הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2168222
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת גבי לסקי
______________________________________________
פ/3255/24
הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית לרכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
רקע פרשת הצוללות וכלי השיט התגלתה בתחקיר של העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016. בפברואר 2017 החלה המשטרה לחקור בכירים במערכת הביטחון הישראלית. הם נחשדו כי בין השנים 2017-2009 היטו מכרזים של רכישת צוללות וכלי שיט נוספים מחברת טיסנקרופ הגרמנית. הפרשה הסתעפה עם גילויים מאוחרים יותר. במרץ 2019 התגלה כי ישראל אישרה לגרמניה למכור שתי צוללות מתקדמות של טיסנקרופ למצרים. האישור ניתן לכאורה על ידי יושב ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו (להלן – ח"כ נתניהו), שכיהן כראש הממשלה בכל הזמנים הרלבנטיים לפרשה, לכאורה בלא שנערכה עבודת מטה מקובלת וללא אישורם של בכירי מערכת הביטחון, לרבות הרמטכ"ל ושר הביטחון. הסתעפות נוספת של הפרשה נוגעת לפרשת אחזקת המניות על ידי ח"כ נתניהו. בתשובת הוועדה למתן היתרים לבקשת נתניהו לקבל מימון להוצאותיו המשפטיות משני בעלי הון (ביניהם בן דודו, נתן מיליקובסקי) נטען כי ח"כ נתניהו החזיק בשנת 2009 יחד עם מיליקובסקי במניות של חברה לייצור פלדה שאחת מלקוחותיה העיקריים היא טיסנקרופ.
במאי 2021 הוגשו כתבי אישום כנגד שבעה מהמעורבים בפרשה בגין שוחד, מרמה והלבנת הון: מיקי גנור, אבריאל בר יוסף, דוד שרן, אליעזר (מודי) זנדברג, שי ברוש, רמי טייב, וצחי ליבר. בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נתניהו מעולם לא נחקר באזהרה בפרשת הצוללות, כלי השיט והמניות.
ביוני 2020 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ אליה צורפו שתי עתירות נוספות. העתירות דרשו את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית לחקר פרשת הצוללות. כן בקשו העתירות להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ נתניהו בפרשת המניות. השופט יצחק עמית דחה את העתירות, אך הפנה בפסק הדין את הטיפול בפרשה למחוקק: "אין לכחד כי שורה של תמיהות הנוגעות לתהליך קבלת ההחלטות בפרשת כלי השיט עדיין מרחפת כחשרת עבים ממעל (...) ראוי כי הדברים ייבחנו וייבדקו בדרך שלא תפגע בהליך הפלילי ובאינטרסים ביטחוניים של המדינה. אנו תקווה כי כך ייעשה, ועד אז נותיר את הדברים למשפטו של הציבור".
למרות ההעמדה לדין של שבעה נאשמים בפרשת הצוללות, ישנם נושאים בפרשה שלא נחקרו על ידי המשטרה ושאלות שנותרו ללא תשובה, לגביהם דורש הציבור מענה. מחובתנו לתת לציבור תשובה באמצעות הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות, בעלת מנדט רחב, שתזמן עדים ותבחן ראיות כדי לרדת לשורש הפרשה.
בטחון המדינה והחוסן הלאומי – בפברואר 2020 הגדיר שר הביטחון בני גנץ את פרשת הצוללות וכלי השיט כ"פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה". ועדת חקירה ממלכתית תוכל לספק לציבור תשובות לשאלות כבדות משקל שנותרו ללא מענה הנוגעות להתערבותם של שיקולי בצע כסף זרים תוך השחתה בוטה וקשה של מערכת הביטחון ושל האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. כל עוד פרשת הצוללות אינה נחקרת היא מסכנת את ביטחון המדינה והחוסן הלאומי של ישראל.
חקירת המשטרה בפרשת הצוללות התמקדה אך ורק בעבירות של טוהר המידות על פי פרק ח' לחוק העונשין. אולם הפרשה, בעיקר מכירת הצוללות המתקדמות למצרים, מעלה שאלות הנוגעות להתקיימותן לכאורה של עבירות כנגד ביטחון המדינה על פי פרק ז' לחוק העונשין, כפי שעולה לכאורה מתצהירים של בכירי מערכת ביטחון, שהוגשו לבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון מיוני 2020. ועדת חקירה ממלכתית תחקור ותשמע עדויות בכל היבטי הפרשה, לרבות בנושא הקרדינלי של פגיעה לכאורה בביטחון המדינה, שכאמור כלל לא נחקר.
השבת אמון הציבור – בתקופת ממשלת נתניהו נעשו שלושה ניסיונות לחקור את פרשת הצוללות וכלי השיט. שלושתם נכשלו:
בדיון שנערך בוועדת ביקורת המדינה ב-29 ביוני 2020 נדחתה ההצעה לבקש ממבקר המדינה לקיים בדיקה בפרשת הצוללות.
ב-21 באוקטובר 2020 נפלה במליאת הכנסת הצעתה לסדר היום של ח"כ תמר זנדברג להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השייט.
ב-22 בנובמבר 2020 הודיע בני גנץ, אז שר הביטחון בממשלת נתניהו, על הקמת ועדת בדיקה של משרד הביטחון לפרשת הצוללות בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. לאור המגבלות שהטיל אז היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על פעילות הוועדה, מגבלות אשר דה פקטו "קיצצו את כנפיה" ורוקנו את פעילותה מכל תוכן אמתי, התפטרו שלושת חבריה עוד טרם הקמתה.
התנהלות ממשלת נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה וסירובם בעבר להקים ועדת בדיקה משרדית או ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט הביאו את הציבור לראיית המערכת כמי שאינה מוכנה לבדוק את עצמה. כל שיהוי ודיחוי נוסף בהקמת ועדת חקירה ממלכתית מעמיקים עוד יותר את הפגיעה באמון הציבור, במערכת הביטחון ובמוסדות אכיפת החוק והמשפט, אמון שנמצא בשפל גם כך.
אי חקירת פרשת הצוללת בידי ועדת חקירה ממלכתית עכשיו ומיד מעצימה את השחיתות בפרשה והופכת כל שותף לדחייה - שותף להסתרת שחיתות. ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הפרשה על כל היבטיה תוכל להשיב את האמון במקבלי ההחלטות בכל הנוגע לתהליכי קבלת החלטות על רכש ביטחוני אסטרטגי, הגורמים השותפים לתהליך והחלטות הנוגעות לחוסן הלאומי ולביטחון מדינת ישראל.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג באדר א' התשפ"ב (14.02.2022)
הקמת ועדת חקירה ממלכתית 1. מוקמת בזאת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת רכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים (להלן – ועדת החקירה הממלכתית); דינה של ועדת החקירה הממלכתית יהיה כדין ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968, (להלן – חוק ועדות חקירה) בשינויים המחויבים. מוקמת בזאת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת רכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים (להלן – ועדת החקירה הממלכתית); דינה של ועדת החקירה הממלכתית יהיה כדין ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968, (להלן – חוק ועדות חקירה) בשינויים המחויבים.
מנדט הוועדה 2. (א) ועדת החקירה הממלכתית תחקור את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, בכל הקשור לתהליכי רכש כלי השיט הבאים: (א) ועדת החקירה הממלכתית תחקור את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, בכל הקשור לתהליכי רכש כלי השיט הבאים:
(1) רכש ספינות המגן סער 6;
(2) רכש צוללות AIP;
(3) רכש ספינות נגד צוללות בין השנים 2009-2016;
(4) הפרטת מספנות חיל הים;
(5) הסכמה למכירת צוללות לצד ג'.
(ב) לצורך מילוי תפקידה, כאמור בסעיף קטן (א), תקבע הוועדה: (ב) לצורך מילוי תפקידה, כאמור בסעיף קטן (א), תקבע הוועדה:
(1) ממצאים ומסקנות ביחס למכלול ההיבטים הנוגעים לעניינים המנויים בסעיפים 2(א)(1)-(5);
(2) ממצאים ומסקנות ביחס למכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני, לרבות ממשקי עבודה ושיתוף המידע בינם לבין מערכת הביטחון והמטה לביטחון לאומי, לפני ובעת התרחשות תהליכי הרכש;
(3) ממצאים ומסקנות בדבר החלטות מדיניות וקשרי החוץ של מדינת ישראל;
(4) הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם.
המלצות ועדת החקירה 3. המלצות ועדת החקירה הממלכתית יעסקו בנושאים הבאים: המלצות ועדת החקירה הממלכתית יעסקו בנושאים הבאים:
(א) התהליכים המתאימים לקבלת ההחלטות בדרג המדיני ובדרג הצבאי לקראת רכש אסטרטגי של מערכת הביטחון ולביצועו;
(ב) המלצות בדבר מעורבותם של קצינים ובכירים אשר כיהנו בעבר במערכת הביטחון בהליכי רכש אסטרטגי, לרבות מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש של משרד הביטחון.
לוחות זמנים 4. הוועדה תגיש את המלצותיה לממשלה בהקדם האפשרי ותקבע את סדרי עבודתה בשים לב לכך. הוועדה תגיש את המלצותיה לממשלה בהקדם האפשרי ותקבע את סדרי עבודתה בשים לב לכך.