הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2166440
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת גלעד קריב
______________________________________________
פ/2860/24
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), וסעיף 1א(א) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956 (להלן – חוק בתי דין דתיים), קובעים כי ענייני מעמד אישי וענייני משפחה יידונו, ככלל, בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט או הדיין אחרת. בהמשך לכך, מורה סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט כי לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט. סעיף 1א(ב) לחוק בתי דין דתיים מחיל את הוראות סעיף 70 האמור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין הדתיים. שילוב ההוראות הללו מביא לכך שמרבית פסקי הדין בענייני משפחה (למעט מספר מצומצם ביותר) אינם מתפרסמים ואינם מובאים לידיעת הציבור.
היעדר הפרסום פוגע פגיעה קשה בבעלי הדין, בסוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה. ראשית, שופטים ועורכי דין תלויים בפסיקה המתפרסמת על מנת לבצע מלאכתם נאמנה. פסיקת הערכאות השונות בענייני משפחה משמשת ללימוד הסוגיות המשפטיות, להשוואה, להכנת טיעונים ולכתיבת פסקי דין, והיא מהווה את ליבת הידע המשפטי. יתרה מכך, בשיטה משפטית המבוססת על תקדימים מנחים ומחייבים – כגון זו הנוהגת בישראל, פרסום הפסיקה חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, ביצירת מערך כללים משפטיים קוהרנטי ונגיש. כך בכל תחום משפטי וכך כמובן גם בענייני משפחה ומעמד אישי. כמו כן, היעדר הפרסום מקשה על ביצוע מחקר והערכה מצד אקדמאיים ובכך מסוכלים תהליכים חשובים של זיהוי מגמות בפסיקה ופיתוח וחידוד דוקטרינות משפטיות בתחום דיני המשפחה. למעשה, עקב המדיניות הנוהגת כיום, הפסיקה בדיני משפחה, הרלוונטית לכלל האוכלוסייה בישראל, אינה חשופה לביקורת ציבורית ואקדמית לגיטימית.
במאמרם '"הפסקים הסמויים מן העין": השפעתם של המאגרים הממוחשבים על יצירת גוף הידע המשפטי בדיני המשפחה בישראל' (עיוני משפט לד 603 (2001)), טענו פרופ' רינה בוגוש, פרופ' רות הלפרין-קדרי וד"ר אייל כתבן כי המספר המצומצם של פסקי הדין שמתפרסמים יוצרים תמונה חלקית בלבד שאינה משקפת את המצב המשפטי הנוהג בדיני המשפחה בישראל. כך למשל, כמעט שאינה קיימת במאגרי המידע המשפטיים פסיקה של בתי המשפט בפריפריה ופסיקתם של חלק גדול מן השופטים כלל אינה מופיעה במאגרי המידע.
כמו כן, היעדר הפרסום גורם לפער משמעותי בידע הזמין למשתמשים שונים במערכת המשפט ומעניק יתרון בלתי הוגן לשחקנים החוזרים, המצוידים במשאבים ובמידע פנימי המאפשרים להם להשתמש בפסיקה זו. יודגש כי הפרסום החסר והמועט משותף לשתי הערכאות המקבילות ולעיתים אף חסר יותר בבתי הדין הדתיים. הגישה למרבית ההחלטות של בתי הדין חסומה (למעט בעבור הצדדים לאותו תיק) וההחלטות הקיימות במאגרי המידע אינן משקפות את המצב הקיים.
לאור האמור, ראוי שכל פסקי הדין בענייני המשפחה והמעמד האישי יפורסמו ויהיו נגישים לציבור. הפרסום יהלום את עקרון פומביות ההליך, שהוא עקרון חשוב ואמצעי מרכזי להבטחת משפט הוגן וחסר פניות.
לפיכך מוצע להוסיף לחוק בתי המשפט סעיף אשר יקבע כי פסיקה בענייני משפחה, על אף התנהלות ההליך בדלתיים סגורות, תתפרסם, תוך השמטת הפרטים המזהים של בעלי הדין. הוראות אלו יחולו גם על בתי הדין הדתיים בהתאם לאמור בחוק בתי דין דתיים.
עוד מוצע כי השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים שיש להשמיט בטרם פרסום הפסיקה, שכן קיים צורך להשמיט פרטים מזהים כמו שמות בעלי דין, שמות ילדיהם וקרוביהם של בעלי הדין, כתובות מגורים, מקומות עבודה, שמות בתי ספר ומוסדות חינוך וכן כל פרט שיש בו לזהות את בעל הדין.
יצוין כי גם כיום פסקי הדין בענייני משפחה הזוכים לפרסום אינם כוללים את פרטיהם המזהים של בעלי הדין – בעלי הדין מוצגים כ"פלוני" או "אלמוני", וכל פרטיהם המזהים הנוספים מוסרים מפסק הדין. ההליך מאפשר השגת מטרות פרסום הפסיקה ללא פגיעה בבעלי הדין ואין סיבה שלא לקבע אותו ככלל ולהחריג ממנו מקרים יוצאים מן הכלל שבהם אין לאפשר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בטבת התשפ"ב (27.12.2021)
תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 70, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), החלטות ופסקי דין בענייני משפחה, כהגדרתם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה–1995, יפורסמו תוך השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין, אלא אם מצא בית המשפט שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו; הפרסום יהיה בתוך 21 ימים ממועד מתן פסק הדין או ההחלטה.
(א2) השר יקבע, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט, את הפרטים המזהים שיש להשמיט."