הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת העשרים וארבע יוזם: חבר הכנסת אופיר סופר ______________________________________________ פ/3422/24 הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – איסור העברת חומרי נפץ לרשות הפלסטינית), התשפ"ב–2022 דברי הסבר בשנת 2007 חוקקה הכנסת השבע עשרה את חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, אשר הסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד בטחוני, העברת ידע בטחוני ומתן שירות בטחוני וזאת, בין היתר, מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה וכן לשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה. עד לחיקוק החוק, הפיקוח על יצוא של ציוד לחימה, ידע ביטחוני ושירות ביטחוני מישראל, הוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד ביטחוני וידע ביטחוני), התשנ"ב-1991, שהוצא מכח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 וכן בכמה אכרזות מכח צו הפיקוח, בהם אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (חומרים וציוד דו שימושיים מסוימים המועברים לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ד-2004. החוק מבחין בין שתי קטגוריות מהותיות: ציוד לחימה וציוד דו שימושי. ציוד לחימה, מוגדר בחוק כציוד הכלול ברשימת אמצעי הלחימה שנקבעה בידי הסדר ואסנר, כעדכונה מזמן לזמן, או ציוד אחר שנועד בעיקרו לשימוש ביטחוני, הכל כפי שקבע שר הביטחון בצו. לעומתו, ציוד דו שימושי, מוגדר כחומרים וציוד שנועדו מעיקרם לשימוש אזרחי והמתאימים גם לשימוש ביטחוני. החוק מסמיך את שר הביטחון לקבוע בצו את רשימת הטובין והטכנולוגיות הכלולים תחת הגדרת ציוד דו שימושי, וזאת בהתאם לרשימה שנקבעה בידי הסדר ואסנר. על פי דברי ההסבר להצעת החוק (סעיף 8) חומרים וציוד דו שימושיים יכולים לשמש לצרכים אזרחיים מובהקים בחקלאות אך גם לייצור של אמצעי לחימה, ומכאן חשיבות הפיקוח על העברתם מישראל. בדברי ההסבר לחוק מצוין עוד, כי לעניין העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית של ציוד ביטחוני שאינו ציוד דו שימושי שנקבע בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו שימושי מפוקח" או לעניין העברה של ידע ביטחוני ולעניין מתן שירות ביטחוני בשטחים כאמור, יידרש, רישיון יצוא ביטחוני. סעיף 20 לחוק, יצר הסדר מיוחד בדבר רישיון העברה של ציוד דו שימושי לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית (כהגדרתם בחוק). על פי הסדר זה, שר הביטחון מוסמך לקבוע בצו רשימה של "ציוד דו שימושי מפוקח" ייחודית לעניין העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית, שלא בכפוף להסדר ואסנר. צו כזה נחתם בידי שר הביטחון, ואושר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשנת תשס"ט ועודכן מעת לעת (להלן "צו הפיקוח"). החוק מגדיר (בסעיף 2) את המנהל הכללי של משרד הביטחון או את ראש האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני או את מי שהוסמך בידי אחד מהם כרשות המוסמכת לעניין רישיון העברה לשטחי הרשות האזרחית הפלסטינית. מתוקף סמכות זו, הסמיך מנכ"ל משרד הביטחון את ראש המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון לעניין כל הפרטים המנויים בתוספת הראשונה לצו, וקציני מטה שונים לעניין רישיונות להעברת פרטי הצו השונים. הסמכה זו התעדכנה מעת לעת. דרישות החוק בהעברת ציוד דו שימושי לשטחי הרשות האזרחית הפלסטינית לפי סעיף 20, נמוכות באופן משמעותי מדרישות החוק באשר ליצוא ציוד ביטחוני למדינה אחרת, (אין דרישה של חובת רישום במרשם היצוא הביטחוני (סעיפים 3-5 לחוק), אין תנאי של קבלת רישיון שיווק ביטחוני כפי שדורש החוק לעניין מתן רישיון ליצוא ביטחוני, אין לרשות המוסמכת בדבר מתן רישיון לפי סעיף 20 לחוק צורך בקבלת המלצה מועדה מייעצת בהתאם לסעיף 24 לחוק, וגם חובות הדיווח וסמכויות הפיקוח בהתאם לפרק ז' לחוק מופחתות ביחס לפעילות המתבצעת בהתאם לסעיף 20 לחוק או לא קיימות). צו הפיקוח שהוצא בידי שר הביטחון לעניין העברת ציוד דו שימושי לשטחי האחריות האזרית הפלסטינית כולל בתוכו חומרי נפץ הנכללים באכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט–1999 (להלן – האכרזה) שניתנה על ידי הממשלה בתוקף סמכותה לפי ההגדרה "חומר מאושר" בסעיף 1 לחוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954. בהם פרט 17(א) לצו הפיקוח - "אמוניום ניטראט (מוצק ונוזל)", הכלול בסוף 9 לאכרזה, ופרט 54 - "חפץ או מערכת חפים פולטי אש או גורי התפוצצות (נפצים) לרבות זיקוקין די-נור", הכלולים בסוגים 6 ו-11 לאכרזה. כתוצאה מכך קיים נתיב חוקי המאפשר העברה של חומרי נפץ לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, כהגדרתה בחוק, במסלול מוקל באופן משמעותי מבחינת דרישות החוק, מהמסלול הדרוש להעברת ציוד לחימה או ציוד דו שימושי מפוקח שאינו כלול בצו הפיקוח. בפועל מועברים לשטחי האחריות האזרחית של הרשות הפלסטינית, דבר יום ביומו, חומרי נפץ לצורכי כריה במחצבות, גם כאלו הממוקמות בשטחי A ו-B, זאת, בהיתרים הניתנים מטעם קציני מטה שונים במינהל האזרחי. לדוגמא, לעניין פרט 17 בצו הכולל את החומר אמוניום ניטראט (מוצק ונוזל) הכלול בסוג 9 לאכרזה, הוסמך קצין המטה לאיכות הסביבה במינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון. אם כי מבדיקה שנערכה מול המינהל האזרחי, רשיון להעברת חומרי נפץ הנכללים בהגדרה זו ניתנו גם בידי קצין המטה לעבודה במינהל האזרחי. אין צורך לפרט מה עלול להיות הנזק באם חומרי נפץ בכמויות הגדולות המועברות לצורכי כריה וחציבה, יפלו לידי ארגוני טרור או גורמים אחרים שעלולים להשתמש בהם כנגד מדינת ישראל, אזרחיה, או צבא הגנה לישראל. מטעמים אלה מוצע תיקון שתכליתו היא ראיית העברת חומרי נפץ מכל סוג לרשות הפלסטינית כהעברת ציוד בטחוני גרידא עליו יחולו כל הוראות החוק וכל מנגנוני הרישוי המחמירים בידי הרשות המוסמכת, זאת, באמצעות החרגת כל סוג של חומרי נפץ מההסדר המוצע בסעיף 20 לחוק ובצווים הניתנים בעניינו. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28.02.2022) תיקון סעיף 1 1. בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 – בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "הרשות המוסמכת" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "הרשות המוסמכת" יבוא: ""חומר נפץ" – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954;"; ""חומר נפץ" – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954;"; (2) בהגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד שלא יקבע בצו האמור חומר נפץ". (2) בהגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", בפסקה (2), בסופה יבוא "ובלבד שלא יקבע בצו האמור חומר נפץ". תיקון סעיף 14 2. בסעיף 14(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא " למעט לעניין פעולת שיווק של חומר נפץ בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית". בסעיף 14(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא " למעט לעניין פעולת שיווק של חומר נפץ בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית". תיקון סעיף 15(א) 3. בסעיף 15 לחוק העיקרי – בסעיף 15 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא: (1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) יצוא חומר נפץ לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית."; (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "למעט לעניין יצוא חומר נפץ לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית". (2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "למעט לעניין יצוא חומר נפץ לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית".