הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2164210 הכנסת העשרים וארבע יוזמות: חברות הכנסת שירלי פינטו קדוש שרן מרים השכל ______________________________________________ פ/2644/24 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תכנית להוראת שפת הסימנים), התשפ"ב–2021 דברי הסבר הצעת החוק נועדה לקדם גיבוש תכנית לימודים להוראת שפת הסימנים הישראלית (שס"י) במוסדות החינוך העל יסודיים. כן נועדה הצעת החוק לקבוע שלימוד שפת הסימנים הוא ממטרותיו של החינוך הממלכתי בישראל. קהילת דוברי שפת הסימנים הישראלית מונה כ-20,000 איש. אף שקהילה זו קטנה יחסית, היא רואה עצמה מובחנת באופן זהותי ותרבותי בפסיפס הקהילות והמגזרים המובחנים בחברה הישראלית. הצעת החוק מבקשת להתיר לכל תלמיד או תלמידה שיחפצו בכך, ללמוד את שפת הסימנים הישראלית ובכך להגדיל את קהילת דוברי השפה ולהעצים את תחושת השייכות הקולקטיבית לחברה הכללית הישראלית. בנוסף, מספר המתורגמנים ברמה ראויה מעברית לשס"י לוקה בחסר מתמיד, והדבר משליך ישירות על יכולת וטיב ההנגשה של שירותים ציבוריים שונים במדינת ישראל. לימוד השפה בשלבים מוקדמים יכול לעודד צעירים וצעירות בישראל לבחור במקצוע המתורגמנות כעיסוק ראשי או משני ובכך לסייע, כאמור, להנגשה של שירותים חיוניים ברמה הלאומית כגון בריאות, חינוך ותחבורה. על מעמדה של שס"י כשפה עצמאית, העומדת ברשות עצמה ניתן ללמוד מנייר מדיניות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "שס"י היא שפה עצמאית המוכרת כשפת אם. היא איננה תמלול של עברית (או כל שפה אחרת) אלא שפה העומדת בפני עצמה. אדם שזוהי שפתו חושב בה, מתקשר בה ולומד בה, וכל שפה אחרת היא במדרג שפה שניה עבורו. יתרה מכך, אדם חרש או כבד שמיעה ששפת האם שלו היא שס"י אינו יכול, ככלל, לדעת את השפה העברית ברמה שתתקרב לרמתו בשס"י, מכיוון שהמדיום של השפה שונה. בכך הוא נבדל מאדם שומע, שניתן עקרונית להקנות לו שפה שניה ברמה שתתקרב לשפת האם שלו. יוזכר כי מטרתן של התאמות נגישות היא לקיים את עיקרון השוויון. לצורך שיחה בעל פה עם אדם שאינו דובר שס"י, יזדקקו הדוברים אותה לשירותי מתורגמן אשר יתרגם עבורם את הנאמר בעברית לשס"י, ויתרגם את דבריהם לעברית עבור הצד השני. כל אפשרות אחרת תפגע בשטף הדיבור ובזרימת השיחה בין הצדדים". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשפ"ב (06.12.2021) תיקון סעיף 2 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), אחרי פסקה (13) יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), אחרי פסקה (13) יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), אחרי פסקה (13) יבוא: "(14) להכיר וללמוד את שפת הסימנים הישראלית, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של דוברי שפת הסימנים." "(14) להכיר וללמוד את שפת הסימנים הישראלית, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של דוברי שפת הסימנים." "(14) להכיר וללמוד את שפת הסימנים הישראלית, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של דוברי שפת הסימנים." הוספת סעיף 8א 2. אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: "תכנית ללימוד שפת הסימנים 8א. השר יקבע הוראות בעניין תכנית להוראת שפת הסימנים במוסדות החינוך העל יסודיים."