הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2189716
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת אמילי חיה מואטי
______________________________________________
פ/3401/24
הצעת חוק הנציבות לקידום השלום, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מאז הקמתה, הושיטה מדינת ישראל יד לשלום לשכנותיה הקרובות והרחוקות יותר, ובוודאי לציבור הפלסטיני, עוד בטרם השתרש מושג זה, וכך עשתה גם ביחס לכל מדינה בעולם החפצה בכך, במטרה להשיג הסכמים מדיניים וביטחוניים ולסיים סכסוכים מכל מין וסוג, מזויינים ואחרים. היעד שראו בעיני רוחם מקימי המדינה ומייסדיה היה שלום וביטחון במדינתו הדמוקרטית של העם היהודי.
מלבד המחיר היקר מכל, בחיי אדם ושלמותם הגופנית של אזרחיה, בניה ובנותיה, הכירה מדינת ישראל תמיד בנזק הכלכלי מצד אחד, כגון בימי "החרם הערבי", ובתועלת הכלכלית, כפי שבאה לידי ביטוי בזרימת השקעות בעקבות חתימת "הסכמי אוסלו" בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, אשר עלולים או עשויים לצמוח כתוצאה מחתימת הסכמי שלום וקיומם וממצב של העדר שלום.
לקחים שהופקו מסכסוכים ממושכים אחרים בעולם, אשר בסופו של דבר הסתיימו בהסכמי שלום, הראו כי העקרונות שהנחו את הנושאים ונותנים שם היו, בין היתר, השאיפה לשלום והחתירה המאומצת והעקבית להשגתו. עקרונות אלה הם חלק ממטלותיה של המדינה וחובתה לאזרחיה, כאמצעי למימוש והענקתן להם של כל הזכויות והחרויות שהם זכאים להן. זאת, בין אם הדברים מעוגנים בחוקה פורמלית ובין אם, כבמדינת ישראל, ב"אתוס" שלה, וכן על ההכרה האוניברסלית בשלום כזכות אדם עליונה או עילאית, המהווה תנאי מוקדם למימוש כל זכויות האדם האחרות, גם מבחינה חברתית וכלכלית.
בעבר, בעת שהתנהלו תהליכים מדיניים שונים בניסיון להגיע להסדרי שלום, כגון בתקופת כהונת הממשלה בשנים 1999-2001 ובמהלך כהונת הממשלה בשנים 2007-2008, התקיימו "מינהלות" לצורך תכלול אותם תהליכים מדיניים מבחינת עבודת מטה ואדמיניסטרציה, ולא כגוף סטטוטורי, המוקם לטווח ארוך ומוקנות לו סמכויות בחוק.
על כן, מוצע להקים את הנציבות לקידום השלום ולהעמיד בראשה נציב, ובצידו ועדה מייעצת, ולהסדיר בחוק זה את מעמדם, מטרותיהם וסמכויותיהם. זאת הן כדי להפגין ולהמחיש את החשיבות שמדינת ישראל רואה במטרה זו של השגת שלום ותוצאותיו הברוכות כשגשוג כלכלי וחברתי, והן על מנת לוודא שהשגת השלום וקיומו לא יוזנחו חלילה אלא יזכו לליווי וקידום שוטף.
בשל הספק שראוי שיקנן בליבנו באופן תמידי, האם נעשים בצורה רצופה, עקבית ופעילה, כל ומלוא המאמצים להשגת שלום, קיומו והרחבתו קיים צורך בגוף – היא הנציבות – ובאדם שיעמוד בראשו של גוף כזה – הוא הנציב – אשר יפקחו, ימליצו ובמקרה המתאים גם יתריעו, ויביאו זאת לידיעת הציבור ונבחריו, ברשות המחוקקת והמבצעת.
הותרת מצב קיים על כנו היא פתח לקיפאון, שבתורו מוליד תסכול הולך וגובר עד לנקודת רתיחה חלילה, כאשר הזמן אינו פועל בהכרח לטובת צד זה או אחר, אלא יש לנצל את הזמן כדי לקדם את השלום ולהרחיב את היקפו כל הניתן, באופן פעיל, רצוף ומתמיד, כל העת, וזאת על ידי מי שכל מעייניהם והמשאבים שיועמדו לרשותם יופנו לשם כך ללא לאות, כמטרה שיראוה כמקודשת ממש.
על מנת להבטיח ככל הניתן את עצמאותו של הנציב ואת אי תלותה של הנציבות, במגבלות התקציב וההוראות, הכללים וההנחיות הקיימים, מוקנות לו סמכויות שונות, כמפורט בחוק, ושיקול דעת רחב, גם אם לשם השבחת תהליך קבלת ההחלטות ומתן ההמלצות, עליו להיוועץ בוועדה המייעצת.
נציב יוכל להיות מוחלף בנסיבות מסויימות, אך כהונתו לא תוארך, וזאת כדי שיינקטו כל האמצעים אם יהיה בהם צורך, להבטחת תפקודו התקין, היעיל והמועיל והשגת מטרת הקמתה של הנציבות ומינוי הנציב והעמדתו בראשה, קרי השגת השלום.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר א' התשפ"ב (28.02.2022)
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת החוץ והבטחון של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
"השלום" – הסדרים מדיניים וביטחוניים מוסכמים שייחתמו בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית או מדינות ערב שהן שכנותיה של מדינת ישראל וכן מדינות מוסלמיות ואחרות ברחבי המזרח התיכון והעולם כולו ואשר ביום קבלת חוק זה אין הסכמי שלום חתומים בינן ובין מדינת ישראל; "השלום" – הסדרים מדיניים וביטחוניים מוסכמים שייחתמו בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית או מדינות ערב שהן שכנותיה של מדינת ישראל וכן מדינות מוסלמיות ואחרות ברחבי המזרח התיכון והעולם כולו ואשר ביום קבלת חוק זה אין הסכמי שלום חתומים בינן ובין מדינת ישראל;
"השגשוג" – פיתוח כלכלי וחברתי של מדינת ישראל כפועל יוצא מהשלום ובהתבסס עליו. "השגשוג" – פיתוח כלכלי וחברתי של מדינת ישראל כפועל יוצא מהשלום ובהתבסס עליו.
הקמת נציבות השלום 2. מוקמת בזה נציבות לקידום השלום (בחוק זה – "הנציבות") אשר תפעל באמצעות נציב השלום שיעמוד בראשה (בחוק זה – "הנציב") ועובדי הנציבות, בליווי ועדה מייעצת המוקמת אף היא בזה. מוקמת בזה נציבות לקידום השלום (בחוק זה – "הנציבות") אשר תפעל באמצעות נציב השלום שיעמוד בראשה (בחוק זה – "הנציב") ועובדי הנציבות, בליווי ועדה מייעצת המוקמת אף היא בזה.
תפקידי הנציבות
3. תפקיד הנציבות הוא לנהל מעקב אחר קיומם ומצב התקדמותם של תהליכים מדיניים וביטחוניים לקידומם של השלום והשגשוג, לתת דיווח על ממצאיה לכנסת ולממשלה ולהגיש לממשלה המלצות לפעולה בהתבסס על הממצאים האמורים ועל התייעצות עם הוועדה המייעצת. תפקיד הנציבות הוא לנהל מעקב אחר קיומם ומצב התקדמותם של תהליכים מדיניים וביטחוניים לקידומם של השלום והשגשוג, לתת דיווח על ממצאיה לכנסת ולממשלה ולהגיש לממשלה המלצות לפעולה בהתבסס על הממצאים האמורים ועל התייעצות עם הוועדה המייעצת.
בחירת נציב השלום
4. (א) הנציב ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית; על בחירת הנציב לא תחול חובת מכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 אלא הוראות חוק זה. (א) הנציב ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית; על בחירת הנציב לא תחול חובת מכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 אלא הוראות חוק זה.
(ב) המועמד שבעד בחירתו הצביעו רוב חברי הכנסת שייטלו חלק בהצבעה הוא שייבחר; לא הצביע רוב כאמור בעד מועמד אחד, תתקיים הצבעה נוספת, כאשר מההצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שבעדו הצביע בבחירה הקודמת מספר חברי הכנסת הקטן ביותר. (ב) המועמד שבעד בחירתו הצביעו רוב חברי הכנסת שייטלו חלק בהצבעה הוא שייבחר; לא הצביע רוב כאמור בעד מועמד אחד, תתקיים הצבעה נוספת, כאשר מההצבעה השלישית ובכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שבעדו הצביע בבחירה הקודמת מספר חברי הכנסת הקטן ביותר.
(ג) בחירת נציב חדש תיערך לכל המאוחר שלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן, כפי שיקבע יושב ראש הכנסת; נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, תיערך הבחירה תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו; חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת הנציב. (ג) בחירת נציב חדש תיערך לכל המאוחר שלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן, כפי שיקבע יושב ראש הכנסת; נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, תיערך הבחירה תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו; חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת הנציב.
כשירות 5. כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לכהונת הנציב, אך תינתן עדיפות למי שהוא בעל השכלה, רקע וניסיון מוכחים בנושאי מדיניות, בטחון, או משא ומתן. כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לכהונת הנציב, אך תינתן עדיפות למי שהוא בעל השכלה, רקע וניסיון מוכחים בנושאי מדיניות, בטחון, או משא ומתן.
הצעת מועמדים 6. (א) נקבע יום הבחירה, רשאי כל אדם, הכשיר להיות מועמד, להציע את מועמדותו; ההצעה תהיה בכתב ותימסר ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירה; להצעה תצורף תמיכה חתומה במועמד של חברי כנסת מלפחות משמונים אחוזים מסיעות הבית; חבר הכנסת לא יחתום על תמיכה ביותר ממועמד אחד. (א) נקבע יום הבחירה, רשאי כל אדם, הכשיר להיות מועמד, להציע את מועמדותו; ההצעה תהיה בכתב ותימסר ליושב ראש הכנסת, לא יאוחר מעשרה ימים לפני יום הבחירה; להצעה תצורף תמיכה חתומה במועמד של חברי כנסת מלפחות משמונים אחוזים מסיעות הבית; חבר הכנסת לא יחתום על תמיכה ביותר ממועמד אחד.
(ב) יושב ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת, בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שתמכו במועמדותו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה. (ב) יושב ראש הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת, בכתב, לא יאוחר משבעה ימים לפני יום הבחירה, על כל מועמד שהוצע ועל שמות חברי הכנסת שתמכו במועמדותו, ויכריז על המועמדים בפתיחת ישיבת הבחירה.
תקופת כהונה 7. (א) תקופת כהונתו של הנציב תהיה 6 שנים. (א) תקופת כהונתו של הנציב תהיה 6 שנים.
(ב) הנציב יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד. (ב) הנציב יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
(ג) כהונת הנציב תסתיים – (ג) כהונת הנציב תסתיים –
(1) בתום תקופת כהונתו הראשונה;
(2) בהתפטרותו או בפטירתו;
(3) בהעברתו מכהונתו על ידי הכנסת;
(4) אם הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך ולשמש כנציב.
העברת הנציב מכהונתו 8. הכנסת לא תעביר את הנציב מכהונתו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לוועדה בידי 61 לפחות, מחברי הכנסת, ולפי הצעת הוועדה, אשר לא תציע להעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו, ותקיים על כך הצבעה חשאית ברוב קולות. הכנסת לא תעביר את הנציב מכהונתו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לוועדה בידי 61 לפחות, מחברי הכנסת, ולפי הצעת הוועדה, אשר לא תציע להעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו, ותקיים על כך הצבעה חשאית ברוב קולות.
ממלא מקום הנציב 9. נבצר מהנציב, דרך ארעי, למלא תפקידו, תמנה הוועדה ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; הוועדה רשאית להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלו על ששה חודשים; נבצר מהנציב למלא את תפקידו במשך תקופה של ששה חדשים רצופים, יראו אותו כאילו התפטר. נבצר מהנציב, דרך ארעי, למלא תפקידו, תמנה הוועדה ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; הוועדה רשאית להאריך את המינוי לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות כהונתו של ממלא מקום הנציב לא יעלו על ששה חודשים; נבצר מהנציב למלא את תפקידו במשך תקופה של ששה חדשים רצופים, יראו אותו כאילו התפטר.
אחריות הנציב בפני הכנסת ואי תלותו בממשלה 10. במילוי תפקידו לא יהיה הנציב אחראי בפני הכנסת, למעט חובת דיווח, ולא יהיה תלוי בממשלה, אלא יפעל לטובת מדינת ישראל ועל פי חוקיה, לפי מיטב שיקולו, ניסיונו וכישוריו, ויימנע מפעילות פוליטית ומכל ניגוד עניינים אישי או שיוך מפלגתי. במילוי תפקידו לא יהיה הנציב אחראי בפני הכנסת, למעט חובת דיווח, ולא יהיה תלוי בממשלה, אלא יפעל לטובת מדינת ישראל ועל פי חוקיה, לפי מיטב שיקולו, ניסיונו וכישוריו, ויימנע מפעילות פוליטית ומכל ניגוד עניינים אישי או שיוך מפלגתי.
דרכי פעולת הנציב 11. (א) הנציב יפעל בכל דרך המותרת על פי דין ונראית לו לנכון כדי לקדם את השלום והשגשוג. (א) הנציב יפעל בכל דרך המותרת על פי דין ונראית לו לנכון כדי לקדם את השלום והשגשוג.
(ב) לצורך פעולותיו רשאי הנציב, בין היתר: (ב) לצורך פעולותיו רשאי הנציב, בין היתר:
(1) להזמין כל אדם להתייצב בפניו ובמקרים מיוחדים המצדיקים זאת אף לדרוש מאדם למסור לו תוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, ידיעה או מסמך, העשויים לסייע בקידום השלום והשגשוג;
(2) לקיים דיונים בנושא השלום והשגשוג, שאליהם יוזמנו נציגי הגופים המדיניים והביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בדרג שעליו יחליט הנציב; מי שהוזמן כאמור, חייב להתייצב לדיון, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי בנסיבות העניין.
(3) להציע לממשלה דרכי פעולה חלופיות לצורך השגת, שימור וקידום השלום והשגשוג, וככל שימצא הנציב לנכון, להציגן גם בפני הכנסת ולפרסמן לציבור.
(4) לפנות אל הציבור, ובכלל זה אנשי עסקים, ולארגן שיתופי פעולה ופעילויות כלכליות, בתיאום עם משרדי ממשלה וגופי שלטון רלוונטיים, עם כלל ארצות העולם וארצות ערב והמזרח התיכון בפרט, לרבות הרשות הפלסטינית וישויות אחרות, לקידום רווחה כלכלית אשר תקדם את השלום והשגשוג.
מסירת מידע לנציב 12. הממשלה, על כל חבריה, עובדיה ובעלי התפקידים בה, תמסור לנציב, באופן יזום וללא שתידרש לשם כך פנייה מוקדמת מצדו, מידע הנוגע לתהליכים מדיניים או ביטחוניים הקשורים לשלום ולשגשוג. הממשלה, על כל חבריה, עובדיה ובעלי התפקידים בה, תמסור לנציב, באופן יזום וללא שתידרש לשם כך פנייה מוקדמת מצדו, מידע הנוגע לתהליכים מדיניים או ביטחוניים הקשורים לשלום ולשגשוג.
דין וחשבון שנתי 13. הנציב ימסור לכנסת ולממשלה, אחת לשנה או לעתים קרובות יותר, כפי שימצא הנציב לנכון, דין וחשבון על פעולותיו במהלך השנה שקדמה לה (בחוק זה –דין וחשבון), ויכלול בדין וחשבון, בין היתר, הערות והמלצות; הנציב יחליט ויקבע איזה חלק מהדין וחשבון, אם בכלל, יהיה חסוי ולא יפורסם לציבור, ויכול גם שיטיל חסיון ויאסור לפרסום את הדין וחשבון כולו. הנציב ימסור לכנסת ולממשלה, אחת לשנה או לעתים קרובות יותר, כפי שימצא הנציב לנכון, דין וחשבון על פעולותיו במהלך השנה שקדמה לה (בחוק זה –דין וחשבון), ויכלול בדין וחשבון, בין היתר, הערות והמלצות; הנציב יחליט ויקבע איזה חלק מהדין וחשבון, אם בכלל, יהיה חסוי ולא יפורסם לציבור, ויכול גם שיטיל חסיון ויאסור לפרסום את הדין וחשבון כולו.
עובדי משרד הנציב (א) הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב יהיה רשאי לקבוע, במסגרת תקציבו ועל פי כללי ונהלי שירות המדינה, את מצבת העובדים בנציבות, שכרם ודרגותיהם. (א) הנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה. הנציב יהיה רשאי לקבוע, במסגרת תקציבו ועל פי כללי ונהלי שירות המדינה, את מצבת העובדים בנציבות, שכרם ודרגותיהם.
(ב) הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידו באנשים שאינם עובדי הנציבות, ככל שייראה צורך בכך, על פי שיקול דעתו ובמסגרת תקציב הנציבות ובהתאם לכל דין. (ב) הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידו באנשים שאינם עובדי הנציבות, ככל שייראה צורך בכך, על פי שיקול דעתו ובמסגרת תקציב הנציבות ובהתאם לכל דין.
(ג) בהרכב כלל עובדי משרד הנציב יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובכלל זה לקבוצות האוכלוסייה המנויות בסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי המועצה יהיה חמישים אחוזים ושיעור בני האוכלוסייה הערבית לא יפחת מעשרים אחוזים. (ג) בהרכב כלל עובדי משרד הנציב יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובכלל זה לקבוצות האוכלוסייה המנויות בסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי המועצה יהיה חמישים אחוזים ושיעור בני האוכלוסייה הערבית לא יפחת מעשרים אחוזים.
חובת סודיות 15. עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו יבצע הנציב את תפקידיו יהיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם במסגרת פעילותם זו. עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו יבצע הנציב את תפקידיו יהיו חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם במסגרת פעילותם זו.
תקציב 16. תקציב הנציבות ייקבע על פי הצעת הנציב בידי ועדת הכספים של הכנסת, ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה; ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת הנציב, לאשר שינויים בתקציב משרדו. תקציב הנציבות ייקבע על פי הצעת הנציב בידי ועדת הכספים של הכנסת, ויפורסם ביחד עם תקציב המדינה; ועדת הכספים רשאית, על פי הצעת הנציב, לאשר שינויים בתקציב משרדו.
ועדה מייעצת 17. ראש הממשלה בהסכמת שר הבטחון ושר החוץ ובאישור הכנסת ימנה ועדה מייעצת לנציב, אשר תימנה עשרה חברים, ואשר הנציב יהיה חייב להיוועץ עמה לפחות שש פעמים בשנה. ראש הממשלה בהסכמת שר הבטחון ושר החוץ ובאישור הכנסת ימנה ועדה מייעצת לנציב, אשר תימנה עשרה חברים, ואשר הנציב יהיה חייב להיוועץ עמה לפחות שש פעמים בשנה.
הרכב הועדה המייעצת 18. (א) אלה חברי הוועדה המייעצת: (א) אלה חברי הוועדה המייעצת:
(1) ארבעה נציגי ארגוני חברה אזרחית;
(2) ארבעה חברי סגל במחלקות ללימודי יחסים בינלאומיים במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים בישראל;
(3) שני נציגי ציבור בעלי זיקה לתחום קידום והעמקת יחסי השלום;
בסעיף זה, "ארגוני חברה אזרחית" – מוסדות, ארגונים, חברות לתועלת הציבור, עמותות רשומות או מכוני חשיבה ומחקר הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי, המאוגדים ופועלים כחוק לפחות ארבע שנים, ומטרותיהם, כפי שהן רשומות בכל דין הן זהות או דומות בעיקרן לקידום ושימור הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ויחסי החוץ של מדינת ישראל, לרבות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאתגרים במזרח התיכון.
(ב) בהרכב כלל חברי הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובכלל זה לקבוצות האוכלוסייה המנויות בסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי המועצה יהיה 50 אחוזים ושיעור בני האוכלוסייה הערבית לא יפחת מעשרים אחוזים. (ב) בהרכב כלל חברי הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ובכלל זה לקבוצות האוכלוסייה המנויות בסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, ובלבד ששיעור הנשים מקרב חברי המועצה יהיה 50 אחוזים ושיעור בני האוכלוסייה הערבית לא יפחת מעשרים אחוזים.
שמירת דינים 19. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לכל אדם, בעל תפקיד או גוף אחר לפי דין או הוראת מינהל, אלא אם הדבר נקבע בו במפורש. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לכל אדם, בעל תפקיד או גוף אחר לפי דין או הוראת מינהל, אלא אם הדבר נקבע בו במפורש.