הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2166977 הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת ולדימיר בליאק ______________________________________________ פ/2878/24 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בישראל פועלים כיום כ-450,000 עסקים, מתוכם 99% עסקים בינוניים וקטנים. אי תשלום חובות על ידי יחידים ותאגידים המצויים בהליכי חדלות פירעון לנושים בעלי עסקים קטנים היא תופעה שכיחה, הגורמת לאלפי בעלי עסקים קטנים לשלם את מחיר החוב. הליכי חדלות פירעון של עסק או של חברה, בפרט חברה גדולה, עלולים ליצור תגובת שרשרת אצל בעלי עסקים קטנים שהם קבלני המשנה או ספקי השירותים שלה ובמיוחד בימי מיתון ומשבר כלכלי במשק. תגובת שרשרת שכזו, מכבידה על המשק ופוגעת בצמיחה ובאיתנות הפיננסית של העסקים. מצבם של בעלי העסקים הקטנים כנושים, דומה למצבם של עובדים המאבדים את מקור פרנסתם ואף חמור יותר מאחר שבנוסף להפסד הכנסה, נושה שהוא עסק קטן מאבד גם סחורה ותשלומים קבועים. יודגש, כי בשונה מן החברות הגדולות, יכולת המיקוח של העסקים הקטנים באשר לקבלת בטחונות וערבויות היא מצומצמת. על כן, יש לחזק את מעמדם של העסקים הקטנים כנושים במצבי חדלות פירעון. מטרת הצעת חוק זו היא תיקון המצב המפורט לעיל, באמצעות מתן דין קדימה לחובות לעסקים קטנים בעלי מחזור הקטן מ-2.5 מיליון שקלים חדשים לשנה בדומה לעובדים כך שיוענק להם יתרון כנושים בנוגע לסכום של עד 25% מסך החוב ולא יותר מ-21,000 שקלים חדשים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/1050/23). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן (פ/4225/18) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2572/20). הצעת החוק זהה לפ/1050/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בשבט התשפ"ב (03.01.2022) תיקון סעיף 234 1. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, בסעיף 234(א), אחרי פסקה (1) יבוא: בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, בסעיף 234(א), אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) (א) חוב לעסק קטן, אשר מחזור עסקיו בשנה שקדמה לשנה שבה ניתן צו פתיחת הליכים אינו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים, ובלבד שהסכום בדין קדימה לא יעלה על 25% מסך החוב ובכל מקרה, לא יותר מ-21,000 שקלים חדשים; (ב) הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה בהתאם להוראת פסקת משנה (1)(ב);".