הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2169231
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין
מנסור עבאס
מאזן גנאים
ווליד טאהא
______________________________________________
פ/3204/24
הצעת חוק שפות רשמיות, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו לעגן ברחל בתך הקטנה את מעמדן של השפות הרשמיות במדינת ישראל בהן יעשה שימוש במוסדות המדינה ונציגיה ובפרט את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינה.
במדינת ישראל חיים כיום למעלה מ-2 מיליון דוברי ערבית; בשפה האנגלית נעשה שימוש נרחב בגופים ומוסדות ממלכתיים ומסחריים לצורך קשרי חוץ; והשפה הרוסית היא השפה הרביעית המדוברת ביותר במדינה. לפיכך, ישנו הכרח לעגן את מעמדן של השפות האמורות בצורה ברורה בחקיקה ולהבהיר מה הן החובות המוטלות על המדינה ביחס לשימוש בשפות האמורות.
חקיקת חוק זה חשובה במיוחד בימים שלאחר חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. במסגרת חוק-היסוד, נקבע שעברית היא שפת המדינה ולשפה הערבית יהיה מעמד מיוחד. עוד נקבע בחוק-היסוד שאין בהוראותיו לפגוע במעמד שניתן לשפה הערבית עובר לכינון חוק-היסוד ושהסדרת השימוש בשפה במוסדות ממלכתיים תהיה בחוק.
נוכח חקיקת חוק-היסוד אפפה את הציבור ככלל ואת הציבור הערבי בפרט תחושה קשה של שנמוך מעמד השפה הערבית וחשש שמא יפורש החוק כמבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית כשפה רשמית, כפי שהוכר בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל. הצעת חוק זו, נועדה להבהיר את העמימות ולהבהיר שאין בחקיקת חוק-היסוד להפחית ממעמדה של השפה הערבית ושזו עודנה שפה רשמית במדינה כפי שנקבע בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל ושנוכחותה והתפתחותה במרחב הציבורי של השפה יכולה לגדול ולהתפתח כפי שקבע בית המשפט הגבוה לצדק בפסק הדין בעניין חוק-היסוד.
מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מחויבת "לכבד את המיעוט שבה: את האדם, את תרבותו של האדם, את שפתו של האדם" (רע"א 12/99 מרעי נ' סאבק, פ"ד נג(2) 128, (1999)). להגנה על השפה הערבית יש חשיבות מיוחדת, הן משום שהיא הוכרה כשפה רשמית זה מכבר ומעמד זה לא בוטל בחקיקה והן משום שהיא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל הקשורה למאפיינים, תרבותיים, היסטוריים ודתיים שלו. לשפה תפקיד חשוב ומרכזי בהנגשת מידע לציבור שדובר את השפה ויש לה חשיבות רבה להתפתחותו האישית. להגנה על זכות לשפה יש חשיבות פונקציונאלית אך גם מהותית והיא מהווה חלק מזהותו העצמית של האדם ואישיותו ומהווה כלי מהותי לביטויו האישי והתרבותי.
בפסק הדין בעניין עדאלה (בג"ץ 4112/99 עדאלה נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(5) 393, (2002)) צוין ש"השפה ממלאת תפקיד מרכזי בקיום האנושי של הפרט ושל החברה. באמצעות השפה אנו מבטאים את עצמנו, את ייחודנו ואת זהותנו החברתית. טול מהאדם את שפתו, ונטלת ממנו את עצמו".
נוכח הדברים האמורים, מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדה של השפה הערבית והשפות הראשיות המשניות ולהבהיר את מחויבויות המדינה ביחס לשימוש בשפה והנגשת השירותים בשפה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת לימור לבנת וקבוצת חברי הכנסת (פ/3723/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יריב לוין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1419/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יריב לוין ואברהם מיכאלי (פ/1883/19).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר א' התשפ"ב (07.02.2022)
מטרה 1. חוק זה, מטרתו לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, שבהן יעשו שימוש מוסדות המדינה ונציגיה, והכל כאמור בחוק זה. חוק זה, מטרתו לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, שבהן יעשו שימוש מוסדות המדינה ונציגיה, והכל כאמור בחוק זה.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"דבר המלך במועצה" – דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922–1947; "דבר המלך במועצה" – דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922–1947;
"מוסד חינוכי" – גן ילדים, בית ספר יסודי, בית ספר על-יסודי ומוסד אקדמי; "מוסד חינוכי" – גן ילדים, בית ספר יסודי, בית ספר על-יסודי ומוסד אקדמי;
"מסמך רשמי" – מסמך שהוכן על ידי בעל תפקיד ברשות שלטונית במסגרת מילוי תפקידו, ונושא את חתימתו; "מסמך רשמי" – מסמך שהוכן על ידי בעל תפקיד ברשות שלטונית במסגרת מילוי תפקידו, ונושא את חתימתו;
"רשות שלטונית" – אחד מאלה: "רשות שלטונית" – אחד מאלה:
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור;
(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(6) רשות מקומית;
(7) תאגיד בשליטת רשות מקומית;
(8) תאגיד שהוקם בחוק;
(9) חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975;
(10) גוף אחר, לרבות עמותה, שהמדינה משתתפת בתקצובו בשיעור של חמישים אחוז.
שפות רשמיות 3. (א) השפות העברית היא שפת המדינה. (א) השפות העברית היא שפת המדינה.
(ב) השפה הערבית היא שפה רשמית. (ב) השפה הערבית היא שפה רשמית.
(ב) השפה האנגלית והשפה הרוסית הן שפות רשמיות משניות. (ב) השפה האנגלית והשפה הרוסית הן שפות רשמיות משניות.
הוראת השפות הרשמיות 4. שפת ההוראה במוסד חינוכי תהיה השפה העברית, ובגן ילדים או כיתה בבית ספר יסודי או על-יסודי תכלול תכנית הלימודים חובת לימוד השפה הערבית המדוברת; בגן ילדים או כיתה בבית ספר יסודי או על-יסודי אשר כל התלמידים הנמנים עמו דוברי שפה אחת שאינה השפה העברית, תהא שפת ההוראה השפה השגורה בפי אותם תלמידים. שפת ההוראה במוסד חינוכי תהיה השפה העברית, ובגן ילדים או כיתה בבית ספר יסודי או על-יסודי תכלול תכנית הלימודים חובת לימוד השפה הערבית המדוברת; בגן ילדים או כיתה בבית ספר יסודי או על-יסודי אשר כל התלמידים הנמנים עמו דוברי שפה אחת שאינה השפה העברית, תהא שפת ההוראה השפה השגורה בפי אותם תלמידים.
שימוש בשפות הרשמיות 5. אלו יפורסמו בשתי השפות העברית והערבית: אלו יפורסמו בשתי השפות העברית והערבית:
(1) דבר חקיקה ראשית, חקיקה משנית, פסק דין, חוקי עזר, צווים, הנחיות מנהליות, והחלטות, כללים והחלטות שיפוטיות מטעם רשות שלטונית; (1) דבר חקיקה ראשית, חקיקה משנית, פסק דין, חוקי עזר, צווים, הנחיות מנהליות, והחלטות, כללים והחלטות שיפוטיות מטעם רשות שלטונית;
(2) טקסים ונאומים רשמיים של רשות שלטונית, לרבות נאומים במליאת הכנסת ובוועדותיה; (2) טקסים ונאומים רשמיים של רשות שלטונית, לרבות נאומים במליאת הכנסת ובוועדותיה;
(3) מסמכים רשמיים או הודעות לציבור של רשות שלטונית; (3) מסמכים רשמיים או הודעות לציבור של רשות שלטונית;
(4) ישיבות ודיונים של רשות שלטונית שבהם נערך פרוטוקול; (4) ישיבות ודיונים של רשות שלטונית שבהם נערך פרוטוקול;
(5) שלטים של רשות שלטונית; (5) שלטים של רשות שלטונית;
(6) מתן שירותים על ידי רשות שלטונית. (6) מתן שירותים על ידי רשות שלטונית.
שימוש בשפות הרשמיות המשניות 6. (א) טפסים של רשות שלטונית המיועדים לשימוש הציבור יפורסמו גם בשפות הרשמיות המשניות. (א) טפסים של רשות שלטונית המיועדים לשימוש הציבור יפורסמו גם בשפות הרשמיות המשניות.
(ב) שילוט במוסדות רשמיים ומקומות ציבוריים. (ב) שילוט במוסדות רשמיים ומקומות ציבוריים.
שימוש בשפות אחרות 7. (א) על אף האמור בחוק זה, יכול שפרסום או פעולה כאמור בסעיפים 4, 5 ו-6 יהיו בשפה אחרת מזו שנקבעה לפרסום או לפעולה, בהתקיים אחד מאלה: (א) על אף האמור בחוק זה, יכול שפרסום או פעולה כאמור בסעיפים 4, 5 ו-6 יהיו בשפה אחרת מזו שנקבעה לפרסום או לפעולה, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הדבר מתחייב מטיב הפרסום או הפעולה;
(2) הדבר נעשה על מנת לאפשר שירות טוב יותר בנסיבות העניין.
(ב) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה במקום פרסום בשפה שנקבעה לו, במקרה שבו מדובר בפרסום לפי סעיף 5(1) ו-(3). (ב) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה במקום פרסום בשפה שנקבעה לו, במקרה שבו מדובר בפרסום לפי סעיף 5(1) ו-(3).
תרגום בהליך משפטי 8. (א) צד להליך המתנהל בבית משפט או בבית דין, שאינו שולט בשפה שבה מתנהל הדיון בעניינו, זכאי כי יועמד לרשותו מתורגמן שיתרגם את מהלך הדיון לשפתו, ובלבד שהגיש בקשה מתאימה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, מיד עם זימונו לדיון. (א) צד להליך המתנהל בבית משפט או בבית דין, שאינו שולט בשפה שבה מתנהל הדיון בעניינו, זכאי כי יועמד לרשותו מתורגמן שיתרגם את מהלך הדיון לשפתו, ובלבד שהגיש בקשה מתאימה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, מיד עם זימונו לדיון.
(ב) צד להליך שאינו דובר את השפה שקבע אב בית הדין רשאי לקבל לבקשתו תרגום לעברית או ערבית של כל מסמך או טופס הנוגעים לאותו הליך, במועד שיבטיח שלא ייפגעו זכויותיו. (ב) צד להליך שאינו דובר את השפה שקבע אב בית הדין רשאי לקבל לבקשתו תרגום לעברית או ערבית של כל מסמך או טופס הנוגעים לאותו הליך, במועד שיבטיח שלא ייפגעו זכויותיו.
תיקון דבר המלך במועצה על ארץ ישראל 9. בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 – 1947, סעיף 82 – בטל. בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 – 1947, סעיף 82 – בטל.
תחילה 10. תחילתו של חוק זה בתוך 30 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה בתוך 30 ימים מיום פרסומו.