הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2168006
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת רות וסרמן לנדה
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת אלון טל
טטיאנה מזרסקי
ענבר בזק
יסמין פרידמן
מופיד מרעי
זאב בנימין בגין
יום טוב חי כלפון
יעל רון בן משה
משה טור פז
______________________________________________
פ/3195/24
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תוכנית ללימוד ערבית בערים מעורבות) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
כיום, השפה הערבית היא מקצוע חובה בכיתות ה'-ו' בבתי הספר הממלכתיים, אשר נלמד באופן ספוראדי ובהיקף נמוך גם במשך שנה אחת בחטיבות הביניים. אין בכך כדי לאפשר לתלמידים להגיע ל מסוגלות, ולו בסיסית, בקיום שיח בשפה הערבית, והנושא אינו מעוגן בחקיקה ונותר לשיקול הדעת הפדגוגי (מה שמכונה "גמישות פדגוגית") של מנהלי בתי הספר השונים.
לפיכך, תוצאות לימוד זה הן זעומות, ואין בהן כדי להשפיע כלל על המצב המדיני-ביטחוני והחברתי של החברה הישראלית המגוונת.
חשיבות לימוד השפה הערבית רבה. בין היתר, ידיעת השפה המדוברת (לעומת הספרותית) תאפשר שיח ותקשורת פוריים ופתוחים בין אזרחי המדינה הערבים והיהודים. חשיבות הלכידות החברתית באה לידי ביטוי בשנים האחרונות עם התגלעות שסע הולך וגדל בין האוכלוסיות השונות, וביתר שאת במהלך "שומר החומות" במאי 2021.
המתכונת המוצעת לעיל מאפשרת רצף לימודי משמעותי בעבור התלמידים, שיאפשר לתלמידים לצבור מיומנות מעשית בכל הנוגע לידיעת השפה.
כמו כן, תחילת הלימודים תהא בכיתה ג' ולא בשלב מאוחר יותר, בשל כך שלימוד שפה חדשה נעשה קשה יותר ככל שמתגברים, על פי מחקרים. היכולת להבין ולדבר בשפה הערבית יהווה צוהר לידידות והידוק הקשר האנושי בין ילדים ובני נוער יהודיים שחיים בערים מעורבות, לבין שכניהם הערבים. ידיעת השפה מהווה פתח להבנה מעמיקה יותר של התרבות והמנטליות של המיעוט הערבי ותאפשר, לפיכך, מידה משמעותית יותר של שיתוף פעולה, לכידות חברתית וערבות הדדית בין האוכלוסיות השונות באופן כללי (בכלל זה ציבור ההורים, והמשפחות המורחבות של אותם תלמידים שיושפעו אף הם מלימוד השפה של ילדיהם).
ידיעת שפה משפיעה לאין שיעור על החברה. כיום, מודעות, שלטים עירוניים, שלטי חוצות, ואתרי אינטרנט ממשלתיים נכתבים בשפה העברית ברובה, "ודוחקים" החוצה את השפה הערבית, ולמעשה, את התרבות הערבית ככלל. התעלמות זו משפיעה על תחושת הניכור של המיעוט באופן כללי ובערים המעורבות בפרט ובכך למעשה מנציחה את ההפרדה ומעמיקה את השסעים בין האוכלוסיות השונות. לכידות חברתית היא מרכיב אסטרטגי של ביטחון הפנים של מדינת ישראל ולפיכך, קיים משנה חשיבות בחקיקה לעיל, בעת הנוכחית, וללא עיכוב.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר א' התשפ"ב (07.02.2022)
הוספת סעיף 4ג 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, אחרי סעיף 4ב יבוא:
"תוכנית ללימוד ערבית בערים מעורבות "תוכנית ללימוד ערבית בערים מעורבות "תוכנית ללימוד ערבית בערים מעורבות 4ג. (א) במוסד חינוך בעיר מעורבת, תילמד השפה הערבית המדוברת החל מכיתה ג'.
(ב) בסעיף זה – "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "עיר מעורבת" – עיר שבה עשירית מהתושבים, או 20,000 מהם, ובכל מקרה לא יותר ממחציתם, הם בני מיעוט לאומי, למעט ערים שבהן יותר מחצי מיליון תושבים.
תחילה ודיווח לכנסת 2. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו שנתיים מיום תחילתו. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו שנתיים מיום תחילתו. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו שנתיים מיום תחילתו. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו שנתיים מיום תחילתו. (א) תחילתו של חוק זה ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), והוא יעמוד בתוקפו שנתיים מיום תחילתו.
(ב) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה. (ב) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה. (ב) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה. (ב) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה. (ב) משרד החינוך יערוך מחקר לבחינת יישומו ותוצאותיו של חוק זה; השר יגיש את ממצאי המחקר לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא יאוחר משנה לפני תום תקופת תוקפו של חוק זה, בצירוף המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה.