הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2167968 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי ולדימיר בליאק יסמין פרידמן יוראי להב הרצנו ______________________________________________ מצטרפת: חברת הכנסת רות וסרמן לנדה ______________________________________________ פ/3084/24 הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בשנת 2013 קיבלה הכנסת החלטה משמעותית להאריך את שעון הקיץ בהתאם לנהוג במדינות אירופה. כיום ישראל עוברת לשעון קיץ ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרס, ולשעון חורף ביום ראשון האחרון באוקטובר בשעה 2:00 בלילה. ההחלטה של הארכת שעון הקיץ נשענה בין היתר על מסקנות של ועדות ממשלתיות שבחנו את הנושא לאורך השנים, ובעיקר על תמיכה ציבורית רחבה שנובעת משיפור איכות החיים כתוצאה מהוספת שעת אור יום נוספת. הרעיון המרכזי של שעון הקיץ הוא למעשה ניצול שעות האור באופן המיטבי ביותר. מחקרים שונים בישראל ובעולם הצביעו על הפעלת שעון הקיץ כגורם שיכול לתרום לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים חדשים למשק, בין היתר עקב הגברת התפוקה. כמו כן, מצביעים מחקרים על צמצום במספר תאונות הדרכים. שעון הקיץ מאפשר לציבור הרחב – עובדים, משפחות וילדים – ליהנות מעוד שעת אור ובילוי. לאחרונה החליטה הנציבות האירופית להמליץ למדינות החברות באיחוד האירופי לוותר על הזזת השעון פעמיים בשנה. כ-4.6 מיליון תושבי האיחוד האירופי השתתפו בסקר שהנהיג האיחוד בקיץ 2018 והרוב המכריע, כ- 84%, ענו כי הם תומכים בביטול הזזת השעון (הודעה לעיתונות של הנציבות האירופית על תוצאות סקר ציבורי בעניין הזזת השעון שנערך בקרב תושבי האיחוד, 31 באוגוסט 2018). בישראל מונתה ב-2013 ועדה אשר הגישה את מסקנותיה לשר הפנים ובחנה באופן מקיף את נושא הארכת שעון הקיץ (דוח הוועדה לבחינת ההסדרים למשך התקופה הראויה להפעלת שעון הקיץ בישראל, משרד הפנים, מאי 2013). הוועדה אמדה את התועלת הכלכלית של שעון הקיץ, עוד לפני שינוי החקיקה, בסכום של כ-300 מיליון שקלים חדשים בשנה. בסקירה שערכה הוועדה מול גורמים ציבוריים ופרטיים מובילים בתחום הכלכלה ומשרדי ממשלה, נמצאה תמיכה גורפת בתרומה הכלכלית של שעון הקיץ. נוסף על כך ערכה הוועדה סקר עמדות של הציבור הישראלי, ממנו עלה כי 68% מסכימים כי הארכת שעון הקיץ תשפר את איכות החיים והרווחה שלהם. המלצת הוועדה הייתה הארכת שעון הקיץ באופן מובהק כאשר הנימוקים המרכזיים היו: שיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית כתוצאה מהוספת שעת אור יום, התאמת השעון אל מול מדינות אירופה והקלה על הקשרים הכלכליים כתוצאה מכך, ותרומה משמעותית לכלכלה, לבריאות הציבור הגברת הבטיחות בדרכים ותרומה למשק האנרגיה. על כן, מוצע כי שעון החורף יבוטל לאלתר ובכך להגיע לחפיפה רבה ככל האפשר בין שעות הפעילות האנושית ובין שעות האור במהלך היממה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/5761/20; פ/190/22; פ/1463/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת עלי סלאלחה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2414/24), על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג (פ/2431/24) ועל ידי חבר הכנסת בועז טופורובסקי (פ/2633/24). הצעת החוק זהה לפ/2633/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. ביטול סעיף 1 1. בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 1 – בטל. תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום "בשעתיים" יבוא "בשלוש שעות", ובסופו יבוא "לעניין זה, "זמן יקום מותאם" – (Coordinated Universal Time – UTC (INPL)); בסיס הזמן המקובל בעולם, לצרכי חוק, לתיאום בין-לאומי ולצרכים אחרים, מבוסס על קצב ההשתנות של זמן אטומי, תוך התאמה לתנועת כדור הארץ; נקבע בישראל במעבדה הלאומית לפיסיקה של משרד התעשיה והמסחר (מל"פ) המהווה חלק מהמערכת העולמית של מעבדות לאומיות לקביעת הזמן שבאחריות המשרד הבין-לאומי למשקלות ולמידות (Bureau International des Poids et Mesures (BIPM))." ביטול סעיף 3 3. סעיף 3 לחוק העיקרי – בטל.