. הכרה שיקומי של הנאשם. יתר-זו חשובה גם בהיבט הטיפולי על כן, אפקטיביות השיקום עלולה להיות פחותה בשלב המאוחר שלאחר בירור האשמה, בשל חלוף זמן רב מביצוע העבירה. נוסף על כך, התנאי המוצע נועד למנוע מצב שבו מתבקשת העברה להליך הקהילתי בהתאם לתוצאות ניהול ההוכחות. העברה כאמור עלולה לעורר ספקות במקרים מסוימים בדבר נכונותו וכנותו של הנאשם ברצונו להיכנס לבית המשפט הקהילתי בשלב מאוחר זה. טעם נוסף לתנאי זה הוא הרצון למנוע השקעת משאבים בניהול הוכחות שלא לצורך. עם זאת, התנאי המוצע לא נועד לגרום לנאשם להכיר במעורבותו במקרים שבהם הוא כופר בה או בחלקה, ולכן ייתכנו מקרים שבהם אומנם נוהל הליך לבירור האשמה, ועדיין הנאשם יימצא מתאים להליך הקהילתי, כדוגמת מצבים שבהם התקיימו הוכחות לצורך בירור סוגיה עובדתית נקודתית או מצב שבו נאשם כופר במעורבותו בסעיף אחד מתוך כלל סעיפי האישום ומכיר ג(ב) המוצע, מוצע להעניק לבית משפט220 בשאר. בסעיף שיקול דעת לאפשר גם במקרים אלה העברה של הדיון ;לבית המשפט הקהילתי 7)  התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית( ,השיקום, לא יבקש מבית המשפט, אם יורשע הנאשם העמדה העונשית- להטיל עליו עונש של מאסר בפועל של התביעה מתבקשת כבר בשלב מקדמי זה, לפני קבלת החלטה בדבר העברת נאשם להליך קהילתי, מכיוון שאם הנאשם יעמוד בהצלחה בהליך הקהילתי, לא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל. עמדת תביעה שלפיה גם אם יעמוד הנאשם בהצלחה בתוכנית השיקום, תעתור לעונש מאסר ,בפועל, בין השאר בשל חומרת העבירה ומסוכנות הנאשם תרוקן מתוכן את ההליך הקהילתי, שכן גזירת עונש שאינו מאסר בפועל היא תוצאה מתחייבת מעמידה בהצלחה בתוכנית. עמדת התביעה מביאה לידי ביטוי את עקרון ,ההלימה ואת השיקולים של הגנה על שלום הציבור את עמדת נפגע העבירה. שיקולים- ובמקרים המתאימים אלה נשקלים אף הם במסגרת החלטת בית המשפט אם להעביר נאשם לבית משפט קהילתי. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו230 התובע לא הודיע כי קיימת מניעה להעברת הדיון )8( בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים ;המתנהלים כנגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע ;בהיעדר הנאשם וסניגורו על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום (ב) רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט )5()קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א ), אם מצא כי התקיימו טעמים מיוחדים שיירשמו; לא8( עד יובא עניינו של- )8(–7) ו()התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי. זאת ועוד, בהינתן אופיו השיתופי והבלתי אדברסרי של ההליך, קיימת חשיבות רבה לפעולה משותפת של כלל השותפים, ובכלל זה נציגי התביעה, לקידום הנאשם ;בתוכנית השיקום )  התובע לא הודיע כי קיימת מניעה להעברת הדיון8( בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים כנגד הנאשם או הצפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהיעדר קיימים מקרים שבהם נאשם נמצא- הנאשם וסניגורו מתאים להליך הקהילתי על ידי שירות המבחן למבוגרים מבחינת המאפיינים השונים והתנאים שהוגדרו, כגון קיומן של בעיות העומדות ברקע ביצוע העבירה, נכונות להודות במעורבות באירוע, הסכמה להשתתף בהליך הקהילתי ועוד. עם זאת, במסגרת שיקול הדעת של התביעה ייתכנו שיקולים נוספים בעניין כניסתו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי. כך למשל, ייתכנו מקרים שבהם מתנהלים אישומים נוספים נגד הנאשם או שצפויים להתנהל נגדו אישומים נוספים, שאינם מתאימים לבית המשפט הקהילתי או שהצטברות האישומים תביא לכך שההליך לא יתאים בשל החומרה והמסוכנות העולים מהם. נוסף על כך, קיימים מקרים שבהם בשל מידע מודיעיני בעניינו של הנאשם, לא יהיה מקום לשילובו בהליך. מוצע לאפשר לתובע להודיע כי קיימת מניעה להעברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי משיקולים אלה של שלום הציבור וביטחונו. לצד זאת, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי, במקרים המתאימים, לקבל הסברים בנוגע להיבטים אלה במעמד צד אחד, כדי למנוע חשיפה של חומר רגיש וסודי. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע הוראות בנוגע להעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי על אף אי־התקיימות התנאים ג(א) המוצע. כדי להעביר את עניינו220 האמורים שבסעיף של נאשם לבית המשפט הקהילתי על השופט לוודא ,) המוצע8( ) עד1()ג(א220 כי התנאים המנויים בסעיף מתקיימים. מוצע לקבוע כי בית משפט יהיה רשאי להעביר את הדיון בעניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי אף )5()ג(א220 אם לא התקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיף ) המוצע. עם זאת, שיקול הדעת של בית משפט בעניין8( עד זה יהיה מצומצם ויוגבל למקרים חריגים בלבד ומטעמים מיוחדים שיירשמו. ביחס למצב שבו לא התקיימו התנאים ) המוצע נדרש תנאי נוסף ולפיו8(7) ו־()ג(א220 שבסעיף יובא העניין לדיון לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית המשפט הקהילתי. לעמדת התביעה לגבי ,שילובו של נאשם בבית משפט קהילתי יינתן משקל רב בין השאר בשל מאפיין השיתופיות וההסכמה של ההליך הקהילתי ושל העבודה המשולבת והמתואמת של צוות בית המשפט, ובכלל זה התובע, ופעילותו של בית המשפט בדרך שאינה אדברסרית. ההליך בבית המשפט הקהילתי הוא בעל מאפיינים הסכמיים, וכרוכה בו התחייבות מראש של התביעה שלא לבקש עונש מאסר בפועל, בעבירות שזה העונש המתאים להן. על כן, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, יחליט בית המשפט כי יש להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לאחר שהתביעה הצהירה כי אף אם יעמוד הנאשם בהצלחה בתוכנית, עמדתה היא שהעונש המתאים לנאשם הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, או לאחר שהצהירה כי קיימת מניעה להעברת הנאשם לבית משפט קהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים נגדו. בשל המשקל הרב של עמדת התביעה בעניין כניסתו של נאשם לבית המשפט הקהילתי, ובשל המשמעות האמורה של העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי בניגוד לעמדת התביעה, מוצע לקבוע כי אם סבר בית המשפט, לאחר שעיין בתסקיר התאמה, כי יש להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי על אף התנגדות תובע, יובא העניין לדיון לפני שופט קהילתי, אשר מכיר מקרוב את ההליך בבית המשפט הקהילתי, ובכלל זה את ד ב ר י ה ס ב ר 231 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו העברת דיון לבית משפט אחר ד.220 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט49 על אף האמור בסעיף שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך לשבת כבית משפט קהילתי, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בתי משפט השלום שבמחוז או של סגנו. תסקיר התאמה ה.220 שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת (א) כתב האישום ולפני גזר הדין, מיוזמתו או לבקשת בעל )1(ג220 דין או שירות המבחן, ובשים לב לתנאים שבסעיף ) להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו6( עד - של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי (בסעיף זה בדיקת התאמה). העברת דיון לבית משפט אחר ד.220 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט49 על אף האמור בסעיף שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך לשבת כבית משפט קהילתי, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בתי משפט השלום שבמחוז או של סגנו. תסקיר התאמה ה.220 שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת (א) כתב האישום ולפני גזר הדין, מיוזמתו או לבקשת בעל )1(ג220 דין או שירות המבחן, ובשים לב לתנאים שבסעיף ) להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו6( עד - של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי (בסעיף זה בדיקת התאמה). חשיבותם של מאפייניו ההסכמיים והשיתופיים, והוא ידע בין השאר להעריך את סיכוייו של הנאשם להשלים בהצלחה את התוכנית. בית המשפט הקהילתי יבחן את הסוגיה בהתאם לאמות המידה הקבועות בתנאים שבסעיף ג(א) המוצע, כלומר יבחן אם המקרה נכנס לאותם220 מקרים חריגים ויוצאי דופן, המצדיקים את העברת עניינו של הנאשם חרף התנגדות התביעה, וייתן את המשקל הראוי לעמדת התביעה. יובהר כי החלטה בדבר העברה או אי־העברה של נאשם לבית משפט קהילתי היא "החלטה אחרת" ועל כן לא ניתן לערער עליה. ד המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראה בעניין העברת דיון לבית משפט אחר. הכללים להעברת עניין מבית משפט שלום אחד לחוק בתי המשפט49 למשנהו באותו מחוז קבועים בסעיף חוק בתי המשפט).- (להלן1984-[נוסח משולב], התשמ"ד הסעיף המוצע נועד לקבוע הסדרים שונים מאלה שבסעיף , כאשר49 האמור: מוצע לקבוע שעל אף האמור בסעיף49 מדובר בהפניה לבית משפט קהילתי, יהיה ניתן להעביר את הדיון לבית משפט אחר באותו המחוז גם אם החל הדיון. יצוין כי העברת הדיון לשופט קהילתי המכהן באותו בית משפט שלום תיעשה על ידי השופט שהפנה את הנאשם לבדיקת ההתאמה בלא צורך באישור של גורם שיפוטי בכיר יותר, ואולם אם ההעברה היא לשופט קהילתי בבית משפט שלום אחר באותו מחוז, יידרש אישור נשיא בתי משפט 49 השלום שבמחוז או של סגנו. לבסוף, על אף האמור בסעיף לחוק בתי המשפט, לא תחול על עניינו של נאשם שהועבר לבית המשפט הקהילתי המגבלה של "לא יעבירנו עוד", כך שגם לאחר שהועבר הדיון מבית משפט שלום אחד לבית משפט שלום אחר שבו פועל בית משפט קהילתי, יהיה רשאי שופט בית המשפט הקהילתי להעביר את עניינו של נאשם בשנית לבית משפט אחר. האפשרות לסטות מהאמור בסעיף לחוק בתי המשפט נובעת מכך שהתכליות של סעיף49 האמור אינן חלות כאשר מדובר בהליך הקהילתי כגון49 הצורך בוויסות עומסים וכיוצא בזה, ואולם ייתכן צורך בהעברת התיק לבית משפט שלום אחר משום ששם פועל בית משפט קהילתי ולא בבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום. העברה נוספת עשויה להידרש, למשל כאשר עניינו של נאשם הועבר לבית משפט שבו פועל בית משפט קהילתי, ולאחר מכן התקיימו טעמים להעברת עניינו של הנאשם לבית משפט שאינו קהילתי, למשל בשל אי־הצלחתו בתוכנית השיקום או לצורך ניהול הוכחות. יובהר כי על בקשה להעברת דיון בין בתי משפט ,במחוזות שונים (אשר ככלל לא צפויה להתבקש בענייננו בהינתן שבכל מחוז פועל בית משפט קהילתי), יחולו 7 לחוק בתי המשפט.8 הכללים הרגילים, הקבועים בסעיף ה המוצע220 לסעיף לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע הוראות בעניין תסקיר התאמה. מוצע לקבוע כי שופט בית משפט שלום יהיה רשאי להורות לקצין מבחן לערוך בדיקת התאמה של הנאשם לבית משפט קהילתי, הדרושה לצורך קבלת החלטה בעניינו. היוזמה לבקשה להורות על עריכת תסקיר התאמה עשויה להיות של בית המשפט, של הצדדים או של שירות המבחן. במסגרת בדיקת ההתאמה של הנאשם שעל בסיסה נערך תסקיר ההתאמה משוחח קצין המבחן הקהילתי עם הנאשם ומציג לו את עיקרי הדרישות בהליך הקהילתי ובוחן את מוכנותו של הנאשם להיכנס לתהליך שיקום ארוך טווח בפיקוח בית משפט, על המשמעויות הכרוכות בו. תסקיר ההתאמה כולל התייחסות לנסיבות האישיות של הנאשם ולבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן התייחסות למידת התאמתו לתהליך, למוטיבציה שלו ולכוחותיו לעבור הליך שיקום כאמור. בהחלטתו אם לשלוח נאשם לבדיקת התאמה, ייתן בית המשפט את דעתו להתקיימות התנאים המנויים ) המוצע, ככל הניתן בשלב ראשוני6( ) עד1(ג220 בסעיף זה, כגון התנאי העוסק בעונש המתאים לנאשם, שכן אין תועלת בשליחת נאשם לבדיקת התאמה אם נראה שעניינו אינו מתאים לבית משפט קהילתי. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו232 הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם (ב) שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר ,לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם לבית משפט קהילתי אף מיוזמתו. סימן ג': ההליך בבית משפט קהילתי תחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתי ו.220 הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות פרק זה. סמכות הדיון בבית משפט קהילתי ז.220 )1()(א51 בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי סעיף (א) לחוק בתי המשפט, אשר הדיון בהן הועבר אליו בהתאם ב.220 לסעיף ככלל, בדיקת התאמה תיערך כל עוד לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור האשמה (הליך ניהול ההוכחות), שכן תנאי להעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי הוא שלא התקיימו בעניינו הוכחות. עם זאת, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, יהיה ניתן להעביר את עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי אף אם התקיים בעניינו של הנאשם הליך כאמור (ראו סעיף ג(ב) המוצע). על כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט מוסמך220 בכל שלב של ההליך לפני מתן גזר הדין, להורות לקצין מבחן על עריכת תסקיר התאמה. לסעיף קטן (ב) המוצע ההליך הקהילתי עשוי להתאים גם לנאשמים המשוחררים ממעצר בתנאים או לנאשמים במעצר אשר ניתן לשקול לשחררם לצורך שילובם בהליך הקהילתי. על כן, מוצע לקבוע כי אם ניתנה לגבי נאשם גם הוראה להגשת תסקיר מעצר, קצין המבחן יתייחס להתאמת הנאשם לבית המשפט הקהילתי במסגרת תסקיר המעצר ,וכן תיבחן האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר בהתייחסות לשאלת הסיכון. התייחסות להתאמת הנאשם להליך הקהילתי בתסקיר המעצר יכולה להיכלל בתסקיר המעצר כמענה לדרישת בית המשפט וכמו כן היא יכולה להיכלל בתסקיר זה מיוזמתו של קצין המבחן. אותו הכלל יחול גם במסגרת תסקיר לעונש. לסימן ג' המוצע , המוצע, את סימן ג' המוצע1'מוצע להוסיף לפרק ו הקובע הוראות שונות בעניין ההליך הפלילי המתקיים בבית משפט קהילתי. ו המוצע220 לסעיף מוצע להדגיש ולהבהיר כי ההליך הקהילתי הוא הליך פלילי בהתאם להוראות חוק מוצע זה, וכלל הדינים החלים על הליכים פליליים בבתי משפט שלום יחולו גם בהליך קהילתי, ובראשם הוראות חוק סדר הדין הפלילי שבו הוא מוסדר. נוסף על כך, יחולו הוראות ייחודיות להליך הקהילתי המנויות בפרק המוצע. ז המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין סמכות הדיון של בית משפט קהילתי. מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) המוצע כי בית משפט קהילתי ידון בעבירות אשר בסמכותו העניינית ) לחוק בתי1()(א51 של בית משפט שלום המנויות בסעיף המשפט. נקודת המוצא היא כי כל העבירות המנויות ) לחוק בתי המשפט מתאימות להידון בבית1()(א51 בסעיף המשפט הקהילתי, כל עוד שהנאשם מתאים להליך זה מבחינת מאפייניו, ובכלל זה הבעיות העומדות ברקע ביצוע העבירה, הסכמתו להשתתף בהליך, המוטיבציה שלו, כוחותיו לשיקום ועוד. ,עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) המוצע כי, ככלל בית משפט קהילתי לא יפנה לבדיקת התאמה ולא ידון )2(1 בעבירות המנויות בתוספת השמינית המוצעת בסעיף להצעת החוק אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. חלק מהעבירות המנויות בתוספת זו הן עבירות שבמרבית המקרים פרופיל הנאשמים בהן אינו תואם לפרופיל הנאשמים בהליך הקהילתי, מאחר שההנחה כי בעיות אינה- הרקע שלהם מביאות אותם לביצוע העבירות מתקיימת אצלם. כך למשל הן עבירות שחיתות שלטונית ותאגידית, עבירות כלכליות ועבירות מס ("עבירות צווארון לבן") או עבירה של גרם מוות ברשלנות. חלק אחר מהעבירות המנויות בתוספת האמורה הן עבירות בעלות חומרה יתרה אשר ההליך הקהילתי אינו מתאים לטיפול ,בעניינן, כגון עבירות על רקע פעילות בארגון פשיעה ,עבירות מין ועבירות נגד ביטחון המדינה. הכלל, כאמור לגבי עבירות המנויות בתוספת השמינית המוצעת הוא ,שהן אינן מתאימות להידון בהליך הקהילתי. עם זאת ייתכנו מקרים שבהם נסיבות העבירה ומאפייני הנאשם יהיו כאלה שיהיה ניתן לשקול בהם באופן חריג את שילובו של הנאשם, בהליך הקהילתי. ד ב ר י ה ס ב ר 233 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו על אף הוראות סעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא (ב) ידון בעבירות המנויות בתוספת השמינית, אלא אם כן מצא ,כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים רשאי לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי, לשנות, בצו, את התוספת השמינית. בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי (ג) ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה149 סעיף לפי סימן ה' לפרק ה'. דיון בבקשה למעצר ח.220 הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי (א) ,ב, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר220 הוראות סעיף גם בבקשה המוגשת לפי חוק המעצרים למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה ביחס לאותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי. על אף הוראות סעיף קטן (א), בית משפט קהילתי ידון (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה ביחס לכתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהסכימו לכך הצדדים. תסקיר קהילתי ט.220 הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי ב, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת220 הוראות סעיף תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיה הקיימת ברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם. על אף הוראות סעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא (ב) ידון בעבירות המנויות בתוספת השמינית, אלא אם כן מצא ,כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים רשאי לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי, לשנות, בצו, את התוספת השמינית. בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי (ג) ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה149 סעיף לפי סימן ה' לפרק ה'. דיון בבקשה למעצר ח.220 הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי (א) ,ב, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר220 הוראות סעיף גם בבקשה המוגשת לפי חוק המעצרים למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה ביחס לאותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי. על אף הוראות סעיף קטן (א), בית משפט קהילתי ידון (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה ביחס לכתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהסכימו לכך הצדדים. תסקיר קהילתי ט.220 הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי ב, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת220 הוראות סעיף תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיה הקיימת ברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם. הוספה וגריעה של עבירות מהתוספת השמינית המוצעת תיעשה בצו של שר המשפטים, לאחר שנועץ בוועדת ההיגוי. מוצע להבהיר בסעיף קטן (ג) המוצע, כי בית משפט לחוק ולא149 קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי סעיף ינהל הוכחות. הטעם לכך הוא שההליך הקהילתי מתמקד בשיקום הנאשם, המתאפשר לאחר שהנאשם הסכים להשתתף בהליך והכיר במעורבותו באירוע. במסגרת ההליך מודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו, מקבל אחריות על מעשיו, מכיר בבעיותיו ובצורך לטפל בהן, ומתקדם בהליך השיקום בחסות בית המשפט. יתר על כן, ניהול הוכחות וכן דיון בטענות מקדמיות אינם מתאימים להליך הקהילתי המאופיין בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים בהליך, בשונה מהליך אדברסרי רגיל שבו מתנהל דיון. הודאת הנאשם מייתרת את הצורך בניהול הוכחות. טעם נוסף הוא שבית משפט קהילתי עשוי להיחשף למידע אשר שופט הנדרש להכריע באשמתו של הנאשם לאחר ניהול הוכחות, אינו רשאי להיחשף אליו. ח המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין דיון בבקשה למעצר. ז(ג) המוצע ומכיוון שבית משפט220 לנוכח האמור בסעיף קהילתי לא מנהל הוכחות, מוצע כי כאשר יש בקשות בעניין הנוגע למעצרו או שחרורו של הנאשם בהתאם ,) מעצרים- לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה , ידון בהן בית המשפט הקהילתי רק אם1996-התשנ"ו מדובר בבקשות שהוגשו לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי. כך, השופט הקהילתי יוכל לקבל החלטות הנוגעות לתנאי מעצר בהתאם לתוכנית הטיפול, ושאלת תנאי המעצר של הנאשם תישקל ביחס להליך שיקומו. לצד זאת, יישמר העיקרון שהשופט שדן בעניין המעצר אינו זה ששומע את הראיות. כאמור, מובהר כי מדובר בהליך מעצר הנוגע לעניין המתברר לפני בית המשפט הקהילתי ולא להליך מעצר חדש או אחר. עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) המוצע כי כאשר הצדדים מסכימים לכך, ידון בית המשפט הקהילתי גם בבקשות כאמור לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי. ט המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין התסקיר הקהילתי. מוצע ,כי לאחר שהועבר עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי יורה שופט בית המשפט הקהילתי על הכנת תסקיר קהילתי שיערוך קצין מבחן. התסקיר יתייחס לכל מישורי החיים ,הרלוונטיים לביצוע עבירה על ידי הנאשם ולשיקומו ,שיקומית מקיפה ופרטנית-ויכלול מתווה לתוכנית טיפולית העשויה לכלול למשל השתתפות בתוכנית גמילה, הסדר מיצוי זכויות, הכשרה, תעסוקה ועוד. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו234 גילוי תסקירים י.220 על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. ישיבת הכנה יא.220 בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון בפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים בפניו. העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום יב.220 שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית (א) משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך :הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה מצא השופט כי קיימים טעמים שבשלהם אין )1( להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט ;הקהילתי, וטרם הוגש תסקיר קהילתי תוכנית השיקום בנויה מכמה שלבים, ומידת האינטנסיביות של פיקוח בית המשפט הולכת ופוחתת בהתאם לשלב בתהליך השיקום שבו מצוי הנאשם. תוכנית השיקום מגובשת אומנם במסגרת התסקיר הקהילתי, אך היא דינמית ועשויה להשתנות במהלך ההליך. תוכנית השיקום בנויה כך שלאחר שהנאשם משלים את אחד השלבים הוא פונה לבית המשפט בבקשה לעבור לשלב הבא, וזאת עד לסיום כל השלבים שהוגדרו, ואחריהם ימליץ קצין המבחן לפני בית המשפט על סיום ההליך בהצלחה. קיבל בית המשפט את המלצת קצין המבחן, יקבע מועד לטיעונים לעונש ולגזר הדין. יצוין כי מזמן לזמן קצין המבחן יעדכן את בית המשפט במסגרת תסקירים מעדכנים, על אודות התקדמותו של הנאשם בהליך השיקומי, ובתוך כך יתייחס קצין המבחן ,בתסקיריו לקיומם של תיקים פליליים חדשים, אם נפתחו לנאשם במהלך ההליך הקהילתי ולמשמעותם לגבי ההליך השיקומי. י המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין גילוי תסקירים. מוצע להחיל על התסקירים המוגשים במסגרת ההליך הקהילתי את הדינים- הן תסקיר ההתאמה והן התסקיר הקהילתי- ,החלים על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר קצין מבחן לתקנות28 לחוק ובתקנה191 כגון אלה הקבועים בסעיף 30 ו־29 , ובתקנות1974-סדר הדין הפלילי, התשל"ד . דינים1959-לתקנות המבחן (שירותי המבחן), התשי"ט אלה רלוונטיים גם לתסקירים בהליך הקהילתי, ועל כן מוצע להחיל אותם ביחס אליהם. יא המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין ישיבת ההכנה. הליך קהילתי שונה מהליך פלילי רגיל בכמה היבטים. אחד המאפיינים הבולטים של ההליך הקהילתי הוא אופן הפעולה השיתופי של בעלי התפקידים בהליך. בשונה מהליך פלילי רגיל בעל מאפיינים אדברסריים, בהליך הקהילתי חוברים יחד כל בעלי התפקידים המשתתפים בהליך במטרה לסייע לנאשם לסיים בהצלחה את ההליך תוך עמידה בתוכנית השיקום שנקבעה לו. בתחילת כל יום דיונים בבית המשפט הקהילתי מתקיימת ישיבת הכנה ,לקראת הדיון, שבה משתתפים השופט הקהילתי, התובע סניגורו של הנאשם, קצין המבחן, רכז בית המשפט והעובד הסוציאלי הקהילתי של התוכנית. בישיבת ההכנה דנים חברי הצוות במשותף בעניינו של הנאשם לאחר קבלת עדכון מקצין המבחן על אודות התקדמות התהליך השיקומי של הנאשם שעניינו נדון באותו היום. מטרתה של ישיבת ההכנה היא לקיים חשיבה מקדימה לדיון עצמו ולגבש הסכמות ומתן פתרון לבעיות ולקשיים, וזאת כדי שהדיון באולם בית המשפט הקהילתי יתאפיין בהתנהלות שיתופית ויהיה מועיל לקידומו של הנאשם בהליך השיקומי. ישיבות ההכנה אינן בגדר דיון בבית המשפט. מוצע להבהיר שבשונה מדיון בבית המשפט, ישיבות ההכנה יתקיימו בלא נוכחות הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, כדי לשמר מסגרת שתאפשר לגבש הסכמות בין חברי הצוות באופן המשרת את קידום עניינו של הנאשם. מוצע גם להבהיר כי דיונים אלה יתקיימו אומנם בלא נוכחות הנאשם, אך בכפוף לכך שבית המשפט הודיע לנאשם, לרוב עם העברת עניינו לבית ,המשפט הקהילתי, על כך שיתקיימו ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים בפניו. יב המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין העברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי עניינו של נאשם יועבר מבית משפט קהילתי לבית משפט שלום שאינו קהילתי במקרים שיפורטו ,להלן; יובהר, כי כאשר מועבר עניינו של נאשם כאמור הדיון יהיה לפני מותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו ד ב ר י ה ס ב ר 235 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו לא הודה הנאשם בביצוע העבירות שבכתב )2( ; ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי60 האישום בחלוף מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את ;המועד למתן ההודאה מצא השופט כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות )3( או דיון שבו מובאות ראיות לבירור149 לפי סעיף האשמה לפי סימן ה' לפרק ה'. הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט (ב) - קהילתי, לא יועברו אליו ,פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי )1( ;והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם )2( לא ישמשו תסקיר לעניין העונש או תסקיר מעצר. לא הודה הנאשם בביצוע העבירות שבכתב )2( ; ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי60 האישום בחלוף מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את ;המועד למתן ההודאה מצא השופט כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות )3( או דיון שבו מובאות ראיות לבירור149 לפי סעיף האשמה לפי סימן ה' לפרק ה'. הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט (ב) - קהילתי, לא יועברו אליו ,פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי )1( ;והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם )2( לא ישמשו תסקיר לעניין העונש או תסקיר מעצר. של הנאשם, וזאת מכיוון שהשופט הקהילתי יושב בדין גם כשופט בבית משפט שלום שאינו קהילתי ומכיוון שהשופט הקהילתי כבר נחשף למידע וראיות שהשופט בבית משפט :שלום לא אמור להיות חשוף אליהם בשלב זה ,)  אם מצא השופט הקהילתי, בטרם הוגש תסקיר קהילתי1( כי קיימים טעמים לכך שעניינו של הנאשם אינו מתאים להידון בבית המשפט הקהילתי. כך למשל, נאשם שעל אף מתן כמה הזדמנויות, נמצא כי הוא אינו מתאים לתוכנית ;וכי הוא אינו מסוגל לעמוד בתוכנית שגובשה לו )  אם הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב2( ימים מיום60 האישום או בכתב האישום המתוקן בחלוף קבלת התסקיר הקהילתי, אלא אם כן מתקיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן, אז בית המשפט רשאי להאריך את המועד למתן ההודאה. ההליך הקהילתי עצמו מוקדש להתמודדות הנאשם עם בעיות הרקע שהביאו אותו שיקומי-לביצוע העבירה ולכן הבסיס המשפטי והטיפולי להשתתפות בהליך הקהילתי הוא הכרה של הנאשם הודאת הנאשם- במעורבותו בביצוע העבירה, ובהמשך , ימים נועדה, מצד אחד60 במיוחס לו. קביעת פרק הזמן של ,לאפשר מספיק זמן לצדדים להגיע להסדר טיעון מוסכם לתחום את פרק הזמן כך שאם שלא מתגבש- ומצד שני הסדר טיעון בתוך זמן זה והנאשם אינו מודה, יועבר עניינו של הנאשם לבית משפט שאינו קהילתי. לתחימת הזמן ;שיקומי-האמורה יש חשיבות גם במישור הטיפולי )  אם מצא השופט הקהילתי כי יש לקיים דיון בטענות3( ,ז(ג) המוצע220 מקדמיות או בניהול הוכחות. כאמור בסעיף ההליך הקהילתי הוא הליך שבו לא מתנהלות הוכחות ולא מתבררות טענות מקדמיות. הדיונים בהליך הקהילתי ממוקדים בתוכנית השיקום של הנאשם ומתאפיינים בפרקטיקה שיתופית, בשונה מהליך פלילי רגיל. מכיוון שכאמור ההליך הקהילתי אינו מתאים לבירור טענות ולניהול הוכחות, עניינו של נאשם המבקש לערוך בירור בעניינים האמורים, יועבר לבית משפט שאינו קהילתי. העברת הדיון יכולה להיעשות בכל שלב בהליך. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע כי באותם מקרים שבהם מועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועבר פרוטוקול הדיון מההליך הקהילתי והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר. יובהר כי הוראה זו אינה חלה על הליך משפטי המתקיים בערכאת הערעור הדנה בערעור על פסק הדין של בית המשפט הקהילתי. תכלית ההוראה היא לאפשר דיון חופשי ויעיל בבית המשפט הקהילתי, על סמך כל המידע הנוגע בדבר, בלי שהצדדים יחששו שהמידע שמסרו במהלך ההליך הקהילתי ישמש נגדם בהליך אחר, בין במקרים שבהם הועבר הדיון לניהול הליך פלילי בבית משפט שאינו קהילתי ובין בהליך שאינו פלילי. מאותה סיבה מוצע לקבוע כי כלל התסקירים שהוגשו במסגרת ההליך הקהילתי לא יועברו לבית משפט לחוק העונשין קובע את סמכותו37 שאינו קהילתי. סעיף של בית משפט לדרוש תסקיר בכתב מקצין מבחן לצורך גזירת העונש. מוצע להבהיר כי התסקירים המוגשים במסגרת ההליך הקהילתי לא ישמשו כתסקירים לעונש. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו236 מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של (ג) נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי יגזור- והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום השופט הקהילתי את דינו של הנאשם. סימן ד': הסמכת בתי משפט ומינוי שופטים הסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוט יג.220 שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו. מינוי שופט קהילתי יד.220 נשיא בית משפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי (א) למנות שופטים, מקרב שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים. כשיר להתמנות לשופט כאמור בסעיף קטן (א) מי שהוא (ב) בעל ידע וניסיון מתאימים. נשיא בתי המשפט הקהילתיים טו.220 לחוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט9 על אף האמור בסעיף העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט, מקרב שופטי ,בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט שלום 7 שנים מיום המינוי. לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע ולהבהיר כי אם מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי, והנאשם הודה בביצוע העבירה, יגזור השופט הקהילתי את דינו של הנאשם. השופט הקהילתי הוא שופט פלילי לכל דבר ועניין, ובשלב מתקדם זה אין הצדקה להעברת עניינו של הנאשם לשופט אחר. יתר על כן, קיימת חשיבות ומשמעות לכך שדינו של מי שלא סיים בהצלחה את התוכנית, ייגזר במסגרת בית המשפט הקהילתי, גם בהיבטי הפיקוח הסמכותני של בית המשפט כלפי הנאשמים המשתתפים בהליך. לסימן ד' המוצע המוצע, את סימן ד' המוצע1'מוצע להוסיף לפרק ו הקובע הוראות שונות בעניין הסמכתם של בתי המשפט הקהילתיים ומינוי השופטים בהם. יג המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע כי הסמכת בית משפט שלום לשמש כבית משפט קהילתי תיעשה בצו של שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. צו זה יגדיר את מקום מושבו של בית המשפט הקהילתי ואת אזור שיפוטו, כך שהוא יקבע הלכה למעשה מי הנאשמים שיוכלו להשתתף בהליך הקהילתי באותו בית משפט, בהתאם למקום מגוריהם. יד המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות בנוגע לאופן מינוי השופטים לבית משפט קהילתי. נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, ימנה שופטים לבית המשפט הקהילתי מתוך שופטי בית משפט שלום. מוצע כי כשירות שופט להתמנות לבית המשפט הקהילתי תהיה לבעלי ידע וניסיון הנוגעים לעניין. אף על פי שההליך הקהילתי מתנהל כהליך פלילי לכל דבר, הוא בעל מאפיינים ייחודיים והליכי השיקום בו דומיננטיים. על כן, קיימת חשיבות לבחירת שופטים בעלי ,ידע וניסיון מתאימים, כגון ידע בתחום המשפט הטיפולי ניסיון בניהול הליכי שיקום וכיוצא באלה. עוד מוצע כי שופטים אשר ימונו לשמש כשופטים בבית המשפט הקהילתי יעברו הכשרות מתאימות בתחומים הרלוונטיים, כגון למידה על אודות ייחודו של ההליך בבית המשפט הקהילתי ועבודה עם צוות בית המשפט, הכשרה בנושאי טיפול ושיקום, ובכלל זה בתחומים כגון התמכרויות, עוני ובעיות נפשיות. טו המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין נשיא בתי המשפט הקהילתיים. לנוכח מאפייניו הייחודיים של בית המשפט הקהילתי, מוצע לקבוע כי לבתי המשפט הקהילתיים ימונה נשיא אשר ישמש כגורם שיפוטי בכיר האמון על היבטים הנוגעים לניהולם. מוצע כי נשיא בתי המשפט הקהילתיים ימונה מקרב שופטי בית משפט השלום וכי על לחוק בתי המשפט, יהיה ניתן למנות9 אף הוראת סעיף לתפקיד זה אף את מי שכיהן כנשיא בתי משפט שלום. כמו כן, מוצע כי מינוי הנשיא ייעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, בדומה למינוי נשיא בתי המשפט לנוער, וכי תקופת המינוי לא תעלה 7 שנים. על ד ב ר י ה ס ב ר 237הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי הקמת ועדת היגוי טז.220 מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט :הקהילתיים, ואלו יהיו חבריה ;נשיא בתי המשפט הקהילתיים והוא יהיה יושב הראש )1( ;הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו )2( ;משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו )3( ;המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו )4( ;ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו )5( ;קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו )6( ;מנהל בתי המשפט או מי מטעמו 7) ( ,נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים )8( בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע. תפקידי ועדת ההיגוי יז.220 :תפקידי ועדת ההיגוי הם ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע )1( בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי ;) צוות בית המשפט הקהילתי- (בסימן זה לסייע בגיבוש מדיניות משותפת והטמעתה בתחום )2( פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים. רכז בית משפט קהילתי יח.220 לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או (א) יותר, שהוא יהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה בין :השאר לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של )1( ;צוות בית המשפט הקהילתי סימן ה': ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי הקמת ועדת היגוי טז.220 מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט :הקהילתיים, ואלו יהיו חבריה ;נשיא בתי המשפט הקהילתיים והוא יהיה יושב הראש )1( ;הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו )2( ;משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו )3( ;המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו )4( ;ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו )5( ;קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו )6( ;מנהל בתי המשפט או מי מטעמו 7) ( ,נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים )8( בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע. תפקידי ועדת ההיגוי יז.220 :תפקידי ועדת ההיגוי הם ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע )1( בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי ;) צוות בית המשפט הקהילתי- (בסימן זה לסייע בגיבוש מדיניות משותפת והטמעתה בתחום )2( פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים. רכז בית משפט קהילתי יח.220 לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או (א) יותר, שהוא יהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה בין :השאר לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של )1( ;צוות בית המשפט הקהילתי לסימן ה' המוצע המוצע, את סימן ה' המוצע1'מוצע להוסיף לפרק ו הקובע הוראות שונות בעניין ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים השותפים להליך בבית המשפט הקהילתי. יז המוצעים220טז ו־220 לסעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין הקמת ועדת היגוי ותפקידיה, ולעגן בחוק את קיומה ומעמדה של ועדת ההיגוי. בשל אופיו השיתופי והייחודי של ההליך הקהילתי קיימת חשיבות לתיאום בין ראשי המערכות של הגופים שמהם מגיעים חברי צוות בית המשפט הקהילתי, לסייע בגיבוש מדיניות משותפת והטמעתה בתחום זה ולליווי הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים. על כן, מוצע לקבוע את זהות חברי ועדת ההיגוי ותפקידיה כאמור. יח המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין רכז בית המשפט הקהילתי. בבית המשפט הקהילתי פועל רכז לצידם של בעלי התפקידים בהליך הפלילי (תובע, סניגור וקצין מבחן). בעלי התפקידים השונים בהליך הקהילתי פועלים כצוות. בסעיף המוצע מנויים תפקידיו של הרכז. הרכז ממלא תפקיד חשוב בהליך הקהילתי בבית המשפט ומחוצה לו. תפקידו של הרכז הוא להוביל את תהליך העבודה השיתופי של חברי הצוות ולעודד עבודת צוות מיטבית. נוסף על כך, תפקידו של הרכז הוא להקים ולשמר את המעטפת החיצונית של פעילות בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה את קשרי העבודה עם הרשות המקומית וכן יצירת שיתופי פעולה עם השותפים הפוטנציאליים במשרדי הממשלה ועם ארגונים, עמותות וגורמים שונים בקהילה. מוצע שלכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי אחד או יותר. הרכז פועל בתוך הסביבה המשפטית של ההליך הפלילי, ולכן מוצע לקבוע כי הרכז יהיה עורך דין ועובד המדינה. עוד מוצע לקבוע כי רכז בית המשפט הקהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לבית המשפט הקהילתי לצורך מילוי תפקידו, וכי יחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון התסקיר. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו238 למסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי )2( ובין הקהילה. רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים (ב) המוגשים לפי הוראות סימן זה, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. עובד סוציאלי קהילתי יט.220 צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי (א) ,שימונה בידי הרשות המקומית, אחד או יותר, ותפקידו יהיה בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית ,המשפט הקהילתי, לרבות בהיבטים של התנדבות, תעסוקה תרבות פנאי ומיצוי זכויות. עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים (ב) המוגשים לפי הוראות סימן זה, ויחולו עליו הוראות כל דין ;"החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר. :אחרי התוספת השביעית יקראו )2( "תוספת שמינית ))ז(ב220 (סעיף .1עבירות מין, זנות ותועבה ,214 ,208 עד204 ,ג203 ,)1()ב(א203 ,202 ,201 ,199 סעיפים- בחוק העונשין )1( ;352 ) עד3()(ג351 ,350 עד346 ;5 סעיף- 4‏1981-בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א )2( ;5 סעיף- 5‏1998-בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח )3( .2שחיתות שלטונית ותאגידית 392 ,)א(ב384 ,)א(א384 ,292 עד291 ,289 עד277 סעיפים- בחוק העונשין )1( ;393–ו ;)(ג351– ו349 ,נא342 סעיפים- 6‏1999-בחוק החברות, התשנ"ט )2( יט המוצע220 לסעיף מוצע לקבוע הוראות לעניין עובד סוציאלי קהילתי. בבית המשפט הקהילתי פועל לצד בעלי התפקידים ,בהליך הפלילי גם עובד סוציאלי מטעם הרשות המקומית וזאת כדי לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה ,הקהילתיים למשתתפים בתוכנית בית המשפט הקהילתי לרבות בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות. המעטפת הקהילתית המקומית חשובה לאין ,שיעור בתהליך השיקום של הנאשם, שבמהלכו ניתן דגש ,בין השאר, על מענים מקומיים מגוונים, טיפוליים ואחרים פיתוח אורח חיים נורמטיבי, מעורבות בקהילה, ובכלל זה השבה לקהילה בצורות שונות של התנדבות, פיתוח כישורי חיים ועוד. העובד הסוציאלי הקהילתי משתתף בישיבות ההכנה ולכן יש לאפשר לו לעיין בתסקירים המוגשים לבית המשפט הקהילתי כך שיוכל לטייב את המענים המוצעים, אך כדי לשמור על חיסיון התסקיר לא יימסר לו העתק מהם. 2 לפסקה מוצע להוסיף לחוק סדר הדין הפלילי את התוספת השמינית המוצעת, שעליה הוסבר בהרחבה ז(ב) המוצע.220 בדברי ההסבר לסעיף .128 'ס"ח התשמ"א, עמ 4 .38 'ס"ח התשנ"ח, עמ 5 .189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 239 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;127 עד117 סעיפים- 7‏1969-בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט )3( ;93 עד85 סעיפים- 8‏1965-בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה )4( .3 עבירות סחר בבני אדם ;א376– ו376 סעיפים- בחוק העונשין )1( .4עבירות בנשק חם ;497–א ו340 ,144 סעיפים- בחוק העונשין )1( .5פגיעה במדיניות החוץ ,110 ,)(א) עד (ג109 ,)(א) ו–(ב108 ,103 ,)(ב102 ,95 סעיפים- בחוק העונשין )1( ;122 עד116 ,)(א115 ,)(ג113 ,111 .6עבירות נגד ביטחון המדינה ;168 עד166 ,150 עד145 ,143 עד133 סעיפים- בחוק העונשין )1( עד2 סעיפים- 9‏1954-בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד )2( ;7ג עד6– ו3 ;32– ו27 , 26 עד22 סעיפים- 10‏2016-בחוק המאבק בטרור, התשע"ו )3( 7. עבירות רשלנות ;341 ו־338 ,304 סעיפים- בחוק העונשין )1( .8עבירות כלכליות ועבירות מס ;54– ו53 סעיפים- 11‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח )1( ;17 סעיף- 12‏1978-בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח )2( ;220 עד215 ,א141 סעיפים- 13‏1961-בפקודת מס הכנסה, התשכ"א )3( ;98 סעיף- 14‏1963-בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג )4( ;118א ו־117 ,)2(א) עד (ב117 סעיפים- 15‏1975-בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו )5( ;215 עד207 סעיפים- 16‏בפקודת המכס )6( ;22 סעיף- 17‏1952-בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב 7) ( ;א5 ו־757 סעיפים- 18‏1961-בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א )8( ;10 ו־4 ,)(ב3 סעיפים- 19‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס )9( ;127 עד117 סעיפים- 7‏1969-בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט )3( ;93 עד85 סעיפים- 8‏1965-בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה )4( .3 עבירות סחר בבני אדם ;א376– ו376 סעיפים- בחוק העונשין )1( .4עבירות בנשק חם ;497–א ו340 ,144 סעיפים- בחוק העונשין )1( .5פגיעה במדיניות החוץ ,110 ,)(א) עד (ג109 ,)(א) ו–(ב108 ,103 ,)(ב102 ,95 סעיפים- בחוק העונשין )1( ;122 עד116 ,)(א115 ,)(ג113 ,111 .6עבירות נגד ביטחון המדינה ;168 עד166 ,150 עד145 ,143 עד133 סעיפים- בחוק העונשין )1( עד2 סעיפים- 9‏1954-בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד )2( ;7ג עד6– ו3 ;32– ו27 , 26 עד22 סעיפים- 10‏2016-בחוק המאבק בטרור, התשע"ו )3( 7. עבירות רשלנות ;341 ו־338 ,304 סעיפים- בחוק העונשין )1( .8עבירות כלכליות ועבירות מס ;54– ו53 סעיפים- 11‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח )1( ;17 סעיף- 12‏1978-בחוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח )2( ;220 עד215 ,א141 סעיפים- 13‏1961-בפקודת מס הכנסה, התשכ"א )3( ;98 סעיף- 14‏1963-בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג )4( ;118א ו־117 ,)2(א) עד (ב117 סעיפים- 15‏1975-בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו )5( ;215 עד207 סעיפים- 16‏בפקודת המכס )6( ;22 סעיף- 17‏1952-בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב 7) ( ;א5 ו־757 סעיפים- 18‏1961-בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א )8( ;10 ו־4 ,)(ב3 סעיפים- 19‏2000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס )9( .103 'ס"ח התשכ"ט, עמ 7 .248 'ס"ח התשכ"ה, עמ 8 .160 'ס"ח התשי"ד, עמ 9 .898 'ס"ח התשע"ו, עמ 10 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 11 .108 'ס"ח התשל"ח, עמ 12 .122 'ס"ח התשכ"א, עמ 13 .156 'ס"ח התשכ"ג, עמ 14 .52 'ס"ח התשל"ו, עמ 15 7.8 'ס"ח התשכ"ג, עמ 16 .344 'ס"ח התשי"ב, עמ 17 .100 'ס"ח התשכ"א, עמ 18 .293 'ס"ח התש"ס, עמ 19 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו240 ;26 סעיף- 20‏1958-) בחוק הבלו על דלק, התשי"ח10( .9 ;21‏2003-עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג .10 ;22‏1952-עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב .11 ".23‏]) לפקודת התעבורה [נוסח חדש3(38 עבירה לפי סעיף תיקון לחוק זכויות - נפגעי עבירה הוראת שעה .2 :, כך24‏2001-בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א - 17 בסעיף )1( בכותרת השוליים, במקום "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר (א) לסגירת תיק" יקראו "זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק ;"או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי בסעיף קטן (א), אחרי "הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד" יקראו "או (ב) ;"על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי :אחרי סעיף קטן (ד) יקראו (ג) )  שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור1"(ד ב לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין220 בסעיף ;"זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה. :א יקראו3 בתוספת השנייה, אחרי פרט )2( השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע ב.3" העברת עניינו של הנאשם לבית משפט ; לחוק סדר הדין הפלילי1'קהילתי לפי סימן ו ;"התובע מוצע לתקן בתיקון עקיף את חוק זכויות נפגעי 2 סעיף חוק זכויות- (להלן2001-עבירה, התשס"א לחוק זכויות נפגעי17 נפגעי עבירה) . מוצע לתקן את סעיף עבירה, ולקבוע שלפני העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי, יהיה זכאי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שבגינה עומד הנאשם לדין, להשמיע לפני התביעה את עמדתו בעניין. כיום, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לפני התביעה בעניין זה לפני שהתקבלה החלטה. החלטה של התביעה בדבר העברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי משמעה שאם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית שתגובש לו, לא יוטל עליו מאסר בפועל, וזאת לרוב במסגרת הסדר טיעון. לפיכך, במקרים שבהם נשקלת העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, התביעה מגבשת עמדה עונשית משמעותית לגבי התיק כבר במועד מוקדם זה. כדי לשמר את זכותו המהותית של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לפני התביעה בטרם החלטתה על הסדר טיעון עם הנאשם, נדרש כי במקרים שבהם התביעה שוקלת העברה של התיק לבית המשפט הקהילתי, תוקדם זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה האמורה, למועד שבו נשקלת ההעברה לבית המשפט זה. אם לא תיקבע הוראה מוצעת זו, המשמעות היא שעמדתו של נפגע כאמור בנוגע להגעה להסדר טיעון תישמע בשלב מאוחר בהליך, לאחר ששיקולי התביעה כבר נשקלו בעיקרם ולאחר שההליך כבר הועבר לבית המשפט הקהילתי, ובשלב זה הבעת עמדת הנפגע עלולה להיות מאוחרת מדי. אם כן, תיקון זה מתחייב, כדי לצקת משמעות אמיתית לעמדתו של נפגע עבירת מין או אלימות במסגרת שיקולי התביעה. לכן, ניתן לראות בתיקון מוצע זה, משום פיתוח של הזכות הקיימת להבעת עמדת נפגע עבירה לפני החלטה על הגעה להסדר טיעון עם הנאשם, והתאמתה .160 'ס"ח התשי"ח, עמ 20 .502 'ס"ח התשס"ג, עמ 21 .354 'ס"ח התשי"ב, עמ 22 .8 'ס"ח התשכ"ב, עמ 23 .183 'ס"ח התשס"א, עמ 24 ד ב ר י ה ס ב ר 241 הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו :א יקראו3 בתוספת השלישית, אחרי פרט )3( השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע ב.3" כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית לחוק סדר הדין1'משפט קהילתי, לפי סימן ו ;הפלילי התובע". תיקון לחוק הוראת- העונשין שעה .3 , כך שבפרק ו', בסימן25‏1977-בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז : יקראו87 ח', לפני סעיף "הליך בבית משפט קהילתי ב.86 א לחוק סדר הדין220 קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו בסעיף , כי נאשם ביצע עבירה1982-הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב :וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא :א יקראו3 בתוספת השלישית, אחרי פרט )3( השלב בהליך הפלילי הגוף מוסר המידע ב.3" כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית לחוק סדר הדין1'משפט קהילתי, לפי סימן ו ;הפלילי התובע". .3 , כך שבפרק ו', בסימן25‏1977-בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק העונשין, התשל"ז : יקראו87 ח', לפני סעיף תיקון לחוק הוראת- העונשין שעה "הליך בבית משפט קהילתי ב.86 א לחוק סדר הדין220 קבע בית משפט קהילתי כהגדרתו בסעיף , כי נאשם ביצע עבירה1982-הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב :וכי הוא סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, רשאי הוא למצבים שבהם נשקלת העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי. עוד יודגש, כי עמדתו של נפגע העבירה היא בעלת משמעות לא רק לנפגע עצמו, אלא היא מסייעת לתביעה להרחיב את המידע ואת תמונת המצב במקרה ולכן מאפשרת לתביעה לקבל החלטה על בסיס כלל השיקולים ,הצריכים לעניין. לכן, גם בהיבט עבודתה של התביעה יש חשיבות להבאת עמדת הנפגע במועד המתאים, שבו מופעל עיקר שיקול הדעת לגבי הדרך המתאימה לנהל את עניינו של הנאשם. יובהר כי אין במתן הזכות להביע עמדה לפני העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי, כדי לבטל או לשנות את החובה הקיימת כיום על התביעה, לשמוע את עמדתו של נפגע זה לפני הגעה להסדר טיעון. כלומר, לגבי נפגעים אלה, תישמע עמדת הנפגע הן לפני העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי והן לפני שיגובש הסדר טיעון עימו. מוצע כי השופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי יברר אם קוימו הוראות החוק המוצע לעניין זה. עוד מוצע לקבוע שהתובע יידע כל נפגע עבירה שביקש זאת, על העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי. יודגש כי הוראה זו תחול על כל נפגע עבירה, בלא תלות בסוג העבירה שממנה הוא נפגע. עוד מוצע לתקן את התוספות השנייה והשלישית ,ב המוצע שלהן3 לחוק זכויות נפגעי עבירה, ולקבוע בפרט שהתובע הוא הגוף שעליו מוטלת החובה למסור לנפגע את המידע על כוונה להעביר את עניינו לבית משפט קהילתי או את המידע על העברת עניינו כאמור. מוצע לתקן בתיקון עקיף את חוק העונשין. מוצע 3 סעיף ב שכותרתו86 להוסיף בחוק העונשין את סעיף "הליך בית משפט קהילתי", ולפיו אם נאשם סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, יהיה בית המשפט רשאי להקל עימו בדרכים האלה, אם מצא כי קיים צורך ממשי בכך לשם מניעת פגיעה בשיקומו של הנאשם: אם נגזר עליו בית המשפט יהיה רשאי- מאסר על תנאי בהליך קודם להאריך את תקופת התנאי יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי, ואם התחייב רשאי בית המשפט להאריך את תקופת- להימנע מעבירה ההתחייבות שנגזרה על הנאשם בהליך קודם או לחדשה לתקופה שלא תעלה על שנתיים. נאשם שעמד בהצלחה בהליך הקהילתי ועבר הליך של שיקום אינטנסיבי, מעמיק וממושך, אשר נועד למנוע הטלת עונש מאסר- עבריינות חוזרת ולהפחית מסוכנות ,בפועל עליו עלולה לפגוע בהליך השיקום שעבר ובהמשכו ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה. הטלת עונש מאסר בנסיבות אלה היא בגדר זקיפת "חובות עבר" בשל התנהגות מוקדמת שלו, בטרם עבר את הליך השיקום, ואילו כעת הוא ,נמצא במקום אחר מבחינת התנהגותו והשתלבותו בחברה .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 25 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו242 (ב), להשתמש בסמכותו56 על אף הוראות סעיף )1( יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון56 לפי סעיף ;לשלום הציבור בשל הארכת התנאי 7, להאריך את תקופת6 על אף הוראות סעיף )2( 7 או לחדשה2 ההתחייבות שנגזרה על הנידון לפי סעיף "לתקופה שיקבע, שלא תעלה על שנתיים. לאחר שעבר תהליך שינוי משמעותי. באופן דומה, תשלום ההתחייבות על ידי נאשם השרוי במצוקה כלכלית, או 74 לחלופין נשיאת מאסר על אי־מתן התחייבות לפי סעיף לחוק העונשין, עלולים גם הם לפגוע בהליך השיקום של הנאשם ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה. ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים8.10 המחיר