הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2189635
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת מוסי רז
עלי סלאלחה
מיכל רוזין
גבי לסקי
ג'ידא רינאוי-זועבי
עופר כסיף
______________________________________________
פ/3391/24
הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
חוק נכסי נפקדים, התש"י–1950 (להלן – החוק) שחוקק בישראל בשנת 1950 קובע את הגדרתו של "נפקד" כמי שנמצא בכל עת מנובמבר 1947 בסוריה, ירדן, עיראק, עבר הירדן או תימן, או היה אזרח או נתין של אחת המדינות הללו, או אזרח ארצישראלי שעזב את נכסיו בישראל לפני 1948. החוק מאפשר למדינה להעביר את הנכסים של מי שמוגדרים "נפקדים" לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. מטרתו המקורית של החוק הייתה להסדיר את הלאמת הנכסים שהותירו פלסטינים בישראל ב-1948.
בעקבות סיפוח ירושלים המזרחית ב-1967 והצורך בהחלת חוקי המדינה, כולל החוק, על האזור המסופח, ועל מנת למנוע מצב שבו הרכוש של כמעט כל תושביה הפלסטינים של העיר יהפוך לנכסי נפקדים, נקבע בסעיף 3 לחוק הסדרי משפט ומנהל, התש"ל–1970, שהחוק לא יחול על תושבי ירושלים המזרחית שביום תחילתו של צו החלת הסדרי משפט ומינהל, התשכ"ח–1968, נמצאו פיזית בשטח זה בתאריך הסיפוח. עם זאת, אין פתרון לפלסטינים שהתגוררו מחוץ לגבולותיה של ירושלים, אך היו בבעלותם אדמות או נכסים בשטחי העיר, והם נחשבים עדיין לנפקדים.
מדינת ישראל נמנעה מליישם את החוק במשך שנים, עד שבשנת 1977 החוק יושם כ"הסדר זמני עד שיובא לעיון מחדש", לפיו תושבי השטחים הכבושים שהינם בעלי נכסים בירושלים המזרחית יצטרכו לפנות לאפוטרופוס הכללי על מנת להמשיך להיות הבעלים של נכסיהם. כבר עם השינוי במדיניות נעשה שימוש בחוק בעיר העתיקה ובסילוואן, באמצעות גופים שונים שסייעו להעביר את הנכסים לידי מתנחלים. כיום, עשרות שנים לאחר נסיבות חקיקתו, השימוש העיקרי שנעשה בחוק הוא נישול של פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים, בטענה כי הם נחשבים "נפקדים" על פי החוק, מפני שחלק או כלל בעלי הנכס מתגוררים באחד האזורים המצוינים בחוק, וזאת על אף שבשנת 1968 היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר הורה שהחוק לא יכול לחול על נכסים במזרח ירושלים.
ראוי לציין כי סעיף 5(ב) בחוק הסדרי משפט ומנהל, התש"ל–1970 מתיר בפועל ליהודים אזרחי ישראל שאיבדו את נכסיהם ב-1948 לדרוש את הנכסים שאיבדו, בעוד חוק נכסי נפקדים מונע מפלסטינים לדרוש דרישה דומה. שילוב שני החוקים הללו מייצר חוסר שוויון מהותי וזועק בין אזרחים יהודים וערבים.
החקיקה שנעשתה על רקע מלחמתי באמצע המאה הקודמת אינה תואמת את המהות הדמוקרטית של מדינת ישראל בימינו אנו, שמקדשת את זכות הקניין ואת הזכות לקיום בכבוד. הנסיבות ששררו עם הקמת המדינה לא יכולות להצדיק את קיומו של החוק יותר מ-72 שנה לאחר מכן, ונדרש לבטל את החוק כדי למנוע את הפגיעה המשמעותית במשטר הדמוקרטי.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר א' התשפ"ב (28.02.2022)
ביטול החוק 1. חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 – בטל.