הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2169430
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת קטי קטרין שטרית
מיכאל מלכיאלי
גלית דיסטל אטבריאן
מכלוף מיקי זוהר
נעמה לזימי
אופיר אקוניס
עאידה תומא סלימאן
______________________________________________
פ/3338/24
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עבריינים שביצעו עבירות אלימות חמורות, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
ישנם מקרים שבהם אסירים משוחררים בתנאים גם לאחר שריצו את מלוא תקופת מאסרם, וזאת על פי חוקים מסוימים, המתייחסים כיום אך ורק לעברייני מין, שנתפסים בתיאוריה כעבריינים רצידיביסטיים שעלולים לחזור ולבצע עבירות מין גם לאחר שחרורם.
אולם, מחקרים מוכיחים כי אסירים שביצעו עבירות מין אינם עומדים בראש רשימת האסירים הרצידיביסטיים, וישנם סוגים נוספים של עבריינים –שקיים סיכון כי עם שחרורם, יחזרו ויבצעו פשע זהה או דומה לזה שכבר ביצעו. כך למשל, בחוק שחרור על תנאי ממאסר ישנה התייחסות מחמירה לאסירים שמרצים עונשי מאסר בגין עבירות אלימות שביצעו כלפי בן משפחה.
עם הכרזת מצב החירום עקב מגיפת הקורונה, אירעו 5 מקרי רצח של נשים. בשניים מהמקרים היה מדובר באסירים שריצו מאסר בגין עבירת אלימות במשפחה – ושוחררו מהמאסר ללא תנאי או פיקוח. בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה שהתכנסה ביום 3.5.20 בעקבות הרצח של מאסטוול בידי בעלה ששוחרר חודש קודם לכן ממאסר בגין אלימותו כלפיה, נמסר כי לפי נתוני המשרד לביטחון פנים חלה בתקופת הקורונה עלייה של 31% במקרי אלימות במשפחה. הצורך בהטלת פיקוח על אסירים שביצעו עבירות אלימות חמורות כלפי בני משפחה עלה עוד לפני מצב החירום שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה, אך הצורך בו גבר עשרות מונים בעקבות מצב החירום והתגברות האלימות במשפחה.
כאמור, בשונה מעברייני מין מורשעים, עליהם ניתן להטיל הגבלות ופיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע שביצע עבירת אלימות חמורה, סיים לרצות את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו היא גבוהה ומובהקת. כך יוצא, כי דווקא עבריין אלים ומסוכן, שבשל מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי, לא נבדקת מסוכנותו באופן מקצועי ומעמיק ואין אפשרות להטיל עליו מגבלה כלשהי עם שחרורו. יתירה מכך, חלק מאסירים אלה משתחררים מבלי שהוכנה עבורם תכנית שיקום, ומבלי שניתן יהיה לפקח על תנועותיהם.
על רקע דברים אלה עולה הצורך לחוקק חוק שמכוחו ניתן יהיה להטיל פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו עבירות אלימות חמורות ונמצא כי בעת שחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, עדיין נשקפת מהם מסוכנות לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית.
הדוגמא הבולטת ביותר לצורך הזה אירעה ביום 29.6.15 שבו שוחרר ממאסר, לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, האסיר ישי שליסל, שביום 30.6.05 ביצע מספר ניסיונות לרצח במצעד הגאווה בירושלים, ובגין הרשעה בעבירות של ניסיון לרצח נגזרו עליו 10 שנות מאסר.
ביום 30.7.15 התקיים בירושלים מצעד גאווה נוסף, וישי שליסל, ששוחרר ממאסר חודש קודם לכן, הגיע למצעד, רצח את שירה בנקי ז"ל, וניסה לרצוח משתתפים נוספים.
בהכרעת הדין תפ"ח 44503-08-15 מדינת ישראל נ' ישי שליסל, שניתנה ביום 19.4.16, כתבה כבוד השופטת נאווה בן אור:
"וההערה השנייה עניינה באבסורד המחייב, לטעמנו, מחשבה. הנאשם ריצה את מלוא עונשו מבלי שזכה לקבל חופשה ולו פעם אחת, בשל הערכת הגורמים המוסמכים את מסוכנותו הרבה. בנסיבות אלה, כשהשתחרר מן המאסר, לא היה בבחינת מי ששוחרר על תנאי לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, ולא ניתן היה להתנות את שחרורו בכל תנאי שהוא, לרבות, למשל, פיקוח מטעם שירות המבחן או השתתפותו בתכנית שיקומית שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר, כפי שניתן לעשות ביחס לאסירים המשוחררים על תנאי לאחר שריצו שני שליש מתקופת מאסרם (ראו סעיף 13 לחוק האמור). בשונה מעברייני מין מורשעים, עליהם ניתן להטיל הגבלות ופיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע דוגמת הנאשם, שסיים לרצות את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו מובהקת. כך יוצא, כי דווקא עבריין אלים ומסוכן, שבשל מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי, אין אפשרות להטיל עליו מגבלה כלשהי עם שחרורו. הנאשם יצא, אפוא, לחופשי, מבלי שהוכנה עבורו תכנית שיקום, ומבלי שניתן היה עוד לפקח על תנועותיו".
לאור כל האמור לעיל מוצע להסדיר בחוק הטלת פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו עבירות רצח, ניסיון לרצח או חבלה בכוונה מחמירה וכן עבירות אלימות חמורות כלפי בני משפחה וכלפי זקנים, ועולה בסמוך לשחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, שעדיין נשקפת מהם מסוכנות גבוהה לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית שהוכנה על ידי צוות מקצועי.
הצעת החוק נכתבה בסיוע "ארגון משפחות נרצחים ונרצחות".
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/717/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/854/24).
הצעת החוק זהה לפ/854/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר א' התשפ"ב (21.02.2022)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות אלימות חמורות על ידי קביעת הליך מיוחד לשחרורם של אסירים שביצעו עבירות כאמור וביצוע פיקוח ומעקב לאחר שחרורם בהתאם להערכות מסוכנות מקצועיות. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות אלימות חמורות על ידי קביעת הליך מיוחד לשחרורם של אסירים שביצעו עבירות כאמור וביצוע פיקוח ומעקב לאחר שחרורם בהתאם להערכות מסוכנות מקצועיות. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות אלימות חמורות על ידי קביעת הליך מיוחד לשחרורם של אסירים שביצעו עבירות כאמור וביצוע פיקוח ומעקב לאחר שחרורם בהתאם להערכות מסוכנות מקצועיות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אסיר" – אסיר, למעט מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה, שהורשע בביצוע עבירת אלימות חמורה; "אסיר" – אסיר, למעט מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה, שהורשע בביצוע עבירת אלימות חמורה; "אסיר" – אסיר, למעט מי שהיה קטין במועד ביצוע העבירה, שהורשע בביצוע עבירת אלימות חמורה;
"הערכת מסוכנות" – חוות דעת לעניין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור אסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה שנערכה לפי הוראות סעיף 4; "הערכת מסוכנות" – חוות דעת לעניין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור אסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה שנערכה לפי הוראות סעיף 4; "הערכת מסוכנות" – חוות דעת לעניין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור אסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה שנערכה לפי הוראות סעיף 4;
"עבירת אלימות חמורה" – עבירת רצח לפי סעיף 300(א), 301א או 301ב, עבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 או חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329, ועבירות אלימות חמורה לפי סעיפים 335(א1), 368ו(א) ו-(ב) ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; "עבירת אלימות חמורה" – עבירת רצח לפי סעיף 300(א), 301א או 301ב, עבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 או חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329, ועבירות אלימות חמורה לפי סעיפים 335(א1), 368ו(א) ו-(ב) ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; "עבירת אלימות חמורה" – עבירת רצח לפי סעיף 300(א), 301א או 301ב, עבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 או חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329, ועבירות אלימות חמורה לפי סעיפים 335(א1), 368ו(א) ו-(ב) ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–1977;
"קצין פיקוח" – עובד ציבור שמונה על ידי השר לביטחון הפנים לאחר שקיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר; "קצין פיקוח" – עובד ציבור שמונה על ידי השר לביטחון הפנים לאחר שקיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר; "קצין פיקוח" – עובד ציבור שמונה על ידי השר לביטחון הפנים לאחר שקיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר;
"יחידת פיקוח" – יחידה במשרד לביטחון הפנים, הכוללת קציני פיקוח. "יחידת פיקוח" – יחידה במשרד לביטחון הפנים, הכוללת קציני פיקוח. "יחידת פיקוח" – יחידה במשרד לביטחון הפנים, הכוללת קציני פיקוח.
חובת הערכת מסוכנות לפני שחרור אסירים 3. על אף האמור בכל דין, לא ישוחרר אסיר שהורשע בעבירת אלימות חמורה, אלא לאחר שנערכה לו הערכת מסוכנות לפי סעיף 4. על אף האמור בכל דין, לא ישוחרר אסיר שהורשע בעבירת אלימות חמורה, אלא לאחר שנערכה לו הערכת מסוכנות לפי סעיף 4. על אף האמור בכל דין, לא ישוחרר אסיר שהורשע בעבירת אלימות חמורה, אלא לאחר שנערכה לו הערכת מסוכנות לפי סעיף 4.
הערכת מסוכנות 4. (א) הערכת מסוכנות תיערך על ידי צוות מקצועי הכולל נציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, של שירות בתי הסוהר ושל הרשות לשיקום האסיר, שלפחות אחד מהם הוא קרימינולוג קליני; הערכת מסוכנות תיערך בעניינו של אסיר ששה חודשים לפני מועד שחרורו מבית הסוהר. (א) הערכת מסוכנות תיערך על ידי צוות מקצועי הכולל נציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, של שירות בתי הסוהר ושל הרשות לשיקום האסיר, שלפחות אחד מהם הוא קרימינולוג קליני; הערכת מסוכנות תיערך בעניינו של אסיר ששה חודשים לפני מועד שחרורו מבית הסוהר. (א) הערכת מסוכנות תיערך על ידי צוות מקצועי הכולל נציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, של שירות בתי הסוהר ושל הרשות לשיקום האסיר, שלפחות אחד מהם הוא קרימינולוג קליני; הערכת מסוכנות תיערך בעניינו של אסיר ששה חודשים לפני מועד שחרורו מבית הסוהר.
(ב) בהכנת הערכת מסוכנות ישקול הצוות המקצועי את מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו של האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה ולבני משפחתו, את הסיכון הצפוי משחרור האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בבית הסוהר. (ב) בהכנת הערכת מסוכנות ישקול הצוות המקצועי את מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו של האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה ולבני משפחתו, את הסיכון הצפוי משחרור האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בבית הסוהר. (ב) בהכנת הערכת מסוכנות ישקול הצוות המקצועי את מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו של האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה ולבני משפחתו, את הסיכון הצפוי משחרור האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בבית הסוהר.
(ג) בהכנת הערכת המסוכנות יביא הצוות המקצועי בחשבון, בין השאר, נתונים אלה: (ג) בהכנת הערכת המסוכנות יביא הצוות המקצועי בחשבון, בין השאר, נתונים אלה: (ג) בהכנת הערכת המסוכנות יביא הצוות המקצועי בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:
(1) העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות סוג העבירה, נסיבות ביצועה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה; (1) העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות סוג העבירה, נסיבות ביצועה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה;
(2) תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר, ככל שקיימים; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים; (2) תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר, ככל שקיימים; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים;
(3) הרשעות קודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן; (3) הרשעות קודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן;
(4) דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי; (4) דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי;
(5) הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו; (5) הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;
(6) התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן: (6) התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן:
(א) התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר;
(ב) גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו;
(ג) שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973 (להלן – סם מסוכן);
(ד) גמילה משימוש בסם מסוכן;
(ה) עבירה פלילית שעבר האסיר בבית הסוהר וסוג העבירה;
(ו) התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר;
(ז) מעורבות בפעילות עבריינית, בתוך כותלי בית הסוהר או מחוץ להם;
(ח) בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד.
(ג) מצא הצוות המקצועי כי רמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לאחר שחרורו היא גבוהה, יגיש את הערכת המסוכנות ליועץ המשפטי לממשלה. (ג) מצא הצוות המקצועי כי רמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לאחר שחרורו היא גבוהה, יגיש את הערכת המסוכנות ליועץ המשפטי לממשלה. (ג) מצא הצוות המקצועי כי רמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לאחר שחרורו היא גבוהה, יגיש את הערכת המסוכנות ליועץ המשפטי לממשלה.
פנייה לבית המשפט 5. מצא היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שעיין בהערכת המסוכנות, כי על אף שהאסיר סיים לרצות את עונשו, רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לאחר שחרורו גבוהה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על האסיר אמצעי פיקוח ומעקב כדי להגן על הציבור, לרבות על נפגע העבירה. מצא היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שעיין בהערכת המסוכנות, כי על אף שהאסיר סיים לרצות את עונשו, רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לאחר שחרורו גבוהה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על האסיר אמצעי פיקוח ומעקב כדי להגן על הציבור, לרבות על נפגע העבירה. מצא היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שעיין בהערכת המסוכנות, כי על אף שהאסיר סיים לרצות את עונשו, רמת המסוכנות הנשקפת ממנו לאחר שחרורו גבוהה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על האסיר אמצעי פיקוח ומעקב כדי להגן על הציבור, לרבות על נפגע העבירה.
צו פיקוח 6. (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי אסיר צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, שרמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לציבור או לנפגע העבירה לאחר שחרורו היא גבוהה (בחוק זה – צו פיקוח); (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי אסיר צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, שרמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לציבור או לנפגע העבירה לאחר שחרורו היא גבוהה (בחוק זה – צו פיקוח); (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי אסיר צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, שרמת המסוכנות הנשקפת מן האסיר לציבור או לנפגע העבירה לאחר שחרורו היא גבוהה (בחוק זה – צו פיקוח);
(ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה מיוזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה; (ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה מיוזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה; (ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה מיוזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה;
(ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה; (ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה; (ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה;
(ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לפני מועד שחרורו של האסיר מן המאסר. (ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לפני מועד שחרורו של האסיר מן המאסר. (ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לפני מועד שחרורו של האסיר מן המאסר.
תנאי פיקוח ומעקב 7. (א) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לאסיר כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לו את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין הפיקוח. (א) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לאסיר כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לו את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין הפיקוח. (א) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לאסיר כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לו את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין הפיקוח.
(ב) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי אסיר, יקבע בצו את התנאים האלה: (ב) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי אסיר, יקבע בצו את התנאים האלה: (ב) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי אסיר, יקבע בצו את התנאים האלה:
(1) חובת התייצבות והודעה בהתאם לתנאים שייקבעו על ידי קצין הפיקוח; (1) חובת התייצבות והודעה בהתאם לתנאים שייקבעו על ידי קצין הפיקוח;
(2) חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת; (2) חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
(3) חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח, ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו; (3) חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח, ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
(4) חובת קיום תנאים נוספים הקבועים בצו הפיקוח. (4) חובת קיום תנאים נוספים הקבועים בצו הפיקוח.
(ג) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור האסיר, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מהאסיר; בסעיף קטן זה, "מגבלה" – לרבות איסור: (ג) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור האסיר, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מהאסיר; בסעיף קטן זה, "מגבלה" – לרבות איסור: (ג) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור האסיר, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מהאסיר; בסעיף קטן זה, "מגבלה" – לרבות איסור:
(1) מגבלה על צריכת משקאות משכרים או על שימוש בסמים מסוכנים; (1) מגבלה על צריכת משקאות משכרים או על שימוש בסמים מסוכנים;
(2) מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות; (2) מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
(3) מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים; (3) מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
(4) מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין; (4) מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
(5) מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או על הימצאות בקרבת מקום מגוריו; (5) מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או על הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
(6) מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות; (6) מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(7) מגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה. (7) מגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה.
ביצוע ותקנות 8. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.