הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2168780 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל ______________________________________________ פ/3136/24 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"ב–2022 דברי הסבר הצעת חוק זו באה להסדיר לראשונה את האפשרות לתעד, באמצעות הקלטה, צילום ושידור, דיונים המתקיימים בבתי המשפט בישראל. בכך, יביא החוק להשוואת המצב בעניין זה למצב הקיים מזה שנים במדינות מערביות רבות. סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט) קובע כי בית המשפט ידון בפומבי. אולם, על אף חשיבותו של עקרון זה, במועד חיקוק החוק, קבע המחוקק כי יאסר צילום באולם בית המשפט. קביעה זו אסרה למעשה כל תיעוד או הקלטה של דיון המתנהל בבית המשפט, למעט במקרים חריגים. הצעת חוק זו באה לשנות את המצב המשפטי הקיים, כך שתיעוד דיונים בבתי משפט יותר, למעט במקרים בהם יקבע כי אין לאפשר תיעוד ושידור של דיון בבית משפט. באותם מקרים בהם לא יותר תיעוד הדיון, בהתאם לברירת המחדל בחוק המוצע, יתקיים המנגנון המתואר בסעיף 68ב לחוק, המאפשר לבעל דין לבקש מבית המשפט הקלטה, צילום או שידור של הדיון. מאז חקיקתו של החוק המקורי חלו תמורות רבות במפת התקשורת, בסיקור מוסדות ציבור, וכן בהליכים שמטרתם להגביר את השקיפות של המערכות הציבוריות. זכות הציבור לדעת, עיקרון פומביות הדיון, שקיפות ציבורית, ושותפות הציבור בהליכי קבלת החלטות הם חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי. כך למשל, בשנים האחרונות החלה הכנסת לשדר בשידור ישיר דיוני ועדות רבים, דיוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת משודרים בשידור ישיר אף שמדובר בהליך מעין שיפוטי, פגישות נציגי הסיעות עם נשיא המדינה בעת הליך הרכבת הממשלה משודרות גם הן. כמו כן, חוקק חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, המאפשר לציבור לקבל מידע ציבורי, נבחרי ציבור רבים מציגים לציבור את יומניהם, ועוד. כל אלו תרמו לשקיפות ולהגברת אמון הציבור. אולם בכל הנוגע לתיעוד דיונים בבתי המשפט נותר החוק הרבה מאחור. הגבלה זו, פוגעת באמון הציבור במערכת בתי המשפט, ובייחוד שעה שמדובר במערכת שבידיה נתונות סמכויות להשפיע על כלל המערכות הציבוריות, העוסקת בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של כל אדם בישראל. אין היגיון בכך שבשעה שמרבית הדיונים פתוחים לציבור, כך שכל אדם יכול להגיע ולהשתתף בהם פיזית, אסור להקליט או לצלם את אותו דיון ממש. אם ראוי היה שלא לפרסם את מרבית הדיונים, הרי שהיה צורך גם לאסור את הכניסה אליהם של אזרחים שאינם נדרשים לדיון. אולם, משעה שהוחלט שאין מניעה מהשתתפות בדיון לכלל אזרחי המדינה, הרי שאין כל מניעה לתת אפשרות לצלם ולהקליט את הדיון, ובכך להנגיש את דיוני בתי המשפט גם למי שאין ביכולתו להגיע פיזית לבית המשפט. לאור האמור, גובשה הצעת חוק זו שבאה לשנות את ברירת המחדל, ולקבוע כי ניתן לתעד דיונים המתקיימים בבתי המשפט, למעט בסוגי דיונים שייקבע מראש כי הם אסורים בתיעוד. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אילת שקד וקבוצת חברי הכנסת (פ/918/23; פ/372/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן (פ/446/24) וחברת הכנסת גילה גמליאל (פ/2621/24). הצעת החוק זהה לפ/2621/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בשבט התשפ"ב (31.01.2022) תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 70, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 70, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) (1) כל אדם רשאי לתעד, לצלם, להקליט או לשדר דיון המתנהל בדלתיים פתוחות בבית המשפט. (2) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והנחיות לביצוע סעיף זה, וכן להבטחת הניהול התקין והראוי של הדיונים האמורים בסעיף קטן (1), קיום הליך הוגן ושמירת כבודם של בית המשפט והצדדים; הכללים וההנחיות יפורסמו ברשומות. (3) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יהא רשאי לקבוע בתוספת סוגי הליכים אשר אסור יהיה לצלם, להקליט או לשדר אותם." תחילה 2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.