הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2162967 הכנסת העשרים וארבע יוזמות: חברות הכנסת קרן ברק קטי קטרין שטרית ______________________________________________ פ/3046/24 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – צמצום הפער בין עובדים עצמאיים לעובדים שכירים), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בישראל כחצי מיליון עובדים ועובדות עצמאים (להלן – עצמאים), המעסיקים בעצמם כ-1.5 מיליון שכירים. מאבק העצמאים לזכויות סוציאליות, ובראש ובראשונה דמי אבטלה לעצמאים, נמשך למעלה מעשור, כאשר זה התעצם בעקבות משבר הקורונה. הצעת חוק זו מטרתה לקדם מספר תיקונים חשובים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) כך שעצמאים יהיו זכאים לזכויות מהותיות בדומה לעמיתים השכירים, ובראשם דמי אבטלה לעצמאים, דמי מחלה, גמלת אבל, דמי פגיעה ועוד, ובכך מאגדת יחד תיקונים . הצעת חוק זאת מאגדת מספר הצעות חוק פרטיות שהוגשו בשנים האחרונות למען קידום רשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, כמפורט להלן: גמלת אבל – כיום רק שכירים מקבלים דמי אבל בתקופת האבלות על מות יקיריהם, וזאת מכוח צו הרחבה. על פי המוצע, גם עצמאים יקבלו תשלום בעד ימי האבל על מות קרוביהם, שבהם לא עסקו בעסקם או במשלח ידם. הגמלה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לביטוח לאומי רק עבור אבלים שקרוביהם מדרגה ראשונה נפטרו, והתשלום לא ישולם בעד יותר מ-6 ימים. דמי אבטלה – כיום חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה, בשום תנאי, עובדים עצמאיים אשר נפלטו ממעגל התעסוקה בקבלת דמי אבטלה. ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי נועד בעיקרו לאפשר מינימום של קיום בכבוד לכל מי שנקלע למצב של אבטלה המתפרסת על פני תקופה של מספר חודשים ולסייע לו לשוב למעגל התעסוקה. הצורך בדמי אבטלה מקבל משנה תוקף נוכח המגמה הגלובלית ותנועת המשק בישראל להעדפה מובהקת של העסקת עובדים עצמאים (פרילנסרים) על פני העסקת עובדים שכירים, ומשבר הקורונה אף העמיק את הצורך הדחוף בעיגון דמי אבטלה לעצמאים. לפיכך מוצע להקים ענף ביטוח נפרד למימון דמי האבטלה לעצמאיים. מאחר שהכנסתו של עובד עצמאי עשויה להשתנות משמעותית מחודש לחודש, יחושבו דמי האבטלה על בסיס הכנסתו בשנתיים שקדמו למועד שבו היה מובטל. כן מוצע להגביל את קבלת דמי האבטלה למספר פעמים במהלך החיים. דמי פגיעה – דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, בין בתאונת עבודה ובין כתוצאה ממחלת מקצוע, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה, ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד, לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, הכול על פי אישור רפואי. סעיף 92 לחוק קובע כי גם מבוטח עצמאי שנפגע בעבודה זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בעד התקופה שאינו יכול לעבוד. ואולם, סעיף 94(ב)(2) לחוק מצמצם את הזכאות וקובע כי עובד עצמאי אינו זכאי לפיצוי בעבור "תקופת הזכאות הראשונה", המוגדרת בחוק כ-12 ימים מיום הפגיעה, ולכן בפועל הוא מתחיל לקבל תשלום רק מהיום ה-12 ואילך למרות שהוא משלם דמי ביטוח לאומי בדומה לשכיר. יודגש כי כיום רוב העצמאים אינם אוכלוסייה בעלת כושר השתכרות גבוה וחלקם אפילו לא מרוויחים שכר מינימום. זאת ועוד, לעתים מצבו הכלכלי של עובד עצמאי קשה יותר ממצבו של עובד שכיר בנסיבות דומות של חוסר יכולת לעבוד עקב פגיעה בעבודה, שכן כאשר העצמאי אינו יכול לעבוד, עדיין יש לו הוצאות בגין התחייבויות לעובדים, ספקים, שכירת מקום אחסון, החזקת מלאי וכדומה. כך נוצר מצב מעוות בו העצמאי משלם דמי ביטוח לאומי בדומה לשכיר, ההוצאות שלו לעתים גבוהות יותר משל שכיר, ובמצב של פגיעה בעבודה, התגמול שהוא מקבל קטן מזה של השכיר. מוצע לתקן את העיוות ולקבוע כי עובד עצמאי יהיה זכאי לדמי פגיעה גם בעד תקופת הזכאות הראשונה, כלומר עבור 12 הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה. דמי מחלה – ראוי כי בדומה למדינות ה OCED גם בישראל יקבלו העצמאים דמי מחלה. יחד עם זאת, בשל העלות התקציבית הגבוהה של מתן דמי מחלה לעצמאים, מוצע להגביל את מתן דמי מחלה רק למצבים בהם זו גורמת להיעדרות ממושכת של מעל 30 ימים מהעסק או מהעיסוק במשלח היד, כך שקיימת סבירות גבוהה כי ההיעדרות פוגעת בהם באופן חמור. מוצע לקבוע כי עובד עצמאי יהיה זכאי לתשלום גמלת דמי מחלה מהמוסד לביטוח לאומי החל מהיום הראשון, לאחר שהשלים לפחות היעדרות של 30 ימים מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו בעקבות מחלה ובכפוף להצגת אישור רפואי תקף בנוגע לאותם ימים ועמידה בתקופת אכשרה של 12 חדשי תשלום דמי ביטוח כעובד עצמאי ב-22 החודשים שקדמו לתחילת ההיעדרות. מתן זכות לעסוק בעסק או במשלח יד במהלך חופשת לידה – החוק אוסר על נשים לעבוד בזמן חופשת הלידה. כ 10% מהנשים המצויות בחופשת לידה הן עצמאיות אשר אינן יכולות לעמוד באיסור הגורף נוכח החובה שלהן לדאוג לפעולות שוטפות הכרוכות בניהול עסק כמו תשלום משכורות, תשלום שכר דירה, או מהצורך לפתור בעיות אד הוק, ולנוכח קשי ההישרדות של העסק בהיעדרן. במטרה לסייע לעצמאיות בעלות עסקים מוצע לאפשר לנשים אלו לעבוד כ 40 שעות חודשיות, המהווה פחות מרבע אחוז ממשרה המלאה. כדי לעודד יציאת נשים לשוק העבודה העצמאי ללא חשש לגורל העסק אם ילדו, מוצע לאפשר להן להמשיך ולהפעיל את עסקן גם במהלך חופשת הלידה, בלי לאבד את זכאותן לדמי לידה. קצבת אזרח ותיק – בשנים שבין גיל הפרישה לגיל 70, מבוטח זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק התלויה בהכנסה: אדם יחיד שהכנסתו נמוכה מכ-6750 ₪, זכאי לקבלת קצבה מלאה, אולם אם הכנסתו החודשית מעבודה גבוהה יותר, הוא זכאי לקצבה חלקית ואף לא להיות זכאי כלל בשל הכנסתו. בשל הקשיים של עובדים עצמאיים בצבירת חיסכון פנסיוני, המובילים לאחוזים גבוהים של עצמאים שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה, מוצע להקל את תנאי הזכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק לעצמאים שממשיכים לעבוד בתקופה שבין גיל הפרישה לגיל 70, באמצעות התאמת גובה ההכנסה שלגביה אין ניכוי מקצבת האזרח הותיק או שהניכוי הוא חלקי, באופן הבא: עצמאי יחיד, או עם בן זוג שאינו זכאי לקבל קצבה והכנסתו נמוכה מהשכר הממוצע במשק, יהיה זכאי לקבלת קצבה מלאה. במידה והכנסתו החודשית גבוהה מהשכר הממוצע במשק אך בלא יותר מ- 20%, יהיה זכאי לקצבה חלקית. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו בשבט התשפ"ב (17.01.2022) הוספת סעיף 28ג ו-28ד 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא – "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי 28ג. ביטוח אבטלה לעובד עצמאי, כהגדרתו בסעיף 158, ינוהל כענף ביטוח נפרד. ביטוח אבטלה לעובד עצמאי, כהגדרתו בסעיף 158, ינוהל כענף ביטוח נפרד. ענף ביטוח דמי מחלה לעובד עצמאי ענף ביטוח דמי מחלה לעובד עצמאי ענף ביטוח דמי מחלה לעובד עצמאי 28ד. ביטוח דמי מחלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד." ביטוח דמי מחלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד." תיקון סעיף 49 2. בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 49 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. "(א1) לעניין סעיף קטן (א), לא יראו את עיסוקה של עובדת עצמאית בעסק שבבעלותה שהוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, בהיקף שאינו עולה על 40 שעות בחודש, כעיסוק במשלח ידה. תיקון סעיף 94 3. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. בסעיף 94(ב) לחוק העיקרי, פסקה (2) – תימחק. הוספת פרק ו'1 4. אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 157 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי "פרק ו'1: ביטוח מחלה לעובד עצמאי זכאות לגמלת דמי מחלה לעובד עצמאי זכאות לגמלת דמי מחלה לעובד עצמאי זכאות לגמלת דמי מחלה לעובד עצמאי 157א. (א) מבוטח לעניין פרק זה הוא תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה, והוא עובד עצמאי, שהשלים תקופת אכשרה. (א) מבוטח לעניין פרק זה הוא תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה, והוא עובד עצמאי, שהשלים תקופת אכשרה. (ב) הזכות לדמי מחלה לפי פרק זה מותנית בכך שההיעדרות של העובד העצמאי מעיסוק בעסקו או במשלח ידו עקב המחלה (בפרק זה – ההיעדרות) נמשכה שלושים ימים לפחות ושהמבוטח הציג למוסד אישור רפואי תקף על מחלתו באותם ימים. (ב) הזכות לדמי מחלה לפי פרק זה מותנית בכך שההיעדרות של העובד העצמאי מעיסוק בעסקו או במשלח ידו עקב המחלה (בפרק זה – ההיעדרות) נמשכה שלושים ימים לפחות ושהמבוטח הציג למוסד אישור רפואי תקף על מחלתו באותם ימים. גובה גמלת דמי המחלה גובה גמלת דמי המחלה גובה גמלת דמי המחלה 157ב. גמלת דמי המחלה ליום תהיה בגובה הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה ששימשה לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה שקדם לתחילת ההיעדרות, בתשעים. גמלת דמי המחלה ליום תהיה בגובה הסכום המתקבל מחלוקת ההכנסה ששימשה לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה שקדם לתחילת ההיעדרות, בתשעים. תקופת האכשרה – דמי מחלה תקופת האכשרה – דמי מחלה תקופת האכשרה – דמי מחלה 157ג. (א) תקופת האכשרה לעניין זכאות לגמלת דמי מחלה לפי פרק זה היא 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח כעובד עצמאי, מתוך 22 החודשים שקדמו לתחילת ההיעדרות. (א) תקופת האכשרה לעניין זכאות לגמלת דמי מחלה לפי פרק זה היא 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח כעובד עצמאי, מתוך 22 החודשים שקדמו לתחילת ההיעדרות. (ב) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך 12 החודשים שלאחר תאריך תחילת ההיעדרות שלגביו השלים את תקופת האכשרה. (ב) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך 12 החודשים שלאחר תאריך תחילת ההיעדרות שלגביו השלים את תקופת האכשרה. תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה 157ד. תקופת הזכאות לגמלת דמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבעדו שולמו דמי ביטוח כעובד עצמאי החל מהיום שבו חל פרק זה, ולא יותר מ-90 ימים בשנה, בניכוי התקופה שבעדה קיבל עובד עצמאי דמי מחלה לפי פרק זה." תקופת הזכאות לגמלת דמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבעדו שולמו דמי ביטוח כעובד עצמאי החל מהיום שבו חל פרק זה, ולא יותר מ-90 ימים בשנה, בניכוי התקופה שבעדה קיבל עובד עצמאי דמי מחלה לפי פרק זה." תיקון סעיף 158 5. בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". תיקון סעיף 160 6. בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העוסק המורשה, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." תיקון סעיף 170 7. בסעיף 170 לחוק העיקרי – בסעיף 170 לחוק העיקרי – בסעיף 170 לחוק העיקרי – בסעיף 170 לחוק העיקרי – בסעיף 170 לחוק העיקרי – בסעיף 170 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל"; (2) אחרי סעיף (א) יבוא: (2) אחרי סעיף (א) יבוא: (2) אחרי סעיף (א) יבוא: (2) אחרי סעיף (א) יבוא: (2) אחרי סעיף (א) יבוא: (2) אחרי סעיף (א) יבוא: "(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי ואינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של 24 החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום." "(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי ואינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של 24 החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום." "(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי ואינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של 24 החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום." "(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי ואינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של 24 החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום." "(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי ואינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של 24 החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום." הוספת סעיף 171ב 8. אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי 171ב. בלי לגרוע מהוראות סעיף 171, לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, כמשמעותו בסעיף 160, ביותר משלוש תקופות מרביות כמשמעותן בסעיף 171(א), במצטבר במשך כל חייו בלי לגרוע מהוראות סעיף 171, לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, כמשמעותו בסעיף 160, ביותר משלוש תקופות מרביות כמשמעותן בסעיף 171(א), במצטבר במשך כל חייו (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 161, תשלום דמי אבטלה ייעשה רק אם חלפו שלוש שנים מפרק הזמן הקודם שבו שולמו לעצמאי דמי אבטלה." (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 161, תשלום דמי אבטלה ייעשה רק אם חלפו שלוש שנים מפרק הזמן הקודם שבו שולמו לעצמאי דמי אבטלה." תיקון סעיף 245 9. בסעיף 245 לחוק העיקרי – בסעיף 245 לחוק העיקרי – בסעיף 245 לחוק העיקרי – בסעיף 245 לחוק העיקרי – בסעיף 245 לחוק העיקרי – בסעיף 245 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), אחרי "המרבית" יבוא "או שהוא עובד עצמאי והכנסתו בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (א) בפסקה (1), אחרי "המרבית" יבוא "או שהוא עובד עצמאי והכנסתו בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (א) בפסקה (1), אחרי "המרבית" יבוא "או שהוא עובד עצמאי והכנסתו בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (א) בפסקה (1), אחרי "המרבית" יבוא "או שהוא עובד עצמאי והכנסתו בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (א) בפסקה (1), אחרי "המרבית" יבוא "או שהוא עובד עצמאי והכנסתו בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "המרבית" יבוא "או שהיא עובדת עצמאית והכנסתה בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "המרבית" יבוא "או שהיא עובדת עצמאית והכנסתה בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "המרבית" יבוא "או שהיא עובדת עצמאית והכנסתה בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "המרבית" יבוא "או שהיא עובדת עצמאית והכנסתה בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (ב) בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "המרבית" יבוא "או שהיא עובדת עצמאית והכנסתה בשנת המס אינה עולה על השכר הממוצע"; (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: "(ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה המבוטח עובד עצמאי ועלתה הכנסתו על השכר הממוצע, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על השכר הממוצע ואינו עולה על 120% מהשכר הממוצע; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש." "(ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה המבוטח עובד עצמאי ועלתה הכנסתו על השכר הממוצע, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על השכר הממוצע ואינו עולה על 120% מהשכר הממוצע; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש." "(ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה המבוטח עובד עצמאי ועלתה הכנסתו על השכר הממוצע, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על השכר הממוצע ואינו עולה על 120% מהשכר הממוצע; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש." "(ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה המבוטח עובד עצמאי ועלתה הכנסתו על השכר הממוצע, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על השכר הממוצע ואינו עולה על 120% מהשכר הממוצע; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש." "(ב3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), היה המבוטח עובד עצמאי ועלתה הכנסתו על השכר הממוצע, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על השכר הממוצע ואינו עולה על 120% מהשכר הממוצע; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש." הוספת סימן ה'1 10. אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 265 לחוק העיקרי יבוא: "סימן ה'1': גמלת אבל "סימן ה'1': גמלת אבל "סימן ה'1': גמלת אבל "סימן ה'1': גמלת אבל "סימן ה'1': גמלת אבל "סימן ה'1': גמלת אבל "גמלת אבל "גמלת אבל "גמלת אבל 265א. (א) מבוטח שמטעמי דת או נוהג לא עבד כעובד, או לא עסק בעסקו או במשלח ידו כעובד עצמאי, עקב ימי אבל בשל מות בן זוג, הורה, ילד או אח של המבוטח, ישלם לו המוסד גמלה לפי סעיף זה זה בעד כל אחד מהימים שבהם לא עבד כאמור (בסעיף זה – יום אבל), ולא יותר משישה ימים. (א) מבוטח שמטעמי דת או נוהג לא עבד כעובד, או לא עסק בעסקו או במשלח ידו כעובד עצמאי, עקב ימי אבל בשל מות בן זוג, הורה, ילד או אח של המבוטח, ישלם לו המוסד גמלה לפי סעיף זה זה בעד כל אחד מהימים שבהם לא עבד כאמור (בסעיף זה – יום אבל), ולא יותר משישה ימים. (ב) (1) סכום הגמלה ליום אבל יהיה הסכום השווה להכנסתו של המבוטח שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו החלו ימי האבל, כשהיא מחולקת ב-90. (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שברבע השנה כאמור בפסקה (1) עבד פחות מ-60 ימים, יהיה סכום הגמלה ליום אבל הסכום השווה להכנסתו של המבוטח שבעדה שולמו דמי ביטוח, בשלושה חודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל ימי האבל, כשהיא מחולקת ב-90. (ג) מבוטח הזכאי על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, לתשלום בעד ימי האבל שבהם לא עבד כאמור, לא תשולם לו הגמלה לפי סימן זה בעד אותם ימים. (ג) מבוטח הזכאי על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, לתשלום בעד ימי האבל שבהם לא עבד כאמור, לא תשולם לו הגמלה לפי סימן זה בעד אותם ימים. (ד) גמלה לפי סעיף זה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום" (ד) גמלה לפי סעיף זה תשולם מאוצר המדינה בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום" תיקון סעיף 337 11. בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), במקום "אחר" יבוא "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי"; (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי." "(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי." "(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי." "(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי." "(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי." תחילה ותחולה 12. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ב) תחילתם של סעיפים 158, 160, 170 ו-171ב לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, ביום ________. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) תחילתו של סעיף 94 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול לעניין פגיעה בעבודה שאירעה מיום תחילתו של חוק זה ואילך. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________. (ד) תחילתם של פרק ו'1, של סימן ה'1 לפרק י"א ושל סעיף 245 לחוק העיקרי ביום________.