הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2165349 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת נעמה לזימי ______________________________________________ פ/2750/24 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – השהיית הליך ואי נקיטתו לשוהות במקלטים לנשים מוכות), התשפ"ב–2021 דברי הסבר מטרת החוק המוצע היא להקל על הליכי השיקום הכלכלי של נשים נפגעות אלימות השוהות במקלטים. אלימות נגד נשים היא בעיה רחבת היקף ממנה נפגעות נשים רבות ברחבי העולם. לפי נתוני ויצ"ו, בשנת 2019 שהו כ-650 נשים וכ-1500 ילדים ב-15 מקלטים, בשל סכנה ממשית לחייהם. אוכלוסיית הנשים במקלט מאופיינת ברמות סיכון גבוהות ביותר. במקביל לאלימות הפיזית קיימת תופעה, שאינה מוכרת דיה, של חובות שנצברים בזמן השהייה במקלטים. למעשה, במקום שתקופת השהייה במקלט תהיה תקופה של התאוששות וצמיחה כללית, בתקופה זו, בחלק מהמקרים מתברר כי בן הזוג יצר חובות שהאישה לא הייתה מודעת אליהם. לעיתים, מדובר במצבים אבסורדים שבן הזוג ממשיך לייצר חובות על הדירה בזמן שהאישה במקלט וכלל אינה מתגוררת בה. חובות אלו מתגלים לרוב בדיעבד רק בהליכי הוצאה לפועל ואז האישה מגלה כי מוטלים על חשבון הבנק שלה עיקולים שונים שהיא אינה מבינה את פשרם. בעקבות החובות האישה עלולה להיות מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים וייתכן שלא תוכל לקבל פנקס שיקים, להשתמש בכרטיס אשראי או לפתוח חשבון בנק. כך קורה שלאחר היציאה מהמקלטים, הנשים "נופלות לבור כלכלי". לפי הנתונים שבידי עמותת "רוח נשית" ל-70% מהנשים יש חובות שהקשו על שיקומן הכלכלי. כ-3/4 מהנשים דיווחו על חוב שנע בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. במקרים מסוימים חובות אלו מקשים על האישה לפתוח "דף חדש" אחרי היציאה מהמקלטים והן נאלצות להתחיל בהליכי חדלות פירעון. ישנו חשש כי האישה תתקשה בפרנסת ילדיה ועלולה לחזור למעגל האלימות בשל תלות כלכלית. כ-40% מהנשים שחזרו לבן זוג אלים ציינו את התלות הכלכלית כמשתנה המרכזי שהחזיר אותן למערכת היחסים האלימה. כשליש מהנשים בישראל, לפי נתונים עדכניים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, חוזרות למקלט בפעם השנייה לאחר החזרה לבן הזוג האלים, בשל סכנה חוזרת לחייהן (חיה יצחקי, רחל דקל, ענת בן פורת, מחקר מעקב אחר נשים נפגעות אלימות במשפחה: במקלט ובחזרה לקהילה, פברואר 2014). מטרת החוק המוצע היא לאפשר לנשים נפגעות אלימות תקופת חסד של שיקום כלכלי. מוצע שבתקופה של שנה וחצי מיום כניסתה של אישה למקלט לנשים מוכות, ניתן לעכב את כל ההליכים נגדה בהוצאה לפועל, וכן לעכב את ההליך של החלת ריבית פיגורים על החוב. מוצע לעכב רק את הליך החלת ריבית הפיגורים מאחר שזו ריבית עונשית, שעלולה לגרום לאישה עול כבד, שלא תוכל לעמוד בו בצאתה מהמקלט. עם זאת, את יתר הריביות החלות על החוב מוצע לא לעכב, על מנת לאזן בין צורכי האישה לבין זכויותיו של הנושה. שינוי זה יאפשר לנשים לחפש עבודה חדשה או להגדיל את הכנסותיהן ולמנוע הליכי חדלות פירעון או נקיטה בצעדים מגבילים אחרים כנגדן. הקפאת חובות תאפשר לנשים "לפתוח דף כלכלי חדש" לאחר היציאה מהמקלטים ולשקם את חייהן. כך ניתן יהיה לצמצם את התופעה של חזרה למעגל האלימות בשל מצוקה כלכלית. הצעת חוק זו נכתבה בסיוע מחלקת שינוי מדיניות וחקיקה בעמותת "רוח נשית", הפועלת למען עצמאות כלכלית של נפגעות אלימות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת (פ/2405/20). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בטבת התשפ"ב (20.12.2021) הוספת סעיף 16א 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: "השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות "השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות "השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות 16א. (א) הגישה אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בקשה להשהות הליך או להימנע ממנו לפי סעיף 16(א), רשאי הרשם לעכב את כל ההליכים נגדה למשך שנה וחצי מיום קליטתה במקלט, ובלבד שהוגשה לרשם הצהרה, ממנהלת המקלט לנשים מוכות, המעידה על שהותה במקלט (בסעיף זה – הצהרה). (ב) מנהלת המקלט לנשים מוכות תיידע את האישה בעת קליטתה במקלט על זכויותיה לפי סעיף קטן (א). (ג) הושהה הליך לפי סעיף קטן (א), לא יחולו על ההליך, בתקופת ההשהיה, הוראות סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961. (ד) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין מתכונת ההצהרה."