הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2169043
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת נעמה לזימי
______________________________________________
פ/3243/24
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום עבור שעות כוננות), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
בשנים האחרונות החל רווח מנהג בקרב מעסיקים, בעיקר בתחום האבטחה והמלצרות, במסגרתו הם מחייבים את עובדיהם להיות זמינים בבתיהם בטווח שעות מסוים לקריאה מהירה לעבודה במידה ויתעורר צורך בכך. תופעה זו גורמת לעובדים במקומות אלה להיות במעין "מעצר בית", וזאת בשעה שהם כלל אינם מתוגמלים על כך ואינם רשאים לעסוק בעבודה אחרת באותם הזמנים, מחשש שייקראו למקום עבודתם.
תופעה זו של ניצול העובד מגיעה לשיאה כאשר לא פעם נקרא העובד למקום עבודתו ונמצא בה בפועל ברשות המעביד ובתחומו, אך מטעמים שונים לא מתעורר הצורך בעבודתו והוא אינו מועסק בפועל למשך מספר שעות וכך שוב הוא אינו מתוגמל עבור שעות אלה המוגדרות כ"שעות כוננות" בלבד.
הצעת החוק מבקשת לעצור את התופעה המקוממת הזו ולהעלימה מנופו של שוק העבודה המוכר לנו. על פי ההצעה, במידה ועובד חייב להיות זמין לקריאה לעבודה באופן כזה שמעסיקו יכול להורות על התייצבותו לרשות העבודה למילוי תפקידו, והוא חייב בהתייצבות בכל עת, הרי שישולם לו תגמול בעבור שעות אלה, כאשר אם העובד נמצא במקום העבודה ישולם לו שכר מלא, ואם הוא נמצא העובד מחוץ למקום העבודה ישולם לו השכר הרגיל או שיעור משכרו הרגיל כפי שיקבע שר הכלכלה לסוגי מקרים שיקבע.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת יוני שטבון (פ/1576/19).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באדר א' התשפ"ב (14.02.2022)
הוספת סעיף 23א 1. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 23 יבוא: בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 23 יבוא: בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 23 יבוא: בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 23 יבוא: בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אחרי סעיף 23 יבוא:
"תשלום עבור שעות כוננות "תשלום עבור שעות כוננות "תשלום עבור שעות כוננות 23א. (א) דרש מעסיק מעובד להיות זמין לעבודה, במקום עבודתו, למקרה שיתעורר צורך בעבודתו, ישלם לו, עבור הזמן שבו נדרש להיות זמין כאמור, שכר רגיל.
(ב) דרש מעסיק מעובד להיות זמין לעבודה, שלא במקום העבודה, למקרה שיתעורר צורך בעבודתו, ישלם לו, עבור הזמן שבו נדרש להיות זמין כאמור, שכר רגיל או שיעור מהשכר כפי שיקבע שר הכלכלה והתעשייה לגבי סוגי מקרים שיקבע.
(ג) לעניין סעיף זה, "זמין לעבודה" – מי שחייב להתייצב לרשות העבודה ולמילוי תפקידו לכשיורה לו המעסיק על כך."