הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2167422
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת ענבר בזק
משה טור פז
אלון טל
מוסי רז
רון כץ
יסמין פרידמן
גבי לסקי
מירב בן ארי
מיכל רוזין
גלעד קריב
יוראי להב הרצנו
סימון דוידסון
רם שפע
שירלי פינטו קדוש
______________________________________________
מצטרף: חבר הכנסת עופר כסיף
______________________________________________
פ/3160/24
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – הגבלת משך זמן ההליך),
התשפ"ב–2022
דברי הסבר
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 קובע כי נישואין וגירושין של יהודים נערכים בישראל לפי דין תורה ועניינים אלו מצויים בשיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני. תקנות בתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג קובעות בתקנות נט וקיג הליך משפטי סדור לדיון בתביעות לגירושין הכולל, טענות, עדויות, הוכחות וסיכומים מול בית הדין.
משך ההליך האמור אינו מוגבל בזמן ולעתים קרובות לאחר שאחד הצדדים פתח תביעת גירושין אין באפשרותו לנקוט צעדים מהותיים נוספים לקבלת פסק דין תוך פרק זמן מוגבל וסביר. בית הדין בדרך כלל נוקט בשיטה אדוורסרית, ונמנע ממתן פסק דין, ואף מהתקדמות בשלבי ההליך המתוארים בתקנות, אלא אם ישנה בקשה מפורשת של אחד הצדדים בעניין. מצב זה גוזל זמן ומשאבים רבים הן מהצדדים והן מבתי הדין הרבניים עצמם. חמור מכך, הימשכות ההליך פועלת לטובת סרבני הגט. אלה יכולים להמשיך במעשיהם בלי שניתן להפעיל נגדם סנקציות, שכן בית הדין מטיל את הסנקציות רק לאחר שניתן פסק דין לגירושין.
מטרת הצעת חוק זו היא למנוע סרבנות גט ואת הסבל שהיא מסבה, לזרז את ההליך לקבלת פסק דין לגירושין ולמנוע את השתרכותו המיותרת של ההליך, שעולה כסף רב לצדדים ולמשלמי המסים. בהצעה מוצע לחייב את בתי הדין הרבניים לקיים דיון במתן פסק דין לגירושין לא יאוחר מחצי שנה לאחר הגשת התביעה, גם אם אף אחד מהצדדים לא ביקש זאת.
עם זאת, ההצעה אינה פוגעת בסמכותו של בית הדין לקבל החלטה שיפוטית לפי שיקול דעתו בנימוקים שיירשמו ולפסוק כראות עין גירושין בלשון כפייה, חובה, מצווה או המלצה.
בנוסף, גם לצדדים קיים שיקול דעת ואם שניהם אינם מעוניינים בקבלת פסק דין לגירושין בתוך המועד שנקבע, הם יכולים לדחות אותו. כמו כן, מבססת ההצעה חובת דיווח בנושא נתוני מתן פסקי הדין ומשכי הזמן עד לקבלת הפסיקה בבתי הדין, על ידי מנהל בתי הדין הרבניים לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בדומה לדיווח שנקבע בסעיף 4ב3.
ההצעה נכתבה בסיוע ארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים עגונות ומסורבות גט.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בשבט התשפ"ב (31.01.2022)
הוספת סעיף 4ד 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ג יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ג יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ג יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ג יבוא: בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ג יבוא:
"משך הדיון במתן הגט "משך הדיון במתן הגט "משך הדיון במתן הגט 4ד. (א) הוגשה לבית דין רבני תביעה לגירושין, ישמע בית הדין את טענות התובע והנתבע ויחקור אותם בהתאם להוראת סעיף נט(א) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן – התקנות), תוך 90 ימים מיום הגשת התביעה; בית הדין רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים לפי בקשה מטעם שני הצדדים או מטעמים שיירשמו.
(ב) לא יאוחר מ-90 ימים מתום שמיעת הטענות וחקירת הצדדים, ישמע בית הדין עדויות והוכחות לטענות הצדדים בהתאם להוראת סעיף נט(ב) לתקנות; בית הדין רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים לפי בקשה מטעם שני הצדדים או מטעמים שיירשמו.
(ג) ביום סיום שמיעת העדויות וההוכחות יקבע בית הדין פרק זמן סביר לסיכום טענות הצדדים בהתאם להוראת סעיף נט(ג) לתקנות, ויפסוק בתביעת הגירושין מיד כשנתברר לו הדין בהתאם להוראות סעיף קיג לתקנות.
(ד) מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במועד שנקבע לדיווח בהתאם לסעיף 4ב3 לחוק על מספר התביעות שהסתיימו במתן גט ופרק הזמן ממועד הגשת התביעה עד מתן גט, לגבי תביעות שהוגשו החל מ-1 לאוקטובר 2022."