הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2226911 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת אפרת רייטן מרום ______________________________________________ פ/5690/25 הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025 דברי הסבר חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1969, נחקק בשנת 1969. עיון בפרוטוקולים מאותה תקופה מלמד שהמחוקק סבר כי ועדת חקירה ממלכתית היא כלי יעיל להביא לחקר האמת ולהרגעת הרוחות. כך אמר אז חבר הכנסת והשר לשעבר מרדכי בן-פורת: "איני רואה בהקמת ועדת חקירה עבודה לבטלה ואיני סבור שצריך למנותן רק בענינים בעלי חשיבות עליונה... דבר זה יש בו כדי לשקיט את הרוחות" (פרוטוקול מס' 203 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (ה' בתמוז התשכ"ח – 1.7.1968)). חבר הכנסת לשעבר יצחק רפאל אמר בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 3 ביולי 1968 ש–"לא רצוי שהממשלה תמנה את החברים, כי יכול להיות שהממשלה היא צד בענין, ולא כדאי שהיא תעמיד את עצמה בפני הציבור כאילו היא כבר מראש מינתה את הפוסקים והשופטים". מאז ועד היום, 20 ועדות חקירה ממלכתיות הוקמו בישראל. אחת מהן, היא ועדת ארגנט שהוקמה בעקבות מלחמת יום כיפור. להקמת ועדת אגרנט קדם דיון סוער – הן פנים-מפלגתי בתוך מפלגתה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, המערך, והן בין הקואליציה לאופוזיציה בראשות מנחם בגין והליכוד, שדרש שבראש הוועדה יישב שופט בית-המשפט העליון ושהוועדה תהיה שקופה לציבור. יצחק רבין, שהיה אז חבר כנסת מטעם המערך, עמד על כך שהמטרה העיקרית בוועדת חקירה ממלכתית היא לא חיפוש אשמים, אלא הפקת לקחים ולמידה לעתיד – "הכרחי לקיים חקירה והפקת לקחים במלוא הכנות והאכזריות! [...] אני רוצה להדגיש: אין כוונתי ל'ציד מכשפות' נגד אישים, אלא לבדיקה מדוקדקת, באיזו מידה ההנחות הצבאיות והמדיניות שעמדו ביסוד תפיסתנו עד מלחמת יום כיפור, היו נכונות" (מתוך ריאיון לרפאל בשן בידיעות אחרונות (28.10.1973)). במסגרת הדיונים הובאו לאישורה של הממשלה שלוש הצעות שונות להקמת ועדה לחקר מחדלי יום כיפור; ועדת חקירה פרלמנטרית (המורכבת מחברי כנסת), ועדת חקירה ציבורית (שחבריה ימונו על ידי הממשלה) או ועדת חקירה ממלכתית (שחבריה ימונו על ידי שופט בית המשפט העליון). לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, החליטה ראש הממשלה דאז גולדה מאיר להמליץ לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. מאיר הבינה את החשיבות הרבה בלקיחת אחריות ובהתעלמות משיקולים פוליטיים צרים: "אם יש דברים שהיו לא בסדר, צריך לאומרם בכל גילוי-הלב ולתקנם. אם יש אנשים שלא היו בסדר, גם את זה צריך לומר. אנשים תמימים וישרים, ללא כל חשבון פוליטי, מתהלכים פצועים ולהם אנו חייבים את החקירה. צריכים למצוא את הדרך שזה ייעשה. לא מתוך חשבונות פוליטיים פנימיים, אלא לגופו של עניין, ולא על ידי פורום פוליטי" (צוטט מישיבת סיעת המערך בכתבה של שלמה נקדימון בידיעות אחרונות (14.11.1973)). בימים אלה, בעקבות האסון הנורא של מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס נגד מדינת ישראל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מפלגת השלטון מעלה הצעות שונות לסוגי ועדות שיחקרו את מחדלי 7 באוקטובר, חלף ועדת חקירה ממלכתית. חלופות אלה רובן ככולן אינן מתכתבות עם רוח העקרונות הממלכתיים והעצמאיים של ועדת חקירה על פי דין. לא זו אף זו, אזרחי מדינת ישראל ברוב גדול ומובהק מבקשים שתקום ועדת חקירה ממלכתית. בני משפחות שכולות דורשות, נאבקות ונלחמות למען הקמתה כבר חודשים ארוכים, בהן "מועצת אוקטובר" שמורכבת ממשפחות רבות שאיבדו את יקיריהן בעקבות השבת השחורה. אנו כנבחרי הציבור סבורים כי זהו הדבר הנכון והראוי שעל הכנסת לעשות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת אורית פרקש הכהן (פ/4620/25; הוסרה מסדר היום ביום י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024)) ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/4668/25). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4618/25; הוסרה מסדר היום ביום י"א בתמוז התשפ"ד (17 ביולי 2024)). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התשפ"ה (31.03.2025) הקמת ועדת חקירה 1. מוקמת בזאת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והנסיבות שהובילו אליהם. הרכב הוועדה 2. נשיא בית המשפט העליון ימנה את יושב ראש הוועדה ואת שאר חבריה. מנדט הוועדה 3. הוועדה תבדוק את כל העובדות והגורמים שקדמו והובילו למתקפת הפתע הרצחנית על מדינת ישראל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ובימים שלאחר מכן. פעולת הוועדה 4. הוועדה תפעל על פי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968, בשינויים המחויבים והמפורטים בחוק זה. מועדת תחילת פעילות הוועדה 5. הוועדה תחל פעילותה בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.