הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2025 במרץ31 1857 ב' בניסן התשפ"ה עמוד 714 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2025-), התשפ"ה3 ' הוראת שעה) (תיקון מס- 133 'הנידמה למסהצעת חוק העונשין (תיקון מס הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו714 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ,)3 ' הוראת שעה) (תיקון מס- 133 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 2025-התשפ"ה 1 תיקון סעיף .1 ,, ברישה1 , בסעיף1‏2018- הוראת שעה), התשע"ח- 133 'בחוק העונשין (תיקון מס במקום הסיפה החל במילים "מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "מיום תחילתו של חוק זה - 133 ') לחוק העונשין (תיקון מס1(1 בסעיף 1 סעיף - (להלן2018-הוראת שעה), התשע"ח ,ב(א) לחוק העונשין51 הוראת השעה), המתקן את סעיף החוק), נקבע כהוראת שעה לתקופה- (להלן1977-התשל"ז )2019 באפריל1( של שנתיים מיום כ"ה באדר ב' התשע"ט תקופת הוראת השעה המקורית), הסדר ולפיו- (להלן תקופת המאסר המרבית שאותה יהיה ניתן לשאת בעבודות שירות, תוארך משישה חודשי מאסר לתשעה חודשי מאסר. בהתאם לכך בית המשפט מוסמך לקבוע כי נאשם שנגזר ,עליו עונש מאסר בפועל שאינו עולה על תשעה חודשים יישא את מאסרו בעבודות שירות. נוסף על כך, בהוראת השעה נקבע שתותאם תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן לכל עובד שירות כהגדרתו עובד שירות) שנגזרו עליו- יא לחוק (להלן51 בסעיף עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, וכן ) להוראת השעה, המוסיף לחוק את סעיף1(3 נקבע בסעיף , מנגנון לקיצור תקופת עבודות השירות לעובד שירות1י51 הנושא עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים שעמד בחובותיו כנדרש. הוראת השעה נחקקה בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינות בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר , ועדת דורנר). במסגרת ההמלצות הוצע, בין השאר- (להלן להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים, תוך שמירה על עקרון ההלימה בין חומרת 'העבירה לעונש שיוטל על העבריין. בהחלטת ממשלה מס ) בעניין "ייעול2016 באוגוסט11( מיום ז' באב התשע"ו1840 מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל", אומצו עיקרי המלצות ועדת דורנר, והוחלט בין השאר "לקבוע בהוראת שעה סמכות לבתי המשפט לפיה ניתן יהיה להמיר עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים בעבודות שירות...". במהלך חקיקת הוראת השעה הובהר כי הכוונה היא ללוות את הוראת השעה במחקר, ועל פי תוצאותיו תתקבל ההחלטה אם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. מטרת המחקר לבחון את השפעת הוראת השעה ואם היא משיגה את התכלית של צמצום השימוש במאסרים קצרים על ידי המרת עונשי מאסר נוספים בעבודות שירות, או שמא התיקון מביא לתוצאות אחרות, כגון הארכת עבודות השירות לתשעה חודשים במקרים שבהם לפני חקיקת הוראת השעה הוטלו עבודות שירות למשך שישה חודשים. המחקר המלווה נערך על ידי מחלקת המחקר של משרד המשפטים וענף המחקר של שירות בתי הסוהר. בשל עיכובים שחלו בהליך הוצאתו לפועל וכן מאחר שלמגפת הקורונה הייתה השפעה על היבטים שונים של התנהלות ההליכים המשפטיים, גזירת הדין, ואפשרות ריצוי עונשי עבודות שירות בתקופה זו, המחקר המלווה היה בשלביו הראשוניים בסמוך לתום תקופת הוראת השעה המקורית. מצב דברים זה הקשה על גיבוש תמונת מצב ברורה בנוגע להשפעת הוראת השעה ואופן השימוש בה על ידי בתי המשפט. על כן, באותה נקודת זמן נמצא כי טרם היה ניתן לעמוד על השפעתה של חקיקת הוראת השעה ולקבוע אם השיגה את מטרתה. בנסיבות אלה הוארכה תקופת 'הוראת השעה בשנתיים נוספות, בחוק העונשין (תיקון מס תקופת- (להלן2021- הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א- 133 ההארכה הראשונה), לצורך השלמת המחקר המלווה וקבלת החלטה, על בסיס הממצאים שייאספו, בשאלה אם יש להפוך את הוראת השעה לקבועה, לבטלה או לתקנה. בסמוך לתום תקופת ההארכה הראשונה, המחקר ,המלווה העלה כי בשנתיים שלאחר חקיקת הוראת השעה תקופת ההטמעה), ניכרה- (להלן2020 עד2019 בשנים מגמה של החמרת ענישה (קרי מספר עובדי השירות שנידונו לתקופות העולות על שישה חודשים ואינן עולות על תשעה חודשים גדל על חשבון עובדי השירות שנידונו לתקופות העולות על שלושה חודשים ואינן עולות על שישה חודשים). אך בשנה השלישית להפעלת הוראת ) נמצא כי חל היפוך מגמה, והיה נראה כי2021 השעה (שנת עונשי עבודות שירות לתקופות העולות על שישה חודשים ואינן עולות על תשעה חודשים אכן מחליפים, במידה מסוימת, עונשי מאסר בפועל בין כותלי הכלא. עורכי המחקר סברו כי מאחר שהמגמה ש נצפתה לאורך תקופת הוראת השעה המקורית ותקופת ההארכה הראשונה אינה להסיק מסקנות- באותו שלב- עקבית, לא היה ניתן ברורות וחד־משמעיות באשר להשפעתה על השימוש במאסרים קצרים, וכי כדי לגבש מסקנות ברורות יותר יש צורך בהמשך המעקב אחר המגמות בענישה בעניין זה. בשל האמור הוארך בשנית תוקפה של הוראת השעה תקופת ההארכה השנייה), בחוק- בשנתיים נוספות (להלן ,)2 ' הוראת שעה) (תיקון מס- 133 'העונשין (תיקון מס ), אשר אפשרה את2 ' תיקון מס- (להלן2023-התשפ"ג המשך המחקר לצורך קבלת החלטה בשאלה אם יש להפוך את הוראת השעה לקבועה, לבטלה או לתקנה. לחוק1י51 תוקן סעיף2 'נוסף על כך, בתיקון מס ונקבע בו, בהוראת השעה, מנגנון לקיצור תקופת עבודות השירות גם לעובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה .136 '88; התשפ"ג, עמ6 'ס"ח התשע"ח, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 715 הצעות חוקהצ - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ) הוראת שעה- 133 'ובתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס , כך:".3‏1977-, יקראו את חוק העונשין, התשל"ז2‏2023-), התשפ"ג2 '(תיקון מס ) הוראת שעה- 133 'ובתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס , כך:".3‏1977-, יקראו את חוק העונשין, התשל"ז2‏2023-), התשפ"ג2 '(תיקון מס על שישה חודשים, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משלושה חודשים. בהסדר זה נקבע כי לעובד שירות כאמור תקוצר תקופת עבודת השירות בהתאם לתקופות שנקבעו בחוק, אם ניתן בעניינו אישור מפקח על כך שביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות ו לחוק, ובלבד שלא החל בעניינו הליך של הפסקה51 סעיף ט לחוק זה. עם51 מינהלית של עבודת השירות לפי סעיף ) לחוק שלפיה2()(א1י51 זאת, לא הוחלה לגביו הוראת סעיף נדרש גם אישור קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד שירות ג(ג) לחוק, וזאת בשונה51 בתוכנית שנקבעה לו לפי סעיף מההסדר שנקבע לעניין מנגנון קיצור תקופת עבודות השירות לגבי מי שנידון לעונש של מאסר בעבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על תשעה חודשים. המחקר המלווה הושלם ומתבסס על נתוני השנים . כמו כן נבדקו, לשם השלמת התמונה, גם2022 עד2017 בעניין חלק מן הסוגיות שנבחנו2024 עד2023 נתוני השנים אינם סופיים).2024 במחקר (נתוני שנת :ואלה עיקרי ממצאי המחקר היה מספר עובדי השירות2020 עד2017 .  בין השנים1 ניכרת עלייה חדה במספר עובדי2020 בירידה. מאז שנת השירות. מספר האסירים השפוטים לעונשי מאסר של עד ,2020 עד2017 תשעה חודשים היה בירידה קלה בין השנים ולאחר מכן לא ניכרה ירידה בהיקפה של קבוצה זו במקביל לעלייה שנרשמה במספר עובדי השירות. לנוכח האמור, לא נמצא במחקר קשר ליניארי בין הירידה בין מספר הכלואים שנשפטו לעונשי מאסר של עד תשעה חודשים, לבין העלייה במספר עובדי השירות שנשפטו למאסר בעבודת שירות לתקופה של עד תשעה חודשים. בחינת נתונים העלתה כי המגמה האמורה2024 עד2023 עדכנית לשנים נמשכת, ולא ניתן לקבוע כי העלייה במספר עובדי השירות נבעה דווקא מצמצום בשיעור המאסרים לתקופות דומות. .  כפי שצוין לעיל, בתקופת ההטמעה ניכרה מגמה של2 החמרת ענישה, ונראה כי הוטלו עונשי עבודות שירות ממושכים יותר על נאשמים שקודם לכן היו נושאים עונש כזה לתקופה של עד שישה חודשים. עם זאת, בשנה השלישית להפעלת הוראת השעה נמצא כי חל היפוך מגמה, ונראה כי עונשי עבודות שירות לתקופות העולות על שישה חודשים ואינן עולות על תשעה חודשים אכן מחליפים, במידה מסוימת, עונשי מאסר בפועל בין כותלי הכלא. מגמה זו נמשכה גם בתקופת ההארכה השנייה. .  מאחר שמהמחקר עלה כי העלייה במספר עובדי3 השירות אינה נובעת בהכרח מהירידה במספר האסירים השפוטים, או מירידה בשיעור העונשים שאינם מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות שהוטלו (כגון קנס, שירות לתועלת הציבור וכו'), נבחנו במחקר הקשרים רחבים יותר הנוגעים למאפייני העבירה ופרופיל עובדי השירות. בחינה זו העלתה כי לאחר חקיקת הוראת השעה חלו שינויים בפרופיל האסירים שנידונו לעבודות שירות ובסוגי העבירות שבגינן הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות. כך למשל נמצא כי לאחר תחילת הוראת השעה חלה עלייה בשיעור עובדי השירות שנידונו לעונש זה בגין עבירות סמים, תעבורה ורכוש, למול ירידה בשיעור עובדי השירות שנידונו לעונש זה בגין עבירות אלימות. בשל שינויים אלה והתארכות תקופות המאסר בעבודות שירות שיערו עורכי המחקר כי הדבר קשור לשיעור גדול יותר של עונשי עבודות שירות בקרב נידונים בגין עבירות סמים ורכוש. מממצאי- .  מנגנון קיצור תקופת עבודות השירות4 המחקר עלה כי האפשרות לקיצור תקופת עבודות השירות משפיעה באופן ממשי על השלמת נשיאת העונש במועד. לצד האמור נמצא כי ככל שתקופת עבודות השירות שנגזרה על נידון ארוכה יותר, כך עולה שיעור ההפסקות המינהליות והשיפוטיות של עבודות השירות, וכמעט למחצית ממקרי הפסקת עבודות השירות הם בקרב השפוטים לעבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על תשעה חודשים. בהתאם לנתוני המחקר, שיעור הרצידיביזם , ואילו שיעור הרצידיביזם של15% של עובדי שירות עמד על .39% כלואים פליליים עמד על אם כן, התמונה שעלתה מהמחקר אינה מאפשרת לקבוע כי הוראת השעה הביאה לצמצום שיעורי הכליאה. יש להביא בחשבון כי בתקופת הוראת השעה התרחשו אירועים חריגים דוגמת מגפת הקורונה, שניתן להניח שהייתה להם השפעה על הנתונים שעמדו בבסיס המחקר. לצד זאת, העלייה במספר עובדי השירות והשינוי שנמצא בפרופיל עובדי השירות מצביעים בכל זאת על שימוש נרחב ובעל חשיבות בכלי עונשי זה. נוסף על כך, היות שמהמחקר עלה כי שיעורי הרצידיביזם בקרב מי שנדונו לעבודות שירות נמוכים במידה רבה משיעורי הרצידיביזם של נידונים למאסר מאחורי סורג ובריח, יש צורך למצות את בחינת השימוש באמצעי עונשי זה. לנוכח המגמות העולות מהמחקר, והגם שעורכי המחקר הבהירו כי בהינתן פרק הזמן שחלף מאז חקיקת ,הוראת השעה נראה כי אין עוד טעם בהמשך המחקר שכן יקשה לייחס ממצאים עדכניים להשפעת חקיקתה של הוראת השעה, מוצע להאריך את הוראת השעה ,לתקופה של שלוש שנים נוספות, ובסופן תיערך בחינה על בסיס מעקב שנתי שייערך בשירות בתי הסוהר, אחר היקפי השימוש בעונש של מאסר בעבודות שירות לתקופות העולות על שישה חודשים ואינן עולות על תשעה חודשים. מעקב זה יאפשר לעמוד על אופן השימוש בהוראת השעה ולקבל, בתום תקופת הארכת הוראת השעה, החלטה אם בכל זאת ניתן לומר כי הוראת השעה תורמת לפינוי מקומות כליאה ואם היא נותנת בידי בתי המשפט כלי עונשי משמעותי המאפשר ענישה הולמת בקהילה. .136 'ס"ח התשפ"ג, עמ 2 .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי