הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 5,527 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2189598 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת שלמה קרעי מיכאל מרדכי ביטון אורלי לוי אבקסיס דוד אמסלם דוד ביטן יואב קיש אופיר כץ יריב לוין עמיחי שיקלי גלית דיסטל אטבריאן אופיר אקוניס אלי כהן בצלאל סמוטריץ' איתמר בן גביר אופיר סופר חוה אתי עטייה אורית מלכה סטרוק צחי הנגבי מירי מרים רגב יולי יואל אדלשטיין יואב גלנט מאי גולן דסטה גדי יברקן ישראל כץ ______________________________________________ פ/3392/24 הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022 דברי הסבר מוצע לקבוע, כי מי שסיים שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, יזכה להעדפה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן, מוצע לקבוע, כי מי שסיים שירות קרבי, תינתן לו עדיפות על פני כל מועמד אחר, כולל אלו הזכאים לייצוג הולם על פי סעיף 15א לחוק שירות המדינה. מטרת הצעת החוק היא לתקן את העיוות הקיים כיום, לפיו מי שהקדיש את שנות בגרותו לטובת המדינה, מפסיד נקודות רבות בכניסה לאזרחות ובפרט בשער הכניסה האקדמי. לא ייתכן שבמכלול השיקולים של אפליות מתקנות לסוגיהן, לא יהיה מקום לטובים ביותר ששירתו את עמם ומולדתם. עלינו לאפשר למי ששירת שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי לקבל הזדמנות טובה יותר להשתלבות ראויה באקדמיה ובשוק התעסוקה. יתירה מכך, יש לתת עדיפות למשרתי שירות צבאי קרבי על פני כל היתר, כולל על פני קבוצות אחרות הזכאיות לייצוג הולם. לוחמי צבא ההגנה לישראל מוסרים את נפשם על הארץ הזו, והגיע הזמן להחזיר להם אהבה. מחובתן של המדינה והרשויות לוודא מתן העדפה מתקנת למשרתים אלו. בצעד זה המדינה מחזקת את תהליך השילוב והשיתוף של קבוצות אוכלוסייה שונות בשירות הצבאי, הלאומי או הלאומי-אזרחי. כמו כן, ההצעה מוקירה את מי שבחר לשרת שירות צבאי קרבי. צבא ההגנה לישראל ידוע ככור ההיתוך של החברה הישראלית, והשירות כאמור מכשיר את אזרחי המדינה להיות אזרחים טובים ונאמנים יותר. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר (פ/4162/20; הוסרה מסדר היום ביום ד' בטבת התשע"ט (12 בדצמבר 2018)), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1271/22) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1023/23; פ/466/24; הוסרה מסדר היום ביום ו׳ בכסלו התשפ״ב (10 בנובמבר 2021)). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28.02.2022) מטרה 1. מטרתו של חוק זה לעודד שירות צבאי, ובמיוחד שירות קרבי, וכן שירות לאומי, או לאומי-אזרחי, באמצעות מתן העדפה מתקנת בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. מטרתו של חוק זה לעודד שירות צבאי, ובמיוחד שירות קרבי, וכן שירות לאומי, או לאומי-אזרחי, באמצעות מתן העדפה מתקנת בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. פרק א': פרשנות פרק א': פרשנות הגדרות ופרשנות 2. בחוק זה – בחוק זה – "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "מסיים שירות" – מי שסיים שירות לפי חוק זה, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; "מסיים שירות" – מי שסיים שירות לפי חוק זה, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; "שירות" – כל אחד מאלה: "שירות" – כל אחד מאלה: (1) "שירות סדיר" – שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בשירות מוכר לפי פרק ג' לחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במנין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור; (2) "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014; (3) "שירות לאומי" – שירות לאומי או התנדבות קהילתית, כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017. "שירות קרבי" – שירות כלוחם או כתומך לחימה כהגדרתם בפקודות הצבא כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר; לענין זה, "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. "שירות קרבי" – שירות כלוחם או כתומך לחימה כהגדרתם בפקודות הצבא כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר; לענין זה, "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. פרק ב': העדפה מתקנת בקבלה ללימודים פרק ב': העדפה מתקנת בקבלה ללימודים עקרונות מנחים לקבלה ללימודים 3. (א) היו שני מועמדים ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שהוא מסיים שירות. (א) היו שני מועמדים ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, שווים בתכונותיהם ובכישוריהם, תינתן עדיפות למי מהם שהוא מסיים שירות. (ב) שירת אחד מהמועמדים האמורים בסעיף קטן (א) שירות קרבי, תינתן לו עדיפות על פני כל מועמד אחר, כולל אלו הזכאים לייצוג הולם על פי סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (ב) שירת אחד מהמועמדים האמורים בסעיף קטן (א) שירות קרבי, תינתן לו עדיפות על פני כל מועמד אחר, כולל אלו הזכאים לייצוג הולם על פי סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. (ג) מועמד ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, שסיים שירות, יקבל תוספת של 5 אחוזים לשקלול ציון הבגרות והפסיכומטרי בבחינת מועמדותו, ותוספת של 10 אחוזים אם סיים שירות קרבי; תוספת כאמור, תיכלל כחלק מהערכת תכונותיהם וכישוריהם של המועמדים לפי סעיף (א). (ג) מועמד ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, שסיים שירות, יקבל תוספת של 5 אחוזים לשקלול ציון הבגרות והפסיכומטרי בבחינת מועמדותו, ותוספת של 10 אחוזים אם סיים שירות קרבי; תוספת כאמור, תיכלל כחלק מהערכת תכונותיהם וכישוריהם של המועמדים לפי סעיף (א).