הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2165629
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין
______________________________________________ פ/2643/24
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול הצבת חיילים בשירות חובה ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
ברבות השנים, נקבעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון) הוראות שונות המסדירות את הצבתם של חיילים לשירות ביחידות מחוץ לצה"ל (להלן –ימ"לים), ביניהן: משמר הגבול (מג"ב), משטרת ישראל (מ"י) ושירות בתי הסוהר (שב"ס). הצבת החיילים במג"ב קבועה בחוק שירות ביטחון כהוראת קבע, בעוד שההוראות הנוגעות להצבה במשטרה ובשב"ס מעוגנות כהוראות שעה בחוק שירות ביטחון.
בעשורים האחרונים עסקו ועדות ציבוריות שונות במודל שירות החובה (כדוגמת ועדת בן-בסט וועדת ברודט), והמליצו לצמצם באופן משמעותי את מספר החיילים המוצבים בימ"לים, במטרה לאפשר מיצוי טוב יותר של כוח האדם בתוך הצבא, באופן שיאפשר גם את קיצור שירות החובה.
כך, בדוח ועדת בן-בסט (2006) לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל הומלץ, בין היתר, להימנע משימוש בחיילי חובה להספקת שירותים ציבוריים אחרים כגון משטרה, חינוך, בריאות וכדומה. כמו כן הומלץ כי שירותים ציבוריים שאינם עוסקים בהגנה על ביטחון המדינה ימומנו באמצעות גביית מס כספי, וזאת על מנת להבטיח שלא תיגרם פגיעה בצרכי כוח אדם בצבא ולהגדיל את שיעור המתגייסים.
המלצת ועדת כהן (2010) לגבי הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל היתה כי "אין מקום להמשך הצבתם של חיילי חובה במשטרת ישראל", מכיוון שהחיילים המוצבים במשטרה אינם באים לידי מיצוי בתפקידיהם ועיקר תרומתם הוא במילוי שורות עקב מחסור בכוח אדם מקצועי במשטרה. מעבר לזאת, הוועדה סברה כי לא נכון שחיילים ישרתו במשימות שיטור ואכיפת חוק מול אזרחים כפי שמבוצע היום.
במישור העקרוני, גיוס חובה הוא אמצעי שפוגע במגוון חירויות, ניתן להצדיקו למטרת ביטחון המדינה, אך ככל שמתרחקים מתכלית זו, הצדקה זו נחלשת. מלכתחילה, הצבת חיילים במשטרה החלה לנוכח המשימות הביטחוניות שמוטלות על המשטרה, ולכן היא הוגבלה רק ליחידות העוסקות בפעילות ביטחונית, תחת תקנות המסדירות הגבלה זו. בפועל, למשטרה אין ניידות מיוחדות לטיפול בפיגועים ובשוהים בלתי חוקיים וניידות מיוחדות לטיפול באלימות במשפחה ובסוחרי סמים. כפועל יוצא מאי-הפרדה זו, נוצר מצב שבו חיילי חובה עוסקים בפעולות שיטור.
במישור המעשי, נוצר מצב של שימוש בחיילים כתחליף זול לכוח אדם. המשטרה ודאי הייתה מעדיפה למלא את שורותיה בשוטרים מנוסים ומקצועיים, אך לא ניתן לה מספיק תקציבים למען מטרה זו, ולכן היא מתפשרת. דוח מבקר המדינה אף ציין כי צעירים בגילאים אלו לא תמיד מתאימים לפעילות שיטור. לנוכח האמור, מוצע לבטל את הוראת השעה המאפשרת גיוס חיילים בשירות חובה לתפקידים במשטרת ישראל שאינם שירות במשמר הגבול, ולשירות בשירות בתי הסוהר. הוראות אלה פוגעות כאמור בצעירים המועמדים לגיוס ובמשרתים עצמם, בתפקוד של המשטרה ושירות בתי הסוהר ובשירות שניתן לאזרח.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/3967/20; פ/472/21).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשפ"ב (06.12.2021)
ביטול סעיפים 24א עד 24ג 1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק העיקרי), סעיפים 24א עד 24ג – בטלים.
תיקון סעיף 26א 2. בסעיף 26א(ו) לחוק העיקרי, במקום "ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות" יבוא "בשירות".