הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2229832 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת משה טור פז יולי יואל אדלשטיין ______________________________________________ פ/5692/25 הצעת חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025 דברי הסבר למרות חקיקתו של חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, לפני 17 שנים, זכויותיהם וחובותיהם של חיילי וחיילות מילואים מפוזרות עדיין על פני מספר לא מבוטל של חוקים, כגון חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 (להלן – החוק המקורי), חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. זאת, על אף חשיבותו הרבה של מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל, והישענותו של הצבא לצורכי ביטחון המדינה, ובכלל זה תרומתם הרבה והייחודית של המשרתים במערך זה. מתקפת הטרור בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומלחמת חרבות ברזל, הנמשכת עד עצם היום הזה, הבהירו ביתר שאת את הצורך האקוטי במערך מילואים מקיף ומקצועי, ובו בזמן חשפו את הפערים הרבים הקיימים כיום בחוק ובפרט השאיפה להקנות זכויות והטבות נוספות לאותם אנשים הלוקחים חלק במערך המילואים ונושאים בעול הכבד של הגנה על מדינת ישראל. בהצעת החוק מוצע להסדיר באופן כולל את מערך המילואים בצבא הגנה לישראל, לרבות בעניין הגדרת המבנה שלו והיקפו, חובת השירות במערך ואופני שירות נוספים כמו התנדבות ובמסגרות שאינן צבאיות, מתן תגמולים, זכויות, הוקרה ואף קצבאות במקרה שחייל נספה או נפצע, לבטל חוקים ולבצע תיקונים עקיפים בחוקים אחרים. משכך, מרבית סעיפי הצעת החוק כונסו במסגרת העברה מלאה מהחוקים הרלוונטיים או הועתקו מהם, כך שהם נשארו בנוסחם גם בחוק ממנו נשאבו, הואיל והם מהווים חלק מהסדר כולל בחוק בו היו מלכתחילה. מעבר לכך, בחלק מהסעיפים הוכנסו עדכונים והתאמות, שנועדו להגדיל את התגמולים, ההוקרה והסיוע לחיילי המילואים ולבני משפחותיהם, וכן להעמיק את הבקרה על כשירות מערך המילואים. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשפ"ה (31.03.2025) פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל. מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל. מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל. מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל. פרשנות 2. (א) בחוק זה — (א) בחוק זה — (א) בחוק זה — (א) בחוק זה — "הוראות הפיקוד העליון" – כמשמעותן בסעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי; "הוראות הפיקוד העליון" – כמשמעותן בסעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי; "הוראות הפיקוד העליון" – כמשמעותן בסעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי; "הוועדה" – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; "חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969; "חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969; "חוק הבחירות לכנסת" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת שכר, התשי"ח–1958; "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת שכר, התשי"ח–1958; "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת שכר, התשי"ח–1958; "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967; "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967; "חוק ההוצאה לפועל" – חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; "חוק החיילים המשוחררים" – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949; "חוק החיילים המשוחררים" – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949; "חוק החיילים המשוחררים" – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949; "חוק המשטרה" – חוק המשטרה, התשס"ו–2006‏; "חוק המשטרה" – חוק המשטרה, התשס"ו–2006‏; "חוק המשטרה" – חוק המשטרה, התשס"ו–2006‏; "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏; "חוק רישום פטירות חיילים" – חוק רישום פטירות חיילים, התשכ"ז–1967; "חוק רישום פטירות חיילים" – חוק רישום פטירות חיילים, התשכ"ז–1967; "חוק רישום פטירות חיילים" – חוק רישום פטירות חיילים, התשכ"ז–1967; "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" – חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏; "חייל מילואים" – מי שנמנה עם מערך המילואים לפי הוראות סעיף 4; "חייל מילואים" – מי שנמנה עם מערך המילואים לפי הוראות סעיף 4; "חייל מילואים" – מי שנמנה עם מערך המילואים לפי הוראות סעיף 4; "מוסמך" – מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים; "מוסמך" – מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים; "מוסמך" – מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "מערך המילואים" – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל; "מערך המילואים" – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל; "מערך המילואים" – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל; "משרת מילואים פעיל" – כמשמעותו בסעיף 27; "משרת מילואים פעיל" – כמשמעותו בסעיף 27; "משרת מילואים פעיל" – כמשמעותו בסעיף 27; "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "סעיף תקציב" ו"תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50 לחוק שירות ביטחון; "פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50 לחוק שירות ביטחון; "פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50 לחוק שירות ביטחון; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏; "הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל; "הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל; "הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל; "שירות מילואים" – שירות פעיל במערך המילואים; "שירות מילואים" – שירות פעיל במערך המילואים; "שירות מילואים" – שירות פעיל במערך המילואים; "תעסוקה מבצעית" – פעולה צבאית שמטרתה ביטחון שוטף באזורים שייקבעו בפקודות הצבא; "תעסוקה מבצעית" – פעולה צבאית שמטרתה ביטחון שוטף באזורים שייקבעו בפקודות הצבא; "תעסוקה מבצעית" – פעולה צבאית שמטרתה ביטחון שוטף באזורים שייקבעו בפקודות הצבא; "השר" – שר הביטחון. "השר" – שר הביטחון. "השר" – שר הביטחון. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון. פרק ב': מערך המילואים פרק ב': מערך המילואים פרק ב': מערך המילואים פרק ב': מערך המילואים היקף מערך המילואים וכשירותו 3. (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת ראש המטה הכללי לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר. (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת ראש המטה הכללי לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר. (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת ראש המטה הכללי לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר. (א) היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת ראש המטה הכללי לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר. (ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א). (ג) על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו. (ג) על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו. (ג) על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו. (ג) על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו. (ד) ראש המטה הכללי יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו ואיכות הציוד הניתן לחיילי המילואים ותדירות החלפתו. (ד) ראש המטה הכללי יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו ואיכות הציוד הניתן לחיילי המילואים ותדירות החלפתו. (ד) ראש המטה הכללי יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו ואיכות הציוד הניתן לחיילי המילואים ותדירות החלפתו. (ד) ראש המטה הכללי יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו ואיכות הציוד הניתן לחיילי המילואים ותדירות החלפתו. (ה) רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע ראש המטה הכללי כאמור בסעיף קטן (ד), טעונה אישור השר; אחת לשלושה חודשים יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, בפני הממשלה ובפני הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. (ה) רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע ראש המטה הכללי כאמור בסעיף קטן (ד), טעונה אישור השר; אחת לשלושה חודשים יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, בפני הממשלה ובפני הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. (ה) רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע ראש המטה הכללי כאמור בסעיף קטן (ד), טעונה אישור השר; אחת לשלושה חודשים יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, בפני הממשלה ובפני הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. (ה) רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע ראש המטה הכללי כאמור בסעיף קטן (ד), טעונה אישור השר; אחת לשלושה חודשים יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, בפני הממשלה ובפני הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. (ו) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), חייל מילואים שהוא לוחם ייקרא מדי שנה לשירות מילואים למטרת אימון לתקופה שלא תפחת מעשרה ימים. (ו) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), חייל מילואים שהוא לוחם ייקרא מדי שנה לשירות מילואים למטרת אימון לתקופה שלא תפחת מעשרה ימים. (ו) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), חייל מילואים שהוא לוחם ייקרא מדי שנה לשירות מילואים למטרת אימון לתקופה שלא תפחת מעשרה ימים. (ו) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), חייל מילואים שהוא לוחם ייקרא מדי שנה לשירות מילואים למטרת אימון לתקופה שלא תפחת מעשרה ימים. (ז) תקציב האימון והציוד של מערך המילואים ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הביטחון בחוק תקציב שנתי. (ז) תקציב האימון והציוד של מערך המילואים ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הביטחון בחוק תקציב שנתי. (ז) תקציב האימון והציוד של מערך המילואים ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הביטחון בחוק תקציב שנתי. (ז) תקציב האימון והציוד של מערך המילואים ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הביטחון בחוק תקציב שנתי. (ח) (1) נציב קבילות החיילים כמשמעותו בסעיף 543 לחוק השיפוט הצבאי ישמש כמבקר כשירות לבחינת רמת האימונים והציוד של מערך המילואים (בסעיף זה – מבקר הכשירות). (1) נציב קבילות החיילים כמשמעותו בסעיף 543 לחוק השיפוט הצבאי ישמש כמבקר כשירות לבחינת רמת האימונים והציוד של מערך המילואים (בסעיף זה – מבקר הכשירות). (1) נציב קבילות החיילים כמשמעותו בסעיף 543 לחוק השיפוט הצבאי ישמש כמבקר כשירות לבחינת רמת האימונים והציוד של מערך המילואים (בסעיף זה – מבקר הכשירות). (2) לשם מילוי תפקידו, רשאי מבקר הכשירות להיכנס בכל עת למתקן המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או לשטח שצבא הגנה לישראל מתאמן בו. (2) לשם מילוי תפקידו, רשאי מבקר הכשירות להיכנס בכל עת למתקן המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או לשטח שצבא הגנה לישראל מתאמן בו. (2) לשם מילוי תפקידו, רשאי מבקר הכשירות להיכנס בכל עת למתקן המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או לשטח שצבא הגנה לישראל מתאמן בו. (3) מדי שישה חודשים יגיש מבקר הכשירות לראש המטה הכללי ולשר דוח אודות כשירות מערך המילואים בשנה שקדמה להגשת הדוח, ויציג אותו בפני הוועדה. (3) מדי שישה חודשים יגיש מבקר הכשירות לראש המטה הכללי ולשר דוח אודות כשירות מערך המילואים בשנה שקדמה להגשת הדוח, ויציג אותו בפני הוועדה. (3) מדי שישה חודשים יגיש מבקר הכשירות לראש המטה הכללי ולשר דוח אודות כשירות מערך המילואים בשנה שקדמה להגשת הדוח, ויציג אותו בפני הוועדה. (ט) (1) מצאה הוועדה כי קיימים ליקויים בכשירות מערך המילואים, לרבות על יסוד דיווח השר כאמור בסעיף קטן (ה) או דוח מבקר הכשירות כאמור בסעיף קטן (ח), רשאית היא לפנות לשר בדרישה לתיקון הליקויים האמורים. מצאה הוועדה כי קיימים ליקויים בכשירות מערך המילואים, לרבות על יסוד דיווח השר כאמור בסעיף קטן (ה) או דוח מבקר הכשירות כאמור בסעיף קטן (ח), רשאית היא לפנות לשר בדרישה לתיקון הליקויים האמורים. (2) פנתה הוועדה לשר בדרישה לתיקון ליקויים כאמור בפסקת משנה (1), יציג לה השר תכנית לתיקון הליקויים בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, והוועדה תקיים דיוני מעקב על יישום התוכנית. פנתה הוועדה לשר בדרישה לתיקון ליקויים כאמור בפסקת משנה (1), יציג לה השר תכנית לתיקון הליקויים בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, והוועדה תקיים דיוני מעקב על יישום התוכנית. הנמנים עם מערך המילואים 4. יוצא צבא, שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון לפי הוראות סעיפים 18 או 19. יוצא צבא, שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון לפי הוראות סעיפים 18 או 19. יוצא צבא, שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון לפי הוראות סעיפים 18 או 19. יוצא צבא, שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון לפי הוראות סעיפים 18 או 19. פרק ג': שירות מילואים פרק ג': שירות מילואים פרק ג': שירות מילואים פרק ג': שירות מילואים חובת שירות מילואים 5. (א) חייל מילואים חייב בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה. (א) חייל מילואים חייב בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה. (א) חייל מילואים חייב בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה. (א) חייל מילואים חייב בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה. (ב) חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו. (ב) חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו. (ב) חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו. (ב) חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו. מטרות שירות המילואים 6. חייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות אלה בלבד: חייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות אלה בלבד: חייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות אלה בלבד: חייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות אלה בלבד: (1) הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, "הכשרה ואימון" – לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור; (1) הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, "הכשרה ואימון" – לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור; (1) הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, "הכשרה ואימון" – לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור; (1) הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, "הכשרה ואימון" – לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור; (2) ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט; (2) ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט; (2) ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט; (2) ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט; (3) תעסוקה מבצעית; (3) תעסוקה מבצעית; (3) תעסוקה מבצעית; (3) תעסוקה מבצעית; (4) שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (4) שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (4) שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (4) שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. משך שירות המילואים 7. (א) (1) מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים לא יעלה על מספר הימים כמפורט להלן, לפי העניין, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות: (1) מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים לא יעלה על מספר הימים כמפורט להלן, לפי העניין, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות: (1) מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים לא יעלה על מספר הימים כמפורט להלן, לפי העניין, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות: (א) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי – 54 ימים; (א) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי – 54 ימים; (ב) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי – 70 ימים; (ב) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי – 70 ימים; (ג) לגבי חייל מילואים שהוא קצין — 84 ימים. (ג) לגבי חייל מילואים שהוא קצין — 84 ימים. (2) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה, ייקבעו בפקודות הצבא. (2) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה, ייקבעו בפקודות הצבא. (2) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה, ייקבעו בפקודות הצבא. (ב) (1) השר רשאי לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי מספר הימים המרבי שבו ישרת חייל מילואים בשירות מילואים, בתפקידים ובמקצועות כפי שיקבע יעלה על מספר הימים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יעלה על 108 ימים במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות, אם התקיים אחד מאלה: (1) השר רשאי לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי מספר הימים המרבי שבו ישרת חייל מילואים בשירות מילואים, בתפקידים ובמקצועות כפי שיקבע יעלה על מספר הימים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יעלה על 108 ימים במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות, אם התקיים אחד מאלה: (1) השר רשאי לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי מספר הימים המרבי שבו ישרת חייל מילואים בשירות מילואים, בתפקידים ובמקצועות כפי שיקבע יעלה על מספר הימים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יעלה על 108 ימים במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות, אם התקיים אחד מאלה: (א) יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, לשם שמירה על רמת הכשירות הנדרשת מחייל המילואים או מהיחידה שאליה הוא משתייך; (א) יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, לשם שמירה על רמת הכשירות הנדרשת מחייל המילואים או מהיחידה שאליה הוא משתייך; (ב) לעניין שירות מילואים לשם מטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 6(4) — קיים חוסר בכוח אדם בתפקידים או במקצועות שבהם נקרא חייל המילואים לשירות. (ב) לעניין שירות מילואים לשם מטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 6(4) — קיים חוסר בכוח אדם בתפקידים או במקצועות שבהם נקרא חייל המילואים לשירות. (2) צו לפי פסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (2) צו לפי פסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (2) צו לפי פסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) – בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) – בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) – (1) אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית, כאמור בסעיף 6(3) לא יעלה על 25 ימים בכל פעם; (1) אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית, כאמור בסעיף 6(3) לא יעלה על 25 ימים בכל פעם; (1) אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית, כאמור בסעיף 6(3) לא יעלה על 25 ימים בכל פעם; (2) חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית כאמור בסעיף 6(3) יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות; ואולם רשאי השר, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת, לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי ניתן לקרוא לחייל מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה כאמור, הכל כפי שיקבע בצו; צו לפי סעיף קטן זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (2) חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית כאמור בסעיף 6(3) יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות; ואולם רשאי השר, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת, לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי ניתן לקרוא לחייל מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה כאמור, הכל כפי שיקבע בצו; צו לפי סעיף קטן זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (2) חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית כאמור בסעיף 6(3) יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות; ואולם רשאי השר, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת, לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי ניתן לקרוא לחייל מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה כאמור, הכל כפי שיקבע בצו; צו לפי סעיף קטן זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם. (ה) בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב. (ה) בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב. (ה) בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב. (ה) בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב. (ו) במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח—1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים. (ו) במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח—1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים. (ו) במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח—1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים. (ו) במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח—1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים. (ז) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה. (ז) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה. (ז) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה. (ז) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה. (ח) בסעיף זה, "שנה" – תקופה שמ-1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה. (ח) בסעיף זה, "שנה" – תקופה שמ-1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה. (ח) בסעיף זה, "שנה" – תקופה שמ-1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה. (ח) בסעיף זה, "שנה" – תקופה שמ-1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה. שירות מילואים בנסיבות חירום 8. (א) על אף הוראות סעיפים 6 ו-7, רשאי השר, באישור הממשלה, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת – (א) על אף הוראות סעיפים 6 ו-7, רשאי השר, באישור הממשלה, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת – (א) על אף הוראות סעיפים 6 ו-7, רשאי השר, באישור הממשלה, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת – (א) על אף הוראות סעיפים 6 ו-7, רשאי השר, באישור הממשלה, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת – (1) לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו; (1) לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו; (1) לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו; (2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור בפסקה (1). (2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור בפסקה (1). (2) להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור בפסקה (1). (ב) (1) שוכנע השר, כי עקב דחיפות העניין יש לקרוא לחייל מילואים לשירות לפי סעיף קטן (א) עוד לפני שניתן לקבל את אישור הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת ראש הממשלה, לקרוא לשירות בנסיבות חירום בלא אישור כאמור; מכהן ראש הממשלה כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה. (1) שוכנע השר, כי עקב דחיפות העניין יש לקרוא לחייל מילואים לשירות לפי סעיף קטן (א) עוד לפני שניתן לקבל את אישור הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת ראש הממשלה, לקרוא לשירות בנסיבות חירום בלא אישור כאמור; מכהן ראש הממשלה כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה. (1) שוכנע השר, כי עקב דחיפות העניין יש לקרוא לחייל מילואים לשירות לפי סעיף קטן (א) עוד לפני שניתן לקבל את אישור הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת ראש הממשלה, לקרוא לשירות בנסיבות חירום בלא אישור כאמור; מכהן ראש הממשלה כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה. (2) פעל השר לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך מיד לממשלה, והיא רשאית לאשר את הקריאה לשירות בשינויים או בלי שינויים או שלא לאשרה; אישרה הממשלה את הקריאה לשירות, יראו אותה כאילו אושרה מראש על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א); תוקפה של קריאה לשירות כאמור יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הממשלה קודם לכן. (2) פעל השר לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך מיד לממשלה, והיא רשאית לאשר את הקריאה לשירות בשינויים או בלי שינויים או שלא לאשרה; אישרה הממשלה את הקריאה לשירות, יראו אותה כאילו אושרה מראש על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א); תוקפה של קריאה לשירות כאמור יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הממשלה קודם לכן. (2) פעל השר לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך מיד לממשלה, והיא רשאית לאשר את הקריאה לשירות בשינויים או בלי שינויים או שלא לאשרה; אישרה הממשלה את הקריאה לשירות, יראו אותה כאילו אושרה מראש על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א); תוקפה של קריאה לשירות כאמור יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הממשלה קודם לכן. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. שירות מילואים במצב מיוחד 9. (א) החליטה הממשלה, על פי המלצת השר, כי קיימים צרכים ביטחוניים חיוניים או כי התרחשה פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או כי קיים חשש לפגיעה חמורה כאמור (בסעיף זה – החלטה על מצב מיוחד), רשאית היא, מנימוקים שיירשמו ואם שוכנעה בשים לב לנסיבות העניין באותה עת כי אין אמצעי מתאים אחר, לאשר לשר להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים הנמנה עם יחידות, תפקידים או מקצועות כפי שיקבע בצו, למטרות או לתקופות החורגות מהמטרות או מהתקופות הקבועות בסעיפים 6 ו-7 (בסעיף זה — קריאה לשירות במצב מיוחד). (א) החליטה הממשלה, על פי המלצת השר, כי קיימים צרכים ביטחוניים חיוניים או כי התרחשה פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או כי קיים חשש לפגיעה חמורה כאמור (בסעיף זה – החלטה על מצב מיוחד), רשאית היא, מנימוקים שיירשמו ואם שוכנעה בשים לב לנסיבות העניין באותה עת כי אין אמצעי מתאים אחר, לאשר לשר להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים הנמנה עם יחידות, תפקידים או מקצועות כפי שיקבע בצו, למטרות או לתקופות החורגות מהמטרות או מהתקופות הקבועות בסעיפים 6 ו-7 (בסעיף זה — קריאה לשירות במצב מיוחד). (א) החליטה הממשלה, על פי המלצת השר, כי קיימים צרכים ביטחוניים חיוניים או כי התרחשה פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או כי קיים חשש לפגיעה חמורה כאמור (בסעיף זה – החלטה על מצב מיוחד), רשאית היא, מנימוקים שיירשמו ואם שוכנעה בשים לב לנסיבות העניין באותה עת כי אין אמצעי מתאים אחר, לאשר לשר להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים הנמנה עם יחידות, תפקידים או מקצועות כפי שיקבע בצו, למטרות או לתקופות החורגות מהמטרות או מהתקופות הקבועות בסעיפים 6 ו-7 (בסעיף זה — קריאה לשירות במצב מיוחד). (א) החליטה הממשלה, על פי המלצת השר, כי קיימים צרכים ביטחוניים חיוניים או כי התרחשה פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או כי קיים חשש לפגיעה חמורה כאמור (בסעיף זה – החלטה על מצב מיוחד), רשאית היא, מנימוקים שיירשמו ואם שוכנעה בשים לב לנסיבות העניין באותה עת כי אין אמצעי מתאים אחר, לאשר לשר להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים הנמנה עם יחידות, תפקידים או מקצועות כפי שיקבע בצו, למטרות או לתקופות החורגות מהמטרות או מהתקופות הקבועות בסעיפים 6 ו-7 (בסעיף זה — קריאה לשירות במצב מיוחד). (ב) תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה. (ב) תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה. (ב) תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה. (ב) תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה. (ג) הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש. (ג) הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש. (ג) הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש. (ג) הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש. (ד) קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה בפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ד) קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה בפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ד) קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה בפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ד) קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה בפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ה) לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 21, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים. (ה) לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 21, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים. (ה) לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 21, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים. (ה) לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 21, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים. שירות מילואים במקום שירות סדיר 10. (א) חייל מילואים שלא שירת שירות סדיר או שטרם השלים אימון צבאי ראשוני, חייב בשירות מילואים מעבר לתקופה שהוא חייב בה לפי הוראות פרק זה, למשך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים. (א) חייל מילואים שלא שירת שירות סדיר או שטרם השלים אימון צבאי ראשוני, חייב בשירות מילואים מעבר לתקופה שהוא חייב בה לפי הוראות פרק זה, למשך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים. (א) חייל מילואים שלא שירת שירות סדיר או שטרם השלים אימון צבאי ראשוני, חייב בשירות מילואים מעבר לתקופה שהוא חייב בה לפי הוראות פרק זה, למשך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים. (א) חייל מילואים שלא שירת שירות סדיר או שטרם השלים אימון צבאי ראשוני, חייב בשירות מילואים מעבר לתקופה שהוא חייב בה לפי הוראות פרק זה, למשך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים. (ב) שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או במספר שנים רצופות. (ב) שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או במספר שנים רצופות. (ב) שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או במספר שנים רצופות. (ב) שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או במספר שנים רצופות. כללים לעניין שירות מילואים 11. (א) כללים לעניין שירות מילואים לפי חוק זה, לרבות לעניין מתן הודעה מראש על קריאה לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים. (א) כללים לעניין שירות מילואים לפי חוק זה, לרבות לעניין מתן הודעה מראש על קריאה לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים. (א) כללים לעניין שירות מילואים לפי חוק זה, לרבות לעניין מתן הודעה מראש על קריאה לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים. (א) כללים לעניין שירות מילואים לפי חוק זה, לרבות לעניין מתן הודעה מראש על קריאה לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים. (ב) מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ב) מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ב) מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ב) מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ג) (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף קטן (א), והובא הדבר לידיעת מוסמך, יבטל המוסמך או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של חייל המילואים לשירות מילואים. (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף קטן (א), והובא הדבר לידיעת מוסמך, יבטל המוסמך או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של חייל המילואים לשירות מילואים. (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף קטן (א), והובא הדבר לידיעת מוסמך, יבטל המוסמך או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של חייל המילואים לשירות מילואים. (2) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של חייל מילואים, יתייצב חייל המילואים לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת. (2) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של חייל מילואים, יתייצב חייל המילואים לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת. (2) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של חייל מילואים, יתייצב חייל המילואים לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת. (ד) (1) לא קיבל חייל מילואים הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב חייל המילואים להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא. (1) לא קיבל חייל מילואים הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב חייל המילואים להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא. (1) לא קיבל חייל מילואים הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב חייל המילואים להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא. (2) חייל מילואים שהתייצב לפי הוראות פסקה (1), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתוקנת, או אם נמסר לו כי מוסמך אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים. (2) חייל מילואים שהתייצב לפי הוראות פסקה (1), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתוקנת, או אם נמסר לו כי מוסמך אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים. (2) חייל מילואים שהתייצב לפי הוראות פסקה (1), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתוקנת, או אם נמסר לו כי מוסמך אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים. הודעה למעביד 12. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 62 ו-66, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 62 ו-66, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 62 ו-66, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 62 ו-66, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. יציאה לחוץ לארץ 13. (א) השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים. (א) השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים. (א) השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים. (א) השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים. (ב) (1) השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא ייצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; (1) השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא ייצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; (1) השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא ייצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או ללא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ; (2) השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע. (2) השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע. (2) השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע. (ג) צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. (ג) צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן. תחולת חוק השיפוט הצבאי 14. (א) חייל מילואים החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (א) חייל מילואים החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (א) חייל מילואים החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (א) חייל מילואים החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ב) חייל מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי, יחול עליו חוק השיפוט הצבאי בכל הנוגע לאותה עבירה, בהתאם להוראות אותו סעיף. (ב) חייל מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי, יחול עליו חוק השיפוט הצבאי בכל הנוגע לאותה עבירה, בהתאם להוראות אותו סעיף. (ב) חייל מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי, יחול עליו חוק השיפוט הצבאי בכל הנוגע לאותה עבירה, בהתאם להוראות אותו סעיף. (ב) חייל מילואים שאינו בשירות שעבר אחת העבירות המנויות בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי, יחול עליו חוק השיפוט הצבאי בכל הנוגע לאותה עבירה, בהתאם להוראות אותו סעיף. הוראות לעניין דין משמעתי 15. (א) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חודשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה. (א) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חודשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה. (א) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חודשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה. (א) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר כשהוא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי לא יאוחר מאשר תוך שלושה חודשים מגמר השירות שבו עבר את העבירה. (ב) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים-עשר חודשים מיום ביצוע העבירה. (ב) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים-עשר חודשים מיום ביצוע העבירה. (ב) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים-עשר חודשים מיום ביצוע העבירה. (ב) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי על עבירה שעבר שלא בשירות, אלא אם כן הובא לדין משמעתי עליה לא יאוחר מאשר תוך שנים-עשר חודשים מיום ביצוע העבירה. (ג) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות. (ג) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות. (ג) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות. (ג) לא יידון חייל מילואים בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ולפני מפקד שגם הוא בשירות. הוראות לעניין השתתפות בבחירות וחברי הכנסת 16. (א) חייל מילואים ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה לפי סעיף 63 או 64 לחוק הבחירות לכנסת, לא ישרת בשירות מילואים מיום אישור הרשימה ועד הבחירות. (א) חייל מילואים ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה לפי סעיף 63 או 64 לחוק הבחירות לכנסת, לא ישרת בשירות מילואים מיום אישור הרשימה ועד הבחירות. (א) חייל מילואים ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה לפי סעיף 63 או 64 לחוק הבחירות לכנסת, לא ישרת בשירות מילואים מיום אישור הרשימה ועד הבחירות. (א) חייל מילואים ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה לפי סעיף 63 או 64 לחוק הבחירות לכנסת, לא ישרת בשירות מילואים מיום אישור הרשימה ועד הבחירות. (ב) חייל מילואים המשרת בשירות מילואים לא ייקח חלק בתעמולת הבחירות לכנסת או בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות. (ב) חייל מילואים המשרת בשירות מילואים לא ייקח חלק בתעמולת הבחירות לכנסת או בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות. (ב) חייל מילואים המשרת בשירות מילואים לא ייקח חלק בתעמולת הבחירות לכנסת או בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות. (ב) חייל מילואים המשרת בשירות מילואים לא ייקח חלק בתעמולת הבחירות לכנסת או בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות. (ג) חייל מילואים רשאי להצביע בקלפי מיוחדת לחיילים, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק הבחירות לכנסת, פרק ח' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, או סעיף 4א לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994, לפי העניין. (ג) חייל מילואים רשאי להצביע בקלפי מיוחדת לחיילים, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק הבחירות לכנסת, פרק ח' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, או סעיף 4א לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994, לפי העניין. (ג) חייל מילואים רשאי להצביע בקלפי מיוחדת לחיילים, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק הבחירות לכנסת, פרק ח' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, או סעיף 4א לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994, לפי העניין. (ג) חייל מילואים רשאי להצביע בקלפי מיוחדת לחיילים, בהתאם להוראות פרק ט' לחוק הבחירות לכנסת, פרק ח' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, או סעיף 4א לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994, לפי העניין. (ד) הוראות חוק זה יחולו גם על חייל מילואים שהוא חבר הכנסת, ואולם הסידורים בדבר המועדים למילוי חובותיו לפי חוק זה ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הביטחון. (ד) הוראות חוק זה יחולו גם על חייל מילואים שהוא חבר הכנסת, ואולם הסידורים בדבר המועדים למילוי חובותיו לפי חוק זה ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הביטחון. (ד) הוראות חוק זה יחולו גם על חייל מילואים שהוא חבר הכנסת, ואולם הסידורים בדבר המועדים למילוי חובותיו לפי חוק זה ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הביטחון. (ד) הוראות חוק זה יחולו גם על חייל מילואים שהוא חבר הכנסת, ואולם הסידורים בדבר המועדים למילוי חובותיו לפי חוק זה ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הביטחון. הוראות לעניין מתנדבי הגא וחברים בארגון עזר 17. (א) חייל מילואים שנתקבל להגא כמתנדב לפי סעיף 8 לחוק ההתגוננות האזרחית, ונקרא לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות מילואים לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות מילואים. (א) חייל מילואים שנתקבל להגא כמתנדב לפי סעיף 8 לחוק ההתגוננות האזרחית, ונקרא לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות מילואים לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות מילואים. (א) חייל מילואים שנתקבל להגא כמתנדב לפי סעיף 8 לחוק ההתגוננות האזרחית, ונקרא לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות מילואים לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות מילואים. (א) חייל מילואים שנתקבל להגא כמתנדב לפי סעיף 8 לחוק ההתגוננות האזרחית, ונקרא לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות מילואים לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות מילואים. (ב) חבר ארגון עזר, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, שנקרא להתייצב לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות. (ב) חבר ארגון עזר, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, שנקרא להתייצב לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות. (ב) חבר ארגון עזר, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, שנקרא להתייצב לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות. (ב) חבר ארגון עזר, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, שנקרא להתייצב לשירות מילואים, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות. סמכות לפטור משירות מילואים 18. (א) שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים לפטור חייל מילואים מחובת שירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין. (א) שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים לפטור חייל מילואים מחובת שירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין. (א) שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים לפטור חייל מילואים מחובת שירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין. (א) שר הביטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים לפטור חייל מילואים מחובת שירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין. (ב) חיילת מילואים הרה או אם לילד תהיה פטורה מחובת שירות מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין, אם ביקשה זאת. (ב) חיילת מילואים הרה או אם לילד תהיה פטורה מחובת שירות מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין, אם ביקשה זאת. (ב) חיילת מילואים הרה או אם לילד תהיה פטורה מחובת שירות מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין, אם ביקשה זאת. (ב) חיילת מילואים הרה או אם לילד תהיה פטורה מחובת שירות מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין, אם ביקשה זאת. פטור משירות מחמת גיל 19. (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע, בצו, באישור הוועדה, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים; ואולם אם מלאו לו 40 שנים או 45 שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע, בצו, באישור הוועדה, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים; ואולם אם מלאו לו 40 שנים או 45 שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע, בצו, באישור הוועדה, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים; ואולם אם מלאו לו 40 שנים או 45 שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע, בצו, באישור הוועדה, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים; ואולם אם מלאו לו 40 שנים או 45 שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו 40 שנים, 45 שנים או 49 שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו 40 שנים, 45 שנים או 49 שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו 40 שנים, 45 שנים או 49 שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו 40 שנים, 45 שנים או 49 שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. פרק ד': התנדבות לשירות מילואים פרק ד': התנדבות לשירות מילואים פרק ד': התנדבות לשירות מילואים פרק ד': התנדבות לשירות מילואים התנדבות לשירות מילואים 20. (א) מי שאינו חייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לשירות במערך המילואים, ובלבד שהגיע לגיל שבו רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון. (א) מי שאינו חייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לשירות במערך המילואים, ובלבד שהגיע לגיל שבו רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון. (א) מי שאינו חייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לשירות במערך המילואים, ובלבד שהגיע לגיל שבו רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון. (א) מי שאינו חייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לשירות במערך המילואים, ובלבד שהגיע לגיל שבו רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון. (ב) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה. (ב) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה. (ב) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה. (ב) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה. (ג) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה. (ג) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה. (ג) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה. (ג) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה. (ד) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות. (ד) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות. (ד) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות. (ד) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 21 – אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות. (ה) מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר. (ה) מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר. (ה) מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר. (ה) מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר. (ו) שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ז) השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות. (ז) השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות. (ז) השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות. (ז) השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים – (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים – (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים – (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים – (1) לשירות מילואים בתנאי קבע, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא; (1) לשירות מילואים בתנאי קבע, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא; (1) לשירות מילואים בתנאי קבע, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא; (2) לשירות מילואים למטרת אימון מתנדבים ביחידות החילוץ של משטרת ישראל, ובלבד שההתנדבות כאמור אושרה בידי השר לביטחון הפנים ואינה פוגעת בשירות מילואים של חייל המילואים למטרות אחרות לפי חוק זה. (2) לשירות מילואים למטרת אימון מתנדבים ביחידות החילוץ של משטרת ישראל, ובלבד שההתנדבות כאמור אושרה בידי השר לביטחון הפנים ואינה פוגעת בשירות מילואים של חייל המילואים למטרות אחרות לפי חוק זה. (2) לשירות מילואים למטרת אימון מתנדבים ביחידות החילוץ של משטרת ישראל, ובלבד שההתנדבות כאמור אושרה בידי השר לביטחון הפנים ואינה פוגעת בשירות מילואים של חייל המילואים למטרות אחרות לפי חוק זה. פרק ה': שירות מילואים במסגרת ביטחונית שאינה צבאית פרק ה': שירות מילואים במסגרת ביטחונית שאינה צבאית פרק ה': שירות מילואים במסגרת ביטחונית שאינה צבאית פרק ה': שירות מילואים במסגרת ביטחונית שאינה צבאית שירות מילואים במשמר הגבול 21. (א) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה ישרת בשירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו. (א) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה ישרת בשירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו. (א) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה ישרת בשירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו. (א) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה ישרת בשירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו. (ב) לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב. (ב) לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב. (ב) לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב. (ב) לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב. (ג) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ג) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ג) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ג) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו. (ד) חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב' לחוק המשטרה, וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ד) חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב' לחוק המשטרה, וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ד) חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב' לחוק המשטרה, וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ד) חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב' לחוק המשטרה, וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות. (ה) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ה) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ה) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ה) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. סמכויות וחובות של המשרת שירות מילואים במשמר הגבול 22. (א) כל עוד חייל מילואים משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 21, לא יראוהו, לעניין חוק השיפוט הצבאי והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לחוק האמור יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד במשטרת ישראל לגילוי של שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן. (א) כל עוד חייל מילואים משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 21, לא יראוהו, לעניין חוק השיפוט הצבאי והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לחוק האמור יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד במשטרת ישראל לגילוי של שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן. (א) כל עוד חייל מילואים משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 21, לא יראוהו, לעניין חוק השיפוט הצבאי והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לחוק האמור יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד במשטרת ישראל לגילוי של שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן. (א) כל עוד חייל מילואים משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 21, לא יראוהו, לעניין חוק השיפוט הצבאי והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו-250ג לחוק האמור יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד במשטרת ישראל לגילוי של שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן. (ב) דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם — (ב) דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם — (ב) דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם — (ב) דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם — (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11 עד 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה; (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11 עד 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה; (1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11 עד 13 ו-18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה; (2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 21 לא יקבל חייל המילואים המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול. (2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 21 לא יקבל חייל המילואים המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול. (2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 21 לא יקבל חייל המילואים המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול. שירות מילואים ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה 23. (א) (1) השר, בהתייעצות עם ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים ישרת בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה, כולו או חלקו, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ביחידת סמך אחרת של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותה היא ביטחון המדינה ותושביה (בסעיף זה – יחידת סמך). (1) השר, בהתייעצות עם ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים ישרת בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה, כולו או חלקו, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ביחידת סמך אחרת של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותה היא ביטחון המדינה ותושביה (בסעיף זה – יחידת סמך). (1) השר, בהתייעצות עם ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים ישרת בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה, כולו או חלקו, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ביחידת סמך אחרת של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותה היא ביטחון המדינה ותושביה (בסעיף זה – יחידת סמך). (2) ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, יפרט בצו אילו סמכויות נוספות יהיו לחייל המילואים בעת שירות המילואים ביחידת הסמך, נוסף על סמכויותיו כחייל מילואים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (2) ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, יפרט בצו אילו סמכויות נוספות יהיו לחייל המילואים בעת שירות המילואים ביחידת הסמך, נוסף על סמכויותיו כחייל מילואים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (2) ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, יפרט בצו אילו סמכויות נוספות יהיו לחייל המילואים בעת שירות המילואים ביחידת הסמך, נוסף על סמכויותיו כחייל מילואים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) חייל המילואים עבר הכשרה מתאימה כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הסמכויות המסורות לו לפי הצו; (א) חייל המילואים עבר הכשרה מתאימה כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הסמכויות המסורות לו לפי הצו; (ב) חייל המילואים עמד בתנאי כשירות כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. (ב) חייל המילואים עמד בתנאי כשירות כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. (ב) (1) חייל מילואים שהוצב לשרת ביחידת סמך לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לכך בפני הקצין שהודיע לו על כך או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות מילואים בצבא הגנה לישראל. (1) חייל מילואים שהוצב לשרת ביחידת סמך לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לכך בפני הקצין שהודיע לו על כך או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות מילואים בצבא הגנה לישראל. (1) חייל מילואים שהוצב לשרת ביחידת סמך לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לכך בפני הקצין שהודיע לו על כך או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות מילואים בצבא הגנה לישראל. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של חייל מילואים שהוצב ביחידת סמך להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור ולשרת שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; עשה כן – תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של חייל מילואים שהוצב ביחידת סמך להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור ולשרת שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; עשה כן – תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של חייל מילואים שהוצב ביחידת סמך להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור ולשרת שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; עשה כן – תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא. (3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לעניין זה בידי ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל. (3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לעניין זה בידי ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל. (3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" – קצין צבא שהוסמך לעניין זה בידי ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל. (ג) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002‏, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ג) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002‏, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ג) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002‏, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ג) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002‏, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ד) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ד) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ד) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ד) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור. (ה) חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך. (ה) חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך. (ה) חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך. (ה) חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך. (ו) שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. (ו) שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין. פרק ו': תגמולים, זכויות והוקרה פרק ו': תגמולים, זכויות והוקרה פרק ו': תגמולים, זכויות והוקרה פרק ו': תגמולים, זכויות והוקרה תגמולי הביטוח הלאומי 24. חייל מילואים שמשרת שירות מילואים לפי חוק זה, ישולם לו תגמול בעד ימי שירותו במילואים בהתאם להוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור כאמור בסעיף 272 לאותו החוק. חייל מילואים שמשרת שירות מילואים לפי חוק זה, ישולם לו תגמול בעד ימי שירותו במילואים בהתאם להוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור כאמור בסעיף 272 לאותו החוק. חייל מילואים שמשרת שירות מילואים לפי חוק זה, ישולם לו תגמול בעד ימי שירותו במילואים בהתאם להוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור כאמור בסעיף 272 לאותו החוק. חייל מילואים שמשרת שירות מילואים לפי חוק זה, ישולם לו תגמול בעד ימי שירותו במילואים בהתאם להוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור כאמור בסעיף 272 לאותו החוק. תגמול מיוחד לחיילי מילואים 25. (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול מיוחד בשל שירות מילואים שביצע (בסעיף זה — תגמול מיוחד); תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא. (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול מיוחד בשל שירות מילואים שביצע (בסעיף זה — תגמול מיוחד); תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא. (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול מיוחד בשל שירות מילואים שביצע (בסעיף זה — תגמול מיוחד); תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא. (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול מיוחד בשל שירות מילואים שביצע (בסעיף זה — תגמול מיוחד); תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא. (ב) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד. (ב) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד. (ב) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד. (ב) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד. (ג) על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה — על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה — על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה — (1) לעניין פקודת מס הכנסה‏ (בסעיף זה — הפקודה); (1) לעניין פקודת מס הכנסה‏ (בסעיף זה — הפקודה); (1) לעניין פקודת מס הכנסה‏ (בסעיף זה — הפקודה); (2) לעניין חוק הביטוח הלאומי; (2) לעניין חוק הביטוח הלאומי; (2) לעניין חוק הביטוח הלאומי; (3) לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. (3) לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. (3) לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. (ד) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא. (ד) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא. (ד) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא. (ד) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא. תגמול נוסף 26. (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף). (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף). (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף). (א) חייל מילואים זכאי, בנוסף לתגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף). (ב) תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר, בהסכמת שר האוצר. (ב) תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר, בהסכמת שר האוצר. (ב) תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר, בהסכמת שר האוצר. (ב) תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר, בהסכמת שר האוצר. (ג) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. (ג) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. (ג) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. (ג) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה. (ד) הוראות סעיף 25(ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף. (ד) הוראות סעיף 25(ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף. (ד) הוראות סעיף 25(ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף. (ד) הוראות סעיף 25(ג) ו-(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף. (1) מקבל התגמול המיוחד חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה — המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. (1) מקבל התגמול המיוחד חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה — המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. (1) מקבל התגמול המיוחד חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה — המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. (2) המשלם ינכה מתשלום התגמול המיוחד, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד. (2) המשלם ינכה מתשלום התגמול המיוחד, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד. (2) המשלם ינכה מתשלום התגמול המיוחד, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד. (3) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי הפקודה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. (3) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי הפקודה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. (3) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי הפקודה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. (4) שר האוצר רשאי, בהסכמת השר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה. (4) שר האוצר רשאי, בהסכמת השר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה. (4) שר האוצר רשאי, בהסכמת השר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה. משרת מילואים פעיל 27. (א) (1) שר הביטחון יכיר, ב-1 במאי וב-1 בנובמבר מדי שנה, בלוחם ששירת 15 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת ובחייל מילואים ששירת 20 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, כמשרת מילואים פעיל. (1) שר הביטחון יכיר, ב-1 במאי וב-1 בנובמבר מדי שנה, בלוחם ששירת 15 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת ובחייל מילואים ששירת 20 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, כמשרת מילואים פעיל. (1) שר הביטחון יכיר, ב-1 במאי וב-1 בנובמבר מדי שנה, בלוחם ששירת 15 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת ובחייל מילואים ששירת 20 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, כמשרת מילואים פעיל. (2) לעניין זה, "התקופה הקובעת" – (2) לעניין זה, "התקופה הקובעת" – (2) לעניין זה, "התקופה הקובעת" – (א) לגבי הכרה שניתנה ב-1 במאי – תקופה של עד 3 שנים שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם לאותו מועד; (א) לגבי הכרה שניתנה ב-1 במאי – תקופה של עד 3 שנים שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם לאותו מועד; (ב) לגבי הכרה שניתנה ב-1 בנובמבר – תקופה של עד 3 שנים שהסתיימה ב-30 ביוני שקדם לאותו מועד. (ב) לגבי הכרה שניתנה ב-1 בנובמבר – תקופה של עד 3 שנים שהסתיימה ב-30 ביוני שקדם לאותו מועד. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מי שטרם חלפו 3 שנים ממועד שחרורו משירות סדיר, יכיר שר הביטחון במי ששירת 14 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, ולעניין הגדרת "התקופה הקובעת", בכל מקום, במקום "3 שנים" יקראו "שנתיים". (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מי שטרם חלפו 3 שנים ממועד שחרורו משירות סדיר, יכיר שר הביטחון במי ששירת 14 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, ולעניין הגדרת "התקופה הקובעת", בכל מקום, במקום "3 שנים" יקראו "שנתיים". (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מי שטרם חלפו 3 שנים ממועד שחרורו משירות סדיר, יכיר שר הביטחון במי ששירת 14 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, ולעניין הגדרת "התקופה הקובעת", בכל מקום, במקום "3 שנים" יקראו "שנתיים". (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מי שטרם חלפו 3 שנים ממועד שחרורו משירות סדיר, יכיר שר הביטחון במי ששירת 14 ימי מילואים לפחות במהלך התקופה הקובעת, ולעניין הגדרת "התקופה הקובעת", בכל מקום, במקום "3 שנים" יקראו "שנתיים". (ג) הכרה כמשרת מילואים פעיל תעמוד בתוקף למשך שלוש שנים. (ג) הכרה כמשרת מילואים פעיל תעמוד בתוקף למשך שלוש שנים. (ג) הכרה כמשרת מילואים פעיל תעמוד בתוקף למשך שלוש שנים. (ג) הכרה כמשרת מילואים פעיל תעמוד בתוקף למשך שלוש שנים. קרן סיוע למשרתי מילואים 28. (א) מוקמת בזה קרן סיוע למשרתי מילואים. (א) מוקמת בזה קרן סיוע למשרתי מילואים. (א) מוקמת בזה קרן סיוע למשרתי מילואים. (א) מוקמת בזה קרן סיוע למשרתי מילואים. (ב) חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) חברי הנהלת הקרן יהיו: (1) עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון, והוא יהיה היושב ראש; (1) עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון, והוא יהיה היושב ראש; (1) עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון, והוא יהיה היושב ראש; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (ג) תקציב הקרן לא יפחת מ-200 מיליון שקלים חדשים לשנה; סכום זה יעודכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, בשנה שקדמה לה. (ג) תקציב הקרן לא יפחת מ-200 מיליון שקלים חדשים לשנה; סכום זה יעודכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, בשנה שקדמה לה. (ג) תקציב הקרן לא יפחת מ-200 מיליון שקלים חדשים לשנה; סכום זה יעודכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, בשנה שקדמה לה. (ג) תקציב הקרן לא יפחת מ-200 מיליון שקלים חדשים לשנה; סכום זה יעודכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, בשנה שקדמה לה. נקודות זיכוי והטבות מס 29. (א) חייל מילואים ששירת עד 30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לנקודת זיכוי כהגדרתה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, וחייל מילואים ששירת למעלה מ-30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לשתי נקודות זיכוי כאמור. (א) חייל מילואים ששירת עד 30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לנקודת זיכוי כהגדרתה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, וחייל מילואים ששירת למעלה מ-30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לשתי נקודות זיכוי כאמור. (א) חייל מילואים ששירת עד 30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לנקודת זיכוי כהגדרתה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, וחייל מילואים ששירת למעלה מ-30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לשתי נקודות זיכוי כאמור. (א) חייל מילואים ששירת עד 30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לנקודת זיכוי כהגדרתה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה, וחייל מילואים ששירת למעלה מ-30 ימי מילואים בשנה יהיה זכאי לשתי נקודות זיכוי כאמור. (ב) חייל מילואים יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין שירותו. (ב) חייל מילואים יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין שירותו. (ב) חייל מילואים יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין שירותו. (ב) חייל מילואים יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין שירותו. (ג) חייל מילואים שזכאי למענק לפי חוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 יהיה זכאי לקבלת המענק בגין התקופה בה שירת במילואים, בסכום שהיה זכאי לו ערב תחילת שירות המילואים, אף אם התגמולים שקיבל לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי היו גבוהים מהשכר שעל בסיסו הוענק לו המענק כאמור. (ג) חייל מילואים שזכאי למענק לפי חוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 יהיה זכאי לקבלת המענק בגין התקופה בה שירת במילואים, בסכום שהיה זכאי לו ערב תחילת שירות המילואים, אף אם התגמולים שקיבל לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי היו גבוהים מהשכר שעל בסיסו הוענק לו המענק כאמור. (ג) חייל מילואים שזכאי למענק לפי חוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 יהיה זכאי לקבלת המענק בגין התקופה בה שירת במילואים, בסכום שהיה זכאי לו ערב תחילת שירות המילואים, אף אם התגמולים שקיבל לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי היו גבוהים מהשכר שעל בסיסו הוענק לו המענק כאמור. (ג) חייל מילואים שזכאי למענק לפי חוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007 יהיה זכאי לקבלת המענק בגין התקופה בה שירת במילואים, בסכום שהיה זכאי לו ערב תחילת שירות המילואים, אף אם התגמולים שקיבל לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי היו גבוהים מהשכר שעל בסיסו הוענק לו המענק כאמור. (ד) משרת מילואים פעיל יהיה פטור ממס בגין משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות ובגין משיכה מקרן השתלמות מעצמאים, אף בטרם חלפו התקופות המנויות בסעיף 9(16א)(א) או 9(16ב)(א) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. (ד) משרת מילואים פעיל יהיה פטור ממס בגין משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות ובגין משיכה מקרן השתלמות מעצמאים, אף בטרם חלפו התקופות המנויות בסעיף 9(16א)(א) או 9(16ב)(א) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. (ד) משרת מילואים פעיל יהיה פטור ממס בגין משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות ובגין משיכה מקרן השתלמות מעצמאים, אף בטרם חלפו התקופות המנויות בסעיף 9(16א)(א) או 9(16ב)(א) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. (ד) משרת מילואים פעיל יהיה פטור ממס בגין משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות ובגין משיכה מקרן השתלמות מעצמאים, אף בטרם חלפו התקופות המנויות בסעיף 9(16א)(א) או 9(16ב)(א) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. דמי אבטלה למשרת מילואים פעיל 30. על אף האמור בסעיפים 167 ו-168 לחוק הביטוח הלאומי, דמי האבטלה של משרת מילואים פעיל יהיו בשיעור של 100% מהשכר היומי הממוצע. על אף האמור בסעיפים 167 ו-168 לחוק הביטוח הלאומי, דמי האבטלה של משרת מילואים פעיל יהיו בשיעור של 100% מהשכר היומי הממוצע. על אף האמור בסעיפים 167 ו-168 לחוק הביטוח הלאומי, דמי האבטלה של משרת מילואים פעיל יהיו בשיעור של 100% מהשכר היומי הממוצע. על אף האמור בסעיפים 167 ו-168 לחוק הביטוח הלאומי, דמי האבטלה של משרת מילואים פעיל יהיו בשיעור של 100% מהשכר היומי הממוצע. התאמות לסטודנטים המשרתים במילואים 31. (א) מוסד להשכלה גבוהה יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים ולסטודנטים הורים שבני זוגם משרתים במילואים, בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (א) מוסד להשכלה גבוהה יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים ולסטודנטים הורים שבני זוגם משרתים במילואים, בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (א) מוסד להשכלה גבוהה יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים ולסטודנטים הורים שבני זוגם משרתים במילואים, בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (א) מוסד להשכלה גבוהה יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים ולסטודנטים הורים שבני זוגם משרתים במילואים, בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (ב) מוסד להשכלה גבוהה רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם. (ב) מוסד להשכלה גבוהה רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם. (ב) מוסד להשכלה גבוהה רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם. (ב) מוסד להשכלה גבוהה רשאי להקל את תנאי הקבלה לשם קידום נגישות של מועמדים ששירתו בשירות מילואים, בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה ללימודים, ובפרט בשירות כלוחם. (ג) בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (ג) בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (ג) בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. (ג) בסעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007. השתתפות במימון שכר לימוד 32. (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי למימון שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות, מטעם קרן "ממדים ללימודים" כהגדרתה בסעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק קליטת חיילים משוחררים). (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי למימון שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות, מטעם קרן "ממדים ללימודים" כהגדרתה בסעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק קליטת חיילים משוחררים). (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי למימון שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות, מטעם קרן "ממדים ללימודים" כהגדרתה בסעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק קליטת חיילים משוחררים). (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי למימון שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות, מטעם קרן "ממדים ללימודים" כהגדרתה בסעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק קליטת חיילים משוחררים). (ב) הוראות סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים יחולו על מימון שכר הלימוד לפי סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) בסעיף האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים יחולו על מימון שכר הלימוד לפי סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) בסעיף האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים יחולו על מימון שכר הלימוד לפי סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) בסעיף האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים יחולו על מימון שכר הלימוד לפי סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) בסעיף האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) תקופת מימוש הזכאות תעמוד על חמש שנים; (1) תקופת מימוש הזכאות תעמוד על חמש שנים; (1) תקופת מימוש הזכאות תעמוד על חמש שנים; (2) חייל מילואים יהיה זכאי לקבל מימון לשכר הלימוד גם ללימודי תואר שני, למשך שלוש שנים לכל היותר. (2) חייל מילואים יהיה זכאי לקבל מימון לשכר הלימוד גם ללימודי תואר שני, למשך שלוש שנים לכל היותר. (2) חייל מילואים יהיה זכאי לקבל מימון לשכר הלימוד גם ללימודי תואר שני, למשך שלוש שנים לכל היותר. (ג) מי שהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים בשנה מסוימת, לא יהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף זה באותה שנה. (ג) מי שהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים בשנה מסוימת, לא יהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף זה באותה שנה. (ג) מי שהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים בשנה מסוימת, לא יהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף זה באותה שנה. (ג) מי שהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1 לחוק קליטת חיילים משוחררים בשנה מסוימת, לא יהיה זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף זה באותה שנה. סיוע לעצמאים 33. (א) בסעיף זה, "עצמאי" – כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016. (א) בסעיף זה, "עצמאי" – כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016. (א) בסעיף זה, "עצמאי" – כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016. (א) בסעיף זה, "עצמאי" – כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016. (ב) מוקמת בזה קרן סיוע לחיילי מילואים עצמאים; חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) מוקמת בזה קרן סיוע לחיילי מילואים עצמאים; חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) מוקמת בזה קרן סיוע לחיילי מילואים עצמאים; חברי הנהלת הקרן יהיו: (ב) מוקמת בזה קרן סיוע לחיילי מילואים עצמאים; חברי הנהלת הקרן יהיו: (1) עובד משרד הביטחון שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש; (1) עובד משרד הביטחון שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש; (1) עובד משרד הביטחון שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (2) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (3) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (4) עובד הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שימנה שר הכלכלה והתעשייה; (4) עובד הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שימנה שר הכלכלה והתעשייה; (4) עובד הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שימנה שר הכלכלה והתעשייה; (5) נציג ציבור שהיה משרת מילואים פעיל, וכבר אינו חייל מילואים, שימנה השר. (5) נציג ציבור שהיה משרת מילואים פעיל, וכבר אינו חייל מילואים, שימנה השר. (5) נציג ציבור שהיה משרת מילואים פעיל, וכבר אינו חייל מילואים, שימנה השר. (ג) תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי. (ג) תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי. (ג) תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי. (ג) תקציב הקרן ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי. (ד) הנהלת הקרן תקבע את סדרי עבודתה. (ד) הנהלת הקרן תקבע את סדרי עבודתה. (ד) הנהלת הקרן תקבע את סדרי עבודתה. (ד) הנהלת הקרן תקבע את סדרי עבודתה. (ה) מבלי לגרוע מהוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, חייל מילואים שהוא עצמאי יהיה זכאי לפיצוי מהקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים בגין ירידה בהכנסות עסק בבעלותו או שהוא שותף בו, במהלך שירות המילואים שלו, בהיקף ובתנאים שקבע השר, באישור הוועדה. (ה) מבלי לגרוע מהוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, חייל מילואים שהוא עצמאי יהיה זכאי לפיצוי מהקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים בגין ירידה בהכנסות עסק בבעלותו או שהוא שותף בו, במהלך שירות המילואים שלו, בהיקף ובתנאים שקבע השר, באישור הוועדה. (ה) מבלי לגרוע מהוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, חייל מילואים שהוא עצמאי יהיה זכאי לפיצוי מהקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים בגין ירידה בהכנסות עסק בבעלותו או שהוא שותף בו, במהלך שירות המילואים שלו, בהיקף ובתנאים שקבע השר, באישור הוועדה. (ה) מבלי לגרוע מהוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, חייל מילואים שהוא עצמאי יהיה זכאי לפיצוי מהקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים בגין ירידה בהכנסות עסק בבעלותו או שהוא שותף בו, במהלך שירות המילואים שלו, בהיקף ובתנאים שקבע השר, באישור הוועדה. (ו) הקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים תסייע במימון תכנית ליווי עסקי לחייל מילואים עצמאי ששירת תקופה שקבע השר, באישור הוועדה. (ו) הקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים תסייע במימון תכנית ליווי עסקי לחייל מילואים עצמאי ששירת תקופה שקבע השר, באישור הוועדה. (ו) הקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים תסייע במימון תכנית ליווי עסקי לחייל מילואים עצמאי ששירת תקופה שקבע השר, באישור הוועדה. (ו) הקרן לסיוע לחיילי מילואים עצמאים תסייע במימון תכנית ליווי עסקי לחייל מילואים עצמאי ששירת תקופה שקבע השר, באישור הוועדה. (ז) על אף האמור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, עסק בבעלות חייל מילואים, או שחייל המילואים שותף בו, יהיה פטור מתשלום מס ערך מוסף במהלך תקופה שבה חייל המילואים משרת בשירות מילואים לפי סעיף 8 או 9. (ז) על אף האמור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, עסק בבעלות חייל מילואים, או שחייל המילואים שותף בו, יהיה פטור מתשלום מס ערך מוסף במהלך תקופה שבה חייל המילואים משרת בשירות מילואים לפי סעיף 8 או 9. (ז) על אף האמור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, עסק בבעלות חייל מילואים, או שחייל המילואים שותף בו, יהיה פטור מתשלום מס ערך מוסף במהלך תקופה שבה חייל המילואים משרת בשירות מילואים לפי סעיף 8 או 9. (ז) על אף האמור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, עסק בבעלות חייל מילואים, או שחייל המילואים שותף בו, יהיה פטור מתשלום מס ערך מוסף במהלך תקופה שבה חייל המילואים משרת בשירות מילואים לפי סעיף 8 או 9. קבלה לעבודה בשירות המדינה 34. (א) למשרת מילואים פעיל תינתן קדימות בקבלה לעבודה בשירות המדינה. (א) למשרת מילואים פעיל תינתן קדימות בקבלה לעבודה בשירות המדינה. (א) למשרת מילואים פעיל תינתן קדימות בקבלה לעבודה בשירות המדינה. (א) למשרת מילואים פעיל תינתן קדימות בקבלה לעבודה בשירות המדינה. (ב) נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה של מועמדים שהם משרתי מילואים פעילים. (ב) נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה של מועמדים שהם משרתי מילואים פעילים. (ב) נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה של מועמדים שהם משרתי מילואים פעילים. (ב) נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה של מועמדים שהם משרתי מילואים פעילים. (ג) נציב שירות המדינה יגיש לוועדה אחת לשנה דוח ובו יפרט, לגבי שירות המדינה כולו ולגבי כל משרד או יחידה בשירות המדינה, את כל אלה: (ג) נציב שירות המדינה יגיש לוועדה אחת לשנה דוח ובו יפרט, לגבי שירות המדינה כולו ולגבי כל משרד או יחידה בשירות המדינה, את כל אלה: (ג) נציב שירות המדינה יגיש לוועדה אחת לשנה דוח ובו יפרט, לגבי שירות המדינה כולו ולגבי כל משרד או יחידה בשירות המדינה, את כל אלה: (ג) נציב שירות המדינה יגיש לוועדה אחת לשנה דוח ובו יפרט, לגבי שירות המדינה כולו ולגבי כל משרד או יחידה בשירות המדינה, את כל אלה: (1) מספר משרתי המילואים הפעילים שהתקבלו לעבודה בשנה הקודמת ושיעורם ביחס לכלל העובדים שהתקבלו לעבודה באותה שנה; (1) מספר משרתי המילואים הפעילים שהתקבלו לעבודה בשנה הקודמת ושיעורם ביחס לכלל העובדים שהתקבלו לעבודה באותה שנה; (1) מספר משרתי המילואים הפעילים שהתקבלו לעבודה בשנה הקודמת ושיעורם ביחס לכלל העובדים שהתקבלו לעבודה באותה שנה; (2) מספר משרתי המילואים הפעילים ושיעורם ביחס לכלל העובדים. (2) מספר משרתי המילואים הפעילים ושיעורם ביחס לכלל העובדים. (2) מספר משרתי המילואים הפעילים ושיעורם ביחס לכלל העובדים. הכרה בשירות מילואים לצורכי ותק 35. (א) בסעיף זה, "שנת ותק במילואים" – תקופת שירות מצטברת של 261 ימים. (א) בסעיף זה, "שנת ותק במילואים" – תקופת שירות מצטברת של 261 ימים. (א) בסעיף זה, "שנת ותק במילואים" – תקופת שירות מצטברת של 261 ימים. (א) בסעיף זה, "שנת ותק במילואים" – תקופת שירות מצטברת של 261 ימים. (ב) נקבעה לפי כל דין או הסכם זכות תעסוקתית המבוססת על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותה זכות. (ב) נקבעה לפי כל דין או הסכם זכות תעסוקתית המבוססת על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותה זכות. (ב) נקבעה לפי כל דין או הסכם זכות תעסוקתית המבוססת על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותה זכות. (ב) נקבעה לפי כל דין או הסכם זכות תעסוקתית המבוססת על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותה זכות. (ג) נקבע לפי כל דין, הסכם או מכרז תנאי סף לקבלה למשרה המבוסס על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותו תנאי סף. (ג) נקבע לפי כל דין, הסכם או מכרז תנאי סף לקבלה למשרה המבוסס על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותו תנאי סף. (ג) נקבע לפי כל דין, הסכם או מכרז תנאי סף לקבלה למשרה המבוסס על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותו תנאי סף. (ג) נקבע לפי כל דין, הסכם או מכרז תנאי סף לקבלה למשרה המבוסס על ותק, יראו בכל שנת ותק של חייל מילואים כשנת ותק לעניין אותו תנאי סף. הכרה בשירות מילואים לצורכי גמול השתלמות 36. שירות מילואים יוכר לצורכי גמול השתלמות הניתן לעובד לפי כל דין או הסכם, בהיקף כמפורט להלן: שירות מילואים יוכר לצורכי גמול השתלמות הניתן לעובד לפי כל דין או הסכם, בהיקף כמפורט להלן: שירות מילואים יוכר לצורכי גמול השתלמות הניתן לעובד לפי כל דין או הסכם, בהיקף כמפורט להלן: שירות מילואים יוכר לצורכי גמול השתלמות הניתן לעובד לפי כל דין או הסכם, בהיקף כמפורט להלן: (1) שירות מילואים של 10 עד 30 ימי מילואים יוכר כ-25% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (1) שירות מילואים של 10 עד 30 ימי מילואים יוכר כ-25% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (1) שירות מילואים של 10 עד 30 ימי מילואים יוכר כ-25% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (1) שירות מילואים של 10 עד 30 ימי מילואים יוכר כ-25% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (2) שירות מילואים של 31 עד 45 ימי מילואים יוכר כ-50% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (2) שירות מילואים של 31 עד 45 ימי מילואים יוכר כ-50% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (2) שירות מילואים של 31 עד 45 ימי מילואים יוכר כ-50% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (2) שירות מילואים של 31 עד 45 ימי מילואים יוכר כ-50% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות; (3) שירות מילואים של 46 ימי מילואים ומעלה יוכר כ-75% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות. (3) שירות מילואים של 46 ימי מילואים ומעלה יוכר כ-75% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות. (3) שירות מילואים של 46 ימי מילואים ומעלה יוכר כ-75% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות. (3) שירות מילואים של 46 ימי מילואים ומעלה יוכר כ-75% מהיקף השעות הנדרש לשם קבלת גמול ההשתלמות. שירותים רפואיים 37. מבלי לגרוע מהוראות חוק הנכים, חייל מילואים יהיה זכאי לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהפרעות דחק פוסט-טראומתיות, טיפול פיזיותרפי ובדיקה רפואית תקופתית, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. מבלי לגרוע מהוראות חוק הנכים, חייל מילואים יהיה זכאי לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהפרעות דחק פוסט-טראומתיות, טיפול פיזיותרפי ובדיקה רפואית תקופתית, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. מבלי לגרוע מהוראות חוק הנכים, חייל מילואים יהיה זכאי לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהפרעות דחק פוסט-טראומתיות, טיפול פיזיותרפי ובדיקה רפואית תקופתית, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. מבלי לגרוע מהוראות חוק הנכים, חייל מילואים יהיה זכאי לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהפרעות דחק פוסט-טראומתיות, טיפול פיזיותרפי ובדיקה רפואית תקופתית, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. הנחות למשרתי מילואים 38. (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום אגרה, מס, היטל או תשלום המשולמים למוסד ממוסדות המדינה או לרשות מקומית, בשיעור של 15% או בשיעור אחר שקבע שר האוצר, באישור הוועדה. (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום אגרה, מס, היטל או תשלום המשולמים למוסד ממוסדות המדינה או לרשות מקומית, בשיעור של 15% או בשיעור אחר שקבע שר האוצר, באישור הוועדה. (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום אגרה, מס, היטל או תשלום המשולמים למוסד ממוסדות המדינה או לרשות מקומית, בשיעור של 15% או בשיעור אחר שקבע שר האוצר, באישור הוועדה. (א) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום אגרה, מס, היטל או תשלום המשולמים למוסד ממוסדות המדינה או לרשות מקומית, בשיעור של 15% או בשיעור אחר שקבע שר האוצר, באישור הוועדה. (ב) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית ובתשלום אגרות כהגדרתן בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995 ובחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה–1995, בשיעורים שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור הוועדה. (ב) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית ובתשלום אגרות כהגדרתן בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995 ובחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה–1995, בשיעורים שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור הוועדה. (ב) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית ובתשלום אגרות כהגדרתן בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995 ובחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה–1995, בשיעורים שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור הוועדה. (ב) משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית ובתשלום אגרות כהגדרתן בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה–1995 ובחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה–1995, בשיעורים שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור הוועדה. (ג) למשרת מילואים פעיל תינתן עדיפות בכל תוכנית ממשלתית או עירונית המקצה דיור במחיר מוזל. (ג) למשרת מילואים פעיל תינתן עדיפות בכל תוכנית ממשלתית או עירונית המקצה דיור במחיר מוזל. (ג) למשרת מילואים פעיל תינתן עדיפות בכל תוכנית ממשלתית או עירונית המקצה דיור במחיר מוזל. (ג) למשרת מילואים פעיל תינתן עדיפות בכל תוכנית ממשלתית או עירונית המקצה דיור במחיר מוזל. סיוע לבני משפחה של חייל מילואים 39. (א) ניתנה הטבה לפי חוק זה לחייל מילואים, תינתן הטבה בשיעור של מחצית ממנה לבן זוגו. (א) ניתנה הטבה לפי חוק זה לחייל מילואים, תינתן הטבה בשיעור של מחצית ממנה לבן זוגו. (א) ניתנה הטבה לפי חוק זה לחייל מילואים, תינתן הטבה בשיעור של מחצית ממנה לבן זוגו. (א) ניתנה הטבה לפי חוק זה לחייל מילואים, תינתן הטבה בשיעור של מחצית ממנה לבן זוגו. (ב) נקרא חייל מילואים לשירות, יהיה זכאי בן זוגו ליום חופש נוסף בגין כל עשרה ימי מילואים, בנוסף על כל ימי החופש שהוא זכאי להם לפי כל דין, הסכם או חוזה. (ב) נקרא חייל מילואים לשירות, יהיה זכאי בן זוגו ליום חופש נוסף בגין כל עשרה ימי מילואים, בנוסף על כל ימי החופש שהוא זכאי להם לפי כל דין, הסכם או חוזה. (ב) נקרא חייל מילואים לשירות, יהיה זכאי בן זוגו ליום חופש נוסף בגין כל עשרה ימי מילואים, בנוסף על כל ימי החופש שהוא זכאי להם לפי כל דין, הסכם או חוזה. (ב) נקרא חייל מילואים לשירות, יהיה זכאי בן זוגו ליום חופש נוסף בגין כל עשרה ימי מילואים, בנוסף על כל ימי החופש שהוא זכאי להם לפי כל דין, הסכם או חוזה. (ג) (1) משרד החינוך יפעיל מערך מעונות יום לפעוטות של חיילי מילואים ומערך צהרונים וקייטנות ציבוריות לילדים של חיילי מילואים. (1) משרד החינוך יפעיל מערך מעונות יום לפעוטות של חיילי מילואים ומערך צהרונים וקייטנות ציבוריות לילדים של חיילי מילואים. (1) משרד החינוך יפעיל מערך מעונות יום לפעוטות של חיילי מילואים ומערך צהרונים וקייטנות ציבוריות לילדים של חיילי מילואים. (2) חייל מילואים שהוא הורה לפעוט יהיה זכאי לשלוח את ילדו למעון יום לפעוטות כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (2) חייל מילואים שהוא הורה לפעוט יהיה זכאי לשלוח את ילדו למעון יום לפעוטות כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (2) חייל מילואים שהוא הורה לפעוט יהיה זכאי לשלוח את ילדו למעון יום לפעוטות כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (3) חייל מילואים שהוא הורה לילד יהיה זכאי לשלוח את ילדו לצהרון או לקייטנה ציבורית כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (3) חייל מילואים שהוא הורה לילד יהיה זכאי לשלוח את ילדו לצהרון או לקייטנה ציבורית כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (3) חייל מילואים שהוא הורה לילד יהיה זכאי לשלוח את ילדו לצהרון או לקייטנה ציבורית כאמור בפסקת משנה (1), ללא עלות. (4) בסעיף קטן זה – (4) בסעיף קטן זה – (4) בסעיף קטן זה – "ילד" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "ילד" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "מעון יום לפעוטות", "פעוט" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; "מעון יום לפעוטות", "פעוט" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; "צהרון" – כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז–2017; "צהרון" – כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז–2017; "קייטנה ציבורית" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע"ז–2017. "קייטנה ציבורית" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע"ז–2017. (ד) משרד הביטחון יפעיל קו חם לתמיכה נפשית בבני משפחה של חייל מילואים. (ד) משרד הביטחון יפעיל קו חם לתמיכה נפשית בבני משפחה של חייל מילואים. (ד) משרד הביטחון יפעיל קו חם לתמיכה נפשית בבני משפחה של חייל מילואים. (ד) משרד הביטחון יפעיל קו חם לתמיכה נפשית בבני משפחה של חייל מילואים. (ה) (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים, ינפיק משרד הביטחון תו זכאות לפטור מתור בגין כל 14 ימי שירות. (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים, ינפיק משרד הביטחון תו זכאות לפטור מתור בגין כל 14 ימי שירות. (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים, ינפיק משרד הביטחון תו זכאות לפטור מתור בגין כל 14 ימי שירות. (2) בן זוג של חייל מילואים רשאי להשתמש פעם אחת בכל תו כאמור בפסקה (1). (2) בן זוג של חייל מילואים רשאי להשתמש פעם אחת בכל תו כאמור בפסקה (1). (2) בן זוג של חייל מילואים רשאי להשתמש פעם אחת בכל תו כאמור בפסקה (1). הטבות למעסיקים של חיילי מילואים 40. מעסיק של משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה במס חברות כמשמעותו בסעיף 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שר האוצר, באישור הוועדה, יקבע את שיעור ההנחה האמורה על בסיס שיעור משרתי המילואים הפעילים המועסקים על ידי מעסיק מבין כלל המועסקים על ידו. מעסיק של משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה במס חברות כמשמעותו בסעיף 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שר האוצר, באישור הוועדה, יקבע את שיעור ההנחה האמורה על בסיס שיעור משרתי המילואים הפעילים המועסקים על ידי מעסיק מבין כלל המועסקים על ידו. מעסיק של משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה במס חברות כמשמעותו בסעיף 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שר האוצר, באישור הוועדה, יקבע את שיעור ההנחה האמורה על בסיס שיעור משרתי המילואים הפעילים המועסקים על ידי מעסיק מבין כלל המועסקים על ידו. מעסיק של משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להנחה במס חברות כמשמעותו בסעיף 126 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; שר האוצר, באישור הוועדה, יקבע את שיעור ההנחה האמורה על בסיס שיעור משרתי המילואים הפעילים המועסקים על ידי מעסיק מבין כלל המועסקים על ידו. הוראות לעניין הוצאה לפועל 41. לא יבוצע צו הבאה או צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל, נגד חייב המשרת בשירות מילואים. לא יבוצע צו הבאה או צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל, נגד חייב המשרת בשירות מילואים. לא יבוצע צו הבאה או צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל, נגד חייב המשרת בשירות מילואים. לא יבוצע צו הבאה או צו מאסר לפי חוק ההוצאה לפועל, נגד חייב המשרת בשירות מילואים. תגמול והוקרה לחיילי מילואים – הבחנה מותרת 42. בלי לגרוע מהוראות פרק זה, רשאים הממשלה וכן כל גוף ציבורי לקיים פעולות או לקבוע הוראות שיש בהן כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר, במספר הימים ששירתו בשירות מילואים, במשך התקופה בה שירתו בשירות מילואים, ברציפות שירות המילואים לאורך השנים, בטיבה של ההטבה שתינתן להם לפי פעולה או הוראה כאמור ובהיקפה; פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב הפליה אסורה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. בלי לגרוע מהוראות פרק זה, רשאים הממשלה וכן כל גוף ציבורי לקיים פעולות או לקבוע הוראות שיש בהן כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר, במספר הימים ששירתו בשירות מילואים, במשך התקופה בה שירתו בשירות מילואים, ברציפות שירות המילואים לאורך השנים, בטיבה של ההטבה שתינתן להם לפי פעולה או הוראה כאמור ובהיקפה; פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב הפליה אסורה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. בלי לגרוע מהוראות פרק זה, רשאים הממשלה וכן כל גוף ציבורי לקיים פעולות או לקבוע הוראות שיש בהן כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר, במספר הימים ששירתו בשירות מילואים, במשך התקופה בה שירתו בשירות מילואים, ברציפות שירות המילואים לאורך השנים, בטיבה של ההטבה שתינתן להם לפי פעולה או הוראה כאמור ובהיקפה; פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב הפליה אסורה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. בלי לגרוע מהוראות פרק זה, רשאים הממשלה וכן כל גוף ציבורי לקיים פעולות או לקבוע הוראות שיש בהן כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר, במספר הימים ששירתו בשירות מילואים, במשך התקופה בה שירתו בשירות מילואים, ברציפות שירות המילואים לאורך השנים, בטיבה של ההטבה שתינתן להם לפי פעולה או הוראה כאמור ובהיקפה; פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב הפליה אסורה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏. ועדת שרים לעניין מערך המילואים 43. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. (ב) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. (ב) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. (ב) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. (ב) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. (ג) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה. (ג) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה. (ג) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה. (ג) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה. יום הוקרה למערך המילואים 44. יום הוקרה למערך המילואים יצוין מדי שנה, ביום י"ח באייר או במועד סמוך לו כפי שתורה ועדת השרים לעניין מערך המילואים, בהתאם להוראות שתורה ועדת השרים האמורה. יום הוקרה למערך המילואים יצוין מדי שנה, ביום י"ח באייר או במועד סמוך לו כפי שתורה ועדת השרים לעניין מערך המילואים, בהתאם להוראות שתורה ועדת השרים האמורה. יום הוקרה למערך המילואים יצוין מדי שנה, ביום י"ח באייר או במועד סמוך לו כפי שתורה ועדת השרים לעניין מערך המילואים, בהתאם להוראות שתורה ועדת השרים האמורה. יום הוקרה למערך המילואים יצוין מדי שנה, ביום י"ח באייר או במועד סמוך לו כפי שתורה ועדת השרים לעניין מערך המילואים, בהתאם להוראות שתורה ועדת השרים האמורה. אות הוקרה לחיילי מילואים ותיקים 45. מדי שנה, ביום ההוקרה למערך המילואים, יעניק השר אות הוקרה לחיילי מילואים ותיקים; השר, באישור הוועדה, יקבע את תנאי הזכאות לאות ההוקרה. מדי שנה, ביום ההוקרה למערך המילואים, יעניק השר אות הוקרה לחיילי מילואים ותיקים; השר, באישור הוועדה, יקבע את תנאי הזכאות לאות ההוקרה. מדי שנה, ביום ההוקרה למערך המילואים, יעניק השר אות הוקרה לחיילי מילואים ותיקים; השר, באישור הוועדה, יקבע את תנאי הזכאות לאות ההוקרה. מדי שנה, ביום ההוקרה למערך המילואים, יעניק השר אות הוקרה לחיילי מילואים ותיקים; השר, באישור הוועדה, יקבע את תנאי הזכאות לאות ההוקרה. פרק ז': זכויות עובדים המשרתים במילואים פרק ז': זכויות עובדים המשרתים במילואים פרק ז': זכויות עובדים המשרתים במילואים פרק ז': זכויות עובדים המשרתים במילואים סימן א': איסור הפליה סימן א': איסור הפליה סימן א': איסור הפליה סימן א': איסור הפליה איסור הפליה 46. (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שירות מילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שירות מילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שירות מילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שירות מילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (1) קבלה לעבודה; (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (2) תנאי עבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (3) קידום בעבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה; בסעיף קטן זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 64. בסעיף קטן זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 64. בסעיף קטן זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 64. בסעיף קטן זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 64. (ב) (1) לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (1) לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (1) לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א). (2) מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה. (2) מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה. (2) מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה. (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעביד. (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעביד. (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעביד. (ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. (ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. (ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. (ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. מניעת הרעת תנאים 47. לשם תיקון הפליה האסורה לפי סעיף 46(א)(2), לא יהא מעביד רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה. לשם תיקון הפליה האסורה לפי סעיף 46(א)(2), לא יהא מעביד רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה. לשם תיקון הפליה האסורה לפי סעיף 46(א)(2), לא יהא מעביד רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה. לשם תיקון הפליה האסורה לפי סעיף 46(א)(2), לא יהא מעביד רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה. הגנה על מתלונן 48. (א) לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 46 מחמת תלונה או תביעה של העובד לעניין סימן זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי סימן זה. (א) לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 46 מחמת תלונה או תביעה של העובד לעניין סימן זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי סימן זה. (א) לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 46 מחמת תלונה או תביעה של העובד לעניין סימן זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי סימן זה. (א) לא יפגע מעביד בעובד בעניינים המנויים בסעיף 46 מחמת תלונה או תביעה של העובד לעניין סימן זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי סימן זה. (ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא. (ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא. (ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא. (ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעביד ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא. מודעות בדבר הצעת עבודה 49. מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 46. מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 46. מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 46. מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 46. נטל ההוכחה 50. (א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 46 – (א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 46 – (א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 46 – (א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 46 – (1) לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי העניין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (1) לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי העניין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (1) לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי העניין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (2) לעניין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. (2) לעניין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. (2) לעניין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א). (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א). (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א). (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 46, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א). סמכות שיפוט 51. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי – לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין; (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970. (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970. (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970. (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970. שכר מולן 52. קבע בית הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לעניין חוק הגנת השכר, המועד לתשלומם – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו"היום הקובע", לעניין הפרשי שכר עבודה – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור. קבע בית הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לעניין חוק הגנת השכר, המועד לתשלומם – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו"היום הקובע", לעניין הפרשי שכר עבודה – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור. קבע בית הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לעניין חוק הגנת השכר, המועד לתשלומם – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו"היום הקובע", לעניין הפרשי שכר עבודה – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור. קבע בית הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לעניין חוק הגנת השכר, המועד לתשלומם – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו"היום הקובע", לעניין הפרשי שכר עבודה – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור. זכות תביעה 53. תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי – תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי – תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי – תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי – (1) העובד; (1) העובד; (1) העובד; (1) העובד; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו; (3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46, ובלבד שהעובד הסכים לכך. (3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46, ובלבד שהעובד הסכים לכך. (3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46, ובלבד שהעובד הסכים לכך. (3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46, ובלבד שהעובד הסכים לכך. זכות התערבות בתובענות 54. בתובענות בשל הפרת הוראות סימן זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46 להשמיע את דברו, בדרך שיורה. בתובענות בשל הפרת הוראות סימן זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46 להשמיע את דברו, בדרך שיורה. בתובענות בשל הפרת הוראות סימן זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46 להשמיע את דברו, בדרך שיורה. בתובענות בשל הפרת הוראות סימן זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות סעיף 46 להשמיע את דברו, בדרך שיורה. התיישנות 55. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סימן זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סימן זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סימן זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה. לא יזדקק בית הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סימן זה שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה. עונשין 56. (א) העובר על הוראות סעיפים 46, 48 או 49, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (א) העובר על הוראות סעיפים 46, 48 או 49, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (א) העובר על הוראות סעיפים 46, 48 או 49, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (א) העובר על הוראות סעיפים 46, 48 או 49, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ב) בעבירה על הוראת סעיף 49 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד. (ב) בעבירה על הוראת סעיף 49 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד. (ב) בעבירה על הוראת סעיף 49 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד. (ב) בעבירה על הוראת סעיף 49 לא יישא באחריות פלילית אלא המעביד או הזקוק לעובד. (ג) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 46, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת. (ג) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 46, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת. (ג) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 46, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת. (ג) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 46, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 46(א), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת. אחריות אישית בעבירות של חבר בני אדם 57. נעברה עבירה לפי סימן זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה. נעברה עבירה לפי סימן זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה. נעברה עבירה לפי סימן זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה. נעברה עבירה לפי סימן זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה. דין המדינה 58. לעניין סימן זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר. לעניין סימן זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר. לעניין סימן זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר. לעניין סימן זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר. הרחבת תחולה 59. הוראות לפי סעיפים 47, 48, ו-50 יחולו, לעניין מעביד, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי העניין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור. הוראות לפי סעיפים 47, 48, ו-50 יחולו, לעניין מעביד, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי העניין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור. הוראות לפי סעיפים 47, 48, ו-50 יחולו, לעניין מעביד, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי העניין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור. הוראות לפי סעיפים 47, 48, ו-50 יחולו, לעניין מעביד, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי העניין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור. אי־תחולה 60. (א) לעניין סעיף 46 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעביד, ובתאגיד – בן משפחתו של בעל השליטה בו; לעניין זה – (א) לעניין סעיף 46 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעביד, ובתאגיד – בן משפחתו של בעל השליטה בו; לעניין זה – (א) לעניין סעיף 46 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעביד, ובתאגיד – בן משפחתו של בעל השליטה בו; לעניין זה – (א) לעניין סעיף 46 אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעביד, ובתאגיד – בן משפחתו של בעל השליטה בו; לעניין זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה; "בעל שליטה בתאגיד" – מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד. "בעל שליטה בתאגיד" – מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד. "בעל שליטה בתאגיד" – מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד. (ב) הוראות סימן זה לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעבידו. (ב) הוראות סימן זה לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעבידו. (ב) הוראות סימן זה לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעבידו. (ב) הוראות סימן זה לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעבידו. (ג) הוראות סימן זה לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לעניין מניין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם. (ג) הוראות סימן זה לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לעניין מניין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם. (ג) הוראות סימן זה לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לעניין מניין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם. (ג) הוראות סימן זה לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לעניין מניין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם. (ד) הוראות סעיפים 50(ב) ו-56(ג) לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה: (ד) הוראות סעיפים 50(ב) ו-56(ג) לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה: (ד) הוראות סעיפים 50(ב) ו-56(ג) לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה: (ד) הוראות סעיפים 50(ב) ו-56(ג) לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה: (1) מילוי אחר הוראות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לפי סעיפים 18י ו-18יא לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; (1) מילוי אחר הוראות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לפי סעיפים 18י ו-18יא לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; (1) מילוי אחר הוראות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לפי סעיפים 18י ו-18יא לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; (2) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסוימת; (2) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסוימת; (2) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסוימת; (3) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעביד פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסוימת. (3) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעביד פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסוימת. (3) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעביד פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסוימת. סימן ב': דין שירות מילואים סימן ב': דין שירות מילואים סימן ב': דין שירות מילואים סימן ב': דין שירות מילואים רציפות בעבודה 61. (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. (ב) ימים ששירת עובד בשירות מילואים לא יובאו במניין ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951. (ב) ימים ששירת עובד בשירות מילואים לא יובאו במניין ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951. (ב) ימים ששירת עובד בשירות מילואים לא יובאו במניין ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951. (ב) ימים ששירת עובד בשירות מילואים לא יובאו במניין ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951. סימן ג': איסור פיטורים סימן ג': איסור פיטורים סימן ג': איסור פיטורים סימן ג': איסור פיטורים איסור פיטורים 62. (א) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. (א) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. (א) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. (א) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף ההכנסה או המשרה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שישים ימים לאחר תום שירות המילואים, ואם שירת למעלה משלושים ימים בשנה – בתקופה של תשעים ימים לאחר תום שירות המילואים כאמור; (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף ההכנסה או המשרה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שישים ימים לאחר תום שירות המילואים, ואם שירת למעלה משלושים ימים בשנה – בתקופה של תשעים ימים לאחר תום שירות המילואים כאמור; (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף ההכנסה או המשרה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שישים ימים לאחר תום שירות המילואים, ואם שירת למעלה משלושים ימים בשנה – בתקופה של תשעים ימים לאחר תום שירות המילואים כאמור; (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף ההכנסה או המשרה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שישים ימים לאחר תום שירות המילואים, ואם שירת למעלה משלושים ימים בשנה – בתקופה של תשעים ימים לאחר תום שירות המילואים כאמור; לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין פרק זה, "פגיעה" בהכנסה, למעט – לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין פרק זה, "פגיעה" בהכנסה, למעט – לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין פרק זה, "פגיעה" בהכנסה, למעט – לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין פרק זה, "פגיעה" בהכנסה, למעט – (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ג). (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ג). (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ג). (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ג). (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. (ה) בפרק זה, "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: (ה) בפרק זה, "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: (ה) בפרק זה, "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: (ה) בפרק זה, "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. עונשין 63. בעל מפעל המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 62(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. בעל מפעל המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 62(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. בעל מפעל המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 62(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. בעל מפעל המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 62(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. הגנה על בני זוג של משרתים במילואים 64. (א) בסעיף זה ובסעיף 65, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. (א) בסעיף זה ובסעיף 65, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. (א) בסעיף זה ובסעיף 65, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. (א) בסעיף זה ובסעיף 65, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 62(ד), בשינויים המחויבים. (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 62(ד), בשינויים המחויבים. (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 62(ד), בשינויים המחויבים. (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 62(ד), בשינויים המחויבים. (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 115 ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 115 ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 115 ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 115 ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. (ה) (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; (א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; (ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. (ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה – "אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים; "חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016; (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה – "אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים; "חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016; (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה – "אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים; "חוק אומנה לילדים" – חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016; (3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: (3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: (3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: (א) תקופה בלתי מוגבלת; (א) תקופה בלתי מוגבלת; (ב) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; (ב) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; (ג) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות. (ג) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות. (ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. (ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. (ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. (ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. (ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: (ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: (ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: (ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: (1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; (1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; (1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; (2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. (2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. (2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. (ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. (ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. (ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. (ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. (ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. (ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. (ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. (ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. הכשרות מקצועיות של חיילי מילואים 65. (א) עובד שפוטר בשל שירות מילואים שלו, של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו יהיה זכאי להכשרה מקצועית במימון המדינה, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. (א) עובד שפוטר בשל שירות מילואים שלו, של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו יהיה זכאי להכשרה מקצועית במימון המדינה, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. (א) עובד שפוטר בשל שירות מילואים שלו, של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו יהיה זכאי להכשרה מקצועית במימון המדינה, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. (א) עובד שפוטר בשל שירות מילואים שלו, של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו יהיה זכאי להכשרה מקצועית במימון המדינה, בהיקף ובתנאים שיקבע השר, באישור הוועדה. (ב) השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין פיצוי מעסיקים בגין הכשרה מחדש של עובדים בשל שירות מילואים. (ב) השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין פיצוי מעסיקים בגין הכשרה מחדש של עובדים בשל שירות מילואים. (ב) השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין פיצוי מעסיקים בגין הכשרה מחדש של עובדים בשל שירות מילואים. (ב) השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין פיצוי מעסיקים בגין הכשרה מחדש של עובדים בשל שירות מילואים. חובותיו של מעסיק בפועל 66. (א) לעניין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: (א) לעניין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: (א) לעניין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: (א) לעניין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות פרק זה; (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות פרק זה; (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות פרק זה; (2) קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות פרק זה – (2) קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות פרק זה – (2) קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות פרק זה – (א) חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור. (א) חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור. (ב) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת. (ב) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת. (ג) צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הוועדה כי התקיים אחד מאלה: (ג) צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הוועדה כי התקיים אחד מאלה: (1) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם; (2) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לעניין פסקה זו יינתן, לפי הוראות סעיפים 68(ד)(2) ו-74(א)(1)לפי העניין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה. (ב) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 62(ב). (ב) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 62(ב). (ב) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 62(ב). (ב) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 62(ב). (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי העניין של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי העניין של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי העניין של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי העניין של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה – "גרם לפיטוריו", לעניין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; "גרם לפיטוריו", לעניין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; "גרם לפיטוריו", לעניין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; "פיטורים" – כהגדרתם בסעיף 62(ה) וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה. "פיטורים" – כהגדרתם בסעיף 62(ה) וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה. "פיטורים" – כהגדרתם בסעיף 62(ה) וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה. ועדות תעסוקה 67. ועדת תעסוקה שהוקמה לפי חוק החיילים המשוחררים, תשמש גם כוועדה תעסוקה לצורך סימן זה. ועדת תעסוקה שהוקמה לפי חוק החיילים המשוחררים, תשמש גם כוועדה תעסוקה לצורך סימן זה. ועדת תעסוקה שהוקמה לפי חוק החיילים המשוחררים, תשמש גם כוועדה תעסוקה לצורך סימן זה. ועדת תעסוקה שהוקמה לפי חוק החיילים המשוחררים, תשמש גם כוועדה תעסוקה לצורך סימן זה. סמכויות ועדת תעסוקה 68. (א) אדם הטוען שסימן זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (להלן – תובע), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. (א) אדם הטוען שסימן זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (להלן – תובע), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. (א) אדם הטוען שסימן זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (להלן – תובע), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. (א) אדם הטוען שסימן זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (להלן – תובע), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. (ב) מרכז עבודת הוועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הוועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. (ב) מרכז עבודת הוועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הוועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. (ב) מרכז עבודת הוועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הוועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. (ב) מרכז עבודת הוועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הוועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. (ג) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה בתוך חמישה עשר יום מיום הגשתה. (ג) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה בתוך חמישה עשר יום מיום הגשתה. (ג) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה בתוך חמישה עשר יום מיום הגשתה. (ג) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה בתוך חמישה עשר יום מיום הגשתה. (ד) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בסימן זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה: (ד) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בסימן זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה: (ד) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בסימן זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה: (ד) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בסימן זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה: (1) בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי העניין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה); (1) בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי העניין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה); (1) בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי העניין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה); (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה; ואולם רשאית הוועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לעניין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (בחוק זה – צו לפיצויים); (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה; ואולם רשאית הוועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לעניין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (בחוק זה – צו לפיצויים); (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה; ואולם רשאית הוועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לעניין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (בחוק זה – צו לפיצויים); (3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בסימן זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לעניין צו משולב תשקול הוועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. (3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בסימן זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לעניין צו משולב תשקול הוועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. (3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בסימן זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לעניין צו משולב תשקול הוועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. (ה) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ד), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. (ה) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ד), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. (ה) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ד), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. (ה) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ד), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. (ו) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. (ו) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. (ו) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. (ו) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. אכיפת הצווים 69. (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 56, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לעניין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולעניין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 56, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לעניין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולעניין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 56, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לעניין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולעניין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 56, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לעניין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולעניין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 74 (א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 74 (א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 74 (א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 74 (א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. זכות ערעור 70. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (ב) זכות הערעור ניתנת: (ב) זכות הערעור ניתנת: (ב) זכות הערעור ניתנת: (ב) זכות הערעור ניתנת: (1) לתובע; (1) לתובע; (1) לתובע; (2) לנתבע; (2) לנתבע; (2) לנתבע; (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. (ג) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 68 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה 62(ב) או 64(ו) – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ג) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 68 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה 62(ב) או 64(ו) – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ג) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 68 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה 62(ב) או 64(ו) – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ג) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 68 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה 62(ב) או 64(ו) – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ד) אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בעניין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ד) אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בעניין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ד) אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בעניין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ד) אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בעניין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ה) בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור בתוך 15 יום מתום תקופת הערעור. (ה) בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור בתוך 15 יום מתום תקופת הערעור. (ה) בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור בתוך 15 יום מתום תקופת הערעור. (ה) בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור בתוך 15 יום מתום תקופת הערעור. סמכות ועדת ערעור 71. בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שוועדת תעסוקה מוסמכת להם. בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שוועדת תעסוקה מוסמכת להם. בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שוועדת תעסוקה מוסמכת להם. בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שוועדת תעסוקה מוסמכת להם. סמכויות עזר 72. (א) לוועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. (א) לוועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. (א) לוועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. (א) לוועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. (ב) ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. (ב) ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. (ב) ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. (ב) ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. (ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הוועדה דעה מכרעת. (ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הוועדה דעה מכרעת. (ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הוועדה דעה מכרעת. (ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות; היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הוועדה דעה מכרעת. (ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. (ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. (ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. (ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. (ה) (1) ועדת תעסוקה רשאית בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה – צו זמני). (1) ועדת תעסוקה רשאית בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה – צו זמני). (1) ועדת תעסוקה רשאית בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה – צו זמני). (2) צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה: (2) צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה: (2) צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה: (א) חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי סעיף 68(ב); (א) חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי סעיף 68(ב); (ב) ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; (ב) ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; (ג) אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך; (ג) אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך; (ד) לעניין צו זמני ביזמת הוועדה – התובע הסכים למתן הצו. (ד) לעניין צו זמני ביזמת הוועדה – התובע הסכים למתן הצו. ניגוד עניינים בבקשה מסוימת 73. (א) חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין עניין אחר שלו; לעניין זה – (א) חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין עניין אחר שלו; לעניין זה – (א) חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין עניין אחר שלו; לעניין זה – (א) חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין עניין אחר שלו; לעניין זה – "עניין אחר" – לרבות עניין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או עניין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "עניין אחר" – לרבות עניין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או עניין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "עניין אחר" – לרבות עניין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או עניין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד עניינים אם הוא נובע מהוראת סעיף 20(ג) לחוק החיילים המשוחררים ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי עניין או השתייכות מסוימים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד עניינים אם הוא נובע מהוראת סעיף 20(ג) לחוק החיילים המשוחררים ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי עניין או השתייכות מסוימים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד עניינים אם הוא נובע מהוראת סעיף 20(ג) לחוק החיילים המשוחררים ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי עניין או השתייכות מסוימים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד עניינים אם הוא נובע מהוראת סעיף 20(ג) לחוק החיילים המשוחררים ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי עניין או השתייכות מסוימים. (ג) נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחברי הוועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. (ג) נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחברי הוועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. (ג) נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחברי הוועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. (ג) נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, יודיע על כך לחברי הוועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. (ד) התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. (ד) התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. (ד) התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. (ד) התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד עניינים. (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד עניינים. (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד עניינים. (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד עניינים. (ו) נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 52(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. (ו) נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 52(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. (ו) נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 52(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. (ו) נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד עניינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 52(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. אי-קיום צו להעסקה 74. (א) (1) נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 68(ד) או סעיף 71, לפי העניין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 68(ד)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 68(ד). (1) נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 68(ד) או סעיף 71, לפי העניין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 68(ד)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 68(ד). (1) נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 68(ד) או סעיף 71, לפי העניין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 68(ד)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 68(ד). (2) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 69, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו 30 ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 69 ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו. (2) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 69, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו 30 ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 69 ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו. (2) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 69, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו 30 ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 69 ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו. (ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" – לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב. (ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" – לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב. (ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" – לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב. (ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" – לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב. (ג) אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. (ג) אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. (ג) אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. (ג) אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. דין המוחזר לעבודה לפי צו 75. תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. סמכות בית המשפט 76. לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שמוטלת עליו לפי סימן זה, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שמוטלת עליו לפי סימן זה, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שמוטלת עליו לפי סימן זה, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שמוטלת עליו לפי סימן זה, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. זכות קדימה 77. דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, לעניין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, לעניין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, לעניין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, לעניין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. ראיות 78. (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי סימן זה ראיה חותכת על תכנה. (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי סימן זה ראיה חותכת על תכנה. (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי סימן זה ראיה חותכת על תכנה. (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שירת בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי סימן זה ראיה חותכת על תכנה. (ב) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על ידי השר או על ידי מי שהוסמך על ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על ידי השר או על ידי מי שהוסמך על ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על ידי השר או על ידי מי שהוסמך על ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על ידי השר או על ידי מי שהוסמך על ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ג) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי סימן זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ג) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי סימן זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ג) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי סימן זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ג) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי סימן זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. שמירת זכויות 79. הוראות סימן זה – הוראות סימן זה – הוראות סימן זה – הוראות סימן זה – (1) לא יפגעו בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; (1) לא יפגעו בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; (1) לא יפגעו בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; (1) לא יפגעו בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; (2) באות להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורשו כפוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורעות מהם; (2) באות להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורשו כפוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורעות מהם; (2) באות להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורשו כפוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורעות מהם; (2) באות להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורשו כפוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורעות מהם; (3) לא יפגעו בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 68(ד)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. (3) לא יפגעו בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 68(ד)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. (3) לא יפגעו בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 68(ד)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. (3) לא יפגעו בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 68(ד)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. מפקח לעניין אכיפה פלילית 80. למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, , יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לעניין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 62. למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, , יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לעניין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 62. למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, , יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לעניין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 62. למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, , יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לעניין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 62. פרק ח': הארכת מועדים פרק ח': הארכת מועדים פרק ח': הארכת מועדים פרק ח': הארכת מועדים הגדרות 81. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה: "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה: "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה: "רשות ציבורית" – כל אחד מאלה: (1) הממשלה, משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (1) הממשלה, משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (1) הממשלה, משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) בית משפט או בית דין; (2) בית משפט או בית דין; (2) בית משפט או בית דין; (3) רשות מקומית או חברה עירונית; (3) רשות מקומית או חברה עירונית; (3) רשות מקומית או חברה עירונית; (4) תאגיד שהוקם בחוק; (4) תאגיד שהוקם בחוק; (4) תאגיד שהוקם בחוק; (5) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, וכן כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם; (5) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, וכן כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם; (5) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, וכן כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם; (6) תאגיד שקיבל מהמדינה או מרשות מקומית זיכיון או רישיון לספק שירות או מוצר; (6) תאגיד שקיבל מהמדינה או מרשות מקומית זיכיון או רישיון לספק שירות או מוצר; (6) תאגיד שקיבל מהמדינה או מרשות מקומית זיכיון או רישיון לספק שירות או מוצר; "שירות חירום" – שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9; "שירות חירום" – שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9; "שירות חירום" – שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9; "שירות חירום" – שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9; "תשלום" – לרבות מס, אגרה או היטל. "תשלום" – לרבות מס, אגרה או היטל. "תשלום" – לרבות מס, אגרה או היטל. "תשלום" – לרבות מס, אגרה או היטל. הארכת מועדים 82. (א) נקרא חייל מילואים לשירות חירום, והוא חייב בתשלום לרשות ציבורית או בעשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, במועד שחל בתקופת שירות החירום או בתקופה של עד 30 ימים מיום ששוחרר משירות החירום, יראו את המועד כמוארך עד תום שלושים ימים לאחר שחרורו משירות החירום. (א) נקרא חייל מילואים לשירות חירום, והוא חייב בתשלום לרשות ציבורית או בעשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, במועד שחל בתקופת שירות החירום או בתקופה של עד 30 ימים מיום ששוחרר משירות החירום, יראו את המועד כמוארך עד תום שלושים ימים לאחר שחרורו משירות החירום. (א) נקרא חייל מילואים לשירות חירום, והוא חייב בתשלום לרשות ציבורית או בעשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, במועד שחל בתקופת שירות החירום או בתקופה של עד 30 ימים מיום ששוחרר משירות החירום, יראו את המועד כמוארך עד תום שלושים ימים לאחר שחרורו משירות החירום. (א) נקרא חייל מילואים לשירות חירום, והוא חייב בתשלום לרשות ציבורית או בעשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, במועד שחל בתקופת שירות החירום או בתקופה של עד 30 ימים מיום ששוחרר משירות החירום, יראו את המועד כמוארך עד תום שלושים ימים לאחר שחרורו משירות החירום. (ב) נקבעה תקופה לעשיית פעולה שהיא נמשכת לפי טיבה, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מועד תחילתה של אותה תקופה. (ב) נקבעה תקופה לעשיית פעולה שהיא נמשכת לפי טיבה, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מועד תחילתה של אותה תקופה. (ב) נקבעה תקופה לעשיית פעולה שהיא נמשכת לפי טיבה, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מועד תחילתה של אותה תקופה. (ב) נקבעה תקופה לעשיית פעולה שהיא נמשכת לפי טיבה, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מועד תחילתה של אותה תקופה. (ג) הארכת מועדים לפי סעיף זה תחול לגבי מועד שנקבע – (ג) הארכת מועדים לפי סעיף זה תחול לגבי מועד שנקבע – (ג) הארכת מועדים לפי סעיף זה תחול לגבי מועד שנקבע – (ג) הארכת מועדים לפי סעיף זה תחול לגבי מועד שנקבע – (1) בחיקוק או על פיו; (1) בחיקוק או על פיו; (1) בחיקוק או על פיו; (2) בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט, של בית דין או של גוף או אדם אחרים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין; (2) בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט, של בית דין או של גוף או אדם אחרים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין; (2) בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט, של בית דין או של גוף או אדם אחרים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין; (3) בחוזה, לרבות שטר חליפין ושטר חוב. (3) בחוזה, לרבות שטר חליפין ושטר חוב. (3) בחוזה, לרבות שטר חליפין ושטר חוב. (ד) הוארך לפי סעיף זה המועד לקיומו של חיוב שנקבע בחוזה – ובכלל זה שטר חליפין ושטר חוב – תחול ההארכה גם לגבי – (ד) הוארך לפי סעיף זה המועד לקיומו של חיוב שנקבע בחוזה – ובכלל זה שטר חליפין ושטר חוב – תחול ההארכה גם לגבי – (ד) הוארך לפי סעיף זה המועד לקיומו של חיוב שנקבע בחוזה – ובכלל זה שטר חליפין ושטר חוב – תחול ההארכה גם לגבי – (ד) הוארך לפי סעיף זה המועד לקיומו של חיוב שנקבע בחוזה – ובכלל זה שטר חליפין ושטר חוב – תחול ההארכה גם לגבי – (1) מי שערב לחיוב או מי שהתחייבותו נועדה להבטיח את קיומו של החיוב, או לשפות או לפצות אדם על אי-קיומו של החיוב; (1) מי שערב לחיוב או מי שהתחייבותו נועדה להבטיח את קיומו של החיוב, או לשפות או לפצות אדם על אי-קיומו של החיוב; (1) מי שערב לחיוב או מי שהתחייבותו נועדה להבטיח את קיומו של החיוב, או לשפות או לפצות אדם על אי-קיומו של החיוב; (2) בן זוגו של החייב האחראי לחיוב יחד עמו. (2) בן זוגו של החייב האחראי לחיוב יחד עמו. (2) בן זוגו של החייב האחראי לחיוב יחד עמו. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בזמן שהאדם החייב או הרשאי לעשותה היה בשירות חירום. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בזמן שהאדם החייב או הרשאי לעשותה היה בשירות חירום. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בזמן שהאדם החייב או הרשאי לעשותה היה בשירות חירום. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בזמן שהאדם החייב או הרשאי לעשותה היה בשירות חירום. ריבית 83. תשלום שמועד פרעונו הוארך מכוח סעיף 82 ונקבע שהוא נושא ריבית, לא יעלה שיעור הריבית בתקופת ההארכה על השיעור שחל על התקופה עד למועד הפרעון המקורי, ואם נקבע כאמור שיעור ריבית שאינו קצוב – לא יעלה על השיעור שקבע לכך שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בצו; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוגי תשלומים. תשלום שמועד פרעונו הוארך מכוח סעיף 82 ונקבע שהוא נושא ריבית, לא יעלה שיעור הריבית בתקופת ההארכה על השיעור שחל על התקופה עד למועד הפרעון המקורי, ואם נקבע כאמור שיעור ריבית שאינו קצוב – לא יעלה על השיעור שקבע לכך שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בצו; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוגי תשלומים. תשלום שמועד פרעונו הוארך מכוח סעיף 82 ונקבע שהוא נושא ריבית, לא יעלה שיעור הריבית בתקופת ההארכה על השיעור שחל על התקופה עד למועד הפרעון המקורי, ואם נקבע כאמור שיעור ריבית שאינו קצוב – לא יעלה על השיעור שקבע לכך שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בצו; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוגי תשלומים. תשלום שמועד פרעונו הוארך מכוח סעיף 82 ונקבע שהוא נושא ריבית, לא יעלה שיעור הריבית בתקופת ההארכה על השיעור שחל על התקופה עד למועד הפרעון המקורי, ואם נקבע כאמור שיעור ריבית שאינו קצוב – לא יעלה על השיעור שקבע לכך שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בצו; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוגי תשלומים. הארכת רישיונות 84. רישיון שניתן על פי חיקוק וביום שעמד תקפו לפקוע או בתוך 30 הימים שלפני כן שירת בעל הרישיון שירות חירום, יוארך תקפו עד תום 60 ימים לאחר ששוחרר בעלו משירות החירום. רישיון שניתן על פי חיקוק וביום שעמד תקפו לפקוע או בתוך 30 הימים שלפני כן שירת בעל הרישיון שירות חירום, יוארך תקפו עד תום 60 ימים לאחר ששוחרר בעלו משירות החירום. רישיון שניתן על פי חיקוק וביום שעמד תקפו לפקוע או בתוך 30 הימים שלפני כן שירת בעל הרישיון שירות חירום, יוארך תקפו עד תום 60 ימים לאחר ששוחרר בעלו משירות החירום. רישיון שניתן על פי חיקוק וביום שעמד תקפו לפקוע או בתוך 30 הימים שלפני כן שירת בעל הרישיון שירות חירום, יוארך תקפו עד תום 60 ימים לאחר ששוחרר בעלו משירות החירום. דין שבויים ושאירי נופלים 85. (א) לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 82 ו-84 עד תום תשעים ימים לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום. (א) לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 82 ו-84 עד תום תשעים ימים לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום. (א) לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 82 ו-84 עד תום תשעים ימים לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום. (א) לגבי מי שנפל בשבי האויב תהיה הארכת המועד לפי סעיפים 82 ו-84 עד תום תשעים ימים לאחר שחזר מן השבי, והוא אף אם חדל שירותו לפני כן מהיות שירות חירום. (ב) נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 82(ד)(2) למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ב) נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 82(ד)(2) למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ב) נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 82(ד)(2) למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ב) נפטר החייב בהיותו בשירות חירום, תהיה ההארכה לפי סעיף 82(ד)(2) למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ג) ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ג) ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ג) ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. (ג) ההארכה לפי חוק זה תחול אף על עזבון של מי שנפטר בהיותו בשירות חירום, למשך 90 ימים מיום פטירתו של החייב או מהיום שבו ניתן אישור הפטירה לפי חוק רישום פטירות חיילים, הכל לפי המאוחר. דין שירות חוזר 86. מי שחדל להיות בשירות חירום ובתוך שלושים ימים שירת שירות מילואים, יראו את שירותו, לעניין פרק זה, כאילו היה שירות חירום רצוף. מי שחדל להיות בשירות חירום ובתוך שלושים ימים שירת שירות מילואים, יראו את שירותו, לעניין פרק זה, כאילו היה שירות חירום רצוף. מי שחדל להיות בשירות חירום ובתוך שלושים ימים שירת שירות מילואים, יראו את שירותו, לעניין פרק זה, כאילו היה שירות חירום רצוף. מי שחדל להיות בשירות חירום ובתוך שלושים ימים שירת שירות מילואים, יראו את שירותו, לעניין פרק זה, כאילו היה שירות חירום רצוף. דין תאגיד 87. הוראות פרק זה יחולו גם על שותפות ועל חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה אם השליטה בחברה או ב-50% לפחות מנכסי השותפות היא בידי מי שמשרת שירות חירום. הוראות פרק זה יחולו גם על שותפות ועל חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה אם השליטה בחברה או ב-50% לפחות מנכסי השותפות היא בידי מי שמשרת שירות חירום. הוראות פרק זה יחולו גם על שותפות ועל חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה אם השליטה בחברה או ב-50% לפחות מנכסי השותפות היא בידי מי שמשרת שירות חירום. הוראות פרק זה יחולו גם על שותפות ועל חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה אם השליטה בחברה או ב-50% לפחות מנכסי השותפות היא בידי מי שמשרת שירות חירום. שמירת דינים 88. הוראות פרק זה באו להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. הוראות פרק זה באו להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. הוראות פרק זה באו להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. הוראות פרק זה באו להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו. פרק ט': קצבאות פרק ט': קצבאות פרק ט': קצבאות פרק ט': קצבאות הגדרות 89. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "דרגת נכות" – דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים; "דרגת נכות" – דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים; "דרגת נכות" – דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים; "דרגת נכות" – דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים; "דרגת נכות תפקודית" – דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 93(ג); "דרגת נכות תפקודית" – דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 93(ג); "דרגת נכות תפקודית" – דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 93(ג); "דרגת נכות תפקודית" – דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 93(ג); "חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005; "חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005; "חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005; "חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005; "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950; "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950; "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950; "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950; "חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985; "חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985; "חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985; "חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985; "חייל מילואים זכאי" – חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 90; "חייל מילואים זכאי" – חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 90; "חייל מילואים זכאי" – חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 90; "חייל מילואים זכאי" – חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 90; "חייל מילואים נכה" – חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה "נכות" בחוק האמור היה שירות מילואים; "חייל מילואים נכה" – חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה "נכות" בחוק האמור היה שירות מילואים; "חייל מילואים נכה" – חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה "נכות" בחוק האמור היה שירות מילואים; "חייל מילואים נכה" – חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה "נכות" בחוק האמור היה שירות מילואים; "חייל מילואים שנספה" – חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים; "חייל מילואים שנספה" – חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים; "חייל מילואים שנספה" – חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים; "חייל מילואים שנספה" – חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים; "ממונה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע; "ממונה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע; "ממונה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע; "ממונה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע; "קופת ביטוח", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור; "קופת ביטוח", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור; "קופת ביטוח", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור; "קופת ביטוח", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור; "קופת גמל" – קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי; "קופת גמל" – קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי; "קופת גמל" – קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי; "קופת גמל" – קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי; "קופת גמל לתגמולים", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "קופת גמל לתגמולים", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "קופת גמל לתגמולים", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "קופת גמל לתגמולים", לעניין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל ולעניין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; "קצבה מקופת גמל" – כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה; "קצבה מקופת גמל" – כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה; "קצבה מקופת גמל" – כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה; "קצבה מקופת גמל" – כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה; "קצבה משלימה" – כמשמעותה בסעיף 95; "קצבה משלימה" – כמשמעותה בסעיף 95; "קצבה משלימה" – כמשמעותה בסעיף 95; "קצבה משלימה" – כמשמעותה בסעיף 95; "שאירים" – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק שירות הקבע; "שאירים" – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק שירות הקבע; "שאירים" – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק שירות הקבע; "שאירים" – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק שירות הקבע; "שאירים זכאים" – שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 91; "שאירים זכאים" – שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 91; "שאירים זכאים" – שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 91; "שאירים זכאים" – שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 91; "תקנות שירות הקבע" – תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ"א–1990. "תקנות שירות הקבע" – תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ"א–1990. "תקנות שירות הקבע" – תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ"א–1990. "תקנות שירות הקבע" – תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ"א–1990. זכאות חייל מילואים לקצבה 90. (א) חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה, זכאי לקצבה: (א) חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה, זכאי לקצבה: (א) חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה, זכאי לקצבה: (א) חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה, זכאי לקצבה: (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים עולה על 19 אחוזים וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים, וכל עוד דרגות הנכות שנקבעו לו עולות על 19 אחוזים; (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים עולה על 19 אחוזים וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים, וכל עוד דרגות הנכות שנקבעו לו עולות על 19 אחוזים; (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים עולה על 19 אחוזים וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים, וכל עוד דרגות הנכות שנקבעו לו עולות על 19 אחוזים; (2) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור. (2) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור. (2) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור. (ב) נוסף על חייל מילואים נכה כמשמעותו בסעיף קטן (א), זכאי לקצבה חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה: (ב) נוסף על חייל מילואים נכה כמשמעותו בסעיף קטן (א), זכאי לקצבה חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה: (ב) נוסף על חייל מילואים נכה כמשמעותו בסעיף קטן (א), זכאי לקצבה חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה: (ב) נוסף על חייל מילואים נכה כמשמעותו בסעיף קטן (א), זכאי לקצבה חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה: (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים אינה עולה על 19 אחוזים, אולם ועדת חריגים קבעה כי קיימים טעמים הקשורים באבדן כושר השתכרותו המצדיקים הפנייתו לוועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו התפקודית לפי חוק זה; קבעה ועדת חריגים כאמור, יראו אותו, לעניין חוק זה, כאילו דרגת הנכות שלו לפי חוק הנכים היא 20 אחוזים, וכל עוד מתקיימים בו הטעמים האמורים; (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים אינה עולה על 19 אחוזים, אולם ועדת חריגים קבעה כי קיימים טעמים הקשורים באבדן כושר השתכרותו המצדיקים הפנייתו לוועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו התפקודית לפי חוק זה; קבעה ועדת חריגים כאמור, יראו אותו, לעניין חוק זה, כאילו דרגת הנכות שלו לפי חוק הנכים היא 20 אחוזים, וכל עוד מתקיימים בו הטעמים האמורים; (1) דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים אינה עולה על 19 אחוזים, אולם ועדת חריגים קבעה כי קיימים טעמים הקשורים באבדן כושר השתכרותו המצדיקים הפנייתו לוועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו התפקודית לפי חוק זה; קבעה ועדת חריגים כאמור, יראו אותו, לעניין חוק זה, כאילו דרגת הנכות שלו לפי חוק הנכים היא 20 אחוזים, וכל עוד מתקיימים בו הטעמים האמורים; (2) הוועדה הרפואית קבעה לחייל המילואים הנכה כמשמעותו בפסקה (1) דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים וכל עוד קיימים הטעמים האמורים בפסקה (1) ודרגת הנכות התפקודית שנקבעה לו עולה על 19 אחוזים; (2) הוועדה הרפואית קבעה לחייל המילואים הנכה כמשמעותו בפסקה (1) דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים וכל עוד קיימים הטעמים האמורים בפסקה (1) ודרגת הנכות התפקודית שנקבעה לו עולה על 19 אחוזים; (2) הוועדה הרפואית קבעה לחייל המילואים הנכה כמשמעותו בפסקה (1) דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים וכל עוד קיימים הטעמים האמורים בפסקה (1) ודרגת הנכות התפקודית שנקבעה לו עולה על 19 אחוזים; (3) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור; (3) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור; (3) הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור; (4) בסעיף קטן זה, "ועדת חריגים" – ועדה בת שלושה חברים וזה הרכבה: (4) בסעיף קטן זה, "ועדת חריגים" – ועדה בת שלושה חברים וזה הרכבה: (4) בסעיף קטן זה, "ועדת חריגים" – ועדה בת שלושה חברים וזה הרכבה: (א) רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או רופא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש; (א) רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או רופא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש; (ב) רופא שימנה שר הבריאות והוא מומחה בתחום נכותו של חייל המילואים הנכה; (ב) רופא שימנה שר הבריאות והוא מומחה בתחום נכותו של חייל המילואים הנכה; (ג) רופא מומחה כאמור בפסקת משנה (ב) שתמנה ההסתדרות הרפואית. (ג) רופא מומחה כאמור בפסקת משנה (ב) שתמנה ההסתדרות הרפואית. זכות שאירים לקצבה 91. שאירים של חייל מילואים שנספה, שהתקיימו לגביהם כל הוראות סעיף זה, זכאים לקצבה: שאירים של חייל מילואים שנספה, שהתקיימו לגביהם כל הוראות סעיף זה, זכאים לקצבה: שאירים של חייל מילואים שנספה, שהתקיימו לגביהם כל הוראות סעיף זה, זכאים לקצבה: שאירים של חייל מילואים שנספה, שהתקיימו לגביהם כל הוראות סעיף זה, זכאים לקצבה: (1) הם שאירים שהוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים; (1) הם שאירים שהוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים; (1) הם שאירים שהוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים; (1) הם שאירים שהוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים; (2) חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו, או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל. (2) חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו, או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל. (2) חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו, או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל. (2) חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו, או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל. המשכורת הקובעת – מהי 92. (א) "המשכורת הקובעת", לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים – הגבוה מבין אלה: (א) "המשכורת הקובעת", לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים – הגבוה מבין אלה: (א) "המשכורת הקובעת", לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים – הגבוה מבין אלה: (א) "המשכורת הקובעת", לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים – הגבוה מבין אלה: (1) שכר העבודה הרגיל של עובד או ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי לפי סעיף 273 לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, שהגיעו לחייל המילואים הנכה או לחייל המילואים הנספה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו, לפי העניין, כשהוא מוכפל בשלושים; (1) שכר העבודה הרגיל של עובד או ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי לפי סעיף 273 לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, שהגיעו לחייל המילואים הנכה או לחייל המילואים הנספה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו, לפי העניין, כשהוא מוכפל בשלושים; (1) שכר העבודה הרגיל של עובד או ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי לפי סעיף 273 לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, שהגיעו לחייל המילואים הנכה או לחייל המילואים הנספה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו, לפי העניין, כשהוא מוכפל בשלושים; (2) השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, במועד האירוע שבשלו הוכר חייל המילואים כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו של חייל מילואים נספה, לפי העניין. (2) השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, במועד האירוע שבשלו הוכר חייל המילואים כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו של חייל מילואים נספה, לפי העניין. (2) השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, במועד האירוע שבשלו הוכר חייל המילואים כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו של חייל מילואים נספה, לפי העניין. (ב) המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור הקצבה 93. (א) הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית. (א) הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית. (א) הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית. (א) הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית. (ב) הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 22, 23 ו-26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. (ב) הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 22, 23 ו-26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. (ב) הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 22, 23 ו-26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. (ב) הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 22, 23 ו-26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. (ג) ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 90. (ג) ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 90. (ג) ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 90. (ג) ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 90. (ד) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הוועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בכפוף לשינויים האלה: (ד) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הוועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בכפוף לשינויים האלה: (ד) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הוועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בכפוף לשינויים האלה: (ד) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הוועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בכפוף לשינויים האלה: (1) ההגדרה "פוסק רפואי", תהיה: "פוסק רפואי" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976, ששמו כלול ברשימת פוסקים רפואיים שקבע השר או מי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם להוראות שבתוספת; (1) ההגדרה "פוסק רפואי", תהיה: "פוסק רפואי" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976, ששמו כלול ברשימת פוסקים רפואיים שקבע השר או מי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם להוראות שבתוספת; (1) ההגדרה "פוסק רפואי", תהיה: "פוסק רפואי" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז–1976, ששמו כלול ברשימת פוסקים רפואיים שקבע השר או מי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם להוראות שבתוספת; (2) דרגת הנכות תהיה כהגדרתה לפי חוק זה. (2) דרגת הנכות תהיה כהגדרתה לפי חוק זה. (2) דרגת הנכות תהיה כהגדרתה לפי חוק זה. (ה) ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו על ידה, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הוועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הוועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה. (ה) ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו על ידה, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הוועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הוועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה. (ה) ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו על ידה, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הוועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הוועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה. (ה) ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו על ידה, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הוועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הוועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה. (ו) (1) נגרמה לחייל המילואים הזכאי נכות המזכה אותו בזכויות לפי חוק זה ובשל כך נפגעה משכורתו הקובעת לפי סעיף 92 ומצא הממונה, כי השתכרותו בפועל לאחר הפגיעה והתגמולים המשתלמים לו לפי חוק הנכים בצירוף הקצבה המשולמת לפי חוק זה או הקצבה המשלימה בצירוף הקצבה מקופת גמל, פחותים באופן משמעותי לגביו ממשכורתו הקובעת לפי סעיף 92, רשאי הממונה, לאחר שנועץ בוועדה הרפואית ומנימוקים שיירשמו, לקבוע לו שיעור קצבה העולה על האמור בסעיף קטן (א) ובלבד, שבכל מקרה השיעור הכולל המרבי לעניין סעיף זה, לא יעלה על 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת. (1) נגרמה לחייל המילואים הזכאי נכות המזכה אותו בזכויות לפי חוק זה ובשל כך נפגעה משכורתו הקובעת לפי סעיף 92 ומצא הממונה, כי השתכרותו בפועל לאחר הפגיעה והתגמולים המשתלמים לו לפי חוק הנכים בצירוף הקצבה המשולמת לפי חוק זה או הקצבה המשלימה בצירוף הקצבה מקופת גמל, פחותים באופן משמעותי לגביו ממשכורתו הקובעת לפי סעיף 92, רשאי הממונה, לאחר שנועץ בוועדה הרפואית ומנימוקים שיירשמו, לקבוע לו שיעור קצבה העולה על האמור בסעיף קטן (א) ובלבד, שבכל מקרה השיעור הכולל המרבי לעניין סעיף זה, לא יעלה על 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת. (1) נגרמה לחייל המילואים הזכאי נכות המזכה אותו בזכויות לפי חוק זה ובשל כך נפגעה משכורתו הקובעת לפי סעיף 92 ומצא הממונה, כי השתכרותו בפועל לאחר הפגיעה והתגמולים המשתלמים לו לפי חוק הנכים בצירוף הקצבה המשולמת לפי חוק זה או הקצבה המשלימה בצירוף הקצבה מקופת גמל, פחותים באופן משמעותי לגביו ממשכורתו הקובעת לפי סעיף 92, רשאי הממונה, לאחר שנועץ בוועדה הרפואית ומנימוקים שיירשמו, לקבוע לו שיעור קצבה העולה על האמור בסעיף קטן (א) ובלבד, שבכל מקרה השיעור הכולל המרבי לעניין סעיף זה, לא יעלה על 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת. (2) קביעת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על שנה, ורשאי הוא לשנות את קביעתו אם התגלו עובדות חדשות או עובדות שלא היו ידועות לו בעת קבלת ההחלטה, או להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה. (2) קביעת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על שנה, ורשאי הוא לשנות את קביעתו אם התגלו עובדות חדשות או עובדות שלא היו ידועות לו בעת קבלת ההחלטה, או להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה. (2) קביעת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על שנה, ורשאי הוא לשנות את קביעתו אם התגלו עובדות חדשות או עובדות שלא היו ידועות לו בעת קבלת ההחלטה, או להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה. ניכויים 94. על אף הוראות סעיף 93 על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד), 31, 32 ו-33 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. על אף הוראות סעיף 93 על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד), 31, 32 ו-33 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. על אף הוראות סעיף 93 על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד), 31, 32 ו-33 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. על אף הוראות סעיף 93 על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד), 31, 32 ו-33 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה. קצבה משלימה לחייל מילואים נכה ולשאירי חייל מילואים שנספה שאינם זכאים לקצבה 95. (א) על אף הוראות סעיפים 90, 91 ו-93 קיבלו חייל המילואים הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2), או בסעיף 91(1) – לפי העניין, וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה, שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל – תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל. (א) על אף הוראות סעיפים 90, 91 ו-93 קיבלו חייל המילואים הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2), או בסעיף 91(1) – לפי העניין, וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה, שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל – תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל. (א) על אף הוראות סעיפים 90, 91 ו-93 קיבלו חייל המילואים הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2), או בסעיף 91(1) – לפי העניין, וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה, שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל – תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל. (א) על אף הוראות סעיפים 90, 91 ו-93 קיבלו חייל המילואים הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2), או בסעיף 91(1) – לפי העניין, וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה, שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל – תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל. (ב) תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 98, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 98, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 98, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 98, בשינויים המחויבים לפי העניין. תקרת הקצבה 96. (א) גובה הקצבה המשולמת לחייל מילואים נכה לפי סעיפים 3 ו-6(א) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 6(א) אשר לו זכאי חייל מילואים נכה. (א) גובה הקצבה המשולמת לחייל מילואים נכה לפי סעיפים 3 ו-6(א) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 6(א) אשר לו זכאי חייל מילואים נכה. (א) גובה הקצבה המשולמת לחייל מילואים נכה לפי סעיפים 3 ו-6(א) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 6(א) אשר לו זכאי חייל מילואים נכה. (א) גובה הקצבה המשולמת לחייל מילואים נכה לפי סעיפים 3 ו-6(א) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 6(א) אשר לו זכאי חייל מילואים נכה. (ב) גובה הקצבה המשולמת לשאיריו של חייל מילואים שנספה, לפי סעיפים 4 ו-6(ב) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנספה ערב מותו, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 22 לחוק שירות הקבע. (ב) גובה הקצבה המשולמת לשאיריו של חייל מילואים שנספה, לפי סעיפים 4 ו-6(ב) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנספה ערב מותו, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 22 לחוק שירות הקבע. (ב) גובה הקצבה המשולמת לשאיריו של חייל מילואים שנספה, לפי סעיפים 4 ו-6(ב) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנספה ערב מותו, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 22 לחוק שירות הקבע. (ב) גובה הקצבה המשולמת לשאיריו של חייל מילואים שנספה, לפי סעיפים 4 ו-6(ב) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנספה ערב מותו, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 22 לחוק שירות הקבע. (ג) ניכויים והפחתות מקצבת הנכות או מקצבת השאירים כאמור בסעיפים 6(ב) ו-7, יבוצעו לאחר שהוחלה על הקצבאות התקרה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. (ג) ניכויים והפחתות מקצבת הנכות או מקצבת השאירים כאמור בסעיפים 6(ב) ו-7, יבוצעו לאחר שהוחלה על הקצבאות התקרה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. (ג) ניכויים והפחתות מקצבת הנכות או מקצבת השאירים כאמור בסעיפים 6(ב) ו-7, יבוצעו לאחר שהוחלה על הקצבאות התקרה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. (ג) ניכויים והפחתות מקצבת הנכות או מקצבת השאירים כאמור בסעיפים 6(ב) ו-7, יבוצעו לאחר שהוחלה על הקצבאות התקרה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. מקדמות 97. (א) מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או שאירים של חייל מילואים נספה שהיה עמית בקופת גמל, מקיימים את התנאים המפורטים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2) או בסעיף 91(1) – לפי העניין, אך אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 90(א)(2) או 990(ב)(3), או סעיף 91(2) – לפי העניין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 95 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל. (א) מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או שאירים של חייל מילואים נספה שהיה עמית בקופת גמל, מקיימים את התנאים המפורטים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2) או בסעיף 91(1) – לפי העניין, אך אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 90(א)(2) או 990(ב)(3), או סעיף 91(2) – לפי העניין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 95 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל. (א) מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או שאירים של חייל מילואים נספה שהיה עמית בקופת גמל, מקיימים את התנאים המפורטים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2) או בסעיף 91(1) – לפי העניין, אך אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 90(א)(2) או 990(ב)(3), או סעיף 91(2) – לפי העניין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 95 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל. (א) מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או שאירים של חייל מילואים נספה שהיה עמית בקופת גמל, מקיימים את התנאים המפורטים בסעיף 90(א)(1) או 90(ב)(1) ו-(2) או בסעיף 91(1) – לפי העניין, אך אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 90(א)(2) או 990(ב)(3), או סעיף 91(2) – לפי העניין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 95 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל. (ב) תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי העניין. (ב) תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי העניין. (ב) תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי העניין. (ב) תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי העניין. (ג) המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט. (ג) המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט. (ג) המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט. (ג) המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט. (ד) גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהיתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל. (ד) גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהיתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל. (ד) גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהיתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל. (ד) גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהיתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל. (ה) תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 98 בשינויים המחויבים. (ה) תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 98 בשינויים המחויבים. (ה) תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 98 בשינויים המחויבים. (ה) תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 98 בשינויים המחויבים. (ו) (1) המקבל לפי סעיף זה תשלומים ששולמו ביתר, חייב להחזירם, לפי דרישת הממונה, ואם לא החזירם בתקופה שקבע הממונה רשאי הוא לקזזם כנגד קצבה המשולמת לפי חוק זה לרבות קצבה משלימה, כנגד תגמולים לפי חוק הנכים או כנגד תגמולים לפי חוק משפחות חיילים, או לגבותם מסכומים העומדים לזכות המקבל, לרבות מקופת גמל, וזאת, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה. (1) המקבל לפי סעיף זה תשלומים ששולמו ביתר, חייב להחזירם, לפי דרישת הממונה, ואם לא החזירם בתקופה שקבע הממונה רשאי הוא לקזזם כנגד קצבה המשולמת לפי חוק זה לרבות קצבה משלימה, כנגד תגמולים לפי חוק הנכים או כנגד תגמולים לפי חוק משפחות חיילים, או לגבותם מסכומים העומדים לזכות המקבל, לרבות מקופת גמל, וזאת, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה. (1) המקבל לפי סעיף זה תשלומים ששולמו ביתר, חייב להחזירם, לפי דרישת הממונה, ואם לא החזירם בתקופה שקבע הממונה רשאי הוא לקזזם כנגד קצבה המשולמת לפי חוק זה לרבות קצבה משלימה, כנגד תגמולים לפי חוק הנכים או כנגד תגמולים לפי חוק משפחות חיילים, או לגבותם מסכומים העומדים לזכות המקבל, לרבות מקופת גמל, וזאת, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה. (2) הוראות, לרבות כללים ומבחנים, בעניין גביית תשלומים ששולמו ביתר לפי סעיף זה ייקבעו בפקודות הצבא. (2) הוראות, לרבות כללים ומבחנים, בעניין גביית תשלומים ששולמו ביתר לפי סעיף זה ייקבעו בפקודות הצבא. (2) הוראות, לרבות כללים ומבחנים, בעניין גביית תשלומים ששולמו ביתר לפי סעיף זה ייקבעו בפקודות הצבא. (ז) בסעיף זה, "תשלומים ששולמו ביתר" – תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 95 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי העניין וכפי שייקבע בפקודות הצבא. (ז) בסעיף זה, "תשלומים ששולמו ביתר" – תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 95 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי העניין וכפי שייקבע בפקודות הצבא. (ז) בסעיף זה, "תשלומים ששולמו ביתר" – תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 95 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי העניין וכפי שייקבע בפקודות הצבא. (ז) בסעיף זה, "תשלומים ששולמו ביתר" – תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 95 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי העניין וכפי שייקבע בפקודות הצבא. סדרי תביעה 98. (א) השר ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות. (א) השר ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות. (א) השר ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות. (א) השר ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות. (ב) הוראות סעיפים 44 עד 52 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) הוראות סעיפים 44 עד 52 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) הוראות סעיפים 44 עד 52 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) הוראות סעיפים 44 עד 52 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים לפי העניין. סדרי תשלום 99. הוראות סעיפים 53 עד 67 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים "ארבעה חודשים" יקראו את המילה "שנתיים". הוראות סעיפים 53 עד 67 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים "ארבעה חודשים" יקראו את המילה "שנתיים". הוראות סעיפים 53 עד 67 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים "ארבעה חודשים" יקראו את המילה "שנתיים". הוראות סעיפים 53 עד 67 לחוק שירות הקבע יחולו לעניין חוק זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים "ארבעה חודשים" יקראו את המילה "שנתיים". מועד תשלום קצבת שארים 100. על אף האמור בסעיף 99, קצבת שאירים תשולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, והתשלום הראשון יהיה בעד החודש שבו נולדה העילה לקצבה. על אף האמור בסעיף 99, קצבת שאירים תשולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, והתשלום הראשון יהיה בעד החודש שבו נולדה העילה לקצבה. על אף האמור בסעיף 99, קצבת שאירים תשולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, והתשלום הראשון יהיה בעד החודש שבו נולדה העילה לקצבה. על אף האמור בסעיף 99, קצבת שאירים תשולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, והתשלום הראשון יהיה בעד החודש שבו נולדה העילה לקצבה. חובת סיוע 101. (א) הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה, ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 103 (בחוק זה – מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות או למנוע את מימושן. (א) הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה, ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 103 (בחוק זה – מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות או למנוע את מימושן. (א) הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה, ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 103 (בחוק זה – מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות או למנוע את מימושן. (א) הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה, ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 103 (בחוק זה – מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות או למנוע את מימושן. (ב) עבר הזכאי לקצבה לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה – כולה או מקצתה. (ב) עבר הזכאי לקצבה לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה – כולה או מקצתה. (ב) עבר הזכאי לקצבה לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה – כולה או מקצתה. (ב) עבר הזכאי לקצבה לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה – כולה או מקצתה. (ג) שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל. (ג) שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל. (ג) שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל. (ג) שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל. קיזוז 102. (א) בכפוף להוראות סעיף 97(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז לפי כל דין ולפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור. (א) בכפוף להוראות סעיף 97(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז לפי כל דין ולפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור. (א) בכפוף להוראות סעיף 97(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז לפי כל דין ולפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור. (א) בכפוף להוראות סעיף 97(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז לפי כל דין ולפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור. (ב) הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף. (ב) הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף. (ב) הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף. (ב) הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף. מימון 103. (א) המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, וכן לכיסוי תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה מוות. (א) המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, וכן לכיסוי תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה מוות. (א) המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, וכן לכיסוי תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה מוות. (א) המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, וכן לכיסוי תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה מוות. (ב) רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה השר מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה, שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה או הזכאים למענק הוני למקרה מוות. (ב) רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה השר מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה, שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה או הזכאים למענק הוני למקרה מוות. (ב) רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה השר מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה, שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה או הזכאים למענק הוני למקרה מוות. (ב) רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה השר מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה, שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה או הזכאים למענק הוני למקרה מוות. (ג) הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי השר. (ג) הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי השר. (ג) הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי השר. (ג) הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי השר. (ד) הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול לעניין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה – תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 95, בשינויים המחויבים לפי העניין; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בעניין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה. (ד) הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול לעניין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה – תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 95, בשינויים המחויבים לפי העניין; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בעניין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה. (ד) הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול לעניין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה – תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 95, בשינויים המחויבים לפי העניין; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בעניין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה. (ד) הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול לעניין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה – תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 95, בשינויים המחויבים לפי העניין; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בעניין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה. מענק הוני למקרה מוות 104. (א) נוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לבני משפחתו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע השר (בחוק זה – מענק הוני למקרה מוות). לעניין זה, "בן משפחה" – כל אחד מאלה: (א) נוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לבני משפחתו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע השר (בחוק זה – מענק הוני למקרה מוות). לעניין זה, "בן משפחה" – כל אחד מאלה: (א) נוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לבני משפחתו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע השר (בחוק זה – מענק הוני למקרה מוות). לעניין זה, "בן משפחה" – כל אחד מאלה: (א) נוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לבני משפחתו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע השר (בחוק זה – מענק הוני למקרה מוות). לעניין זה, "בן משפחה" – כל אחד מאלה: (1) בן זוג, כמשמעותו בסעיף 21(1) לחוק שירות הקבע; (1) בן זוג, כמשמעותו בסעיף 21(1) לחוק שירות הקבע; (1) בן זוג, כמשמעותו בסעיף 21(1) לחוק שירות הקבע; (2) הורה; (2) הורה; (2) הורה; (3) ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ; (3) ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ; (3) ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ; (4) אדם אחר שהממונה מצא, על פי הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף זה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם. (4) אדם אחר שהממונה מצא, על פי הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף זה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם. (4) אדם אחר שהממונה מצא, על פי הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף זה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם. (ב) (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – "בן משפחה" – בן זוג, הורה, או ילד כמשמעותו בסעיף קטן (א)(3) של חייל מילואים שנספה; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, או ילד כמשמעותו בסעיף קטן (א)(3) של חייל מילואים שנספה; "המועד הקובע" – מועד פרסומו של חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 4), התשע"ב–2011; "המועד הקובע" – מועד פרסומו של חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 4), התשע"ב–2011; "התקופה המזכה" – התקופה שמיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) עד יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998); "התקופה המזכה" – התקופה שמיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) עד יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998); (2) הותיר אחריו חייל מילואים שנספה, שמתקיים לגביו אחד מאלה, בן משפחה במועד פטירתו, ישלם הממונה לבן המשפחה של החייל, על פי בקשה בכתב שיגיש לממונה, מענק בסכום של 100,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – מענק הוני), בהתאם להוראות סעיף קטן זה: (2) הותיר אחריו חייל מילואים שנספה, שמתקיים לגביו אחד מאלה, בן משפחה במועד פטירתו, ישלם הממונה לבן המשפחה של החייל, על פי בקשה בכתב שיגיש לממונה, מענק בסכום של 100,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – מענק הוני), בהתאם להוראות סעיף קטן זה: (2) הותיר אחריו חייל מילואים שנספה, שמתקיים לגביו אחד מאלה, בן משפחה במועד פטירתו, ישלם הממונה לבן המשפחה של החייל, על פי בקשה בכתב שיגיש לממונה, מענק בסכום של 100,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – מענק הוני), בהתאם להוראות סעיף קטן זה: (א) הוא נספה בתקופה המזכה; (א) הוא נספה בתקופה המזכה; (ב) הוא חייל מילואים נכה שנפגע בתקופה המזכה ונפטר לאחריה. (ב) הוא חייל מילואים נכה שנפגע בתקופה המזכה ונפטר לאחריה. (3) בקשה לקבלת מענק הוני תוגש לממונה לא יאוחר מתום שנתיים מיום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012) או ממועד פטירתו של החייל, לפי המאוחר; הממונה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הבקשה בתקופה שיקבע; לא יזדקק הממונה לבקשה לקבלת מענק הוני שהוגשה לאחר שחלפה התקופה כאמור. (3) בקשה לקבלת מענק הוני תוגש לממונה לא יאוחר מתום שנתיים מיום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012) או ממועד פטירתו של החייל, לפי המאוחר; הממונה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הבקשה בתקופה שיקבע; לא יזדקק הממונה לבקשה לקבלת מענק הוני שהוגשה לאחר שחלפה התקופה כאמור. (3) בקשה לקבלת מענק הוני תוגש לממונה לא יאוחר מתום שנתיים מיום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012) או ממועד פטירתו של החייל, לפי המאוחר; הממונה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הבקשה בתקופה שיקבע; לא יזדקק הממונה לבקשה לקבלת מענק הוני שהוגשה לאחר שחלפה התקופה כאמור. (4) מענק הוני ישולם לבן המשפחה של חייל מילואים שנספה, כמפורט להלן, לפי העניין: (4) מענק הוני ישולם לבן המשפחה של חייל מילואים שנספה, כמפורט להלן, לפי העניין: (4) מענק הוני ישולם לבן המשפחה של חייל מילואים שנספה, כמפורט להלן, לפי העניין: (א) הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, בן זוג – ישולם המענק לבן הזוג בלבד; לא הותיר אחריו החייל בן זוג, או שבן הזוג נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, להורי החייל בלבד; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, הורים, או שההורים נפטרו לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, לילדו של החייל; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, ילד או שהילד נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – לא ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין. (א) הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, בן זוג – ישולם המענק לבן הזוג בלבד; לא הותיר אחריו החייל בן זוג, או שבן הזוג נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, להורי החייל בלבד; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, הורים, או שההורים נפטרו לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, לילדו של החייל; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, ילד או שהילד נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – לא ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין. (ב) הותיר אחריו החייל יותר מהורה אחד, יותר מבן זוג אחד או יותר מילד אחד – יחלקו ביניהם ההורים, בני הזוג או הילדים, בהתאמה, את המענק בשווה. (ב) הותיר אחריו החייל יותר מהורה אחד, יותר מבן זוג אחד או יותר מילד אחד – יחלקו ביניהם ההורים, בני הזוג או הילדים, בהתאמה, את המענק בשווה. (5) המענק ההוני ישולם לבן המשפחה של חייל המילואים שנספה, כאמור בפסקה (4), באופן הזה: (5) המענק ההוני ישולם לבן המשפחה של חייל המילואים שנספה, כאמור בפסקה (4), באופן הזה: (5) המענק ההוני ישולם לבן המשפחה של חייל המילואים שנספה, כאמור בפסקה (4), באופן הזה: (א) נפטר החייל במועד הקובע או אחריו – ישולם המענק ההוני בתשלום אחד; (א) נפטר החייל במועד הקובע או אחריו – ישולם המענק ההוני בתשלום אחד; (ב) נפטר החייל לפני המועד הקובע – ישולם המענק ההוני בשני תשלומים שווים: התשלום הראשון ישולם בתוך 45 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה כנדרש, והתשלום השני ישולם בתוך שנה מיום הגשת הבקשה כאמור, ואולם לגבי בקשות שהוגשו לממונה כנדרש עד ליום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012), ישולם התשלום השני עד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); הממונה רשאי במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לדחות את מועד תשלום המענק לפי פסקה זו. (ב) נפטר החייל לפני המועד הקובע – ישולם המענק ההוני בשני תשלומים שווים: התשלום הראשון ישולם בתוך 45 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה כנדרש, והתשלום השני ישולם בתוך שנה מיום הגשת הבקשה כאמור, ואולם לגבי בקשות שהוגשו לממונה כנדרש עד ליום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012), ישולם התשלום השני עד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); הממונה רשאי במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לדחות את מועד תשלום המענק לפי פסקה זו. (6) המענק ההוני ישולם לפי סכומו המעודכן ביום התשלום; סכום המענק ההוני כאמור בפסקה (2), יתעדכן ב-1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), החל ביום כ"א בשבט התשע"ג (1 בפברואר 2013), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (6) המענק ההוני ישולם לפי סכומו המעודכן ביום התשלום; סכום המענק ההוני כאמור בפסקה (2), יתעדכן ב-1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), החל ביום כ"א בשבט התשע"ג (1 בפברואר 2013), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (6) המענק ההוני ישולם לפי סכומו המעודכן ביום התשלום; סכום המענק ההוני כאמור בפסקה (2), יתעדכן ב-1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), החל ביום כ"א בשבט התשע"ג (1 בפברואר 2013), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (7) שולם מענק בשל פטירת חייל מילואים, מכוח ההסדר שהורה עליו השר לתשלום מענק למשפחות חיילי מילואים אנשי צוות אוויר שנספו, לא ישולם מענק לפי הוראות סעיף קטן זה בשל פטירת אותו חייל. (7) שולם מענק בשל פטירת חייל מילואים, מכוח ההסדר שהורה עליו השר לתשלום מענק למשפחות חיילי מילואים אנשי צוות אוויר שנספו, לא ישולם מענק לפי הוראות סעיף קטן זה בשל פטירת אותו חייל. (7) שולם מענק בשל פטירת חייל מילואים, מכוח ההסדר שהורה עליו השר לתשלום מענק למשפחות חיילי מילואים אנשי צוות אוויר שנספו, לא ישולם מענק לפי הוראות סעיף קטן זה בשל פטירת אותו חייל. (8) הזכות לקבלת מענק הוני לפי סעיף קטן זה היא אישית ואינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לעיקול או להורשה, בכל דרך שהיא. (8) הזכות לקבלת מענק הוני לפי סעיף קטן זה היא אישית ואינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לעיקול או להורשה, בכל דרך שהיא. (8) הזכות לקבלת מענק הוני לפי סעיף קטן זה היא אישית ואינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לעיקול או להורשה, בכל דרך שהיא. הוראות מעבר 105. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – "זכאי לפי פוליסה" – חייל מילואים זכאי או שאיר זכאי שהוכרו ככאלה לאחר פרסומו של חוק זה אשר התחילו לקבל זכויות כספיות ערב תחילתו של חוק זה וכל עוד הם מקבלים זכויות כספיות; "זכאי לפי פוליסה" – חייל מילואים זכאי או שאיר זכאי שהוכרו ככאלה לאחר פרסומו של חוק זה אשר התחילו לקבל זכויות כספיות ערב תחילתו של חוק זה וכל עוד הם מקבלים זכויות כספיות; "זכאי לפי פוליסה" – חייל מילואים זכאי או שאיר זכאי שהוכרו ככאלה לאחר פרסומו של חוק זה אשר התחילו לקבל זכויות כספיות ערב תחילתו של חוק זה וכל עוד הם מקבלים זכויות כספיות; "זכויות כספיות" – תגמולי ביטוח חיים (סיכון) בסכום הוני ותגמולי ביטוח קצבת שאירים בשל מקרה מוות שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, או תגמולי ביטוח אבדן כושר עבודה בשל מקרה ביטוח שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, והכל לעניין פוליסות ביטוח שרכשה המדינה. "זכויות כספיות" – תגמולי ביטוח חיים (סיכון) בסכום הוני ותגמולי ביטוח קצבת שאירים בשל מקרה מוות שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, או תגמולי ביטוח אבדן כושר עבודה בשל מקרה ביטוח שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, והכל לעניין פוליסות ביטוח שרכשה המדינה. "זכויות כספיות" – תגמולי ביטוח חיים (סיכון) בסכום הוני ותגמולי ביטוח קצבת שאירים בשל מקרה מוות שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, או תגמולי ביטוח אבדן כושר עבודה בשל מקרה ביטוח שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, והכל לעניין פוליסות ביטוח שרכשה המדינה. (ב) לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 95. (ב) לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 95. (ב) לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 95. (ב) לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 95. תחולה 106. פרק זה, למעט סעיף 86(ב), יחול, בכפוף להוראות סעיף 105, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי העניין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) או לאחריו. פרק זה, למעט סעיף 86(ב), יחול, בכפוף להוראות סעיף 105, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי העניין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) או לאחריו. פרק זה, למעט סעיף 86(ב), יחול, בכפוף להוראות סעיף 105, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי העניין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) או לאחריו. פרק זה, למעט סעיף 86(ב), יחול, בכפוף להוראות סעיף 105, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי העניין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) או לאחריו. פרק י': הוראות שונות פרק י': הוראות שונות פרק י': הוראות שונות פרק י': הוראות שונות זמן השירות במילואים לנעדר מן השירות 107. (א) חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור — לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, "קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי. (א) חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור — לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, "קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי. (א) חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור — לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, "קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי. (א) חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור — לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, "קצין שיפוט בכיר" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי. (ב) לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם – (ב) לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם – (ב) לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם – (ב) לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם – (1) נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל; (1) נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל; (1) נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל; (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי; (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי; (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי; (3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' בפרק ו' לחוק העונשין. (3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' בפרק ו' לחוק העונשין. (3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' בפרק ו' לחוק העונשין. זכויות מבצעים 108. (א) לעניין ביצוע של חייל מילואים שנעשה במהלך שירותו ועקב אותו שירותו, יהיו זכויות המבצע ב-15 השנים הראשונות שלאחר הביצוע נתונות למדינה, וב-35 השנים שלאחר מכן – לחייל המילואים. (א) לעניין ביצוע של חייל מילואים שנעשה במהלך שירותו ועקב אותו שירותו, יהיו זכויות המבצע ב-15 השנים הראשונות שלאחר הביצוע נתונות למדינה, וב-35 השנים שלאחר מכן – לחייל המילואים. (א) לעניין ביצוע של חייל מילואים שנעשה במהלך שירותו ועקב אותו שירותו, יהיו זכויות המבצע ב-15 השנים הראשונות שלאחר הביצוע נתונות למדינה, וב-35 השנים שלאחר מכן – לחייל המילואים. (א) לעניין ביצוע של חייל מילואים שנעשה במהלך שירותו ועקב אותו שירותו, יהיו זכויות המבצע ב-15 השנים הראשונות שלאחר הביצוע נתונות למדינה, וב-35 השנים שלאחר מכן – לחייל המילואים. (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – "ביצוע", "מבצע" – כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984; "ביצוע", "מבצע" – כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984; "ביצוע", "מבצע" – כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984; "זכויות המבצע" – הזכויות הנתונות למבצע לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984. "זכויות המבצע" – הזכויות הנתונות למבצע לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984. "זכויות המבצע" – הזכויות הנתונות למבצע לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984. הטלת חובות שלא בזמן השירות 109. השר רשאי, באישור הוועדה, להטיל בתקנות חובות על חיילי מילואים שעה שאינם בשירות, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר לחיילי מילואים כאמור. השר רשאי, באישור הוועדה, להטיל בתקנות חובות על חיילי מילואים שעה שאינם בשירות, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר לחיילי מילואים כאמור. השר רשאי, באישור הוועדה, להטיל בתקנות חובות על חיילי מילואים שעה שאינם בשירות, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר לחיילי מילואים כאמור. השר רשאי, באישור הוועדה, להטיל בתקנות חובות על חיילי מילואים שעה שאינם בשירות, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר לחיילי מילואים כאמור. אצילת סמכויות 110. השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי סעיפים 20(ג) עד (ה), 21 ו-23; הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי סעיפים 20(ג) עד (ה), 21 ו-23; הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי סעיפים 20(ג) עד (ה), 21 ו-23; הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי סעיפים 20(ג) עד (ה), 21 ו-23; הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. עונשין 111. חייל מילואים העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: חייל מילואים העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: חייל מילואים העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: חייל מילואים העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (1) לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 21; (1) לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 21; (1) לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 21; (1) לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 21; (2) יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 13. (2) יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 13. (2) יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 13. (2) יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 13. דין צווים 112. (א) צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב), יכול להיות אישי, כללי או לסוג מסוים, ואין חובה לפרסמו ברשומות; צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב) יכול להיות כללי או לסוג מסוים. (א) צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב), יכול להיות אישי, כללי או לסוג מסוים, ואין חובה לפרסמו ברשומות; צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב) יכול להיות כללי או לסוג מסוים. (א) צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב), יכול להיות אישי, כללי או לסוג מסוים, ואין חובה לפרסמו ברשומות; צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב) יכול להיות כללי או לסוג מסוים. (א) צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב), יכול להיות אישי, כללי או לסוג מסוים, ואין חובה לפרסמו ברשומות; צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב) יכול להיות כללי או לסוג מסוים. (ב) סעיפים 63 ו-71(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה. (ב) סעיפים 63 ו-71(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה. (ב) סעיפים 63 ו-71(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה. (ב) סעיפים 63 ו-71(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה. שמירת דינים 113. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לשירות ביטחון, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר העוסק בשירות מילואים, לרבות חוק השיפוט הצבאי, חוקי השיקום וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לשירות ביטחון, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר העוסק בשירות מילואים, לרבות חוק השיפוט הצבאי, חוקי השיקום וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לשירות ביטחון, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר העוסק בשירות מילואים, לרבות חוק השיפוט הצבאי, חוקי השיקום וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לשירות ביטחון, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר העוסק בשירות מילואים, לרבות חוק השיפוט הצבאי, חוקי השיקום וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. דיווח לוועדה 114. (א) השר יגיש לוועדה – (א) השר יגיש לוועדה – (א) השר יגיש לוועדה – (א) השר יגיש לוועדה – (1) בתחילת כל שנה דין וחשבון על התגמולים שחולקו לחיילי מילואים בשנה הקודמת מכוח סעיפים 24 ו-25; (1) בתחילת כל שנה דין וחשבון על התגמולים שחולקו לחיילי מילואים בשנה הקודמת מכוח סעיפים 24 ו-25; (1) בתחילת כל שנה דין וחשבון על התגמולים שחולקו לחיילי מילואים בשנה הקודמת מכוח סעיפים 24 ו-25; (2) לקראת סוף שנה דין וחשבון ובו נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים בשנה הבאה, הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים בשנה הבאה וניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תוכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים שבוצעו בפועל באותה שנה. (2) לקראת סוף שנה דין וחשבון ובו נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים בשנה הבאה, הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים בשנה הבאה וניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תוכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים שבוצעו בפועל באותה שנה. (2) לקראת סוף שנה דין וחשבון ובו נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים בשנה הבאה, הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים בשנה הבאה וניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תוכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים שבוצעו בפועל באותה שנה. (ב) הוועדה תקיים מדי שישה חודשים דיון בעניינים המוסדרים בחוק זה, בהשתתפות השר והרמטכ"ל. (ב) הוועדה תקיים מדי שישה חודשים דיון בעניינים המוסדרים בחוק זה, בהשתתפות השר והרמטכ"ל. (ב) הוועדה תקיים מדי שישה חודשים דיון בעניינים המוסדרים בחוק זה, בהשתתפות השר והרמטכ"ל. (ב) הוועדה תקיים מדי שישה חודשים דיון בעניינים המוסדרים בחוק זה, בהשתתפות השר והרמטכ"ל. פרסום באינטרנט 115. (א) ראש אגף כוח אדם בצה"ל יפרסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל את תוכנם של כל החיקוקים, פקודות הצבא והכללים שעניינם שירות מילואים, בעברית, בערבית וברוסית, לרבות – (א) ראש אגף כוח אדם בצה"ל יפרסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל את תוכנם של כל החיקוקים, פקודות הצבא והכללים שעניינם שירות מילואים, בעברית, בערבית וברוסית, לרבות – (א) ראש אגף כוח אדם בצה"ל יפרסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל את תוכנם של כל החיקוקים, פקודות הצבא והכללים שעניינם שירות מילואים, בעברית, בערבית וברוסית, לרבות – (א) ראש אגף כוח אדם בצה"ל יפרסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל את תוכנם של כל החיקוקים, פקודות הצבא והכללים שעניינם שירות מילואים, בעברית, בערבית וברוסית, לרבות – (1) זכויות וחובות של חייל מילואים בשירות מילואים; (1) זכויות וחובות של חייל מילואים בשירות מילואים; (1) זכויות וחובות של חייל מילואים בשירות מילואים; (2) מתן הודעה מראש על הקריאה לשירות מילואים; (2) מתן הודעה מראש על הקריאה לשירות מילואים; (2) מתן הודעה מראש על הקריאה לשירות מילואים; (3) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה; (3) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה; (3) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה; (4) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו ודרכי ביצוע התשלום; (4) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו ודרכי ביצוע התשלום; (4) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו ודרכי ביצוע התשלום; (5) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו, דרכי ביצוע התשלום והליכי בקרה ובירור לגביהם; (5) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו, דרכי ביצוע התשלום והליכי בקרה ובירור לגביהם; (5) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו, דרכי ביצוע התשלום והליכי בקרה ובירור לגביהם; (6) תנאי הזכאות לתגמול לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי. (6) תנאי הזכאות לתגמול לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי. (6) תנאי הזכאות לתגמול לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי. (ב) אתר אינטרנט כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף, בהתאם לשינויים בחיקוקים, בפקודות הצבא או בכללים, לפי העניין. (ב) אתר אינטרנט כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף, בהתאם לשינויים בחיקוקים, בפקודות הצבא או בכללים, לפי העניין. (ב) אתר אינטרנט כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף, בהתאם לשינויים בחיקוקים, בפקודות הצבא או בכללים, לפי העניין. (ב) אתר אינטרנט כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף, בהתאם לשינויים בחיקוקים, בפקודות הצבא או בכללים, לפי העניין. (ג) בצו קריאה לשירות מילואים תצוין כתובת אתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). (ג) בצו קריאה לשירות מילואים תצוין כתובת אתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). (ג) בצו קריאה לשירות מילואים תצוין כתובת אתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). (ג) בצו קריאה לשירות מילואים תצוין כתובת אתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). ביצוע ותקנות 116. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ככל שלא נקבע בחוק זה שר אחר שממונה על התקנתן. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ככל שלא נקבע בחוק זה שר אחר שממונה על התקנתן. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ככל שלא נקבע בחוק זה שר אחר שממונה על התקנתן. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ככל שלא נקבע בחוק זה שר אחר שממונה על התקנתן. (ב) תקנות לעניין פרק ח' יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה. (ב) תקנות לעניין פרק ח' יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה. (ב) תקנות לעניין פרק ח' יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה. (ב) תקנות לעניין פרק ח' יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי סימן א' בפרק ז' יותקנו על ידי שר הכלכלה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי סימן א' בפרק ז' יותקנו על ידי שר הכלכלה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי סימן א' בפרק ז' יותקנו על ידי שר הכלכלה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי סימן א' בפרק ז' יותקנו על ידי שר הכלכלה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות סדרי דין בהליכים לפי סימן ג' בפרק ז' יותקנו על ידי שר המשפטים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות סדרי דין בהליכים לפי סימן ג' בפרק ז' יותקנו על ידי שר המשפטים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות סדרי דין בהליכים לפי סימן ג' בפרק ז' יותקנו על ידי שר המשפטים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות סדרי דין בהליכים לפי סימן ג' בפרק ז' יותקנו על ידי שר המשפטים. חובת התקנת תקנות 117. תקנות ראשונות לפי ההגדרה "משרת מילואים פעיל" ולפי סעיפים 33, 37, 38, 40, 45 ו-65 יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי ההגדרה "משרת מילואים פעיל" ולפי סעיפים 33, 37, 38, 40, 45 ו-65 יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי ההגדרה "משרת מילואים פעיל" ולפי סעיפים 33, 37, 38, 40, 45 ו-65 יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי ההגדרה "משרת מילואים פעיל" ולפי סעיפים 33, 37, 38, 40, 45 ו-65 יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. הוראות מעבר 118. חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו נקרא לשירות מילואים לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו. חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו נקרא לשירות מילואים לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו. חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו נקרא לשירות מילואים לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו. חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו נקרא לשירות מילואים לפי חוק זה, והוראות חוק זה יחולו עליו. פרק י"א: ביטול חוקים ותיקונים עקיפים פרק י"א: ביטול חוקים ותיקונים עקיפים פרק י"א: ביטול חוקים ותיקונים עקיפים פרק י"א: ביטול חוקים ותיקונים עקיפים ביטול חוקים 119. החוקים המפורטים להלן – בטלים: החוקים המפורטים להלן – בטלים: החוקים המפורטים להלן – בטלים: החוקים המפורטים להלן – בטלים: (1) חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008; (1) חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008; (1) חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008; (1) חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008; (2) חוק הארכת מועדים, התשל"ה–1974; (2) חוק הארכת מועדים, התשל"ה–1974; (2) חוק הארכת מועדים, התשל"ה–1974; (2) חוק הארכת מועדים, התשל"ה–1974; (3) חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. (3) חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. (3) חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. (3) חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. תיקון חוק שירות ביטחון 120. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (1) בסעיף 1 – (א) במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: (א) במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: (א) במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: ""חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025;"; ""חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025;"; (ב) בהגדרה "יוצא צבא", במקום "לפי סעיף 36א" יבוא "לפי סעיף 19 לחוק שירות המילואים"; (ב) בהגדרה "יוצא צבא", במקום "לפי סעיף 36א" יבוא "לפי סעיף 19 לחוק שירות המילואים"; (ב) בהגדרה "יוצא צבא", במקום "לפי סעיף 36א" יבוא "לפי סעיף 19 לחוק שירות המילואים"; (2) בסעיף 36(2), במקום "לתקופה מסוימת או לחלוטין" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק שירות המילואים"; (2) בסעיף 36(2), במקום "לתקופה מסוימת או לחלוטין" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק שירות המילואים"; (2) בסעיף 36(2), במקום "לתקופה מסוימת או לחלוטין" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק שירות המילואים"; (2) בסעיף 36(2), במקום "לתקופה מסוימת או לחלוטין" יבוא "בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק שירות המילואים"; (3) במקום סעיף 36א יבוא: (3) במקום סעיף 36א יבוא: (3) במקום סעיף 36א יבוא: (3) במקום סעיף 36א יבוא: "פטור מחמת גיל 36א. יוצא צבא שמלאו לו ארבעים שנים ויוצא צבא שהוא קצין שמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיו פטורים מחובת שירות ביטחון, בכפוף להוראות סעיף 19 לחוק שירות המילואים."; (4) בסעיף 39(א), במקום "ביטחון" יבוא "סדיר". (4) בסעיף 39(א), במקום "ביטחון" יבוא "סדיר". (4) בסעיף 39(א), במקום "ביטחון" יבוא "סדיר". (4) בסעיף 39(א), במקום "ביטחון" יבוא "סדיר". תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) 121. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט—1949‏ – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט—1949‏ – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט—1949‏ – בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט—1949‏ – (1) בסעיף 21(ג)(2), המילים "ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לפי הגבוה מהם" – יימחקו; (1) בסעיף 21(ג)(2), המילים "ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לפי הגבוה מהם" – יימחקו; (1) בסעיף 21(ג)(2), המילים "ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לפי הגבוה מהם" – יימחקו; (1) בסעיף 21(ג)(2), המילים "ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לפי הגבוה מהם" – יימחקו; (2) בסעיף 23(ב1), המילים "ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) – גם ועדת התעסוקה" – יימחקו; (2) בסעיף 23(ב1), המילים "ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) – גם ועדת התעסוקה" – יימחקו; (2) בסעיף 23(ב1), המילים "ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) – גם ועדת התעסוקה" – יימחקו; (2) בסעיף 23(ב1), המילים "ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) – גם ועדת התעסוקה" – יימחקו; (3) סעיפים 41א עד 41ג וסעיף 45א – בטלים. (3) סעיפים 41א עד 41ג וסעיף 45א – בטלים. (3) סעיפים 41א עד 41ג וסעיף 45א – בטלים. (3) סעיפים 41א עד 41ג וסעיף 45א – בטלים. תיקון חוק הבחירות לכנסת 122. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 56, סעיף קטן (ד) – בטל. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 56, סעיף קטן (ד) – בטל. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 56, סעיף קטן (ד) – בטל. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 56, סעיף קטן (ד) – בטל. תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה 123. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 – בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 – בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 – בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988 – (1) בסעיף 2(א) – (1) בסעיף 2(א) – (1) בסעיף 2(א) – (1) בסעיף 2(א) – (א) ברישה, המילים "או שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "או שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "או שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו" – יימחקו; (ב) הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק; (ב) הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק; (ב) הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק; (2) בתוספת – (2) בתוספת – (2) בתוספת – (2) בתוספת – (א) בפרט 5, במקום "סעיפים 41, 41א, 41א2 ו-41ב" יבוא "סעיף 41"; (א) בפרט 5, במקום "סעיפים 41, 41א, 41א2 ו-41ב" יבוא "סעיף 41"; (א) בפרט 5, במקום "סעיפים 41, 41א, 41א2 ו-41ב" יבוא "סעיף 41"; (ב) בסופה יבוא: (ב) בסופה יבוא: (ב) בסופה יבוא: "12. סימן א' וסעיפים 62, 64 ו-66 בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "12. סימן א' וסעיפים 62, 64 ו-66 בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". תיקון חוק בית הדין לעבודה 124. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: "פרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "פרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "פרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "פרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". תיקון חוק העבירות המינהליות 125. בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסופה יבוא: בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסופה יבוא: בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסופה יבוא: בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסופה יבוא: "סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". "סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 126. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 14 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 14 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 14 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 14 – (1) בסעיף קטן (ד)(2), פסקה (ו) – תימחק; (1) בסעיף קטן (ד)(2), פסקה (ו) – תימחק; (1) בסעיף קטן (ד)(2), פסקה (ו) – תימחק; (1) בסעיף קטן (ד)(2), פסקה (ו) – תימחק; (2) בסעיף קטן (ז), במקום "סעיף 351(יא)(2ג)" יבוא "סעיפים 350(א)(10) או 351(יא)(2ג)". (2) בסעיף קטן (ז), במקום "סעיף 351(יא)(2ג)" יבוא "סעיפים 350(א)(10) או 351(יא)(2ג)". (2) בסעיף קטן (ז), במקום "סעיף 351(יא)(2ג)" יבוא "סעיפים 350(א)(10) או 351(יא)(2ג)". (2) בסעיף קטן (ז), במקום "סעיף 351(יא)(2ג)" יבוא "סעיפים 350(א)(10) או 351(יא)(2ג)". תיקון חוק הביטוח הלאומי 127. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – (1) בסעיף 270, בהגדרה "התגמול המזערי", במקום "68%" יבוא "95%"; (1) בסעיף 270, בהגדרה "התגמול המזערי", במקום "68%" יבוא "95%"; (1) בסעיף 270, בהגדרה "התגמול המזערי", במקום "68%" יבוא "95%"; (1) בסעיף 270, בהגדרה "התגמול המזערי", במקום "68%" יבוא "95%"; (2) בסעיף 273, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (2) בסעיף 273, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (2) בסעיף 273, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (2) בסעיף 273, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) (1) שכר העבודה הרגיל לעובד לעניין סעיף 272, הוא סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה), חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; (1) שכר העבודה הרגיל לעובד לעניין סעיף 272, הוא סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה), חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; (2) ההכנסה הממוצעת ולעובד עצמאי לעניין סעיף 272 היא ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה בשנתיים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, לפי הגבוה מביניהן; (2) ההכנסה הממוצעת ולעובד עצמאי לעניין סעיף 272 היא ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה בשנתיים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, לפי הגבוה מביניהן; (3) סכום ההכנסה המתקבל כאמור בפסקה (1) או (2) יחולק ב-90."; (3) סכום ההכנסה המתקבל כאמור בפסקה (1) או (2) יחולק ב-90."; (3) בסעיף 350(א) – (3) בסעיף 350(א) – (3) בסעיף 350(א) – (3) בסעיף 350(א) – (א) בפסקה (1), המילים "או פרק י"ב" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "או פרק י"ב" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "או פרק י"ב" – יימחקו; (ב) בסופו יבוא: (ב) בסופו יבוא: (ב) בסופו יבוא: "(10) תגמול לפי פרק י"ב". "(10) תגמול לפי פרק י"ב". תיקון חוק תובענות ייצוגיות 128. בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בפרט 8(1), בסופו יבוא "או לפי סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בפרט 8(1), בסופו יבוא "או לפי סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בפרט 8(1), בסופו יבוא "או לפי סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בפרט 8(1), בסופו יבוא "או לפי סימן א' בפרק ז' לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 129. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', בפרט (14), במקום "סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949" יבוא "סעיף 62(ב) לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', בפרט (14), במקום "סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949" יבוא "סעיף 62(ב) לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', בפרט (14), במקום "סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949" יבוא "סעיף 62(ב) לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', בפרט (14), במקום "סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949" יבוא "סעיף 62(ב) לחוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025". תיקון חוק שירות עבודה בשעת חירום 130. בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 – בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 – בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 – בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 – (1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: (1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: (1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: (1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא: ""חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025;"; ""חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025;"; ""חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025;"; (2) בסעיף 24 – (2) בסעיף 24 – (2) בסעיף 24 – (2) בסעיף 24 – (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו פסקה (3) – תימחק; (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו פסקה (3) – תימחק; (א) האמור בו יסומן "(א)", ובו פסקה (3) – תימחק; (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) לעניין חוק שירות המילואים, דין שירות עבודה של מגויס-חוץ כדין שירות מילואים כהגדרתו בחוק האמור, לעניין איסור הפיטורים, וכן לעניין רציפות העבודה". "(ב) לעניין חוק שירות המילואים, דין שירות עבודה של מגויס-חוץ כדין שירות מילואים כהגדרתו בחוק האמור, לעניין איסור הפיטורים, וכן לעניין רציפות העבודה". תוספת תוספת תוספת תוספת (סעיף 93(ד)(1)) (סעיף 93(ד)(1)) (סעיף 93(ד)(1)) (סעיף 93(ד)(1)) 1. ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לעניין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ-15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים כאמור; 1. ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לעניין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ-15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים כאמור; 1. ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לעניין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ-15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים כאמור; 1. ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לעניין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ-15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים כאמור; לעניין תוספת זו, "חברת הביטוח" – חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א–2001, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; לעניין תוספת זו, "חברת הביטוח" – חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א–2001, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; לעניין תוספת זו, "חברת הביטוח" – חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א–2001, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; לעניין תוספת זו, "חברת הביטוח" – חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א–2001, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; 2. רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 93(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה; 2. רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 93(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה; 2. רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 93(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה; 2. רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 93(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה; 3. השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה. 3. השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה. 3. השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה. 3. השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה.