הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2021 בדצמבר1 1476 כ"ז בכסלו התשפ"ב עמוד 282 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2021-), התשפ"ב14 'הנידמה למסהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו282 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2021-), התשפ"ב14 'הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס 2 תיקון סעיף .1 , אחרי ההגדרה2 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2006-בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו :"מבקש" יבוא ;".2‏(א) לחוק־יסוד: משק המדינה1 כמשמעותם בסעיף- """מס, אגרה או תשלום חובה אחר (בפרק2006-חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו כללי 3 חוק תובענות ייצוגיות), קובע בסעיף- זה באילו מקרים ניתן להגיש תובענה ייצוגית: בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית או בתביעה המפורטת בתוספת השנייה. לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע11 פרט עילה ייחודית שבשלה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד (א) לחוק3 רשות, בתפקידה כ–"רשות". רשות מוגדרת בסעיף לחוק2 תובענות ייצוגיות כ–"רשות" לפי הגדרתה בסעיף - (להלן2000-בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס ,חוק בתי משפט מינהליים), כלומר: רשות מרשויות המדינה רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים האמור11 רשות). פרט- תפקידים ציבוריים על פי דין (להלן מאפשר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות רק בתביעה שעניינה השבת סכומים שגבתה הרשות שלא כדין, ובלבד שסכומים אלה הם מס, אגרה או תשלום חובה אחר. יחד עם האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות כאמור, מקנה החוק הגנות שונות לרשות, כאשר היא :נתבעת בתובענה ייצוגית, ובין השאר )  מניעת האפשרות לנהל נגד רשות תובענה ייצוגית1( לפיצויים בגין נזקים שנגרמו על ידי צד שלישי, בשל כך שהרשות הפעילה או לא הפעילה סמכויות פיקוח, הסדרה ;או אכיפה ביחס לאותו צד שלישי )  "הגנת החדילה" הקובעת כי בקשה לאישור תובענה2( 90 ייצוגית נגד רשות לא תאושר אם הרשות הודיעה בתוך ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה, כי היא מפסיקה את ;גביית הסכומים שבשלם הוגשה הבקשה )  הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית שאושרה נגד3( רשות (אם הרשות לא הודיעה על חדילה), לתקופה של שנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. ההגנות לרשות נקבעו בשל אופייה המיוחד של הרשות כגוף שחלות עליו חובות שאינן חלות על גופים פרטיים, ובהתחשב בהשלכות התקציביות שעשויות להיות לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות והפגיעה באינטרס הציבורי הכרוכה בכך. כל זאת באיזון בין החשיבות לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות, מצד אחד, ובין שמירה על האינטרס הציבורי כאמור מצד שני. , לחוק תובענות ייצוגיות2 מוצע לתקן את סעיף 1 סעיף שהוא סעיף ההגדרות, ולהוסיף בו הגדרה שבה מוצע לעשות שימוש בהצעת חוק זו. 11 פרט - "להגדרה "מס, אגרה או תשלום חובה אחר )11 פרט- לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (להלן קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות בתביעה להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כ–"מס, אגרה או תשלום מפורש בצמצום11 חובה אחר". בהתאם לפסיקה, פרט שכן כוונת המחוקק בחקיקת החוק הייתה לאפשר הגשת תביעות השבה נגד רשות רק לגבי תשלומים מסוימים שנקבעו בחוק. בהקשר זה נפסק כי פרשנות שלפיה בביטוי "תשלום חובה" נכלל כל תשלום שהרשות גבתה בכל עניין שהוא, פוגעת באיזון העדין שקבע המחוקק (עע"מ 7 יוסי לוי נ' מדינת ישראל צבא הגנה לישראל מדור373/10 לפסק הדין של השופטת נאור (פורסם2 תשלומים, בסעיף )).13.08.2012 ,באר"ש בפסק דין זה ובפסקי דין נוספים עמד בית המשפט לבין11 על הדמיון הלשוני בין התשלומים המנויים בפרט (א) לחוק–יסוד: משק המדינה.1 התשלומים המנויים בסעיף תיקון זה מטרתו לעגן פסיקה זו בחקיקה ולהבהיר שהכוונה היא לא לכל תשלום אשר11 בתשלומים המנויים בפרט נדרשת הסמכה בדין כדי להטילו או כל תשלום שגבייתו נעשתה בכפייה, אלא רק לסוגי התשלומים המנויים בסעיף (א) לחוק–יסוד: משק המדינה, ובהתאם למשמעותם בחוק היסוד.1 חשוב להדגיש בעניין זה כי האפשרות של כפיית ,תשלומים על ידי המדינה מופעלת בתחומים רבים ושונים לחוק1 אשר אינם כולם תשלומי חובה כמשמעם בסעיף . כך לדוגמה, לא ניתן להגיש11 יסוד: משק המדינה ובפרט לגבי גבייה של קנסות (ראו11 תובענה ייצוגית לפי פרט יפו נ' רינה איגרא (פורסם-7 עיריית תל אביב302/16 בר"מ )) או תשלומים עונשיים אחרים אשר15.3.2018( ,באר"ש משמשים כאמצעי אכיפה חלופיים, למשל עיצומים כספיים וכן סוגי קנסות אחרים, וזאת אף על פי שמדובר בתשלומים כפויים. דוגמאות לתשלומים נוספים שהמדינה כופה על האזרח אך אינם נכללים בגדר "תשלום חובה" כמשמעו , הם למשל סכומים שנפסקו11 לחוק היסוד ובפרט1 בסעיף רשות המסים4023/09 בפסק דין לטובת המדינה (ראו בר"מ )), תשלומים בגין23.3.2011 ,נ' אחימן (פורסם באר"ש .252 '; התשע"ט, עמ264 'ס"ח התשס"ו, עמ 1 .206 'ס"ח התשל"ח, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 283 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו 3 תיקון סעיף .2 (א) לחוק העיקרי, במקום "נזק שנגרם על ידי צד שלישי" יבוא "נזק שנגרם על3 בסעיף ידי צד אחר" ובמקום "ביחס לאותו צד שלישי" יבוא "ביחס לאותו צד אחר וכן לא תוגש נגד רשות הודעת צד שלישי בעניין שבו לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגדה". 5 תיקון סעיף .3 :) יבוא2( (ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה5 בסעיף :)  בקשה לאישור בתביעה שהיא אחד מאלה, תוגש לבית משפט לעניינים מינהליים2(" תביעה נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של רשות ושהסעד המבוקש (א) בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה לחוק2 כהגדרתה בסעיף- "או תשלום חובה אחר; לעניין זה, "החלטה של רשות ;בתי משפט לעניינים מינהליים .2 (א) לחוק העיקרי, במקום "נזק שנגרם על ידי צד שלישי" יבוא "נזק שנגרם על3 בסעיף ידי צד אחר" ובמקום "ביחס לאותו צד שלישי" יבוא "ביחס לאותו צד אחר וכן לא תוגש נגד רשות הודעת צד שלישי בעניין שבו לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגדה". 3 תיקון סעיף .3 :) יבוא2( (ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה5 בסעיף5 תיקון סעיף :)  בקשה לאישור בתביעה שהיא אחד מאלה, תוגש לבית משפט לעניינים מינהליים2(" תביעה נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של רשות ושהסעד המבוקש (א) בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה לחוק2 כהגדרתה בסעיף- "או תשלום חובה אחר; לעניין זה, "החלטה של רשות ;בתי משפט לעניינים מינהליים ,1976-סכומים הנגבים מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז ומועברים במלואם לזוכים בתיקי הוצאה לפועל (ראו עע"מ רשות האכיפה-  גיא הרינג נ' משרד המשפטים4784/19 )) ועוד.12.11.2020 ,והגבייה (פורסם באר"ש את התיקון11 למען הסר ספק, מוצע לעגן בפרט המבהיר האמור. לחוק תובענות ייצוגיות3 מוצע לתקן את סעיף 2 סעיף (א) לחוק3 שעניינו הגשת תובענה ייצוגית. סעיף תובענות ייצוגיות קובע, בין השאר, כי לא יהיה ניתן להגיש כנגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, בשל כך שהרשות הפעילה או לא הפעילה ביחס אליו את סמכויות הפיקוח, ההסדרה או האכיפה שלה. ברניר נ' סלקום ישראל- 7 שרון סירוגה115/14 בע"א ,) עניין סירוגה- ) (להלן3.7.2017 ,בע"מ (פורסם באר"ש בית המשפט העליון פסק כי משלא נקבעה בחוק תובענות ייצוגיות הוראה ברורה ומפורשת בעניין זה, אין מקום לשלול מגופים פרטיים אשר נגדם ננקטו הליכים ייצוגיים את הזכות להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות, בשל הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי. כלומר לפי פסק דין זה, יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות גם כאשר מדובר בעילה שמלכתחילה לא היה ניתן להגיש בשלה תובענה ייצוגית נגד הרשות, כמו למשל, במקרים שבהם הרשות הייתה גורם מאסדר וחלה לגביה ההגנה (א) לחוק תובענות ייצוגיות.3 הקבועה בסעיף לפיכך, מוצע אפוא לתקן את חוק תובענות ייצוגיות ולקבוע שלא יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות במסגרת של תובענה ייצוגית במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית. זאת כדי לשמר את האיזון העדין שבין כניסת הרשות לחוק תובענות ייצוגיות לבין ההגנות המוקנות לה בחוק תובענות ייצוגיות לשם שמירה על הוודאות והיציבות של התקציב הציבורי כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר. במתן אפשרות להגיש הודעת צד שלישי נגד הרשות עולה החשש שהמדינה ורשויותיה יצורפו כעניין שבשגרה בתור נתבעות בתובענות ייצוגיות בשל היותן "כיס עמוק" להיפרע ממנו, ובכך הוודאות והיציבות התקציבית של רשויות המדינה ייפגעו, דבר שיוביל לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב. יובהר כי לאחר ההכרעה בתובענה הייצוגית פתוחה הדרך לנתבע להגיש תביעת שיפוי נגד הרשות, וזכות הגישה של הנתבע לערכאות אינה נפגעת. עוד חשוב להבהיר כי הסעיף המוצע אינו שולל הגשת תביעה נגד הרשות או הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או לבג"ץ, שככלל עשויות להשליך על פעולת הרשות ,כלפי כלל הציבור ולהשיג תוצאה דומה, בחלק מהמקרים לתובענה ייצוגית. כמו כן, מאחר שמוצע כאמור לעיל להוסיף לסעיף (א) לחוק תובענות ייצוגיות הוראה שעניינה הודעת צד3 , לתקנות סדר הדין האזרחי22 שלישי, כמשמעותה בתקנה , מוצע להבהיר את נוסח הסעיף הקיים כך2018-התשע"ט שבמקום לכנות את המזיק "צד שלישי" הוא יכונה "צד אחר". לחוק תובענות ייצוגיות5 מוצע לתקן את סעיף 3 סעיף שעניינו הגשת בקשה לאישור תובענה ) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי2()(ב5ייצוגית. סעיף הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור המוגשות נגד רשות במקרים שקבועים בסעיף, תוקנה לבית משפט לעניינים מינהליים. קביעה זו משקפת את הצורך לייחד כללים ייחודיים להתדיינות עם רשויות מינהליות ולרכז התדיינויות אלה בבתי משפט לעניינים מינהליים. לאור מומחיותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים בהתדיינויות מול רשויות מינהליות, מוצע לקבוע כי גם רמ"י) או- תביעות השבה נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן נגד תאגיד מים וביוב וכן מועצה מקומית כהגדרתם בפרט לתוספת השנייה המוצעים בסעיף16– ו15 , לפי פרטים16 (ב), יידונו בבית משפט לעניינים מינהליים.10 יצוין כי גם חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, קובע ) שבו, כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון3(5 בסעיף בתובענה המנויה בתוספת השלישית לחוק האמור; פרט ) לחוק תובענות2()(ב5 לתוספת האמורה מפנה לסעיף2 ייצוגיות. ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו284 תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל בתביעה שעילתה השבת סכומים כאמור (ב) ;15 בפרט תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית בתביעה שעילתה השבת (ג) ".16 סכומים כאמור בפרט 9 תיקון סעיף .4 : לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא9 בסעיף "(ד)  הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לאישור בתביעת " לתוספת השנייה.1 ו־716 ,15 השבה כמפורט בפרטים כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, לצד סעיפים לתוספת השנייה11 האפשרות הקבועה בפרט10– ו7 ,4 לחוק תובענות ייצוגיות, של הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות, מקנה חוק זה הגנות שונות לרשות כאשר :היא נתבעת בתובענה ייצוגית, ובין השאר הגנות אלה מתן אפשרות- לחוק תובענות ייצוגיות9 )  בסעיף1( ימים מהמועד שבו הוגשה90 לרשות להודיע, בתוך הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, כי היא חדלה לגבות את הסכומים שבשלהם הוגשה הבקשה לאישור, והבקשה ;לאשר הגשת תובענה נגדה לא תאושר הגבלת סעד- לחוק תובענות ייצוגיות21 )  בסעיף2( ההשבה בתובענה ייצוגית שאושרה נגד רשות (אם הרשות לא הודיעה על חדילה), לתקופה של שנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. מוצע להחיל הגנות אלה, כפי שיפורט להלן, גם על תאגידי המים והביוב וכן על מועצה מקומית כהגדרתם (ב) וגם על קופות החולים10 המוצע בסעיף16 בפרט (במסגרת פעילותן לפי סל שירותי הבריאות), כאמור בסעיף 7. (ב) המוצע בסעיף21 ובסעיף4 (ד) המוצע בסעיף9 במהלך התקופה שחלפה מאז חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, עלתה, במספר רב של הליכים שהתבררו בבתי המשפט, השאלה בדבר מעמדן של קופות החולים על :פי חוק תובענות ייצוגיות, וזאת בשל מאפייניהן הייחודיים לתוספת השנייה או1 האם הן בגדר "עוסק" כאמור בפרט לתוספת השנייה ואז11 שהן בגדר "רשות" כאמור בפרט גם חלות עליהן ההגנות המוקנות בחוק תובענות ייצוגיות לרשות. מצד אחד, יש קושי להגדיר אותן כ"רשות" לפי חוק )(א3 בתי המשפט לעניינים מינהליים (שאליו מפנה סעיף לחוק תובענות ייצוגיות), ומצד שני, יש היגיון וצורך להחיל עליהן את ההגנות שמקנה חוק לרשות בלבד, במקרים מסוימים, כפי שיפורט להלן. ההצדקות להענקת הגנות לקופות החולים במסגרת 7 לחוק ביטוח פעילותן לפי סל השירותים, כהגדרתו בסעיף חוק ביטוח בריאות- (להלן1994-בריאות ממלכתי, התשנ"ד ממלכתי), נובעות מאופי פעילותן של הקופות ודרך הסדרתן ומכך שקופות החולים מספקות את התשתית הבסיסית של שירותי הבריאות בישראל לציבור כפי שנקבעו בידי המחוקק בסל הבריאות הממלכתי. כמו כן, קופות החולים פועלות כמוסדות ללא כוונת רווח והמקורות הכלכליים של הקופות קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומהווים הוצאה ציבורית משמעותית אשר ממומנת באמצעות כספי מס בריאות, תקציב המדינה וכן מהשתתפויות- מסים גירעון- עצמיות של המבוטחים, ואם תקציבן גירעוני זה מכוסה על ידי המדינה. יובהר כי ההצדקות להענקת ההגנות לקופת חולים קיימות רק במקרה שבו קופת החולים פועלת במסגרת פעילותה לפי סל השירותים. לכן, למשל פעילות קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לא10 כמשמעותם בסעיף תיכלל במסגרת ההגנה ובמקרה זה ובמקרים נוספים יהיה לתוספת1 ניתן להגיש נגד קופת החולים תביעה לפי פרט השנייה לחוק. להשלמת התמונה יצוין כי ביום י' באב התשפ"א 6 גיא חיון נ' בית הדין451/18 ) נפסק בבג"ץ2021 ביולי19( ), בהתאם19.0.72021 ,הארצי לעבודה (פורסם באר"ש לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי "קופות החולים אינן "רשות" לא באופן כללי, ולא לעניין גביית דמי ההשתתפות העצמית בגין שירותים הניתנים על ידן כחלק מסל לפסק הדין).26 הבריאות" (סעיף נוסף על כך, יצוין כי בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ צוין כי הגורמים המקצועיים במדינה בוחנים את האפשרות לקדם תיקון חקיקה אשר יעניק הגנות מתאימות לקופות החולים מחמת אופיין המיוחד. (ב) לקבוע פרט10 עקב האמור לעיל, מוצע בסעיף המוצע, לתביעה נגד17 מיוחד בתוספת השנייה, פרט קופות חולים במקרה של גביית כספים שלא כדין בקשר לחוק ביטוח בריאות8–7א ו, 7 לפעילותן לפי סעיפים ממלכתי, שעניינם סל שירותי הבריאות, ובכך לתת להן מעמד מיוחד בחוק יחד עם הענקת ההגנות הקבועות לחוק תובענות ייצוגיות.21– ו9 לרשות בסעיפים יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין כאמור על ידי קופת חולים, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד הקופה לפי פרט מוצע זה בלבד, ולא לפי פרט אחר בתוספת. בדומה להצעה זו מוצע להקנות את ההגנות המוקנות כיום לרשות בחוק תובענות ייצוגיות גם לתאגיד מים וביוב המצוי בשליטת רשות מקומית וכן למועצה מקומית המוצע.16 כהגדרתם בפרט ) ניתן פסק2019 בדצמבר17( ביום י"ט בכסלו התש"ף דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין מי הגליל ד ב ר י ה ס ב ר 285 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו א9 הוספת סעיף .5 : לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף "בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות המסים הוראות- מיוחדות א.9 הוגשה בקשה לאישור נגד גוף שאינו רשות המסים, בתביעה (א) להשבת כל מס, אגרה או תשלום חובה אחר שהמנהל, כמשמעותו , ממונה על גבייתו, לרבות תביעה להשבת כל3‏בפקודת מס הכנסה :אחד מאלה, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים .5 : לחוק העיקרי יבוא9 אחרי סעיף א9 הוספת סעיף "בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות המסים הוראות- מיוחדות א.9 הוגשה בקשה לאישור נגד גוף שאינו רשות המסים, בתביעה (א) להשבת כל מס, אגרה או תשלום חובה אחר שהמנהל, כמשמעותו , ממונה על גבייתו, לרבות תביעה להשבת כל3‏בפקודת מס הכנסה :אחד מאלה, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים5519/15 (דנ"מ )‏) אשר הכיר1.712.2019 ,והביוב האזורי בע"מ (פורסם באר"ש במעמדם של תאגידי המים והביוב כ–"רשות". עם זאת, נקבע בפסק דין זה, כעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי לעניין גביית תעריפי מים וביוב מכוח חוק תאגידי המים, פועלים התאגידים כ–"עוסק", שכן מדובר בחברות בע"מ האמונות על ניהול משק המים העירוני במתכונת של ניהול עסקי, העשוי אף להביא לחלוקת הרשויות המקומיות. עוד הודגש כי- רווחים לבעליהן תעריפי המים והביוב שגובים התאגידים נקבעים בהתאם לעקרון העלות הריאלית המחקה את העקרונות לקביעת מחיר כלכלי בשוק תחרותי. יצוין כי בלא קביעה זו שלפיה תאגידי המים והביוב פועלים בגביית תעריפי המים והביוב כ–"עוסק", לא היה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד תאגידי המים בגביית לתוספת11 תעריפי המים שכן הם אינם נכללים בפרט השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, מכיוון שאין מדובר 1195/10 בתשלומי חובה אלא במחירים, בהתאם לבג"ץ ,מרכז השלטון המקומי נ' רשות המים ואח' (פורסם בנבו ), ששם קבע בית המשפט העליון שתשלום בעבור13.11.2014 מים הוא בבחינת "מחיר"ולא "מס". משמעות הקביעות האמורות היא כי חרף סיווגם ,של התאגידים כ–"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות 1 הם חשופים לתביעות ייצוגיות ככל עוסק המנוי בפרט לתוספת השנייה לחוק. תוצאה זו מעוררת קושי, שכן למרות הגדרת המאפיינים העסקיים במטרת חוק תאגידי ,) חוק תאגידי המים- (להלן2001-מים וביוב, התשס"א אין מקום להשוואה מלאה בינם לבין עוסק פרטי בעניין הנדון. תאגידי המים והביוב, כל עוד הם נמצאים בשליטה מלאה של הרשויות המקומיות, פועלים למטרה ציבורית ומעניקים שירות חיוני, שאינו ניתן לוויתור, לתושבי מדינת ישראל. השירות ניתן במסגרת מונופול אזורי ותעריפי המים מפוקחים ונקבעים על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב בהתאם להוראות חוק תאגידי המים בעיקרון של "משק כספי סגור", והתעריפים הם מקור המימון העיקרי של התאגידים. נוסף על כך, ככלל, תאגידי המים והביוב אינם מוסמכים לפי חוק לבצע שירות נוסף מעבר להספקת שירותי מים וביוב המוסדרים בחוק (למעט הכנסה פסיבית הצבת אנטנת סלולר או פנל סולרי וכו'). כפועל יוצא- מכך, תאגידי המים והביוב מספקים שירותי מים וביוב המוסדרים בחוק, ואינם מספקים שירותים אחרים ואין להם ,מקורות הכנסה משמעותיים נוספים. לפיכך, נוצר חשש הדומה לחשש החל על רשויות ציבוריות המנויות בפרט לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כי חיובו של11 התאגיד בתשלום סכום כסף משמעותי עקב קבלת תובענה ייצוגית שהוגשה נגדו בתפקידו כ–"עוסק", עלול לפגוע בפעילותו של התאגיד, באיתנות הפיננסית שלו וביכולתו להמשיך לספק את שירותי המים והביוב החיוניים לתושבי הרשות המקומית. כתוצאה נלווית, עלול הדבר להביא לקושי במתן השירות או לירידה ברמתו או לייקור תעריפי המים לכלל הצרכנים כדי לממן את ההפסד. בשל המאפיינים הייחודיים של תאגידי המים והמועצות המקומיות כהגדרתם המוצעת וכפי שפורטו (ב) לקבוע פרט ייחודי בתוספת10 לעיל, מוצע בסעיף , לגופים אלה ולהעניק להם את ההגנות16 השנייה, פרט של רשות כאמור. יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי תאגידי המים והביוב אשר נמצאים כאמור בשליטה של ,)הרשויות המקומיות (או המועצות המקומיות כאמור לעיל יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט מוצע זה בלבד ולא לפי פרט אחר בתוספת. כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את התיקון שנעשה ,)בצו תובענות ייצוגיות (תיקון התוספת השנייה לחוק ,) הצו לתיקון התוספת השנייה- (להלן2018-התשע"ח ') לחוק (ראו ק"ת התשע"ח, עמ2(30 שהותקן מכוח סעיף לתוספת השנייה את11 ). הצו האמור הוסיף לפרט1168 האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה, ובכך אפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רמ"י גם במקרה של גביית כספים שאינם בגדר תשלומי חובה ובד בבד החיל על רמ"י את ההגנות החלות על הרשות גם במקרה זה. כמו כן בהתאם לצו, תביעות 11 השבה נגד רמ"י, על כל סוגיהן, יוגשו רק בהתאם לפרט האמור. כעת מוצע בתיקון זה לקבוע את עילת התובענה - נגד רמ"י כאמור בפרט נפרד בתוספת השנייה לחוק , ולהחיל עליה את ההגנות הקבועות לרשות בחוק15 פרט (ב) המוצעים21–(ד) ו9 תובענות ייצוגיות כאמור בסעיפים 7.– ו4 בסעיפים הצו לתיקון התוספת השנייה נחקק על רקע עע"ם 77 ישראל אסל עו"ד ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל52/12 עניין- ) (להלן2014 בנובמבר2( מיום ט' בחשוון התשע"ה ), שבו דן בית המשפט העליון2.11.2014 ,אסל) (פורסם באר"ש בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעניין תובענה שהוגשה נגד רמ"י בשל גביית דמי היתר בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. בבקשתם לאישור התובענה כתובענה ופרט1 פרט- ייצוגית נסמכו המערערים על שתי עילות .120 '6, עמ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו286 ;4‏1975-מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו )1( מס עקיף לפי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או )2( ;5‏1968-בחסר), התשכ"ח מס שנוכה במקור שלא כדין בהתאם להוראות פקודת מס )3( הכנסה. ;הוגשה בקשה כאמור, רשאית רשות המסים להצטרף כצד להליך (ב) הודיעה רשות המסים לבית המשפט על הצטרפותה כצד להליך, יראו את התובענה כאילו הוגשה גם נגדה במועד שבו הומצאה לידה הבקשה ובית המשפט יורה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים. לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט11 העליון דן בשאלה אם רמ"י פעלה בהחלטותיה למתן פטור לתוספת השנייה1 מדמי היתר כ–"עוסק" כמשמעותו בפרט לתוספת השנייה, שעניינו11 או כ–"רשות" כאמור בפרט תביעת השבה כנגד רשות להשבת כספים שנגבו שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. בעניין אסל נקבע פרטית של הרשות לבין-כי ההבחנה בין פעולה מסחרית ציבורית, תיבחן בכל מקרה לגופו, על-פעולה שלטונית יסוד נסיבותיו והתאמתן לתכלית החוק. בעניין זה הוחלט כי להחלטות מושא הערעור של רמ"י יש אופי מעורב והכף -נוטה לכך שהאופי הדומיננטי של ההחלטות הוא עסקי 1 מסחרי, ועל כן יש לראות ברמ"י "עוסק" כאמור בפרט לתוספת השנייה. יצוין כי בלא קביעה זו לא היה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רמ"י במקרים רבים שאינם לתוספת השנייה, שבהם אין מדובר11 נכללים בפרט בתשלומי חובה, כגון דמי היתר בעת תוספת בנייה, דמי שינוי ייעוד וניצול, דמי הסכמה, דמי שימוש וכדומה. בצו לתיקון התוספת השנייה, שהותקן מכוח סעיף 11 ), תוקן פרט1168 ') לחוק (ראו ק"ת התשע"ח, עמ2(30 לתוספת השנייה, והוספה לרשימת התביעות שניתן להגיש בהן תובענה ייצוגית, תביעה נגד רמ"י להשבת סכומים שגבתה שלא כדין גם אם אינם בגדר תשלום חובה, ובכך לחוק21– ו9 הוענקו לרמ"י ההגנות הקבועות בסעיפים החלות על תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות. עוד נקבע בצו כי תביעות השבה, על כל סוגיהן, יוגשו רק האמור.11 בהתאם לפרט לאחר חקיקת הצו לתיקון התוספת השנייה נדון אברהם נ' שרת המשפטים3715/18 תוקפו של הצו בבג"ץ 17( עניין אברהם), וביום י"א בשבט התשע"ט- ואח' (להלן ) ניתן צו על תנאי1.711.2019 ,) (פורסם באר"ש2019 בינואר המורה למדינה לתת טעם מדוע לא יורה בית המשפט על בטלותו של הצו מחמת חריגה מסמכות שרת המשפטים ) לחוק תובענות ייצוגיות להוסיף על התוספת2(30 לפי סעיף השנייה ולרבות מחמת שמדובר בהסדר ראשוני שיש לקובעו בחקיקה ראשית. בתצהיר התשובה לבג"ץ הובהרה עמדת המדינה ולפיה קיימת סמכות להוצאת הצו, אך נמסר כי בכוונת המשיבים לשקול קידום חקיקה ראשית בעניין כדי לייתר את הצורך בהכרעה בעתירה. לנוכח האמור מוצע לקבוע פרט ייחודי בתוספת ולעגן בו את התיקון שנעשה- 15 פרט- השנייה לחוק תחילה בצו לתיקון התוספת השנייה. התיקון מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה לתוספת השנייה, וזאת בלא התדיינויות11 כאמור בפרט לתוספת11 בכל תיק בשאלה אם מדובר ברשות כאמור בפרט לתוספת השנייה, ומעניק1 השנייה או בעוסק כאמור בפרט לרמ"י את ההגנות הקבועות בחוק לגבי תובענה ייצוגית נגד רשות. ההצדקות להענקת ההגנות האמורות גם לרמ"י נובעות, בין השאר, מכך שרמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות מרשויות המדינה ומיוצג בערכאות המשפטיות על ידי פרקליטות המדינה. כמו כן, רמ"י פועל בהתאם להחלטות של מועצת רשות מקרקעי ישראל הכפופה לעקרונות המשפט הציבורי ותקיפת החלטותיה מחויבת להתברר בבית משפט העוסק במשפט מיִנהלי. יובהר כי במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי רמ"י, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי פרט מוצע זה בלבד ולא לפי פרט אחר בתוספת. מוצע להוסיף לחוק תובענות ייצוגיות את סעיף 5 סעיף א המוצע שכותרתו "בקשה לאישור בתביעת9 הוראות מיוחדות". מטרת התיקון- השבה נגד רשות המסים היא להחיל את ההגנות של הרשות גם במקרה שבו רשות המסים אינה הנתבעת הישירה, אלא גורם פרטי הוא החב במס, ועל כן הוא גובה את המס ומשלמו לרשות המסים. זאת כדי שלא לאפשר עקיפה של ההגנות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות בעבור רשות המסים ומתוך התייחסות לתכלית החקיקה ולהיסטוריה החקיקתית של החלת חוק תובענות ייצוגיות על הרשות. כאשר מוגשת נגד רשות תובענה ייצוגית על גבייה שלא כדין עומדות לה ההגנות שקבועות בחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, במקרה של רשות המסים, לעיתים .52 'ס"ח התשל"ו, עמ 4 156 'ס"ח התשכ"ח, עמ 5 ד ב ר י ה ס ב ר 287הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו בית המשפט לעניינים מינהליים לא ידון בבקשה כאמור אלא (ג) ימים ממועד המצאת הבקשה לרשות90 לאחר שחלפה תקופה של המסים, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו המועד הקובע).- (בסעיף זה בית המשפט לעניינים מינהליים לא יאשר תובענה ייצוגית נגד (ד) רשות המסים בתביעה כאמור, אם הודיעה רשות המסים לנתבע, לכל המאוחר במועד הקובע, כי עליו לחדול מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור. הוכח לבית המשפט לעניינים מינהליים כי הנתבע חדל (ה) ,)מהגבייה בהתאם להודעת רשות המסים, כאמור בסעיף קטן (ד ימים ממועד הודעת רשות המסים, לא יאשר בית המשפט90 בתוך לעניינים מינהליים את התובענה הייצוגית גם נגד הנתבע, ובית המשפט לעניינים מינהליים רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מועד החדילה).- שיירשמו (בסעיף זה ,)הצטרפה רשות המסים כצד להליך, כאמור בסעיף קטן (ב (ו) 21 והנתבע לא חדל מלגבות במועד החדילה, יחולו הוראות סעיף "על הנתבע, בשינויים המחויבים. 18 תיקון סעיף 6. (ד) לחוק העיקרי, אחרי "וכן היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "או מי שהוא18 בסעיף הסמיכו לכך" ואחרי "מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "או מיום המצאת ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה, לפי המאוחר". בית המשפט לעניינים מינהליים לא ידון בבקשה כאמור אלא (ג) ימים ממועד המצאת הבקשה לרשות90 לאחר שחלפה תקופה של המסים, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו המועד הקובע).- (בסעיף זה בית המשפט לעניינים מינהליים לא יאשר תובענה ייצוגית נגד (ד) רשות המסים בתביעה כאמור, אם הודיעה רשות המסים לנתבע, לכל המאוחר במועד הקובע, כי עליו לחדול מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור. הוכח לבית המשפט לעניינים מינהליים כי הנתבע חדל (ה) ,)מהגבייה בהתאם להודעת רשות המסים, כאמור בסעיף קטן (ד ימים ממועד הודעת רשות המסים, לא יאשר בית המשפט90 בתוך לעניינים מינהליים את התובענה הייצוגית גם נגד הנתבע, ובית המשפט לעניינים מינהליים רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מועד החדילה).- שיירשמו (בסעיף זה ,)הצטרפה רשות המסים כצד להליך, כאמור בסעיף קטן (ב (ו) 21 והנתבע לא חדל מלגבות במועד החדילה, יחולו הוראות סעיף "על הנתבע, בשינויים המחויבים. 6. (ד) לחוק העיקרי, אחרי "וכן היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "או מי שהוא18 בסעיף הסמיכו לכך" ואחרי "מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "או מיום המצאת ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה, לפי המאוחר". 18 תיקון סעיף הרשות גובה את המס דרך גורם אחר אשר מעביר לרשות את המס, כך למשל במקרה שנדון בעניין סירוגה בנוגע לגביית מע"מ. במקרה זה בהתאם לפסק דין סירוגה, הנזכר , לא יעמדו בפועל2 המוצע בסעיף3 בדברי ההסבר לסעיף לרשות המסים ההגנות הקבועות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות, אף על פי שאם התובענה הייתה מוגשת ישירות נגד רשות המסים, היו עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק זה. בית המשפט העליון נימק זאת בכך שההגנות של הרשות הן דיוניות באופיין ועל כן אין בהן כדי לגרוע מזכותם של גופים פרטיים לחזור אל הרשות בתביעת השתתפות או שיפוי בגין הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי, אם יש בידם עילה לכך, שכן הם אינם נהנים מהגנות המדינה ומשכך עלולים להיתבע בגין הגבייה העודפת שנעשתה חודשים.24–לתקופה ארוכה מ במקרים מעין אלה של גביית מסים עקיפים, התביעה היא במהותה תביעת השבה נגד הרשות עצמה, שכן המס הועבר לקופת הרשות ולא נשאר בידי הגורם הפרטי, כמו במקרה של ניכוי במקור. לכן, מוצע להחיל את ההגנות על רשות המסים גם במקרה שבו הרשות אינה הנתבעת הישירה ולקבוע כי בכל מקרה שבו מוגשת תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שרשות המסים ממונה על גבייתו והתקיימו לגביו ההוראות האמורות, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים, והרשות תהיה רשאית להצטרף כצד להליך, ואז יחולו על רשות המסים ההגנות השמורות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות. ההגנות יחולו הן על רשות המסים והן על הגורם הפרטי שגבה את המס בעבור הרשות. כלומר, בית המשפט לא ימים ממועד המצאת90 ידון בבקשה אלא לאחר שחלפו הבקשה לרשות המסים, וניתן להאריך את התקופה מטעמים שיירשמו. בתקופה זו רשות המסים תבחן את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ותחליט אם יש מקום להצטרף להליך. במקרה שבו רשות המסים תודיע כי על הנתבע לחדול מהגביה, התביעה נגד רשות המסים לא תאושר. נוסף על כך, אם הוכח לבית המשפט כי הנתבע שגבה את המס בעבור הרשות חדל מהגבייה בהתאם להודעת רשות ימים ממועד הודעת רשות המסים (או90 המסים בתוך מועד מאוחר יותר אם בית המשפט האריך את התקופה מטעמים שיירשמו), בית המשפט לא יאשר את התביעה גם נגד הנתבע. כמו כן, אם הצטרפה רשות המסים להליך והנתבע לא לחוק21 חדל מלגבות במועד החדילה, יחולו הוראות סעיף ,שעניינן הגבלת סעד ההשבה בתובענה ייצוגית נגד רשות גם על הנתבע בשינויים המחויבים. כאמור, במקרים שבהם החליטה רשות המסים להצטרף כצד להליך, מהות ההליך היא תביעה נגד רשות המסים, ועל כן מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על העברת התביעה לבית המשפט לעניינים מינהליים ) לחוק תובענות ייצוגיות.2()(ב5 כמתחייב מסעיף לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו בקשה18 סעיף 6 סעיף לאישור הסדר פשרה, קובע בסעיף קטן (ד), בין השאר, כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שלגביו ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו288 21 תיקון סעיף 7.: לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא21 בסעיף "(ב)  הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תביעת השבה כמפורט " לתוספת השנייה.1 ו־716 ,15 בפרטים 27 תיקון סעיף .8 בטל.- ) לחוק העיקרי, סעיף קטן (ו27 בסעיף 30 תיקון סעיף .9 ) לחוק העיקרי, במקום "להוסיף על התוספת השנייה" יבוא "לשנות את2(30 בסעיף התוספת השנייה". תיקון התוספת השנייה .10 - בתוספת השנייה לחוק העיקרי )(א; תימחק- ", הסיפה החל במילים "וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל11 בפרט הוגשה בקשה לאישור וכן להמלצה המוסכמת בעניין גמול ) לחוק תובענות2()(ז18 ושכר טרחה שהוגשה לפי סעיף ייצוגיות. במטרה לייעל את תהליך ההגשה של התנגדויות כאמור בידי היועץ המשפטי לממשלה, מוצע לתקן את (ד) ולקבוע כי התנגדות כאמור יכול שתוגש גם18 סעיף בידי מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. כמו כן הימים להגשת התנגדות תיספר45 מוצע לקבוע שתקופת החל מהיום שבו התקבלה אצל היועץ המשפטי לממשלה לחוק25 הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף )(ג18 תובענות ייצוגיות בצירוף המסמכים כאמור בסעיף או מיום פרסום ההודעה כאמור לציבור בהתאם להוראות אותו סעיף, לפי המועד המאוחר שבהם. לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו הקרן27 סעיף 8 סעיף למימון תובענות ייצוגיות, מסדיר את הקמתה - ופעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות (להלן הקרן), שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ותובענות ייצוגיות אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן. קובע כי הקרן תפעל במשך27 סעיף קטן (ו) של סעיף תקופה של שבע שנים מיום פרסומו של החוק, ואולם ,רשאי שר המשפטים, בצו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת. ,בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות ), צוין כי280 ', עמ234 (ראו הצ"ח הממשלה2006-התשס"ו בשל החדשנות שבהקמת הקרן, מוצע להגביל את תקופת קיומה ל־7 שנים ובמהלך התקופה תיבחן עבודתה של הקרן ויעילותה במימוש מטרותיה. תקופת פעילותה של הקרן הוארכה כמה פעמים ,לאורך השנים, בצווים של שרי המשפטים (ר' ק"ת התשע"ג ,; התשע"ח829 '; התשע"ז, עמ1560 '; התשע"ד, עמ892 'עמ ), ובהתאם להארכה האחרונה2991 ', התשע"ט, עמ1081 'עמ ) (ראו ק"ת2020 בספטמבר10( מיום כ"א באלול התש"ף ') הקרן צפויה לפעול עד יום י"א באדר ב2686 'התש"ף, עמ ).2022 במרס14( התשפ"ב בתקופת פעילותה של הקרן, תרמה הקרן לעידוד תובענות ייצוגיות ראויות בעלות חשיבות ציבורית ,וחברתית, בתחומים מגוונים (צרכנות, איכות הסביבה שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, דיני עבודה, דיני תחרות ועוד). על כן מוצע לבטל את סעיף קטן (ו) של סעיף לחוק תובענות ייצוגיות כך שהקרן למימון תובענות27 ייצוגיות תמשיך לפעול בלא הגבלת זמן. :(ו) לחוק שמוצע לבטלו27 וזה נוסחו של סעיף הקרן תפעל במשך תקופה של שבע שנים מיום)1(  )(ו" פרסומו של חוק זה; ואולם רשאי השר, בצו, להאריך את תקופת- התקופה האמורה בתקופה נוספת (בסעיף זה הארכה); הוארכה התקופה כאמור, יחולו בתקופת ההארכה )הוראות סעיף זה, ואולם תחולת הוראות סעיף קטן (ד באותה תקופה טעונה הסכמת שר האוצר, ואם לא נתן שר האוצר את הסכמתו כאמור, יועבר הענין להכרעת הממשלה. הסתיימה תקופת פעולתה של הקרן, בהתאם )2(    ), ונותרה יתרת כספים בקופת הקרן1( להוראות פסקה אשר לא נוצלה עד תום התקופה כאמור, תמשיך הקרן, על אף הוראות הפסקה האמורה, לפעול לגבי אותם כספים בהתאם לתפקידה כמפורט בסעיף קטן (א), עד לניצול יתרת "הכספים כאמור, וזאת בכפוף לכל דין. ) לחוק תובענות2(30 מוצע לתקן את סעיף 9 סעיף ייצוגיות ולקבוע בו כי שר המשפטים רשאי לשנות את התוספת השנייה, כלומר גם לגרוע ממנה או לשנותה ולא רק להוסיף עליה, וזאת באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ולאחר התייעצות עם שר האוצר. התיקון המוצע יאפשר גמישות רבה יותר בשינוי עילות התביעה שבהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית. לתוספת השנייה מוצע לייחד את15 בפרט10 סעיף האפשרות להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, לפי משמעותה בחוק רשות מקרקעי , להשבת סכומים שנגבו שלא כדין.1960-ישראל, התש"ך .11 אפשרות זאת קיימת כיום בסיפה של פרט לתוספת השנייה לקבוע16 נוסף על כך, מוצע בפרט פרט ייחודי להגשת תביעה נגד תאגיד מים וביוב ומועצה מקומית, להשבת סכומים שגבו שלא כדין, במסגרת פעילותם למתן שירותי מים וביוב כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. ד ב ר י ה ס ב ר 289 הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצועהצע - הלשממה קוח תו )(ב: יבוא14 אחרי פרט .15" ,תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל, כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל 6, להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי אותו‏1960-התש"ך ;חוק, אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד .16 תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית, להשבת סכומים שגבו שלא כדין, במסגרת פעילותם למתן שירותי מים וביוב כהגדרתם בחוק ;תאגידי מים וביוב; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד - בפרט זה ;7‏2001- חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- ""חוק תאגידי מים וביוב : כל אחת מאלה- ""מועצה מקומית לחוק תאגידי151 מועצה אזורית שלא חל לגביה צו לפי סעיף )1( מים וביוב, ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה ;אזורית כאמור א לפקודת2 מועצה מקומית תעשייתית כמשמעותה בסעיף )2( ;]המועצות המקומיות [נוסח חדש חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, וכל עוד- ""תאגיד מים וביוב ;החברה בשליטת רשות מקומית .17-תביעה נגד קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד , להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי סעיפים8‏1994 ; תביעה כאמור1994- לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד8 7א, או ,7 "תוגש לפי פרט זה בלבד. )(ב: יבוא14 אחרי פרט .15" ,תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל, כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל 6, להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי אותו‏1960-התש"ך ;חוק, אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד .16 תביעה נגד תאגיד מים וביוב או מועצה מקומית, להשבת סכומים שגבו שלא כדין, במסגרת פעילותם למתן שירותי מים וביוב כהגדרתם בחוק ;תאגידי מים וביוב; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד - בפרט זה ;7‏2001- חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- ""חוק תאגידי מים וביוב : כל אחת מאלה- ""מועצה מקומית לחוק תאגידי151 מועצה אזורית שלא חל לגביה צו לפי סעיף )1( מים וביוב, ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה ;אזורית כאמור א לפקודת2 מועצה מקומית תעשייתית כמשמעותה בסעיף )2( ;]המועצות המקומיות [נוסח חדש חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, וכל עוד- ""תאגיד מים וביוב ;החברה בשליטת רשות מקומית .17-תביעה נגד קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד , להשבת סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי סעיפים8‏1994 ; תביעה כאמור1994- לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד8 7א, או ,7 "תוגש לפי פרט זה בלבד. במסגרת פרט זה מוצע להוסיף הגדרה לתאגיד מים וביוב וכן למועצה מקומית לצורך פרט זה. כך, מוצע להגדיר תאגיד מים וביוב כחברה לפי משמעותה בחוק תאגידי המים וכל עוד החברה נמצאת בשליטת רשות מקומית. כמו כן מוצע להגדיר כמועצה מקומית, מועצה אזורית ,)כהגדרתה בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות , ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של1958-התשי"ח מועצה אזורית כהגדרתה בכללי המים והביוב (תשלומים ,2017-בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע"ח 151 ובלבד שלא חל לגבי המועצה האזורית צו לפי סעיף לחוק תאגידי המים, המחייב אותן להתאגד והן לא עשו כן. הוראה זו מוצעת עקב הוראות חוק תאגידי המים המגביל לחוק וקובע כי151 את תחולתו על מועצות אזוריות בסעיף השרים רשאים בצו, על פי הצעת מועצת הרשות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך. עוד מוצע להגדיר ,כמועצה מקומית גם מועצה מקומית תעשייתית. כלומר בהתאם לתיקון המוצע, מועצה אזורית ומועצה מקומית המחייב אותה151 תעשייתית אשר חל לגביה צו לפי סעיף להתאגד, ולא עשתה כן, כמו גם רשות מקומית שלא התאגדה, לא יזכו להגנות לפי התיקון המוצע. )(ב5 , להחיל את הוראת סעיף3 כמו כן מוצע, בסעיף ) לחוק, גם בנוגע לרשות מקרקעי ישראל כהגדרתה בפרט2( וכן בנוגע לתאגיד מים וביוב ומועצה מקומית כהגדרתם15 .16 בפרט עוד מוצע להוסיף פרט נוסף לתוספת השנייה שעניינו הגשת תביעות השבה נגד קופת חולים לפי הגדרתה בחוק 24 ביטוח בריאות ממלכתי, קרי תאגיד שהוכר לפי סעיפים שבחוק, וזאת במסגרת פעילותה לפי סל השירותים.25–ו הוספת פרטים אלה מוצעת יחד עם ההצעה להעניק )(ב21–(ד) ו9 לגופים שנוספו את ההגנות כאמור בסעיפים ו־7, בהתאמה.4 המוצעים בסעיפים .57 'ס"ח התש"ך, עמ 6 .454 'ס"ח התשס"א, עמ 7 .156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים4.86 המחיר