הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2166449 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת נעמה לזימי ______________________________________________ פ/2827/24 הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשפ"ב–2021 דברי הסבר הצעת חוק זו מבקשת לקצר את שבוע העבודה מ-45 שעות עבודה שבועיות הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואף ממספר השעות הקבוע לפי צו הרחבה כללי במשק, ל-36 שעות עבודה שבועיות, וכן להאריך את זמן המנוחה השבועי של העובדה מ-36 שעות, שהן יממה וחצי, ל-60 שעות שהן שתי יממות ועוד חצי יממה. לפי נתוני ארגון ה-OECD, ממוצע שעות העבודה לשכיר בישראל עומד על 40.5 שעות בשנת 2021, זאת בניגוד לממוצע במדינות אירופה שנע בין 35 ו-39 שעות, תלוי במדינה. ראוי לציין בהקשר זה כי ממוצע הפיריון השעתי של עובד בארץ נמוך ב-37% מעובד ב-OECD, וזאת למרות שהוא עובד מספר רב יותר של שעות ממקביליו בעולם. בעקבות משבר הקורונה, מדינות מפותחות רבות, שבהן ממילא שבוע העבודה קצר משמעותית מזה של ישראל, פעלו ופועלות לקצר אותו אף יותר. פינלנד וניו-זילנד, למשל, החליטו לבחון ולקדם מהלכים לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים בלבד. מחקרים שנערכו בארץ ובעולם, מראים כי קיצור שבוע העבודה עשוי להעלות את הפיריון לשעת עבודה. ניתן לקשור זאת לעובדה ששביעות הרצון של העובדים משתפרת כתוצאה מזמן פנוי רב יותר ואיזון נכון יותר בין בית למשפחה, מה שמגביר את המוטיבציה שלהם לעבוד בצורה יעילה ואפקטיבית בשעות העבודה הקיימות. זאת ועוד, הפחתה של שעות העבודה מעודדת פתיחת משרות חדשות ומעלה את התעסוקה במשק, ובמקביל הזמן הפנוי וההכנסה הפנויה של העובדים מאפשרים להם לצרוך יותר ולחזק את העסקים בישראל בדגש על ענפי הפנאי והתיירות. הניסוי המקיף והגדול ביותר בנושא, שנערך באיסלנד בין השנים 2015-2019 וכלל 2,500 עובדים, בדק מעבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים זכה אף הוא להצלחה. המחקר הראה כי הפיריון נותר באותה רמה או השתפר ברוב מקומות העבודה. העובדים דיווחו כי חשו פחות לחץ וסבלו פחות משחיקה. עוד הוסיפו כי האיזון בין העבודה והחיים האישיים השתפר, ושהיה להם יותר זמן לבלות עם המשפחה, לפתח תחביבים ולהשלים את מטלות הבית. זאת כאמור בנוסף לכך שהפיריון השעתי שלהם נותר כשהיה או אף השתפר במרבית מקומות העבודה. מוצע לפיכך לקצר את שבוע העבודה בישראל ממקסימום של ארבעים וחמש שעות לשלושים ושש שעות בלבד, שהם ארבעה ימי עבודה מלאים של שמונה שעות כל אחד, ועוד חצי יום עבודה. נוסף על כך, מוצע להאריך את זמן המנוחה המינימלי בין שבוע עבודה אחד למשנהו ביממה אחת, כלומר משלושים ושש שעות רצופות לשישים שעות רצופות, וזאת כדי לוודא שהקיצור בשעות העבודה יגיע במקביל לקיצור ימי העבודה גם כן. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/462/20) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/4182/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (1135/22; פ/894/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/352/24), על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1463/24) ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/2747/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ב (27.12.2021) תיקון סעיף 3 1. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, במקום "ארבעים וחמש" יבוא "שלושים ושש". בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, במקום "ארבעים וחמש" יבוא "שלושים ושש". תיקון סעיף 4 2. בסעיף 4 לחוק העיקרי – בסעיף 4 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (2), במקום "יום עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 3" יבוא "יום עבודה שאורכו עולה על הקבוע בסעיף 2, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על הקבוע בסעיף 3"; (ב) בסיפה, במקום "על ארבעים וחמש שעות עבודה" יבוא "על שלושים ושש שעות עבודה"; (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) הוראות סעיפים 2 ו-3 יחולו גם על עובד במשרה חלקית ועובד זמני." תיקון סעיף 5 3. בסעיף 5 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א) – בטל. בסעיף 5 לחוק העיקרי, סעיף קטן (א) – בטל. תיקון סעיף 7 4. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש שעות" יבוא "שישים שעות"; בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש שעות" יבוא "שישים שעות"; תיקון סעיף 8 5. סעיף 8 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 8 לחוק העיקרי – בטל.