הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2167896 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת גבי לסקי משה ארבל עופר כסיף מוסי רז יוראי להב הרצנו ג'ידא רינאוי-זועבי מיכל רוזין יעקב אשר יעקב מרגי אוסאמה סעדי ______________________________________________ פ/3174/24 הצעת חוק העונשין (תיקון – פטור מריביות), התשפ"ב–2022 דברי הסבר עונש הקנס הוא כלי ענישה אשר נמצא בשימוש תדיר במערכת המשפט הישראלית. על פי מחקרים, בשנת 2012 נעשה שימוש בהטלת קנסות בעניינם של יותר מ-35% מהנאשמים בבית משפט השלום וכ-26% מהנאשמים בבית המשפט המחוזי. נהוג לסווג את עונש הקנס כמממש תכליות ענישה של גמול והרתעה, מכיוון שעובר העבירה נדרש למעשה לשלם את חובו לחברה, פשוטו כמשמעו, וכיוון שתשלומים גבוהים עשויים להרתיע אדם מלבצע עבירה זו בעתיד. הקנס נחשב לכלי ענישה יעיל, עקב העובדה שבניגוד לעונש מאסר, קנס אינו מטיל עלויות כבדות על קופת המדינה, ותחת זאת מהווה מקור הכנסה. בנוסף, עונש הקנס אינו מוציא את עובר העבירה מן החברה, והוא יכול להמשיך ולעבוד בזמן ריצוי העונש. אולם, מחקרים אמפיריים מראים כי השימוש בעונש הקנס בישראל חורג באופן קיצוני מהמקום שהוקצה לו בתיאוריה המשפטית, דבר אשר מחייב את התאמת החקיקה בעניין זה למצב הקיים בשטח. על פי המחקר המוזכר לעיל, אשר בחן מדגם מייצג של 1,417 תיקים פליליים בבית משפט השלום לצד 244 תיקים פליליים בבית המשפט המחוזי, עולה כי השימוש בקנס נעשה בעיקר כעונש נלווה לעונש המאסר, ולא כעונש חלופי. כך, בעוד שנעשה שימוש בעונש הקנס ב-35% מהתיקים בבית משפט השלום, רק ב-4.4% מהתיקים מוטל הקנס כעונש יחיד. תמונה קיצונית אף יותר ניתן למצוא בבית המשפט המחוזי, שם עונש הקנס מוטל ב-26% מהתיקים, אך רק ב-0.3% מהתיקים הוא מוטל כעונש יחיד. במצב דברים זה, קיים צורך להתאים את אופן תשלום הקנס, בדגש על תוספת פיגור, למצב השכיח בו עובר העבירה מרצה עונשים נוספים במקביל לתשלום עונש הקנס. סעיף 67 לחוק קובע כי לקנס שלא שולם במועדו, כולו או חלקו, תתווסף תוספת פיגור. בעוד שתשלום הקנס במועדו מהווה אתגר לחייבים רבים, במיוחד לאחר כיסוי הוצאות ההליך הפלילי, הדבר הופך לכמעט בלתי אפשרי כאשר הקנס מוטל לצד עונשים כגון מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר בדרך של עבודות שירות או כאשר הוא מוטל על מי שמחמת גילו אינו מסוגל לשלם את הקנס. אסירים בבתי הסוהר מקבלים בעבור עבודתם שכר נמוך, והיקפי המשרה בבתי הסוהר נמוכים, כך שאינם מגיעים לכדי משרה מלאה. במצב דברים זה, אסיר שאינו מחזיק בחסכונות קודמים לא יצליח במרבית המקרים לשלם את הקנס במועדו ויחל לצבור תוספת פיגור. קושי זה קיים גם בכל הנוגע לאסירים אשר מרצים מאסר בדרך של עבודת שירות. אסירים אלה עובדים בפועל בהיקף של משרה מלאה, אך אינם מקבלים משכורת בעבור עבודת השירות. כך, עליהם להצליח לממן את כל צורכיהם ולעיתים גם את צרכי משפחתם, בלי שיש בידם הכנסה כלשהי. לכך מצטרפים תשלומי הביטוח הלאומי, שאסירים אשר מרצים את מאסרם בעבודות שירות אינם פטורים מהם. לבסוף, קבוצה נוספת אשר מתקשה לשלם את הקנסות במועדם היא קבוצת הקטינים, אשר מטבע הדברים עדיין לא פיתחו עצמאות כלכלית, ואינם מסוגלים לשלם בעצמם סכומים גבוהים. לעניין זה יש לציין כי סעיף 68(ב) קובע כי כל סכום ששולם לאחר תוספת פיגור ייזקף קודם כל לתוספת, ורק אחר כך לתשלום הקנס. כתוצאה מכך, חייבים רבים מגיעים למצב בו אין ידם משגת לכסות את מלוא סכום התופסת, והם מוצאים עצמם משלמים פעם אחר פעם, אך גובה הקנס נותר כשהיה. צבירת תוספות עקב פיגור בתשלום הקנס, במצב בו הנאשם לא מסוגל לגייס את הסכום שעליו לשלם, פוגעת באופן קשה בתכלית השיקומית של הענישה. כך, אסירים אשר מסיימים לרצות את מאסרם מגלים פעמים רבות כי עם השחרור יאלצו להתמודד עם תשלום של סכומים כה גבוהים, עד שלא יהיה ביכולתם לשלמם. עובדה זאת פוגעת במוטיבציה של האסיר המשוחרר להשתלב בחברה, ביודעו שלעולם לא יוכל לקיים אורך חיים של אדם נורמטיבי. המצב דומה אף במקרה של אסירים אשר מרצים את עונשם בעבודות שירות, ופעמים רבות מדרדרים לעוני חמור בזמן ריצוי עבודות השירות, דבר הפוגע קשות בהליך השיקום. לבסוף, קיים חשש שקטינים שעליהם לשלם קנסות גבוהים ינשרו ממסגרות החינוך שלהם במטרה לעבוד ולהצליח לשלם את הקנס. נשירת תלמידים מסוג זה תביא לפגיעה בלתי הפיכה בהתפתחותם ויכולתם להשתלב בחברה בגילאים מאוחרים יותר. סעיף 67(ד) המוצע, נועד להתאים את מנגנון תוספת הפיגור הקבוע בחוק למציאות במערכת המשפט הישראלית, בה במרבית הפעמים עונש הקנס מוטל כרכיב נוסף לעונשים אחרים. לפי התיקון, לא תתווסף תוספת פיגור כאשר הנאשם מצוי במאסר, לרבות אם הוא מרצה אותו בדרך של עבודות שירות או אם טרם מלאו לנאשם 18 שנים. בדרך זו ניתן להבטיח כי לא תיפגע התכלית השיקומית של דיני העונשין, ויימנעו מצבים בהם תוספת הפיגור מגיעה לממדים כה גדולים, עד שהנאשם לא יוכל לשלמה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בשבט התשפ"ב (31.01.2022) תיקון סעיף 67 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, אחרי סעיף 67(ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תיווסף על קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, תוספת פיגור בעת שהנאשם מרצה עונש מאסר שהוטל עליו או אם הנאשם הוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א–1971."