הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2165115
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
מנסור עבאס
מאזן גנאים
ווליד טאהא
______________________________________________
פ/3098/24
הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – הסדרת מעמד המטפלות במשפחתונים), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מטפלות המשפחתונים עובדות תחת מודל העסקה שאין לו אח ורע בשוק העבודה בישראל.
כיום ההתקשרות עם המטפלות נעשית במסגרת חוזים למתן שירותים עבור גופים מפעילים, ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. במצב דברים זה, המטפלות הן למעשה עוסקות עצמאיות ואינן זכאיות לזכויות התעסוקתיות ולתנאים החלים על שכירים על פי חוק.
בד בבד, המטפלות כפופות לפיקוח צמוד ולרגולציה קפדנית, כך שתנאי עבודתן וזכויותיהן בפועל נקבעים על ידי המשרד והמפעילים. יתרה מכך, למטפלות אין חופש בקביעת גובה שכרן ובמימוש פוטנציאל הרווח שלהן, שכן גובה שכרן המרבי נקבע על-ידי המדינה באמצעות קביעת תעריף שכר הלימוד ומספר הילדים. לרוב הן רחוקות מלהתפרנס מלוא שכרן, בשל קשיי גבייה חמורים ועיכובים בהעברת כספים מהמפעילים.
המטפלות אינן נהנות מהיתרונות העומדים לרשותה של בעלת עסק עצמאי או מהזכויות העומדות להגנתה של עובדת שכירה ואין ביכולתן לקבוע את התעריף שייגבה מן ההורים; למטפלות אין יכולת לקבוע את שעות וימי פעילות המשפחתון ואת יתר תנאי העסקתן והן תלויות לחלוטין באין ספור נהלים שקובע הרגולטור, הנקבעים ללא כל התייעצות עמן. יתרה מזו, המשרד מגדיר למטפלות היקף חריג של שעות עבודה, הרבה מעל למשרה מלאה. כך, המשרד דורש מהמטפלות לעבוד לפחות 230 שעות עבודה בחודש (בעוד שמשרה מלאה היא לא יותר מ-186 שעות עבודה בחודש) והן מחויבות להפעיל את המשפחתון במשך 9.5 שעות ביום, זאת נוסף על מינימום שעת עבודה ביום של הכנת המשפחתון (שלא בזמן פעילות המשפחתון), עבור בישול, קניות, ניקיון והכנת פעילות פדגוגית.
כמי שאינן מוכרות כשכירות, המטפלות אינן מקבלות תלוש משכורת ולפיכך אינן זכאיות להפרשות המעסיק לחיסכון פנסיוני, לפיצויים, למוסד לביטוח לאומי או לתנאים סוציאליים אחרים כגון דמי הבראה; הן אינן חופשיות בקביעת חופשותיהן ויש להן מספר קבוע של ימי חופשה ללא תלות בוותק שלהן. כמו כן, המטפלות אינן זכאיות לימי מחלה ואף לא לימי אבל, ונדרשות לממן מכיסן את עלות ההחלפה במקרה הצורך.
נוצר מצב אבסורדי ומעוות לפיו אף בתרחיש הטוב ביותר, אשר בפועל אינו קיים אצל אף אחת מהמטפלות, התחשיב לעלות שכר הפעלת המשפחתון נמוך מעלות שכר המינימום הקבוע בחוק, אף בהתעלם מבעיות של העדר תפוסה מלאה כל חודשי השנה וקשיי גבייה.
מצב אבסורדי זה, הוא חריג ביותר בנוף של שוק התעסוקה הישראלי, ויוצר פגיעה קשה בפרנסתן וברווחתן של המטפלות, כמו גם בזכויותיהן התעסוקתיות והחוקתיות ומנציח את מעמדן של המטפלות כעובדות המוחלשות ביותר, בלי חיסכון לעת זקנה, בלי ביטחון תעסוקתי ובלי תנאים סוציאליים מינימליים.
הצעת חוק זו נועדה לתקן את העוול הקיים כיום, ולשנות את מודל העסקתן של המטפלות ומעמדן החוקי ולהגדיר אותן כשכירות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/5317/20) ועל ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/5965/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1415/22), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/833/23), על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1974/23) ועל ידי חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר (פ/1235/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/872/24), על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1496/24) ועל ידי חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן (פ/1643/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בשבט התשפ"ב (24.01.2022)
הוספת סעיף 7ב 1. בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 7א יבוא: בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 7א יבוא:
"אופן ההעסקה של מטפלת במשפחתון "אופן ההעסקה של מטפלת במשפחתון "אופן ההעסקה של מטפלת במשפחתון 7ב. (א) מטפלת שהמשפחתון שהיא מפעילה, פועל מטעם גוף מפעיל, במסגרת התקשרות שנערכה בין הגוף המפעיל ובין משרד הכלכלה והתעשייה בהתאם לנהלי עבודה מפוקחים, והתשלום שהיא גובה אינו עולה על התשלום החודשי המרבי שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, תיחשב עובדת של אותו גוף מפעיל, ואולם גוף מפעיל שהוא רשות מקומית רשאי להעסיק את המטפלת כעובדת של תאגיד עירוני; הוראה זו תחול לגבי כל מטפלת המועסקת במשפחתון.
(ב) הגוף המפעיל יישא בכל הוצאות הפעלת המשפחתון.
(ג) לעניין סעיף זה –
"גוף מפעיל" – מי שהתקשר עם משרד הכלכלה והתעשייה בהתקשרות לצורך מתן שירותי הפעלת מערך משפחתונים;
''מטפלת'' – מי שמפעילה בביתה משפחתון, לאחר שהוכשרה לכך;
"משפחתון" – מסגרת טיפולית-חינוכית הפועלת בבית מגורים, שבה שוהים, במשך חמישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום לפחות, לא יותר מעשרה פעוטות, שקיבלה אישור הכרה (סמל מעון) ממשרד הכלכלה והתעשייה;
"נהלי עבודה מפוקחים" – נהלי העבודה וההנחיות הקבועים ב"אוגדן הנהלים להפעלת משפחתונים" של המשרד וכפי שמתעדכנים מעת לעת ב"קבצי ריענון נהלי הפעלה למעונות יום ומשפחתונים", לעניין אופן הפעלת שירות המשפחתונים, אופן הפעלת המשפחתון, סמכויות ותפקידים;
"פעוט" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018."