הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2166079 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין ______________________________________________ פ/2807/24 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הסדרים מיוחדים עבור זרים שאינם ברי הרחקה), התשפ"ב–2021 דברי הסבר בעשור האחרון ישראל קלטה מהגרים ומבקשי מקלט זרים רבים. לפי נתוני רשות ההגירה, נכון לאפריל 2017 שהו בישראל 38,540 מבקשי מקלט מאפריקה, כאשר 90% מהם היגרו מאריתריאה או מסודן. למהגרים ומבקשי מקלט אלה לא נקבע מעמד רשמי ביחס לשהותם בישראל, ולכן אין באפשרותם לקבל ביטוח רפואי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואין להם נגישות לשירותי הבריאות או הרווחה, אלא במקרה חירום בלבד. בעקבות זאת, בתי החולים הציבוריים בישראל צברו בין השנים 2013-2016 חובות אבודים, העולים על 157 מיליון שקלים חדשים, בשל כך שסיפקו טיפולי חירום עבור מהגרים ומבקשי מקלט זרים (כך על פי דוח שהוכן על ידי ארגון רופאים למען זכויות אדם). מדובר בכספים שהושקעו בטיפולי חירום מצילי חיים, ללא שיפוי מצד המדינה או מצד ביטוחים פרטיים. היעדר מדיניות סדורה בנושא אוכלוסיית חסרי המעמד בישראל, אינו מאפשר למבקשי המקלט לקבל טיפולים רפואיים מניעתיים, מה שגורר במקרים מסוימים החמרה במצב הבריאותי, ומכאן שישנן עלויות גבוהות של טיפולים מצילי חיים, אשר אותן נאלצים לספוג בתי החולים הציבוריים. נושא זה עלה בדוח מבקר המדינה בשנת 2014, אשר התייחס למדיניות הממשלה כלפי מבקשי המקלט. בדו"ח נאמר כי הזנחת הטיפול הרפואי בזרים שאינם ברי הרחקה, עד למצב שיש צורך בקבלת טיפול רפואי דחוף, אינה מתיישבת עם הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. יצוין כי משרד הבריאות ער לבעיה, והוא מנסה להתמודד איתה בדרכים שונות – אחת מהן היא פתיחת מרפאות פרטיות שיעמדו לשירות אוכלוסיית מבקשי המקלט. עם זאת, מרפאות אלה כורעות תחת העומס הרב ואינן מצליחות להעניק מענה רפואי עבור כלל אוכלוסיית מבקשי המקלט. כמו כן, במרפאות אלה מושקעים כספים רבים – כמעט 76 מיליון שקלים חדשים בשנה. השקעה זו איננה כלכלית, משום שלמרות עלותן הרבה, אין בידן של מרפאות אלה לספק מענה רפואי הולם לכלל אוכלוסיית חסרי המעמד, אלא רק פתרונות נקודתיים וזמניים. על פי דוח רופאים לזכויות אדם, הסדר ביטוחי הולם, שכ-60% מעלותו תמומן על ידי משרד הבריאות, וכ-40% מעלותו תמומן על ידי המבוטחים חסרי המעמד, יעלה למדינה כ-95 מיליון שקלים חדשים בשנה. כלומר, מדובר בהגדלה זניחה של תקציב משרד הבריאות (תוספת של 0.052% לתקציב הבריאות השנתי). יוער כי מדינות אחרות באירופה, אשר קלטו כמות גדולה של פליטים ומבקשי מקלט (כמו גרמניה, צרפת ואיטליה), קבעו הסדרים ביטוחיים מיוחדים עבור מבקשי המקלט, עוד בטרם אישור בקשתם למעמד. מדינות אלה הסדירו את הנושא הביטוחי עבור אוכלוסיית הפליטים במדינתם בהתאם למחקרים שנערכו בעולם, אשר מראים כי קביעת הסדר ביטוחי עבור מהגרים וחסרי מעמד מובילה לחיסכון ניכר בעלות שירותי הבריאות עבור אוכלוסייה זו ועבור המדינה בה הם שוהים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק), קובע כי: "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק ושוויון ועזרה הדדית". בהתאם לכך, יש לקבוע הסדר ביטוחי מקיף ושוויוני עבור מבקשי המקלט בישראל. סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק העיקרי, קובע כי שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים למי שנמצא בישראל ואיננו מבוטח על פי החוק (כלומר, אינו עונה על הגדרת סעיף 3 לחוק). למרות ההסמכה הקיימת בחוק, טרם נקבע הסדר בעניין על ידי שר הבריאות. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי שר הבריאות יחויב לקבוע הסדרים ביטוחיים עבור אוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט, כך שנטל התשלום לא ירבוץ על בתי החולים הציבוריים, ובאופן שיתיישב עם חוקי היסוד של מדינת ישראל ועקרונות השוויון והזכות לחיים ולכבוד. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/4905/20). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ב (27.12.2021) תיקון סעיף 56 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 56 – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 56 – (1) בסעיף קטן (א)(1), פסקת משנה (ד) – תימחק; (1) בסעיף קטן (א)(1), פסקת משנה (ד) – תימחק; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) שר הבריאות יקבע הסדרים מיוחדים בדבר רישום בקופת החולים ודרך מתן שירותי הבריאות עבור מי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי חוק זה, בהיקף ובתנאים שיקבע."; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "(ג) ו-(ד)" יבוא "ו-(ג)" והסיפה החל במילים "הסדרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ד)" – תימחק. (3) בסעיף קטן (ב), במקום "(ג) ו-(ד)" יבוא "ו-(ג)" והסיפה החל במילים "הסדרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ד)" – תימחק. תקנות ראשונות 2. תקנות ראשונות לפי סעיף 56(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי סעיף 56(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.