הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2167574
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת רון כץ
______________________________________________
פ/3122/24
הצעת חוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה לעודד הנקה תוך שמירה על זכות האם לבחור את אופן הזנת תינוקה בהתאם לכללים שנקבעו בקוד של ארגון הבריאות הבין-לאומי שישראל חתומה עליו.
כידוע, הנקה היא התזונה המיטבית לכל התינוקות, כולל פגים, לפחות עד תום השנה הראשונה לחייהם. להנקה יתרונות תזונתיים, בריאותיים, התפתחותיים ופסיכולוגיים לתינוק. זאת בצד היתרונות לאם ובכלל זה לחיזוק הקשר בין האם ליילוד. בין השאר, משרד הבריאות קובע כי ההנקה מקטינה את השכיחות לחלות בתופעות או מחלות כגון: דלקת אוזן תיכונה; זיהומים במערכת העיכול; זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה; NEC בפגים; השמנה בילדים; יתר לחץ דם בגיל מבוגר; סרטן השד באימהות; אסטמה בילדים צעירים ועוד.
מתן הדרכה להנקה תקינה בזמן השהות בבית החולים היא קריטית לעתיד ההנקה: כיוון שכמות החלב הראשוני (הקולוסטרום) מעטה, תינוקות יונקים בימים הראשונים לעיתים תכופות ולמשך פרקי זמן ארוכים. הכמות הקטנה של החלב הראשוני מאפשרת לתינוק לרכוש מיומנות מציצה בליעה ונשימה תוך כדי אכילה כהכנה לקראת היניקה של החלב "הרגיל" המופרש שלושה עד חמישה ימים לאחר הלידה. כמו כן, יניקה תקינה כזו גורמת להפרשת הורמון שמשפיע על הפרשת החלב ועל התכווצות הרחם.
בהיעדר הדרכה מתאימה אימהות רבות מבקשות להשתמש בתחליפי חלב. מתן תחליף חלב בבקבוק היא טעות נפוצה היכולה לעכב את הגירוי הטבעי לייצור החלב ואף לפעמים לגרום לתינוק להעדיף פטמת בקבוק או לא לינוק בצורה יעילה דבר שיגרור ייצור לא מספק של חלב.
במחקרים נמצא כי לבית חולים המעודד הנקה והמחזיק איש צוות מיוחד לשם כך יש השפעה חיובית על משך ואופי ההנקה, כך שהסבירות להמשך הנקה מלאה לאורך זמן גבוהה יותר בקרב נשים שילדו בבית חולים כאמור.
לכן, מוצע כי יימסר לאם מידע על יתרונות ההנקה והיא תחתום על מסמך שיכלול מידע כאמור כתנאי להזנת התינוק בתרכובת מזון לתינוקות על ידי בית החולים, למעט במקרים בנסיבות שבהן ההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית מטעמים של סיכון רפואי לאם או ליילוד.
נוסף על כך, מחקרים רבים מצביעים על כך שמרבית האימהות שיוצאות מבתי היולדות ימשיכו להשתמש באותו מותג שניתן לתינוקם בבית החולים, כאשר ברוב המקרים השימוש במותג יימשך על פני שנתיים.
מחקרים אלו הובילו את יצרניות המזון לתובנה כי מדובר בהשקעה כדאית במיוחד לתפיסת נתח השוק כאשר על כל בקבוק מופיע שם החברה המייצרת או המייבאת את תחליף חלב האם.
כיום, נוהגות החברות לתת ללא תמורה את תחליפי החלב לבתי החולים ומשלמות בנוסף לבתי החולים מיליונים רבים בכסף או בשווה כסף, תמורת הזכות לאספקת תחליף החלב לבית החולים.
תופעה זו הרווחת בקרב בתי החולים מנוגדת למדיניות לעידוד ההנקה אותה מעודד משרד הבריאות ולקוד הבין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי לשיווק תרכובות מזון לתינוקות, עליו חתומה מדינת ישראל, אשר נועד להבטיח בקרה על שיווק בלתי הולם של תחליפי חלב אם. קוד זה אוסר לתת מוצרים כאלה בהנחה או בחינם לכן מוצע לאמץ את האמור בקוד ולאסור את הנוהג הקיים ואת שיווק וקידום השימוש במוצר כזה או אחר בתוך מוסדות הבריאות.
בסעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, נקבע כי, בין היתר, יצרנים, יבואנים או משווקים של ציוד רפואי ידווחו למשרד הבריאות על כל תרומה לגופים העוסקים בתחום הבריאות בסכום מצטבר העולה על 2500 שקלים חדשים בשנה. מוצע להחיל חובת דיווח דומה גם על מי שיש לו עניין כלכלי בשיווק או בקידום מכירה של תרכובות מזון לתינוקות כאמור בהצעת החוק. הצעה זו תביא לעידוד השימוש בהנקה ומתוך כך לשיפור הבריאות של תינוקות בשנותיהם הראשונות ולקידום בריאות החברה כולה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דני דנון (פ/3109/18).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בשבט התשפ"ב (31.01.2022)
מטרה 1. מטרת חוק זה לקדם הנקה תוך שמירה על זכות האם לבחור את אופן הזנת תינוקה.
הגדרות 2. בחוק זה –
"בעל עניין" – מי שיש לו עניין כלכלי בשיווק או בקידום מכירה של תרכובות מזון לתינוקות, לרבות יצרן, יבואן, משווק או מפיץ של תרכובות מזון לתינוקות או תאגיד השולט או המצוי בשליטת אחד מהם;
"מוסד בריאות" – בית חולים, קופת חולים, מרפאה ותחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב), ולמעט בית מרקחת השייך לאחד מהם;
"פרסום" – פעולה לקידום מכירה הנעשית בכתב, בעל פה, או באמצעי תקשורת כתוב או אלקטרוני ומכוונת לציבור או לחלקו, ולמעט פרסום המיועד לבעלי מקצוע בתחום הבריאות, הרפואה או התזונה וכולל מידע מדעי או טכני לגבי מוצר, תכונותיו ואופן השימוש בו;
"תרכובת מזון לתינוקות" – מוצר מזון המיועד להזנת תינוקות או פעוטות כתחליף לחלב אם, באופן מלא או חלקי;
"השר" – שר הבריאות.
איסור פרסום, קידום מכירות ומתן תרומות וטובות הנאה במוסדות בריאות 3. (א) בעל עניין או מי מטעמו לא יפרסם ולא יקדם מכירה של תרכובות מזון לתינוקות במוסד בריאות, לרבות בדרך של מתן הנחה ברכישת מוצרים כאמור או חלוקת דוגמיות של המוצרים.
(ב) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן כל טובת הנאה למוסד בריאות או לעובדיו, במישרין או בעקיפין.
(ג) בעל עניין או מי מטעמו לא ייתן למוסד בריאות תרומה הקשורה באספקת תרכובות מזון לתינוקות, בכסף או בשווה כסף, לרבות בדרך של קיזוז מרכש גומלין.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), על בעל עניין או מי מטעמו יחולו חובות הדיווח על תרומות בתחום הבריאות הקבועות בסעיף 40א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994.
אספקת תרכובות מזון לתינוקות למוסד בריאות 4. תרכובות מזון לתינוקות יסופקו למוסדות בריאות באופן שימנע עידוד לשימוש בהן, ויחולו על אספקתן הוראות אלה:
(1) האספקה תיעשה תמורת מחיר המשקף את עלות הייצור, שלא יפחת ממחיר עלות מינימלי שיחושב לפי כללים שיקבע השר; אספקה כאמור לא תיעשה בחינם או בהנחה מהמחיר האמור, והמוסד הרפואי לא יקבל תשלום בעד אספקתן או בעד מתן הזכות לכך;
(2) מכלי האריזה לא יישאו את שם המוצר, שם המותג, סמליל היצרן או פריט אחר אשר יכול לזהות את היצרן או את המוצר, מלבד סימון קוד יצרן לפי כללים שיקבע השר, ומלבד מידע שיש לציין על האריזה או התווית לפי דין, כגון הרכב, אופן ההכנה, תאריך תפוגה ומספר אצווה.
מתן תרכובות מזון ליילודים בבית חולים 5. (א) בית חולים לא יזין יילוד בתרכובת מזון לתינוקות אלא אם כן אישרה זאת האם בחתימה על גבי טופס שיקבע השר.
(ב) טופס כאמור בסעיף קטן (א) יכלול מידע לעידוד הנקה, ובכלל זה מידע על יתרונות ההנקה, מידע על התופעות והמחלות שההנקה מקטינה את שכיחותן ומידע רלבנטי נוסף כפי שיקבע השר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בנסיבות שבהן ההנקה אינה מומלצת או אינה אפשרית מטעמים של סיכון רפואי לאם או ליילוד.
(ד) אישרה האם את ההזנה בתרכובת מזון לתינוקות לפי הוראות סעיף קטן (א), או שמתקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ג), אחראי בית החולים ליידע את הורי היילוד בצורך בהזנה בתרכובות מזון לתינוקות ולתת הסבר על אופן השימוש בהן, לרבות הכנתן הנאותה ושמירה על כללי היגיינה נאותים.
עונשין 6. העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.
אחריות נושא משרה בתאגיד 7. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת עבירה לפי הוראות חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, לפי הגבוה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
ביצוע ותקנות 8. השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.