הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2168456
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן
______________________________________________
פ/3049/24
הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – ייעול האכיפה וביטול חדרי העישון), התשפ''ב–2022
דברי הסבר
לפי דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2016 (דוח שר הבריאות על העישון בישראל, מאי 2017), בכל שנה יש בישראל כ-800 מקרי מוות של לא מעשנים שנחשפו לעישון של אחרים. מספר זה כפול ממספר ההרוגים השנתי בתאונות דרכים.
במחקר ניטור ביולוגי שביצע משרד הבריאות נתגלו סימנים של חשיפה לעישון בקרב 63% מציבור הלא-מעשנים. תוצאה זו מצביעה על חשיפה נרחבת לעישון כפוי בישראל, ומחייבת הגברת ההתערבות למניעת חשיפה זו.
על אף תיקון מס' 2 לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק), משנת 2007, שבו בין השאר הוגדלו הקנסות והוטלה חובה על מחזיק של מקום ציבורי למנוע עישון בשטח המקום שלו – המעשנים ממשיכים לעשן בחלק ניכר ממקומות ציבוריים, חלק ניכר של המחזיקים של המקומות הללו אינם מקפידים על מניעת העישון, ורשויות אכיפת החוק ממעטות באכיפת איסור העישון. התיקון, כאמור בדברי ההסבר לו, נחקק בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אירית שמש נגד פוקצ'טה (רע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (ניתן ביום 05.07.2006)), בו נמתחה ביקורת על חוסר יעילות האכיפה של חוק זה.
עם זאת, בתיקון מס' 2 האמור ניתן אשראי רב למחזיקים של המקומות הציבוריים, מתוך הנחה שיהיו מעוניינים בבריאותם ובבריאות לקוחותיהם. מאז נצבר ניסיון של כ-10 שנים, ומסתבר כי אשראי זה לא היה מוצדק לגבי רבים מן המחזיקים. יש ביניהם אפילו המעשנים בעצמם. הם מנצלים לרעה את האשראי שניתן להם, ולכן יש להחמיר כדי להגן על בריאות הציבור – אינטרס עדיף על פני הגנה מוגזמת למחזיקים, המנוצלת לרעה במקרים רבים.
לעניין תיקון מס' 2 הניחו שהרשויות המקומיות יאכפו את החוק בגלל התמריץ הכלכלי – קנסות גבוהים עשרות מונים מקנסות על חניה – אולם גם הנחה זו הופרכה, ואכיפת הרשויות המקומיות דלה. ישנן רשויות מקומיות ש"גוררות רגליים" באכיפת החוק, אוכפות את החוק באופן סלקטיבי מבחינת סוגי המקומות הציבוריים (למשל עיריית תל אביב-יפו מסרבת לאכוף את החוק במקומות עבודה, בחלקים החיצוניים של בתי אוכל, ברציפי רכבת, בבריכות שחיה ועוד) ובצורה לא סדירה ורציפה, וישנן רשויות מקומיות שאינן אוכפות את החוק כלל.
בדוח הוועדה הציבורית לצמצום העישון ונזקיו שפורסם ב-29 במאי 2011, משרד הבריאות קבע כי: "כיום, כ-3 שנים מאז כניסתו לתוקף (של תיקון מס' 2 לחוק) ולאחר מעקב ובקרה רציפים של משרד הבריאות אחר פעילות האכיפה של החוק על ידי הרשויות המקומיות, ניתן לקבוע כי אין די בהוראות החוק לגבי האכיפה ולא ניתן להסתמך רק על הרשות המקומית לצורך כך".
נוסף על כך, סעיף 6א(ב) לחוק מחייב את הרשויות המקומיות לדווח לשר הבריאות על פעולות הפיקוח של חוק זה – דיווחים שמפורסמים בדוח שר הבריאות על העישון בכל שנה. בשנתיים האחרונות (דוחות שר הבריאות על העישון לשנים 2014 ו-2013) משרד הבריאות לא פרסם את פעילויות הפיקוח במסגרת דוח שר הבריאות על העישון, מכיוון שרבות מן הרשויות המקומיות כלל לא שלחו דיווח שמתחייב על פי חוק.
משטרת ישראל מסרבת באופן רשמי לאכוף את החוק, למרות שסעיף 7 לחוק מקנה לה סמכות כניסה למקומות ציבוריים ונותן לה עדיפות על פני אכיפה של מפקחי הרשויות המקומיות ולמרות שמדובר בחוק פלילי, כך שתפקידה וחובתה של משטרת ישראל לאכוף חוקים פליליים.
נסיבות אלו אף הביאו את בית המשפט העליון לקבוע בשנת 2015, כי תובענה ייצוגית היא דרך ראויה לאכיפת החוק בפס"ד אפרתי נ. אספרסו בר (ת"צ (מחוזי ת"א) 37353-04-12 זהבה הדר אפרתי נ' י.ע.ד. אספרסו בר בע"מ (ניתן ביום 11.12.2013)).
כמו כן, ישנן הוראות בחוק שאינן ברורות, משאירות כר נרחב לפרשנויות ומשבשות את כוונת המחוקק למניעת העישון במקומות ציבוריים, ולכן דורשות תיקון.
ישנם כשלים רבים שמכשילים אכיפה יעילה, רצינית וסדורה של החוק ולכן מחייבים תיקונים משמעותיים בעיקר באכיפה וכן בסילוק חדרי העישון מהמקומות הציבוריים הסגורים וסילוק אזורי עישון מהמקומות הציבוריים הפתוחים.
לפיכך מוצעת הצעת חוק זו.
סעיפים 1, 3 ו-5: מוצע להתאים את סעיפים 1, 2 ו-22 להוספת סעיף ההגדרות.
סעיף 2: מוצע להוסיף סעיף הגדרות שירכז את ההגדרות שבחוק, לרבות הגדרות קיימות וכאלה שיש לבצע בהן שינויים, וההגדרות חדשות.
מוצע להעביר את ההגדרה של "מאפרה" מסעיף 2ב לחוק העיקרי ולשנות אותה, שכן הניסיון מראה שגם כלים שייעודם המקורי היה אחר – למשל תחתיות לבירה או כלים להשלכת אשפה קטנה (בעיקר בבתי אוכל), שימשו בפועל כמאפרות.
מוצע להעביר את ההגדרה של "מפקח" לסעיף ההגדרות ולכלול בה גם מפקח מטעם משרד הבריאות.
הגדרת מוצרי עישון – השימוש במוצרים חלופיים לסיגריות כדוגמת סיגריות אלקטרוניות וכן מוצרי עישון אחרים כדוגמת נרגילות ללא טבק או מוצרים אחרים המיועדים לעישון ואינם מכילים טבק, הפך לאחרונה לנפוץ בקרב חלק מהציבור. מוצרים אלה אינם מכילים טבק ולכן, החוק אינו חל עליהם. השימוש בחלק ממוצרים אלה נעשה דרך אידוי ולא בדרך בעירה, כפי שנעשה במוצרי טבק. עם זאת, גם הליך האידוי וכל שכן הליך הבעירה, מייצר חלקיקים שונים, כולל חומרים מזיקים, רעילים ומסרטנים הנפלטים למרחב הציבורי.
לדוגמא: לפי אגודת הריאות האמריקאית (ALA) – נמצא כי עשן קנאביס מכיל רבים מאותם חומרים רעילים ומסרטנים שמכיל עשן טבק. בסיגריות אלקטרוניות נמצאו חומרים מסרטנים גם כן.
בהצגות תיאטרון השתמשו עד לפני מספר שנים בסיגריות טבק, אולם לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין אברהמי נגד התיאטרון העירוני חיפה ועיריית חיפה (ת"צ (מחוזי חי') 4050-12-09 עינב אברהמי נ' התיאטרון העירוני חיפה בע"מ ואח' (ניתן ביום 27.10.2010)), שאסר עישון טבק על הבמה, כיום, לפחות כפי שטוענים התיאטראות, נעשה שימוש בסיגריות שבהן יש "תערובות צמחים" שהרכבן אינו ידוע, ולא ידוע אם בכלל אכן מדובר בחומר שהוא אינו טבק.
מי שבא לצפות בהצגת תיאטרון אינו יודע מה יש באותן "תערובות צמחים", אם אכן אין מדובר בטבק, והוא גם אינו יודע אילו חומרים נפלטים כתוצאה מהבעירה של אותן תערובות צמחים.
מעבר לכך העיקרון צריך להיות שאסור לכפות על אנשים לנשום עשן (או אדים במקרה של סיגריות אלקטרוניות) במקומות ציבוריים, גם אם לא מדובר בעשן טבק.
לפיכך, מוצע כי אותן המגבלות החלות על עישון מוצרי טבק במקומות ציבוריים יחולו גם על שימוש במוצרי עישון אשר אינם מכילים טבק על מנת למנוע חשיפת הציבור לחומרים השונים ולאדים המזיקים הנוצרים והנפלטים למרחב הציבורי במהלך השימוש בהם.
מוצע לתקן את ההגדרות הקבועות כיום בחוק כך שתתווסף ההגדרה "מוצר עישון" הכוללת מוצרי טבק וכן מוצרים נוספים המיועדים או המשמשים לעישון, גם אם אינם מכילים טבק. כמו כן מוצע להגדיר מוצר עישון כמוצר שנועד הן לעישון והן לשאיפת אדים.
הגדרת המונח "מחזיק של מקום ציבורי" – מוצע להגדיר מחדש מיהו המחזיק של מקום ציבורי. כיום מוגדר המונח בסעיף 2 – "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר". במסגרת הגדרה זו – לא מספיק ברור אם כאשר מדובר ברשת של זכיינים או בחברת בת – האם גם הנהלת הרשת או הנהלת חברת האם היא גם המחזיק של המקום, או רק הזכיינים או חברת הבת. ההגדרה המוצעת היא שכל מי שיש לו שליטה במקום הוא המחזיק של המקום, כלומר לא רק הזכיין או חברת הבת, אלא גם הנהלת הרשת (החברה המזכה) או חברת האם.
הגדרת המונח "מקום ציבורי" – מוצע לכלול איסור עישון גם במרחק של 5 מטרים מכניסות, יציאות ופתחי אוורור של מקום ציבורי המפורט בתוספת, אלא אם כן צוין מרחק אחר בתוספת.
עישון ליד כניסות ויציאות של מקומות ציבוריים מהווה מטרד – הן לנכנסים למקומות הציבוריים וליוצאים מהם, והן לשוהים בתוך המקומות הציבוריים כאשר העשן חודר אל תוך המקום, וההגנה על האנשים הלא מעשנים מפני עישון כפוי נפגעת. עשן הנכנס דרך פתחי אוורור כדוגמת חלונות גם הוא מהווה מטרד לשוהים במקום הציבורי, ופוגם אף הוא בהגנה על האנשים הלא מעשנים מפני חשיפה לעשן.
לכן קביעת איסור עישון במרחק מכניסות, יציאות ופתחי אוורור של מקומות ציבוריים צריכה להיות כוללת – לגבי כלל המקומות הציבוריים, ולא רק לגבי מרפאות ובתי חולים (כפי שקיים כיום).
על מנת למנוע פרשנויות מוטעות, מוצע לציין באופן מפורש שהעישון בבניינים אסור לחלוטין, לרבות במרפסות, גגות, חדרי מדרגות, מדרגות חיצוניות וכיוצא בזה.
סעיף 4: סעיף 2א לחוק בנוסחו כיום אמור לפרט את הדרישות ממחזיקים של מקומות ציבוריים, אולם בפועל הוא משמש סעיף שדווקא מהווה הגנה על המחזיקים ומאפשר להם לחמוק בקלות ממניעת העישון בשטחי המקומות. הסעיף כיום קובע כי מחזיק של מקום ציבורי חייב לעשות 2 דברים קונקרטיים – לבקש ממעשנים לחדול מהעישון, ובמקרה של סירוב – להתקשר למוקד העירוני ולהזמין מפקחים שייתנו דוחות למעשנים.
כמו כן, נדרש המחזיק של מקום ציבורי "לעשות כל שניתן" ו"לנקוט אמצעים סבירים" למניעת העישון במקום, כאשר דרישות אלה הן מעורפלות, סובייקטיביות וניתנות לפרשנות – הן על ידי המחזיקים של המקומות, הן על ידי מפקחים, הן על ידי תובעים פליליים והן על ידי שופטים.
הניסיון שנרכש במשך השנים מלמד כי לא כל המחזיקים במקומות ציבוריים פועלים באופן נחרץ כדי למנוע את העישון במקום ויש כאלה אשר אף משתפים פעולה עם המעשנים במקום, למשל, על ידי עיכוב כניסת מפקח והתרעה למעשנים שבתוך המקום לכבות סיגריות, וכן התקשרות לפיקוח העירוני אך ורק על מנת לקבל חסינות מפני דוחות, במקרה בעל הסיכוי הקלוש שמפקחים יגיעו למקום.
אם מוגשת נגדם תביעה פלילית או אזרחית – הם אומרים שביקשו ממעשנים לחדול מהעישון – בין אם עשו זאת, בין אם ביקשו זאת ממעשן אחד או שניים, ובין אם לא עשו זאת כלל.
פרקטיקה זו אף מתוארת בדוח הוועדה הציבורית לצמצום העישון ונזקיו של משרד הבריאות: "מצב זה נפוץ במיוחד במועדונים ובפאבים, שם לעיתים קרובות מעוכב הפקח בכניסה למקום, בזמן שמזהירים את הנמצאים במקום ומבקשים מהם לכבות את הסיגריות שבידיהם".
לגבי המעשנים – המעשנים פועלים בשיטת "מצליח" – הם מדליקים סיגריה, במקרה הטוב מבחינתם הם מצליחים לעשן ללא הפרעה, ובמקרה הרע מבחינתם - הם מתבקשים לכבות את הסיגריה ותו לא, הם לא מפסידים דבר, שהרי לא ננקטת נגדם סנקציה על ידי המחזיק של המקום, האכיפה של הרשויות דלה, ורק במקרים בודדים מעשנים מקבלים דו"חות ממפקחים. ולכן המעשנים ממשיכים להדליק סיגריות במקומות ציבוריים.
יש צורך בנקיטת אמצעי אחר, מידתי, אך מרתיע, לא משאיר בידי בעלי המקומות דרך לחמוק מציות לחוק, וגם למעשנים יהיה מה להפסיד כתוצאה מניסיון להדליק סיגריה במקום ציבורי, אף בלי שיגיע מפקח או שוטר למקום (אלא אם כן מדובר באדם שלא רק מסרב לחדול מהעישון, אלא גם נוקט באלימות כאשר הוא מתבקש לעשות כן).
התיקון הנדרש הוא למעשה מבחן התוצאה, ולא מבחן המאמץ.
מבחן התוצאה גורס שאם ישנם מעשנים במקום, נובע מכך שבעלי המקום לא עשו כל שניתן למנוע את העישון במקום.
לכן מוצע כי מחזיק של מקום ציבורי יידרש להוכיח כי נקט בארבעה צעדים: דרש מהמעשן לחדול, הורה בכתב למפקח ולמאבטח לגרום למעשן להפסיק לעשן, והתלונן בפני רשות מקומית. אם יימצא במקום יותר מאדם אחד שעישן יראו את המחזיק של המקום הציבורי כמי שלא מילא אחר הוראות חוק זה.
סעיף 6: מוצע להוסיף הוראה הקובעת כי מחזיק של מקום ציבורי, החייב ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, שאפשר לאדם לעשן בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, יראו אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרישיון כאמור והוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח– 1968, יחולו עליו.
סעיף 7: מוצע שהעונש על נושא משרה בתאגיד שהוא מחזיק של מקום ציבורי שלא עושה כל שניתן למניעת העבירות בסעיפים 2, 2א, 2ב לחוק העיקרי יועבר לתוך סעיף 4 לחוק העיקרי שהוא סעיף העונשין.
כמו כן, מוצע להחמיר את הקנס (לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין במקום לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין) ואף לאפשר לבית המשפט להטיל עונש מאסר על מעשנים במקומות ציבוריים ועל נושאי משרה בתאגידים של מקומות ציבוריים שאינם מונעים עישון בשטחם, כדי להרתיע.
חשוב לציין שלפי סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, העונש על השלכת פסולת (כמו בדל סיגריה) ברשות הרבים הוא "מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין", כך שאין כל סיבה שאדם שמעשן במקום ציבורי יקבל עונש קל בהרבה מאשר אדם שמשליך בדל סיגריה (או כל פסולת קטנה אחרת) ברשות הרבים.
מוצע להשוות את הקנס על הצבת מאפרות בשטח מקום ציבורי לקנס בגין אי מניעת עישון ואי קביעת שלטים מכיוון שהצבת מאפרות נותנת גושפנקא באופן אקטיבי לעישון במקום, והיא לא פחות חמורה מאי קביעת שלטים.
כמו כן, מוצע להחמיר את הענישה בגין אי מניעת עישון, אי קביעת שלטים והצבת מאפרות לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, מכיוון שישנם לא מעט עסקים בעלי מחזור גבוה, שהקנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין לא מספיק מרתיע עבורם, והם מוכנים לשלם את הקנס ולהמשיך לא למנוע עישון בשטח המקומות שבהחזקתם.
נוסף על כך, מוצע כי תהיה החמרה בענישה על עבירות שנעברות בפעם השנייה והשלישית, כדי להרתיע את אלו שלא הורתעו מגובה הקנס בעבירה בפעם הראשונה.
ולבסוף – מוצע כי עבירה על הוראות סעיפים 2, 2א ו-2ב לחוק זה תהיה מסוג אחריות קפידה, כלומר – די בהוכחת קיום היסוד העובדתי של העבירה, למעשה כמו בעבירות על חוק שמירת הניקיון.
סעיף 8: מוצע כי אדם (לרבות מחזיק של מקום ציבורי ונושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי) שעובר על הוראות החוק באופן סדרתי (אדם שהורשע בפעם השלישית בתוך שנתיים) – לא יקבל דו"ח ברירת משפט, אלא יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי.
עוד מוצע לאפשר למספר גורמים לצוות על הפסקה ארעית של עיסוק בעסק, במידה ויש יסוד סביר להניח שנעברה בעסק עבירה לפי סעיף 2א לחוק.
בסעיף 4ג מוצע כי בפעם השלישית שבה הורשע מחזיק של מקום ציבורי בעבירה לפי סעיף 2א בתוך שנתיים, רשאי יהיה בית המשפט לצוות על הפסקת העיסוק בעסק (לגבי בתי אוכל, אולמות אירועים, גני אירועים וחנויות) לצמיתות או לתקופה.
סעיף 11: מוצע להוסיף את סעיפים 6ב ו-6ג.
מהמעקב והבקרה הרציפים של משרד הבריאות אחר פעילות האכיפה של החוק על ידי הרשויות המקומיות, משרד הבריאות הגיע למסקנה כי לא ניתן להסתמך רק על הרשויות המקומיות לצורך כך. לכן, מוצע כי יינתנו סמכויות פיקוח על הוראות החוק גם לעובדי מדינה שיוסמכו על ידי שר הבריאות.
מוצע לאפשר לשר הבריאות להסמיך מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. הסעיף מגדיר את התנאים שבהם יוסמכו המפקחים, ובכלל זה תנאי כשירות והכשרה מתאימה.
כמו כן מוצע כי משרד הבריאות יקים מערך נאמני מניעת עישון במתכונת דומה לזו של מערך נאמני הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
נאמני ניקיון הם אזרחים שמתנדבים לאכוף את חוק שמירת הניקיון, ועוברים הסמכה חד פעמית שלאחריה הם יכולים לדווח למשרד להגנת הסביבה על עבירות על חוק שמירת הניקיון.
לנאמני ניקיון יש סמכות לדרוש מכל אדם שמשליך פסולת ברשות הרבים להזדהות בפניהם, והם בדרך כלל מדווחים למשרד להגנת הסביבה על אנשים שמשליכים פסולת מרכב, על ידי רישום מספר הרכב, דגמו וצבעו.
המשרד להגנת הסביבה מברר את זהות בעלי הרכב ושולח אליו דוח ברירת משפט (הודעת תשלום קנס), כאשר בעל הרכב יכול לשלם את הקנס ובכך להודות בעבירה, או לכפור בעבירה המיוחסת לו ולבקש להישפט. במקרה כזה – המשרד להגנת הסביבה מגיש כתב אישום נגד בעל הרכב ומייצג את המדינה בבית המשפט, ונאמן הניקיון שדיווח עליו מזומן לבית המשפט על מנת להעיד כעד תביעה.
דבר דומה מוצע גם לגבי נאמני מניעת עישון ומשרד הבריאות.
אזרחים שמעוניינים להתנדב למערך נאמני מניעת העישון יוכלו להגיש בקשה למשרד הבריאות, הם יקבלו זימון להסמכה, שלאחריה יוכנסו למאגר מידע כנאמני מניעת עישון, יקבלו תעודות נאמן מניעת עישון ויוכלו לסייע באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
כאשר הם שוהים במקום ציבורי שמעשנים בו, הם יוכלו להעביר דיווח של פרטי המקום ופרטי האירוע למשרד הבריאות.
לשם דיווח למשרד הבריאות – יוקמו אתר ואפליקציה של טופס תלונה דיגיטלי.
משרד הבריאות יוציא דוח ברירת משפט (הודעת תשלום קנס) בגין אי מניעת עישון, הצבת מאפרות, חוסר שילוט או שילוט לא תקני לאותו מקום ציבורי וגם לנושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי, על סמך הדיווח שהועבר למשרד הבריאות.
בעלי המקומות הציבוריים ונושאי המשרה יוכלו לשלם את הקנס, ובכך להודות בביצוע העבירה.
לחלופין, הם יוכלו לבקש להישפט, ובמקרה זה – משרד הבריאות יגיש כתב אישום נגד המקומות ונגד נושאי המשרה, ינוהל נגדם משפט, ונאמן מניעת העישון יזומן לבית המשפט ע"מ להעיד כעד תביעה מטעם משרד הבריאות.
כמובן שבהתאם לסעיף 4א לתיקון המוצע – הפרה לכאורה בפעם השלישית תגרור הזמנה למשפט במקום קנס ברירת משפט.
יצוין כי לא יהיה מגע בין נאמן מניעת עישון לבין מעשנים, אלא אם נאמן מניעת העישון יבחר לעשות כן. ובדומה לנאמני ניקיון – פרטי נאמן מניעת העישון לא יימסרו לבעל העסק עליו דיווח נאמן מניעת העישון.
להקמת מערך נאמני מניעת עישון יתרונות רבים.
ראשית, מתן כוח לאזרחים לאכוף את החוק במקום גרירת הרגליים של המשטרה והרשויות המקומיות באכיפת חוק זה.
כיום קיים המנגנון של "אכיפה אזרחית" (מושג שנטבע על ידי שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בפסק הדין שמש נ' פוקצ'טה שהוזכר לעיל) שבמסגרתו אזרחים מגישים תביעות נזיקין אזרחיות בגין אי מניעת עישון במקומות ציבוריים, ולוקחים על עצמם עול וסיכון בגין הגשת התביעות (ניהול התביעה, מימון התביעה, החזר הוצאות משפט במקרה של הפסד וכיוצא בזה).
מן הראוי כי האכיפה האזרחית תבוצע אמנם על ידי אזרחים, אולם המדינה תיקח איתם חלק בפעולת האכיפה האזרחית ותחסוך לאותם אזרחים את העול והסיכון שבניהול תביעה.
שנית, מתן מענה ל"התחכמויות" של בעלי מקומות שמזהים מפקחי רשויות מקומיות על פי המדים שלהם, מעכבים את המפקחים בכניסה, נותנים התראה למעשנים בדרכים שונות, מגוונות ויצירתיות ומאפשרים למפקחים להיכנס למקום רק לאחר שכל המעשנים כיבו את הסיגריות. כאשר המפקחים נכנסים למקום, הם אמנם מריחים את ריח העשן, אבל לא רואים מעשנים ולא יכולים לתת דוחות.
אם וכאשר יפעלו נאמני מניעת עישון, הם יהיו אזרחים רגילים, בבגדים אזרחיים, ולכן לא יזוהו על ידי בעלי המקומות, וההתחכמויות של בעלי המקומות לא תהיינה יעילות.
הנאמנים יהיו למעשה מעין מפקחים סמויים.
לבסוף, מספר נאמנים גדול בפרישה רחבה בכל רחבי הארץ, שיוכלו לתת מענה יעיל, בסיוע משרד הבריאות, להפרות החוק, ובדרך זולה מכל דרך אחרת. הנאמנים יהוו מכפיל כוח ומנוף לאכיפת החוק.
סעיף 13: מוצע לקבוע מחדש את סמכויותיהם של שוטרים ומפקחים הכוללות, בנוסף לסמכות הכניסה הקיימת כיום, גם סמכות לדרוש מאדם להזדהות או למסור ידיעות או מסמכים, לערוך בדיקות או מדידות וליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן סמכות למסירת דוח ברירת משפט (הודעת תשלום קנס) או הזמנה למשפט (בעבירה בפעם השלישית ואילך).
מוצע להעביר את הסמכות לעיכוב אדם שנחשד בעבירה על חוק זה על ידי מפקח במשך שעה מסעיף 8 לחוק הקיים כיום לסעיף הסמכויות של שוטר ומפקח.
מאחר שידועה הפרקטיקה של בעלי מקומות, בעיקר מקומות בילוי, לעכב מפקחים בכניסה, להתריע בפני המעשנים על הגעת מפקחים כדי שיכבו את הסיגריות (אך ורק עקב הגעת המפקחים ועד לעזיבתם), מוצע לקבוע כי עיכוב מפקחים ושוטרים בכניסה למקומות ציבוריים או מתן התרעה למעשנים על הגעת מפקחים למקום הינם עבירה פלילית לפי סעיף 288א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 – הפרעה לעובד ציבור.
כמו כן, מאותו נימוק של עיכוב מפקחים או שוטרים ומתן התרעה למעשנים מוצע לאפשר למפקחים ושוטרים להיכנס למקום ציבורי גם אם אינם לובשים מדים, בלבוש אזרחי, על מנת לבדוק את הפרת החוק, וזאת מבלי להיות מזוהים כמפקחים או שוטרים ולמנוע את ההפרעה של בעלי המקומות לפעולת האכיפה.
סעיף 16: מוצע לקבוע כי אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צוין בתוספת.
סעיף 17: מוצע לתקן את התוספת לחוק באופן הבא –
מוצע לבטל את האפשרות להקצאת חדרי עישון בבניינים של מקומות ציבוריים ואת אפשרות הקצאת אזורי עישון במקומות ציבוריים פתוחים.
כאשר קיימים חדרי עישון במקום ציבורי – נמדדים חומרי רעל בכמות העולה במידה רבה על המותר גם אצל מי שנמצא בחדר בו (כאילו) לא מעשנים.
גם אם חדר העישון עומד לכאורה בדרישות החוק, לא ניתן למנוע את חדירת העשן מחדר העישון אל עבר המקום שבו אסור לעשן.
העשן חודר גם מבעד לדלת סגורה (מחריצי הדלת), וממילא הדלת נפתחת כאשר מעשנים נכנסים אל ויוצאים מחדר העישון, ואז בוודאי שהעשן יוצא מהחדר. העשן גם חודר דרך מערכת מיזוג האוויר, ואז בוודאי שהמושג "חדר עישון נפרד לחלוטין" הוא חסר משמעות.
ארגון הבריאות העולמי רואה את ישראל כמדינה שאיננה מקיימת את אמנת ה-FCTC, משום שהיא מאפשרת את חדרי העישון האלה, בהפרה בוטה לכל האיסורים בעולם ב-10 השנים האחרונות. אין יותר חדרי עישון באיסורים מודרניים.
ארגון הבריאות העולמי קובע כי אין רמה בטוחה של חשיפה לעשן טבק וקורא למדינות להפוך את המקומות הציבוריים לנקיים מעישון לחלוטין – ללא חדרי עישון. עוד קובע ארגון הבריאות העולמי כי פתרונות כגון אוורור (על גרסאותיו השונות), סינון אוויר וחדרי עישון עם או בלי מערכות אוורור נפרדות – הוכחו שוב ושוב כלא יעילים ולא מהווים הגנה מפני עשן טבק.
כמו כן, במקומות בהם ניתן שירות כמו מועדונים ובתי אוכל – החוק הקיים מתיר למעשה את הפגיעה בעובדים הנותנים את השירות הזה. כפי שחשוב להגן על עובדים בחוק לעבודה בישיבה, כך חשוב להגן עליהם מפני חשיפה לרעלים בעת מתן שירות בחדרי עישון.
גם הביקוש לחדרים כאלה איננו גדול, אלא הם משמשים כתירוץ להפרת החוק.
מסתבר שבעלי מקומות עושים שימוש לרעה באפשרות שהמחוקק נתן להקצות חדרי עישון, ומקצים חדרי עישון לא חוקיים:
לא מקפידים על סגירת דלת חדר העישון;
מקצים חדרי מדרגות כחדרי עישון – (אף על פי שמדובר במרחב שהוא לא "חדר" נפרד לחלוטין, העישון שם גורם למטרד בכל הבניין ועוברים שם גם אנשים לא מעשנים. פסק דין קסם מילניום נגד מיקדן ספנות (ת"א (שלום ת"א) 39435/07 קסם מילניום בע"מ נ' מיקדן-ספנות בע"מ (ניתן ביום 31.05.2009) קובע בדיוק את הקביעות האלו ופוסל הקצאת חדר מדרגות כחדר עישון;
מקצים חדרי עישון ללא תקרה או ללא דלת או עם דלת פתוחה;
מקצים חדרי עישון עם דלת שיש בה פתחי אוורור;
מקצים תאי עישון עשויים קירות זכוכית עם חורים בקירות;
מקצים פינות עישון או אזורי עישון, כלומר אזור ללא הפרדה של ממש;
מסך אוויר – הפרדה וירטואלית בתוספת זרם אוויר.
זאת ועוד, במקומות בילוי (מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדונים וכיוצא באלה) – חדר העישון מהווה יותר מרבע מכלל שטח המקום, ולעיתים אף את רוב שטח המקום, בניגוד להוראה שחדר עישון במקום בילוי, אם הוחלט להקצות כזה, יהיה עד רבע מכלל שטח המקום.
במקומות עבודה – כל אדם מעשן ששמו כתוב על דלת של חדר במקום עבודה סבור שזה החדר הפרטי שלו ומרשה לעצמו לעשן שם, גם אם נמצאים איתו בחדר או נכנסים לחדר אנשים לא מעשנים.
כמו כן, אין לצפות מאדם סביר, שמגיע למקום ציבורי, שימדוד את שטח המקום ויידע אם המקום עומד או לא עומד בדרישות הגודל על מנת להתלונן עליו. הדבר נכון הן לגבי שטח מוחלט שנמדד במטרים רבועים והן לגבי שטח יחסי שנמדד באחוזים מכלל שטח המקום.
בנוגע לאזורי עישון במקומות ציבוריים פתוחים, אזורי עישון בחלקים החיצונים של בתי אוכל ושל אולמות אירועים, בגני אירועים, באיצטדיונים גם הם אינם יעילים במניעת העישון הכפוי, שכן הרוח מעיפה את העשן מכיוון אזור העישון לאזור האסור בעישון, וכמו כן – אנשים מעשנים שבאים בחברת אנשים לא מעשנים (ובמיוחד קטינים) יושבים באזור העישון, ומאלצים את הלא מעשנים לשבת ביחד איתם באזור העישון.
בצו למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב–2012, משרד הבריאות אסר את העישון באופן מוחלט בבריכות שחייה, כולל בחצרות הבריכות (מדשאות, מרצפות וכיוב'), ללא אפשרות הקצאת אזור עישון.
חדרי העישון ואזורי העישון מקשים בצורה ניכרת על אכיפת החוק מכיוון שהם מהווים למעשה פטור חלקי וכר נרחב לפרשנויות, הן על ידי בעלי מקומות ציבוריים, הן על ידי גופי אכיפה והן על ידי בתי משפט.
החוק צריך להיות ברור וחד משמעי כדי למנוע בעיות אלו.
לפיכך, מוצע לבטל את חדרי העישון בכלל המקומות הציבוריים הסגורים וכן את אזורי העישון במקומות הציבוריים הפתוחים.
לצורך פרטים אחדים בתוספת יש צורך להסביר את המונח:
"עישון יד שלישית" – כאשר נכנסים לחלל סגור שעישנו בו, ישנו ריח של עישון, אף אם העישון התבצע זמן רב לפני כן. משקעי העשן, המכילים חלקיקים מזהמים ורעילים – חלקיקי מתכות כבדות וחומרים מסרטנים ורדיואקטיביים אינם נעלמים לאחר העישון אלא נספגים ברהיטים, בשטיחים, במושבים ובריפודים, בבגדים, נפלטים לאחר מכן, יוצרים ריח של סיגריות וגורמים לנזק בריאותי.
מוצע לתקן את פרט 2 כך שאיסור העישון יחול בכל מקום בתחום בית חולים או מרפאה, לרבות אזור מחוץ למבנה המהווה חלק ממתחם בית החולים או המרפאה.
מוצע לתקן את פרט 8 כך שייאסר על עישון במוניות בכל עת. עד כניסתו לתוקף של הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק) התשע"ב–2012, ביולי 2012, היה אסור לעשן ברכבות, אוטובוסים וזוטובוסים רק בעת שיש בהם נוסעים, מאז כניסת הצו האמור לתוקף, תוקנו פרטים 7 ו-9 לתוספת לחוק, ונאסר לעשן ברכבות, באוטובוסים ובזוטובסים בכל עת.
בפרט 8 לתוספת (איסור עישון במוניות) לא חל כל שינוי, ועדיין נאסר לעשן במונית רק בעת שיש בה נוסעים. כיום, יכול נהג מונית לעשן כאשר הוא בדרכו לאסוף נוסעים, ולכבות את הסיגריה בזמן עליית נוסעים למונית. כמובן שהעשן לא מתפזר מיידית, ובמקרה זה מתקיים עישון כפוי. נוסף על כך, במונית מתקיימת התופעה של "עישון יד שלישית".
מוצע לתקן את פרטים 12 ו-12א לתוספת על ידי איחוד הפרטים כך שפרט 12 יכלול מקומות ציבוריים שמשמשים לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה והחצר שלה. זאת מכיוון שישנם מקומות פתוחים נוספים חוץ מבריכת שחייה כגון מועדוני טניס, קאנטרי קלאב וכו', כמו כן – ישנן בריכות שחייה בתוך מבנה, עם חצר חיצונית, כאשר העישון בתוך החצר מהווה מטרד לשוהים בבריכה שנמצאת במבנה. כפי שהחוק מנוסח כיום – בריכה שכזאת "נופלת בין הכיסאות", שכן החוק אוסר עישון בבריכה בתוך מבנה, אבל לא בחצר שלה, ואוסר עישון בבריכה שלא במבנה, לרבות החצר.
מוצע לתקן את פרט 14 ולהבהיר שהעישון אסור לא רק בבנק ובדואר, אלא בכל מקום ציבורי שבו מתקיימת קבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל.
מוצע לתקן את פרט 15 כך שייאסר העישון ברכב חברה על ידי הכללת רכב חברה (או למשל ניידות משטרה) במסגרת ההגדרה של "מקום עבודה". קיים איסור לעשן ברכבות, מוניות, אוטובוסים וזוטובוסים, ואפילו ברכבים ללימוד נהיגה. קיים איסור לעשן במקומות עבודה בפרט 15, אולם ההגדרה של מקום עבודה לפי פרט זה היא "כל מקום בבניין".
ישנם רכבים שמוקצים לשימושם של מספר עובדים אך ורק לענייני עבודה ובזמן עבודה (ולא ניתנים להם בזמנם הפרטי).
עובדים שמעשנים בנוכחות עובדים אחרים ברכב חברה גורמים להם לנשום עשן רעיל ומסרטן בעל כורחם. כמו כן – קיימת התופעה של "עישון יד שלישית". לכן יש לראות רכבים מסוג זה כ"מקום עבודה".
מוצע לקבוע איסור עישון בחלקים שהם "רכוש משותף" בבית משותף כגון לובי, חלל פנימי מקורה ושאינו מקורה, חדרי מדרגות, מדרגות חיצוניות ומדרגות חירום. עישון במקומות אלה גורם לחשיפה לעישון כפוי ולמטרד ריח בשטחים המשותפים ובתוך דירות מגורים ומשרדים סמוכים.
מוצע לקבוע איסור עישון בבתי מלון ואכסניות, לרבות בחדרי האורחים. העשן מחדר שמעשנים בו בתוך בית מלון חודר למסדרונות ולחדרים אחרים, ומהווה מטרד לשוהים בקרבת מקום (מחוץ לחדר). כמו כן – קיימת התופעה של "עישון יד שלישית".
מוצע לקבוע איסור עישון בבניין שמשמש מגורים בבסיס צה"ל. קיים איסור עישון במתקני צה"ל כמקומות עבודה, אולם לא במגורי חיילים. חיילים רבים שאינם מעשנים סובלים מעישון כפוי במקומות אלו. בנוסף – קיימת התופעה של "עישון יד שלישית".
סעיף 18: מוצע לתקן את חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, ולכלול בו במפורש הגשת תובענות ייצוגיות בגין הפרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים. עד היום הוגשו כבר מספר תובענות ייצוגיות בגין אי מניעת עישון במקומות ציבוריים בעילה של קשר בין עוסק ללקוח בחוק הגנת הצרכן. התביעה הידועה שבהן היא פס"ד ליטבין נ' בלה שלומקינס (ת"צ (מחוזי מרכז) 4398-09-08 (ניתן ביום, 30.01.2011)), שבו נפסקו 90,000 שקלים חדשים פיצויים לטובת הציבור לאגודה למלחמה בסרטן, ובערעור לבית המשפט העליון הוגדל סכום הפיצויים לטובת הציבור ל-1.16 מיליון שקלים חדשים. בית המשפט העליון קבע בשנת 2015 בפרשת אפרתי נ. אספרסו בר (ת"צ (מחוזי ת"א) 37353-04-12 זהבה הדר אפרתי נ' י.ע.ד. אספרסו בר בע"מ (ניתן ביום, 11.12.2013) קביעה עקרונית, כי תובענה ייצוגית היא דרך ראויה והולמת לאכיפת האיסור על עישון במקומות ציבוריים. מוצע לעגן בחוק הלכה זו ולהקל על הגשתה בפטור מאגרה, כשהאינטרס הציבורי בכך הוא החיסכון הרב בעבודת פיקוח של פקחים בשכר.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1793/23; פ/1252/24; הוסרה מסדר היום ביום י"ג בתמוז התשפ"א (23 ביוני 2021))
הצעת החוק זהה לפ/1793/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בשבט התשפ"ב (17.01.2022)
תיקון סעיף 1 1. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק. בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(ב), הסיפה החל במילים "בחוק זה" – תימחק.
הוספת סעיף 1ב 2. אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 1א לחוק העיקרי יבוא:
"הגדרות "הגדרות "הגדרות 1ב. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"זיכיון" – כהגדרתו בסעיף 1 לכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי זכיינות), התשס"א–2001; "זיכיון" – כהגדרתו בסעיף 1 לכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי זכיינות), התשס"א–2001; "זיכיון" – כהגדרתו בסעיף 1 לכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי זכיינות), התשס"א–2001;
"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982; "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"מאפרה" – כלי המיועד או המשמש בפועל להשלכת אפר ושיירי מוצרי עישון לתוכו, אף אם ייעודו המקורי אינו כזה; "מאפרה" – כלי המיועד או המשמש בפועל להשלכת אפר ושיירי מוצרי עישון לתוכו, אף אם ייעודו המקורי אינו כזה; "מאפרה" – כלי המיועד או המשמש בפועל להשלכת אפר ושיירי מוצרי עישון לתוכו, אף אם ייעודו המקורי אינו כזה;
"מוצר טבק" – טבק בכל צורה שהיא המשמש לעישון, להרחה, ללעיסה או למציצה, לרבות סיגריות, סיגרים, סיגרלות, טבק לנרגילה וטבק למקטרת; "מוצר טבק" – טבק בכל צורה שהיא המשמש לעישון, להרחה, ללעיסה או למציצה, לרבות סיגריות, סיגרים, סיגרלות, טבק לנרגילה וטבק למקטרת; "מוצר טבק" – טבק בכל צורה שהיא המשמש לעישון, להרחה, ללעיסה או למציצה, לרבות סיגריות, סיגרים, סיגרלות, טבק לנרגילה וטבק למקטרת;
"מוצר עישון" – כל מוצר המשמש לעישון או לשאיפת אדים, לרבות: "מוצר עישון" – כל מוצר המשמש לעישון או לשאיפת אדים, לרבות: "מוצר עישון" – כל מוצר המשמש לעישון או לשאיפת אדים, לרבות:
(1) מוצר טבק שמשמש לעישון; (1) מוצר טבק שמשמש לעישון;
(2) חומר ממקור צמחי כלשהו המשמש לעישון ואינו מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה של חומר כאמור; (2) חומר ממקור צמחי כלשהו המשמש לעישון ואינו מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה של חומר כאמור;
(3) מוצר המשמש לעישון טבק, או מוצר המשמש לעישון חומר ממקור צמחי כאמור בפסקה (2), ובכלל זה סיגריות, סיגרים, סיגרלות, נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות; (3) מוצר המשמש לעישון טבק, או מוצר המשמש לעישון חומר ממקור צמחי כאמור בפסקה (2), ובכלל זה סיגריות, סיגרים, סיגרלות, נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות;
(4) סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי ומחסנית; לעניין זה - (4) סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי ומחסנית; לעניין זה -
"חומר מילוי" – נוזל או חומר בצורה אחרת, לשימוש בסיגריה אלקטרונית;
"מחסנית" – אבזר המורכב על גבי סיגריה אלקטרונית, המכיל חומר מילוי;
"סיגריה אלקטרונית" – מוצר הדומה לסיגריה, לסיגר, למקטרת או לנרגילה, המופעל באמצעי אלקטרוני והמשמש לעישון או לשאיפת אדים, לרבות מוצר המותאם להרכבת מחסנית עליו, יהא כינויו אשר יהא;
"מחזיק של מקום ציבורי" – מי שאחראי לניהול המקום הציבורי במישרין או בעקיפין, כבעלים, כשוכר או בדרך אחרת, לרבות תאגיד שהוא בעל שליטה בתאגיד שהוא מחזיק של מקום ציבורי ולרבות חברה שנתנה זיכיון לאדם להחזיק במקום ציבורי; "מחזיק של מקום ציבורי" – מי שאחראי לניהול המקום הציבורי במישרין או בעקיפין, כבעלים, כשוכר או בדרך אחרת, לרבות תאגיד שהוא בעל שליטה בתאגיד שהוא מחזיק של מקום ציבורי ולרבות חברה שנתנה זיכיון לאדם להחזיק במקום ציבורי; "מחזיק של מקום ציבורי" – מי שאחראי לניהול המקום הציבורי במישרין או בעקיפין, כבעלים, כשוכר או בדרך אחרת, לרבות תאגיד שהוא בעל שליטה בתאגיד שהוא מחזיק של מקום ציבורי ולרבות חברה שנתנה זיכיון לאדם להחזיק במקום ציבורי;
"מפקח" – מי שהוסמך לפי סעיף 6א או 6ב; "מפקח" – מי שהוסמך לפי סעיף 6א או 6ב; "מפקח" – מי שהוסמך לפי סעיף 6א או 6ב;
"מקום ציבורי" – מקום המפורט בתוספת, לרבות מרחק של 5 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור של המקום, אלא אם כן צוין מרחק אחר בתוספת, ולגבי בניינים – לרבות מרפסות, גגות ומדרגות; "מקום ציבורי" – מקום המפורט בתוספת, לרבות מרחק של 5 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור של המקום, אלא אם כן צוין מרחק אחר בתוספת, ולגבי בניינים – לרבות מרפסות, גגות ומדרגות; "מקום ציבורי" – מקום המפורט בתוספת, לרבות מרחק של 5 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור של המקום, אלא אם כן צוין מרחק אחר בתוספת, ולגבי בניינים – לרבות מרפסות, גגות ומדרגות;
"נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, דירקטור, וכן פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד." "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, דירקטור, וכן פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד." "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, דירקטור, וכן פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד."
תיקון סעיף 2 3. בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי". בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק)," יבוא "מחזיק של מקום ציבורי".
החלפת סעיף 2א 4. במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא:
"חובות המחזיק של מקום ציבורי "חובות המחזיק של מקום ציבורי "חובות המחזיק של מקום ציבורי 2א. (א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עישון במקום שבשליטתו; יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן זה אם הוכיח כי עשה בפועל את כל אלה: (א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עישון במקום שבשליטתו; יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן זה אם הוכיח כי עשה בפועל את כל אלה: (א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עישון במקום שבשליטתו; יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן זה אם הוכיח כי עשה בפועל את כל אלה:
(1) דרש מהאדם המעשן או המחזיק מוצר עישון במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לרבות סדרן כאמור בפסקה (2) או מאבטח, לחדול מהמעשה האסור ונקט באמצעים שברשותו כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1; (1) דרש מהאדם המעשן או המחזיק מוצר עישון במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לרבות סדרן כאמור בפסקה (2) או מאבטח, לחדול מהמעשה האסור ונקט באמצעים שברשותו כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1;
(2) הורה למאבטח המועסק אצלו או לחברת אבטחה ששכר לוודא שהוראות חוק זה מתקיימות במקום הציבורי שבאחזקתו; (2) הורה למאבטח המועסק אצלו או לחברת אבטחה ששכר לוודא שהוראות חוק זה מתקיימות במקום הציבורי שבאחזקתו;
(3) התלונן בפני הרשות המקומית וכן בפני מפקח על הפרת הוראות סעיף 1, תוך מתן פרטים שיש בידו על זהות המעשן; הרשות המקומית והמפקח ישמרו תיעוד של תלונות לפי פסקה זו במשך 5 שנים מיום שהוגשו. (3) התלונן בפני הרשות המקומית וכן בפני מפקח על הפרת הוראות סעיף 1, תוך מתן פרטים שיש בידו על זהות המעשן; הרשות המקומית והמפקח ישמרו תיעוד של תלונות לפי פסקה זו במשך 5 שנים מיום שהוגשו.
(ב) יראו מחזיק של מקום ציבורי כמי שלא מילא אחר הוראות חוק זה, אם נמצא במקום יותר מאדם אחד שעישן או החזיק מוצר עישון דלוק." (ב) יראו מחזיק של מקום ציבורי כמי שלא מילא אחר הוראות חוק זה, אם נמצא במקום יותר מאדם אחד שעישן או החזיק מוצר עישון דלוק." (ב) יראו מחזיק של מקום ציבורי כמי שלא מילא אחר הוראות חוק זה, אם נמצא במקום יותר מאדם אחד שעישן או החזיק מוצר עישון דלוק."
תיקון סעיף 2ב 5. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק. בסעיף 2ב לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בהתאם למפורט" – תימחק.
הוספת סעיף 3א 6. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
"תנאים לפי חוק רישוי עסקים "תנאים לפי חוק רישוי עסקים "תנאים לפי חוק רישוי עסקים 3א. מחזיק של מקום ציבורי, החייב ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, שאפשר לאדם לעשן בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, יראו אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרישיון כאמור והוראות החוק האמור יחולו עליו, מבלי לגרוע מההוראות לפי חוק זה." מחזיק של מקום ציבורי, החייב ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, שאפשר לאדם לעשן בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, יראו אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרישיון כאמור והוראות החוק האמור יחולו עליו, מבלי לגרוע מההוראות לפי חוק זה." מחזיק של מקום ציבורי, החייב ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, שאפשר לאדם לעשן בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, יראו אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרישיון כאמור והוראות החוק האמור יחולו עליו, מבלי לגרוע מההוראות לפי חוק זה."
החלפת סעיף 4 7. במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"עונשין "עונשין "עונשין 4. (א) העובר על הוראות סעיפים 1 או 5, דינו – בעבירה בפעם הראשונה – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – מאסר שנה או כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – מאסר שנה או שלוש פעמים הקנס האמור. (א) העובר על הוראות סעיפים 1 או 5, דינו – בעבירה בפעם הראשונה – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – מאסר שנה או כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – מאסר שנה או שלוש פעמים הקנס האמור. (א) העובר על הוראות סעיפים 1 או 5, דינו – בעבירה בפעם הראשונה – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – מאסר שנה או כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – מאסר שנה או שלוש פעמים הקנס האמור.
(ב) העובר על הוראות סעיפים 2, 2א או 2ב דינו – בעבירה בפעם הראשונה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – שלוש פעמים הקנס האמור. (ב) העובר על הוראות סעיפים 2, 2א או 2ב דינו – בעבירה בפעם הראשונה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – שלוש פעמים הקנס האמור. (ב) העובר על הוראות סעיפים 2, 2א או 2ב דינו – בעבירה בפעם הראשונה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, בעבירה בפעם השנייה בתוך שנתיים – כפל הקנס האמור, ובעבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים – שלוש פעמים הקנס האמור.
(ג) עבירה לפי סעיפים 2, 2א ו-2ב לחוק זה היא עבירה מסוג אחריות קפידה." (ג) עבירה לפי סעיפים 2, 2א ו-2ב לחוק זה היא עבירה מסוג אחריות קפידה." (ג) עבירה לפי סעיפים 2, 2א ו-2ב לחוק זה היא עבירה מסוג אחריות קפידה."
הוספת סעיפים 4א עד 4ד 8. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"עבירת קנס "עבירת קנס "עבירת קנס 4א. היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי חוק זה בפעם הראשונה או השנייה בתוך שנתיים, תימסר לו הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי; היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי חוק זה בפעם הראשונה או השנייה בתוך שנתיים, תימסר לו הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי; היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי חוק זה בפעם הראשונה או השנייה בתוך שנתיים, תימסר לו הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי; היה לשוטר או למפקח יסוד להניח כי אדם עבר עבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי.
צו הפסקה מינהלי צו הפסקה מינהלי צו הפסקה מינהלי 4ב. (א) היה לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, ליועץ המשפטי למשרד הבריאות או לראש רשות מקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת הראשונה, עבירה לפי סעיף 2א בפעם השנייה ואילך בתוך שנתיים, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי). (א) היה לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, ליועץ המשפטי למשרד הבריאות או לראש רשות מקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת הראשונה, עבירה לפי סעיף 2א בפעם השנייה ואילך בתוך שנתיים, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי). (א) היה לקצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, ליועץ המשפטי למשרד הבריאות או לראש רשות מקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת הראשונה, עבירה לפי סעיף 2א בפעם השנייה ואילך בתוך שנתיים, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).
(ב) צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים ימים מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים ימים רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי להאריך את תקפו לתקופה נוספת של שלושים ימים אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 4ג. (ב) צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים ימים מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים ימים רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי להאריך את תקפו לתקופה נוספת של שלושים ימים אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 4ג. (ב) צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים ימים מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים ימים רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי להאריך את תקפו לתקופה נוספת של שלושים ימים אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 4ג.
(ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; בקשה לפי סעיף קטן זה תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה. (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; בקשה לפי סעיף קטן זה תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה. (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; בקשה לפי סעיף קטן זה תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
סגירת מקום סגירת מקום סגירת מקום 4ג. (א) הורשע מחזיק של מקום ציבורי בעבירה לפי סעיף 2א בפעם השלישית בתוך שנתיים – רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק; במניין ההרשעות ייספרו גם מספר הקנסות המנהליים ששולמו על ידי המחזיק של המקום הציבורי לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי וכן מספר הודעות הקנס שלא שולמו ולא הוגשו בגינן בקשה לביטול או בקשה להישפט או שהוגשה בקשה לביטול ונדחתה לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי. (א) הורשע מחזיק של מקום ציבורי בעבירה לפי סעיף 2א בפעם השלישית בתוך שנתיים – רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק; במניין ההרשעות ייספרו גם מספר הקנסות המנהליים ששולמו על ידי המחזיק של המקום הציבורי לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי וכן מספר הודעות הקנס שלא שולמו ולא הוגשו בגינן בקשה לביטול או בקשה להישפט או שהוגשה בקשה לביטול ונדחתה לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי. (א) הורשע מחזיק של מקום ציבורי בעבירה לפי סעיף 2א בפעם השלישית בתוך שנתיים – רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק שהוא מקום ציבורי מהמקומות המפורטים בפרטים 10, 11, 17 ו-18 לתוספת, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק; במניין ההרשעות ייספרו גם מספר הקנסות המנהליים ששולמו על ידי המחזיק של המקום הציבורי לפי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי וכן מספר הודעות הקנס שלא שולמו ולא הוגשו בגינן בקשה לביטול או בקשה להישפט או שהוגשה בקשה לביטול ונדחתה לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי.
(ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 2א, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף קטן (א), ותוקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו. (ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 2א, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף קטן (א), ותוקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו. (ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 2א, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף קטן (א), ותוקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.
קובלנה פלילית קובלנה פלילית קובלנה פלילית 4ד. (א) על עבירה לפי חוק זה רשאי ארגון שבין מטרותיו שמירה וקידום בריאות הציבור, ריפוי, מניעת מחלות, מניעת עישון, או הגנה על איכות הסביבה, ושאישר שר הבריאות, להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי. (א) על עבירה לפי חוק זה רשאי ארגון שבין מטרותיו שמירה וקידום בריאות הציבור, ריפוי, מניעת מחלות, מניעת עישון, או הגנה על איכות הסביבה, ושאישר שר הבריאות, להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי. (א) על עבירה לפי חוק זה רשאי ארגון שבין מטרותיו שמירה וקידום בריאות הציבור, ריפוי, מניעת מחלות, מניעת עישון, או הגנה על איכות הסביבה, ושאישר שר הבריאות, להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר הבריאות על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה." (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר הבריאות על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה." (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר הבריאות על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה."
תיקון סעיף 5 9. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "המפר הוראה זו" – תימחק.
תיקון סעיף 5א 10. בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,". בסעיף 5א לחוק העיקרי, המילים "[נוסח משולב], התשמ"ב–1982" – יימחקו, ואחרי "שנקבעה כעבירת קנס," יבוא "וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת,".
הוספת סעיפים 6ב ו-6ג 11. אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:
"מפקחים של משרד הבריאות "מפקחים של משרד הבריאות "מפקחים של משרד הבריאות 6ב. (א) שר הבריאות רשאי להסמיך מפקחים שהם עובדי מדינה, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 7א לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה. (א) שר הבריאות רשאי להסמיך מפקחים שהם עובדי מדינה, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 7א לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה. (א) שר הבריאות רשאי להסמיך מפקחים שהם עובדי מדינה, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 7א לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.
(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מפקח; (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש מפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר הבריאות; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה שר הבריאות;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הבריאות.
נאמני מניעת עישון נאמני מניעת עישון נאמני מניעת עישון 6ג. (א) שר הבריאות ימנה כל אדם שמעוניין בכך להיות נאמן מניעת עישון. (א) שר הבריאות ימנה כל אדם שמעוניין בכך להיות נאמן מניעת עישון. (א) שר הבריאות ימנה כל אדם שמעוניין בכך להיות נאמן מניעת עישון.
(ב) לא ימונה אדם להיות נאמן עישון אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה אדם להיות נאמן עישון אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה אדם להיות נאמן עישון אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כנאמן; (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש כנאמן;
(2) הוא אינו מעשן. (2) הוא אינו מעשן.
(ג) נאמן מניעת עישון שמונה כאמור: (ג) נאמן מניעת עישון שמונה כאמור: (ג) נאמן מניעת עישון שמונה כאמור:
(1) רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן מניעת עישון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן; (1) רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן מניעת עישון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן;
(2) ידווח למשרד הבריאות על מחזיק של מקום ציבורי שמפר את הוראות סעיף 2, 2א, או 2ב, ועל נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של המקום שמפר את הוראות סעיף 5. (2) ידווח למשרד הבריאות על מחזיק של מקום ציבורי שמפר את הוראות סעיף 2, 2א, או 2ב, ועל נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של המקום שמפר את הוראות סעיף 5.
(ד) משרד הבריאות יקים מערך נאמני מניעת עישון, יקבל דיווחים של נאמני מניעת עישון, יבחן את הדיווחים וישלח הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי למחזיק של מקום ציבורי בגין הפרת הוראות סעיף 2, 2א, או 2ב, לנושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של המקום בגין הפרת הוראות סעיף 5; ואולם, אם נעברה העבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, ישלח משרד הבריאות הזמנה למשפט לפי האמור בסעיף 4א." (ד) משרד הבריאות יקים מערך נאמני מניעת עישון, יקבל דיווחים של נאמני מניעת עישון, יבחן את הדיווחים וישלח הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי למחזיק של מקום ציבורי בגין הפרת הוראות סעיף 2, 2א, או 2ב, לנושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של המקום בגין הפרת הוראות סעיף 5; ואולם, אם נעברה העבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, ישלח משרד הבריאות הזמנה למשפט לפי האמור בסעיף 4א." (ד) משרד הבריאות יקים מערך נאמני מניעת עישון, יקבל דיווחים של נאמני מניעת עישון, יבחן את הדיווחים וישלח הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי למחזיק של מקום ציבורי בגין הפרת הוראות סעיף 2, 2א, או 2ב, לנושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של המקום בגין הפרת הוראות סעיף 5; ואולם, אם נעברה העבירה בפעם השלישית ואילך בתוך שנתיים, ישלח משרד הבריאות הזמנה למשפט לפי האמור בסעיף 4א."
ביטול סעיף 7 12. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 7 לחוק העיקרי – בטל.
הוספת סעיף 7א 13. אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:
"סמכויות שוטר ומפקח "סמכויות שוטר ומפקח "סמכויות שוטר ומפקח 7א. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאים שוטר וכן מפקח – (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאים שוטר וכן מפקח – (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאים שוטר וכן מפקח –
(1) להיכנס לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו; (1) להיכנס לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו;
(2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995;
(4) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומרים וכן למסור את הבדיקות, המדידות או הדגימות למעבדה או לשמור אותן, או לנהוג בהן בדרך אחרת. (4) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומרים וכן למסור את הבדיקות, המדידות או הדגימות למעבדה או לשמור אותן, או לנהוג בהן בדרך אחרת.
(ב) סירב אדם לזהות עצמו לאחר שהתבקש על ידי מפקח לעשות כן על פי הסמכות שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי המפקח לעכב את האדם במקום הציבורי עד לבוא שוטר, אך לא יותר משעה אחת. (ב) סירב אדם לזהות עצמו לאחר שהתבקש על ידי מפקח לעשות כן על פי הסמכות שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי המפקח לעכב את האדם במקום הציבורי עד לבוא שוטר, אך לא יותר משעה אחת. (ב) סירב אדם לזהות עצמו לאחר שהתבקש על ידי מפקח לעשות כן על פי הסמכות שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי המפקח לעכב את האדם במקום הציבורי עד לבוא שוטר, אך לא יותר משעה אחת.
(ג) עיכוב של מפקח או שוטר בכניסה למקום ציבורי או מתן התראה לאנשים המעשנים בתוך מקום ציבורי כי מפקח הגיע למקום מהווים הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין. (ג) עיכוב של מפקח או שוטר בכניסה למקום ציבורי או מתן התראה לאנשים המעשנים בתוך מקום ציבורי כי מפקח הגיע למקום מהווים הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין. (ג) עיכוב של מפקח או שוטר בכניסה למקום ציבורי או מתן התראה לאנשים המעשנים בתוך מקום ציבורי כי מפקח הגיע למקום מהווים הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין.
(ד) שוטר או מפקח רשאים להיכנס לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, גם בלבוש אזרחי; במידה וישנה הפרה של חוק זה, יזדהה השוטר או המפקח בעזרת תג זיהוי בפני בעל המקום הציבורי או מי מטעמו." (ד) שוטר או מפקח רשאים להיכנס לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, גם בלבוש אזרחי; במידה וישנה הפרה של חוק זה, יזדהה השוטר או המפקח בעזרת תג זיהוי בפני בעל המקום הציבורי או מי מטעמו." (ד) שוטר או מפקח רשאים להיכנס לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, גם בלבוש אזרחי; במידה וישנה הפרה של חוק זה, יזדהה השוטר או המפקח בעזרת תג זיהוי בפני בעל המקום הציבורי או מי מטעמו."
תיקון סעיף 8 14. בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו". בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו" יבוא "ידרוש ממנו המפקח או הסדרן" ובמקום "רשאי הוא לעכב אותו" יבוא "יעכב אותו".
תיקון סעיף 8א 15. בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי – בסעיף 8א לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי הוראות סעיף 8(ב)" יבוא "על ידי הבעל או המחזיק של בית החולים, והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן";
(2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק. (2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "[נוסח משולב]" – תימחק.
תיקון סעיף 10 16. בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: בסעיף 10 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת." "(ב) אין בהוראות הפרטים בתוספת כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מהמחזיק של מקום ציבורי לאסור את העישון במקום, אף אם סוג המקום לא צויין בתוספת."
תיקון התוספת 17. בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי –
(1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (1) בפרט 1, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק;
(1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק; (1) בפרט 2, הסיפה החל במילה "ולמעט" – תימחק;
(2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית"; (2) בפרט 3, במקום "החלק הפתוח לציבור בבית" יבוא "בית";
(4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק; (4) בפרט 4, הסיפה החל במילים "הפתוחה לציבור" – תימחק;
(5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא: (5) במקום פרט 5א יבוא:
"5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור."; "5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור."; "5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור."; "5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור."; "5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור."; "5א. בניין של מוסד להשכלה גבוהה ושל מוסד לחינוך על תיכוני, לרבות מגורי תלמידים, ולרבות מרחק של 10 מטרים מהכניסות, היציאות ופתחי האוורור.";
(6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו; (6) בפרט 8, המילים "בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה "מונית"" – יימחקו;
(7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק; (7) בפרט 9א, הסיפה החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" – תימחק;
(8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק; (8) בפרט 9ב, הקטע החל במילים "למעט אזור שהוקצה לעישון" עד המילים "בחלקים אחרים של המקום" – יימחק;
(9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (9) בפרט 11, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של השטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק;
(10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא: (10) במקום פרט 12 יבוא:
"12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה."; "12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה."; "12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה."; "12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה."; "12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה."; "12. מקום המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה ולרבות החצר שלה.";
(11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק; (11) פרט 12א – יימחק;
(12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק; (12) בפרט 12ב, הסיפה החל במילים "למעט במקומות שהוקצו לעישון" – תימחק;
(13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא: (13) במקום פרט 14 יבוא:
"14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות."; "14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות."; "14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות."; "14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות."; "14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות."; "14. חדר או אולם בכל מקום שמשמש לקבלת קהל, שירות קהל והמתנת קהל, לרבות מסדרון, מעבר וחדר מדרגות.";
(14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא: (14) במקום פרט 15 יבוא:
"15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."; "15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."; "15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."; "15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."; "15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11."; "15. מקום עבודה; לעניין חוק זה, "מקום עבודה" – רכב שמשמש לצרכי עבודה, וכן כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11.";
(15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק; (15) פרט 15א – יימחק;
(16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא: (16) במקום פרט 16 יבוא:
"16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה."; "16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה."; "16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה."; "16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה."; "16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה."; "16. קניון, לרבות קניון מקורה למחצה.";
(17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (17) בפרט 17, הקטע החל במילים "למעט חדר נפרד לחלוטין" עד המילים "רבע של שטח הפתוח לציבור" – יימחק, והסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק;
(18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק; (18) בפרט 18, הסיפה החל במילים "(להלן – אזור)" – תימחק;
(19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק; (19) בפרט 20, הסיפה החל במילים "למעט אזור נפרד" – תימחק;
(20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר"; (20) בפרט 21, אחרי "כל מקום בבניין" יבוא "ובחצר";
(21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא: (21) במקום פרט 22 יבוא:
"22. בית אבות ודיור מוגן."; "22. בית אבות ודיור מוגן."; "22. בית אבות ודיור מוגן."; "22. בית אבות ודיור מוגן."; "22. בית אבות ודיור מוגן."; "22. בית אבות ודיור מוגן.";
(22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק; (22) בפרט 24, הסיפה החל במילים "למעט אזור מוגדר" – תימחק;
(23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא: (23) אחרי פרט 24 יבוא:
"25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. "25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. "25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. "25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. "25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969. "25. כל מקום בבית משותף שהוא רכוש משותף; בפרט זה, "בית משותף" ו-"רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969.
26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים. 26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים. 26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים. 26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים. 26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים. 26. בית מלון ואכסניה, לרבות בחדרי האורחים.
27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל. 27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל. 27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל. 27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל. 27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל. 27. כל מקום בבניין שמשמש למגורים בבסיס צבא הגנה לישראל.
28. תחנת דלק.". 28. תחנת דלק.". 28. תחנת דלק.". 28. תחנת דלק.". 28. תחנת דלק.". 28. תחנת דלק.".
תיקון חוק תובענות ייצוגיות 18. בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, אחרי פרט 14 יבוא:
"15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה." "15. תביעה בעילה לפי חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, והיא תהיה פטורה מאגרה."
תחילה 19. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו.