הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2166987
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת צבי האוזר
______________________________________________
פ/2851/24
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל חיסון ילד לנגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"ב–2021
דברי הסבר
ישראל מתמודדת עם התפרצות נגיף הקורונה מזה כשנתיים. במהלך תקופה זו, הוכח כי החיסונים כנגד נגיף הקורונה הם הכלי המשמעותי העיקרי בהורדת היקפי התחלואה, ובמניעת העמסה על מערכת הבריאות שעלולה להוביל לקריסתה.
חיסון ילדים הינו כלי במאבק לצמצום התחלואה, ואולם על פי נתוני משרד הבריאות היקף החיסונים בקרב קבוצת גילאים זו הינו מוגבל וקטן מהשיעור הרצוי והיעיל למאבק במגיפה. על אף שנמצא כי המחלה עצמה לרוב איננה חמורה אצל ילדים וצעירים, ישנה חשיבות רבה לחיסונם. בראש ובראשונה, בכדי למנוע תחלואת "Long COVID" בקרב ילדים, וכן, ישנה חשיבות לאומית בחיסון ילדים כדי לייצר "חסינות עדר".
חיסון ילדים עד גיל 12 מחויב בליווי הורה או אפוטרופוס, דבר שעלול להקשות על הורים רבים לחסן את ילדיהם, כמו גם הכנתו של קטין לקבל חיסון, והחשש מתופעות הלוואי הנוצרות כתוצאה מקבלת החיסון, מחייבות לאפשר להורה להתלוות לילדו בעת מתן החיסון ולשהות איתו בשעות שלאחריו.
הכרה ביום חיסון הילד כיום מחלה של הורה בגין מחלת ילד תתמרץ הורים להקדים ולחסן ילדיהם. לאור האמור לעיל, מוצע לעודד התחסנות של ילדים על ידי מתן דמי מחלה להוריהם בעבור היעדרותם מעבודתם בשל חיסון ילדם כנגד נגיף הקורונה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלהם.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בטבת התשפ"ב (27.12.2021)
הוספת סעיף 1ד 1. בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא: בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא: בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא: בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא: בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא: בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, אחרי סעיף 1ג, יבוא:
"היעדרות בשל חיסון ילד לנגיף הקורונה "היעדרות בשל חיסון ילד לנגיף הקורונה "היעדרות בשל חיסון ילד לנגיף הקורונה 1ד. (א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 12 שנה, רשאי לזקוף יום היעדרות בשל חיסון ילדו כנגד נגיף הקורונה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ולא יותר מארבעה ימים בשנה בשל היעדרות לפי סעיף זה, ובתנאי שהתקיים אחד מאלה: (א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 12 שנה, רשאי לזקוף יום היעדרות בשל חיסון ילדו כנגד נגיף הקורונה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ולא יותר מארבעה ימים בשנה בשל היעדרות לפי סעיף זה, ובתנאי שהתקיים אחד מאלה:
(1) בן הזוג של העובד לא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו סעיף זה;
(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד;
(ב) לצורך קבלת האישור לזקיפת ימי מחלה בשל חיסון ילד כנגד נגיף הקורונה, יציג העובד למעסיקו את תעודת ההתחסנות של הילד, בה מצוין תאריך החיסון; (ב) לצורך קבלת האישור לזקיפת ימי מחלה בשל חיסון ילד כנגד נגיף הקורונה, יציג העובד למעסיקו את תעודת ההתחסנות של הילד, בה מצוין תאריך החיסון;
(ג) על אף האמור בסעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שנעדר מעבודתו בשל חיסון ילדו כנגד נגיף הקורונה, זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות כאמור, ובכלל זה מחלקו; (ג) על אף האמור בסעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שנעדר מעבודתו בשל חיסון ילדו כנגד נגיף הקורונה, זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות כאמור, ובכלל זה מחלקו;
(ד) לעניין סעיף זה, "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV), כהגדרתו בסעיף 20א לפקודת בריאות העם, 1940." (ד) לעניין סעיף זה, "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV), כהגדרתו בסעיף 20א לפקודת בריאות העם, 1940."
תוקף 2. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת. הוראות סעיף 1 לחוק זה יעמדו בתוקפן עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפן, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת.