הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2022 במרס7 1525 ד' באדר ב' התשפ"ב עמוד 720 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2022-הנידמה למסהצעת חוק מערך הגיור, התשפ"ב הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו720 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2022-הצעת חוק מערך הגיור, התשפ"ב 7.3.2022 ,, ד' באדר ב' התשפ"ב1525 - הצעות חוק הממשלה פרק א': הגדרות הגדרות 1.- בחוק זה שלפניו נערך הליך גיור במערך הגיור הממלכתי, שהוא אחד מותב- ""בית דין לגיור :מאלה ;בית דין מיוחד לגיור 1) ( ;בית דין מקומי לגיור )2( : בית דין לגיור שמתקיימים לגביו שני אלה- ""בית דין מיוחד לגיור באפריל7( 3 מיום י"א בניסן התשנ"ח631 'הוקם לפי החלטות ממשלה מס 1) ( ;)2008 1 בפברואר4( 5513 מיום ח' באדר א' התשס"ח '1) ומס998 גיור הוא הליך המרת דתו של בן דת אחרת כללי או חסר דת, ליהדות. לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום חיים בישראל למעלה אזרחים חסרי דת ואחרים שאינם נחשבים400,000–מ יהודים על פי ההלכה היהודית. רובם עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, אתיופיה ושאר התפוצות. ברוח זו, ממשלות ישראל ראו בגיור אתגר לאומי ודתי. 1) מינה ראש997 ביוני27( ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל, בראשות פרופ' יעקב ועדת נאמן).- נאמן ז"ל (להלן 1) אימצה998 באפריל7( ביום י"א בניסן התשנ"ח החלטת- 3 (להלן631 'ממשלת ישראל בהחלטה מס הממשלה) את המלצות ועדת נאמן, ובעיקרן כי הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שיוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. בעקבות החלטת הממשלה האמורה הוקם מערך הגיור הממלכתי הפועל כיום, ומבנהו הארגוני ותפקידיו המפורטים עוגנו בהחלטות ממשלה '5513 מיום ח' באדר א 'נוספות, ובעיקר בהחלטה מס ), וכן הוקם המכון ללימודי2008 1 בפברואר4( התשס"ח ,יהדות (כיום "נתיב") כחברת בת תחת הסוכנות היהודית אך חוק בנושא הגיור לא נחקק עד כה. על העדרו של חוק בתחום הגיור התריע בית המשפט 5 נעמת070/95 העליון בכמה מפסקיו (ראו לעניין זה בג"ץ )2( תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' שר הפנים, פ"ד נו- , טושביים מקרינה נ' שר הפנים2859/99 ); בג"ץ20.2.02( 721 ' מרטינה רגצ'ובה נ762/506 .3.13); בג"ץ2005( 721 )6(פ"ד נט ;)1.3.136( משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה מערך הגיור .1.3)).21( 11 דהן נ' שר הפנים0/3105 בג"ץ מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן הסדרת מעמד מערך הגיור הממלכתי הפועל כיום מכוח החלטות 5513 המוזכרות לעיל, וכן '3 ומס631 'הממשלה (החלטות מס באוקטובר26( מיום י"ז בחשוון התשע"ט4231 'החלטה מס ), וההחלטות שהתקבלו בעקבותיהן), ובמסגרת זו2018 הקמת בתי דין מקומיים לגיור על ידי רבני ערים, נוסף על בתי הדין המיוחדים לגיור הקיימים כיום במערך הגיור הממלכתי, וזאת בלי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק זה. המהלך המוצע צפוי להביא להרחבת מעגל בתי הדין המוסמכים לגייר בישראל. הקמת בתי הדין המקומיים לגיור תהיה בכפוף לתנאים ולהגדרות המפורטים בהצעת חוק זו. פרק א': הגדרות מוצע לקבוע בסעיף זה את ההגדרות הדרושות 1‎ סעיף להצעת החוק. מוצע להגדיר "בית דין לגיור", כמונח אחיד אשר יתאר ,מותב דיינים שלפניו מתנהל גיור במערך הגיור הממלכתי המתקיים במסגרת אחד מאלה: "בית דין מיוחד לגיור" או "בית דין מקומי לגיור". "בית דין מיוחד לגיור" יתאר את בתי הדין שהוקמו 5513 האמורות, ובהם רשאים–3 ו631 לפי החלטות ממשלה לכהן רק דיינים שהם עובדי המדינה, המתמנים לפי חוק חוק- 1 (להלן959-שירות המדינה (מינויים), התשי"ט המינויים), כפי המצב כיום. יובהר כי ההפניה להחלטות הממשלה בהקשר הזה מאפשרת להבחין קטגורית בין בתי הדין המיוחדים לבין אלה המקומיים המוקמים בהצעת חוק זו, אך אין משמעה מניעת שינויים כדוגמת הוספת בתי דין מיוחדים, ככל שיימצא לנכון; "בית דין מקומי לגיור" יתאר את בתי הדין שיוקמו בהתאם להוראות סימן ג' לפרק ג' לחוק המוצע, על פי בקשת רב עיר מכהן, ולא על פי חוק המינויים. ד ב ר י ה ס ב ר 721הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו ; לחוק המינויים23 רשאים לכהן בו רק דיינים שהתמנו בהתאם לסעיף )2( ;' בית דין לגיור שהוקם בהתאם להוראות סימן ג' בפרק ג- ""בית דין מקומי לגיור ;27 כמשמעותה בסעיף- ""בקשה לגיור ; חבר בית הדין לגיור, ובכלל זה ראש בית הדין לגיור- ""דיין ,) כפי שפורש לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין- ""דין תורה ;1‏1935-התשי"ג הוועדה לקביעת כללי הדיון בבקשות לגיור- ""הוועדה", "הוועדה לקביעת כללי הדיון ;37 שהוקמה לפי סעיף ;2‏1959- חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- ""חוק המינויים ;3‏1980- חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- ""חוק הרבנות הראשית לישראל ;4‏1985- חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- ""חוק יסודות התקציב ;28 כללי הדיון בבקשות לגיור כמשמעותם בסעיף- ""כללי הדיון , מאגר מועמדים לכהונה כדיין בבית דין מקומי לגיור- ""מאגר", "מאגר מועמדים ;19 שהוקם לפי סעיף מי שניתנו לו לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות- ""הממונה על המחוז ,5, סמכויות הממונה על המחוז לפי פקודת ההמרה‏1964-וקציני מחוז), התשכ"ד ;לעניין תעודות המרת דת לעדה היהודית בהתאם להגדרות אלה, בכל מקום שבו מתייחסת הצעת החוק ל"בית דין לגיור", הכוונה לשני סוגי המותבים הן לבית הדין המיוחד והן לבית הדין המקומי.- באופן דומה מוצע להגדיר "דיין", כמי שמכהן במותב בית הדין לגיור (מיוחד או מקומי, לפי העניין), ובכלל זה ראש בית הדין לגיור. יובהר כי בכל מקום שבו הצעת החוק מתייחסת לדיין בית הדין לגיור, ולמעט אם נקבע במפורש אחרת, ההתייחסות היא גם לראש בית הדין. הגדרה זו נדרשת לצורכי הקביעה- "להגדרה "דין תורה להצעת החוק, שלפיה הגיורים הנערכים בבתי4 בסעיף הדין לגיור ייעשו לפי דין תורה. הוראה דומה המתייחסת לחוק שיפוט2 לענייני המעמד האישי קבועה כיום בסעיף - 1 (להלן935-בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג חוק שיפוט בתי הדין הרבניים), ולפיו "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". משמעות הביטוי "דין תורה" הן בהיבט המעמד האישי והן בכל הנוגע לגיור לפי הצעת החוק, התקבעה כמתייחסת להלכה האורתודוקסית הן בפסיקת בית המשפט והן הלכה למעשה. קרן התנועה47/82 ראו למשל הפרשנות הקבועה בבג"ץ )24.7.89( 661 )2(ליהדות מתקדמת בישראל נ' שר הדתות, מג , ולפיה דין תורה כולל את מכלול דיני701‑699 בעמודים ההלכה, לרבות תקנות ופירושים המתווספים למערכת זו בימינו; וכן כי מושג דין תורה של מועצת הרבנות הראשית אינו שונה מהמושג דין תורה כפי שהתגבש בפסיקתו של בית המשפט העליון לצדק. לנוכח זאת, מוצע להגדיר "דין תורה" על דרך של אימוץ הפרשנות שניתנה למונח זה בחוק האמור. תפקידו של הממונה- "להגדרה "הממונה על המחוז על המחוז, בהתאם לפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן , פקודת ההמרה), הוא לרשום ולאשר את המרת הדת- ועל פי אישור זה ניתנת להמרת הדת נפקות חוקית. כמה הוראות בהצעת החוק מתייחסות לבעל תפקיד זה, בין השאר במסגרת הסעיפים שעניינם אישור הגיור בבתי הדין לגיור ומתן תעודת המרת דת. לשם כך מוצע להגדירו על פי הוראות הדין בעניין מינויו של בעל תפקיד זה הקבועות ,)בחוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז 1. יצוין כי על פי החוק האמור, מינוי הממונה964-התשכ"ד על המחוז בעניין זה נתון לאדם שימנה השר הממונה על ,ביצוע הפקודה האמורה, מקרב עובדי משרדו. בהתאם ) מינה ראש2012 1 במרס2( ביום י"ח באדר התשע"ב הממשלה (הוא השר הממונה) את המכהן בתפקיד ראש מערך הגיור, עובד משרדו, לממונה על המחוז לעניין פקודת ההמרה, למעט לעניין המרות דת שאינן גיור. 1.65 'ס"ח התשי"ג, עמ 1 .86 'ס"ח התשי"ט, עמ 2 .90 'ס"ח התש"ם, עמ 3 .60 'ס"ח התשמ"ה, עמ 4 .80 'ס"ח התשכ"ד, עמ 5 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו722 ;17 מי שמונה לפי סעיף- ""מנהל בתי הדין המקומיים ;2 כמשמעותו לפי סעיף- ""מערך הגיור הממלכתי ;6‏) פקודת העדה הדתית (המרה- ""פקודת ההמרה ;)(ד2 מי שמונה לראש מערך הגיור הממלכתי לפי סעיף- ""ראש מערך הגיור ) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח2()51(א רב עיר אשר נבחר לפי סעיף- ""רב עיר ;7‏1971-משולב], התשל"א ; הרב הראשי לישראל, המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים- ""הרב הראשי ; ראש הממשלה- ""השר תעודת אישור על המרת דת, שנתן הממונה על המחוז לפי סעיף- ""תעודת המרת דת ) לפקודת ההמרה.2(2 פרק ב': מערך הגיור הממלכתי מערך הגיור הממלכתי .2במשרד השר יוקם ויופעל מערך הגיור הממלכתי בהתאם להוראות לפי חוק זה. (א) מערך הגיור הממלכתי שפעל במשרד ראש הממשלה ערב תחילתו של חוק זה (ב) ,מכוח החלטות הממשלה, יראו אותו, לעניין סעיף קטן (א), כאילו הוקם לפי חוק זה ,ובכלל זה יראו את בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו מכוח החלטות הממשלה כאמור ;ואת הדיינים שמונו בבתי הדין כאמור, כאילו הוקמו או מונו, לפי העניין, לפי חוק זה בכלל זה- "והכול אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה; בסעיף זה, "החלטות הממשלה 5513 מיום '1) ומס998 באפריל7( 3 מיום י"א בניסן התשנ"ח631 'החלטות ממשלה מס ).2008 1 בפברואר4( ח' באדר א' התשס"ח 23 ראש מערך הגיור הממלכתי יתמנה בידי הממשלה, בהתאם להוראות סעיף (ג) לחוק המינויים. מוצע להגדיר את "הרב הראשי- "להגדרה "הרב הראשי לישראל" כרב הראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים, שכן בחלוקת הסמכויות כיום בין הרבנים הראשיים, הנושא בתפקיד זה אחראי גם על תחום הגיור, זאת לנוכח הקשר שבין הנושאים. מוצע לקבוע כי השר הממונה על ביצוע- "להגדרה "השר חוק זה הוא ראש הממשלה, כפי המצב הנוהג ערב החקיקה המוצעת. לבסוף, מוצע להגדיר בסעיף זה מונחים שהשימוש בהם שכיח בהצעת החוק, באופן מקוצר לשם נוחות השימוש בהם, בדרך של הפניה לסעיפים האופרטיביים או לחיקוקים הקובעים את הקביעות המהותיות בעניינם, כפי שיפורט בהמשך. פרק ב': מערך הגיור הממלכתי בפרק זה מוצע לכלול את ההוראות המכוננות והעקרוניות בעניין הקמתו של מערך הגיור הממלכתי :במשרד ראש הממשלה, לפי הפירוט שלהן ,זהו הסעיף המכונן, לראשונה בחקיקה ראשית 2 סעיף את מערך הגיור הממלכתי, ומשכך מיקומו בתחילת החוק, לאחר ההגדרות. מאחר שכיום כבר קיים מערך גיור ממלכתי הפועל במשרד ראש הממשלה מכוח החלטות הממשלה, נדרש לפרט בחוק את היחס בין שניהם. לכן, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ב), כי מערך הגיור הממלכתי הקיים, הפועל מכוח החלטות הממשלה, יראו אותו כמערך המוקם כעת בחקיקה ראשית, שאליו מתווספים בתי הדין המקומיים לגיור, אשר יוקמו לפי חוק זה. בכך ניתן ביטוי כולל למערך הגיור הממלכתי שמבקש החוק לכונן, תחת מסגרת שבה המערך הקיים כיום ימשיך לפעול כפי שפעל ערב חקיקתו של חוק זה אם נקבע אחרת בחוק זה. ראש הממשלה מוגדר, כאמור, כשר הממונה על ביצוע החוק. בהתאם מוצע כי מערך הגיור הממלכתי יוקם במשרד ראש הממשלה; כמו כן מוצעות הוראות להסדרת תקציב המערך והעומד בראשו. 1.269 'חוקי א"י, כרך ב', עמ 6 31.0 'ס"ח התשל"א, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר 723הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו תקציב מערך הגיור הממלכתי ייקבע בחוק התקציב השנתי במסגרת תקציב משרד (ד) השר כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. תפקידי מערך הגיור הממלכתי 3.:אלה תפקידי מערך הגיור הממלכתי ;הפעלת בתי הדין המיוחדים לגיור ובתי הדין המקומיים לגיור 1) ( ;התוויה, פיקוח וליווי של מערך הלימוד וההכנה לגיור )2( ;ליווי ופיקוח על תהליך הגיור בצבא ההגנה לישראל 3) ( ;13 מתן תעודת המרת דת בהתאם לסעיף )4( )6(2 רישום לנישואין של מתגיירים באמצעות רושמי נישואין שהוסמכו לפי סעיף 5) ( ;לחוק הרבנות הראשית לישראל ;ביצוע פעולות הסברה לשם קידום ועידוד הגיור בישראל )6( מתן שירותים נוספים הנדרשים לצורך גיור לפי חוק זה. )7( גיור לפי דין תורה .4הגיורים הנערכים בבתי הדין לגיור על פי חוק זה ייעשו לפי דין תורה. סעיף זה מבקש לקבוע את התפקידים של מערך 3 סעיף הגיור הממלכתי. חלקם משקפים את המצב הקיים ביחס לתחומי אחריותו של המערך הפועל כיום '5513 מיום ל 'ותפקידיו כפי נקבעו בהחלטת ממשלה מס ); לצידם, מוצע להרחיב2008 בפברואר6( בשבט התשס"ח את תפקידי מערך הגיור הממלכתי גם להפעלת בתי דין מקומיים לגיור, המוקמים לראשונה בחוק זה, והכול כפי 1) הפעלת בתי הדין המיוחדים לגיור ובתי( :שיפורט להלן ) התוויה, פיקוח וליווי של מערך2( ;הדין המקומיים לגיור תהליך הלימוד וההכנה לגיור הוא- הלימוד וההכנה לגיור נדבך מרכזי, קודם להליך הגיור. ערב חקיקת חוק זה, מערך ההכנה והלימוד לקראת גיור נעשה, בעיקרו, באמצעות "נתיב", תאגיד שהוא חברת בת של הסוכנות היהודית (לשעבר "המכון המשותף ללימודי יהדות") שהוקם בהתאם למסקנות ועדת נאמן והחלטת ממשלה ומשמש כזרועו הארוכה של מערך הגיור בפריסה ארצית ובהיקפים משמעותיים. נוסף על פעילות "נתיב", מערך הגיור תומך במוסדות נוספים המקיימים פעילות הכנה לגיור, כדי לעודד גופים שונים לקיים פעילות כאמור באופן שירחיב את פוטנציאל המתגיירים. מערך הגיור מלווה את המוסדות ;הנתמכים המקיימים פעילות הכנה לגיור ומפקח עליהם ;3) ליווי ופיקוח על תהליך הגיור בצבא ההגנה לישראל( כחלק מהשירות הניתן למתגייר- ) מתן תעודת המרת דת4( במערך הגיור הממלכתי, תעודת המרת הדת, שהיא תעודה אזרחית המעניקה נפקות חוקית למעשה הדתי של המרת דת, מונפקת ונמסרת למתגייר בלא הפנייתו לגורם אחר - 5) רישום לנישואין של מתגיירים( ;בשירות המדינה רישום לנישואין של מתגיירים באמצעות רושמי נישואין ,) לחוק הרבנות הראשית לישראל2(6 שהוסמכו לפי סעיף חוק הרבנות הראשית), ניתן כשירות- 1 (להלן980-התש"ם למתגייר כחלק מהליך הגיור ובלא תשלום אגרה כמקובל במועצות הדתיות. המתגיירים רשאים לפנות לרישום ;נישואין במועצות הדתיות או במערך הגיור, לפי בחירתם ) ביצוע פעולות הסברה לשם קידום ועידוד הגיור6( ) מתן שירותים נוספים הנדרשים לצורך גיור7( ;בישראל מוצע לקבוע סעיף סל המסמיך את מערך- לפי חוק זה הגיור הממלכתי לתת שירותים נוספים הנדרשים להליכי הגיור הנערכים במסגרתו, למשל: מתן שירותי טבילה ומילה למתגיירים ורישום נישואין להורים אשר ילדם הקטין מתגייר במערך הגיור. בהמשך למדיניות הממשלתית אשר אימצה את 4 סעיף מסקנות ועדת נאמן ומכוחה הוקם מערך הגיור הממלכתי, ולפיה "מקובל ומוסכם כי ראוי לקיים הליך גיור ממלכתי אחיד, על־פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל 3 לדוח ועדת נאמן), מוצע לקבוע כי הגיורים ישראל" (סעיף בבית הדין לגיור יערכו על פי דין תורה. ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו724 פרק ג': בתי דין לגיור סימן א': כללי מעמד בית הדין לגיור ומעמד הדיינים בו 5. בית דין לגיור הוא בית דין במשמעותו ההלכתית, ואינו בעל סמכות שפיטה (א) .8‏כמשמעותה בחוק־יסוד: השפיטה , וכן הוראות9‏1955-על דיין בית דין לגיור לא יחולו הוראות חוק הדיינים, התשט"ו (ב) לפי כל דין החלות על דיינים שהתמנו לפי החוק האמור, או על נושאי משרה שיפוטית אחרים, אלא אם נקבע אחרת בחוק זה או לפיו. בענייני הלכה אין מרות על הדיין זולת מרותו של הדין, ובכלל זה כללי הדיון. (ג) ההרכב .6בית דין לגיור ידון בשלושה. סימן ב': בתי דין מיוחדים לגיור מחוזות פעילות .7 מערך הגיור הממלכתי יפעיל בתי דין מיוחדים לגיור בפריסה ארצית, במחוזות שיפורטו בכללי הדיון; בראש כל מחוז יעמוד מנהל מחוז שהוא עובד המדינה, והוא יהיה אחראי על ניהול ענייניו השוטפים של המחוז. מינוי דיין בבית דין מיוחד לגיור .8 לחוק המינויים.23 דיין בית דין מיוחד לגיור יתמנה בהתאם להוראות סעיף פרק ג': בתי דין לגיור מוצע לייחד את פרק ג' בהצעת החוק לנושא בתי הדין ,'לגיור, ולחלק את הוראות הפרק לארבעה סימנים: סימן א ,'ובו הוראות כלליות בהתייחס לבתי הדין לגיור; סימן ב ובו ההוראות הרלוונטיות לבתי הדין המיוחדים לגיור, אשר ,'כאמור פועלים כבר כיום מכוח החלטות הממשלה; סימן ג ובו ההוראות בעניין בתי הדין המקומיים לגיור, המוקמים לראשונה בחוק זה; וסימן ד', שעניינו הקמת מאגר של מועמדים לכהונה בבתי הדין המקומיים לגיור. סימן א': כללי מוצע לקבוע את מעמד בתי הדין לגיור ולקבוע 5 סעיף כי הם בתי דין במשמעותם ההלכתית ואינם בעלי סמכות שפיטה. מהות בית הדין לגיור היא לדון ,בבקשת מתגייר להתגייר, במסגרת ממלכתית–מינהלית ולפי דין תורה; בית הדין לגיור אינו דן בסכסוכים בין צדדים. לפיכך, מוצע להדגיש בחוק זה כי בית הדין לגיור אינו בעל סמכות שפיטה כמשמעותה בחוק־יסוד: השפיטה; ובהתאם לקבוע כי על דייני בתי הדין לגיור לא יחולו הוראות חוק 1, וכן הוראות לפי כל דין החלות955-הדיינים, התשט"ו על דיינים שהתמנו לפי החוק האמור או על נושאי משרה שיפוטית אחרים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו. כמו כן מוצע לעגן את שיקול הדעת המסור לדייני בתי הדין לגיור, ובכלל זה לקבוע כי על דייני בית הדין לגיור אין מרות בענייני הלכה לבד ממרותו של הדין וכן הכללים והתקנות שייקבעו לפי חוק זה. מוצע לקבוע כי בית דין לגיור ידון בשלושה 6 סעיף דיינים, כפי הדרישה ההלכתית. סימן ב': בתי דין מיוחדים לגיור מערך הגיור הממלכתי מפעיל כיום בתי דין 7 סעיף מיוחדים לגיור בארבעה מחוזות ברחבי הארץ (ירושלים, מרכז, צפון ודרום), הקבועים בכללי הדיון כללי הדיון- (להלן2006-בבקשות לגיור, התשס"ו הקיימים), ואשר בהם ניתן שירות למתגיירים. בראש כל מחוז עומד מנהל מחוז שהוא עובד המדינה, האחראי על ניהול ענייניו השוטפים של המחוז. מוצע לשמר את המצב הקיים ולהמשיך להפעיל את בתי הדין המיוחדים במחוזות גאוגרפיים לפי כללי הדיון הקיימים, ובהמשך כפי שייקבעו בכללי הדיון בבקשות לגיור על ידי ועדה שמוקמת לצורך קביעתם בפרק ז' להצעת החוק. כאמור, אין מניעה כי מערך הגיור הממלכתי יפעל להקמת בתי דין מיוחדים לגיור נוספים ככל שיימצא צורך בכך, או לשינוי חלוקת המחוזות ביניהם. מוצע לעגן את המצב הנוהג כיום שלפיו דיין 8 סעיף בית דין מיוחד לגיור יהיה עובד המדינה ויתמנה לחוק המינויים.23 בהתאם להוראות סעיף .78 'ס"ח התשמ"ד, עמ 8 .68 'ס"ח התשט"ו, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר 725הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו סימן ג': בתי דין מקומיים לגיור בקשת רב עיר להקמת בית דין מקומי לגיור .9 רב עיר מכהן רשאי לפנות לראש מערך הגיור בבקשה בכתב להקמת בית דין מקומי לגיור, אשר מקום מושבו בשטח הרשות המקומית שבה רב העיר מכהן. סייגים לאישור בקשת רב עיר 1.0 אם מצא ראש מערך הגיור, לאחר שנועץ9 לא תאושר בקשת רב עיר מכהן לפי סעיף בגורמי המקצוע האחראים על פעילות רבני ערים במשרד לשירותי דת, ולאחר שנתן לרב העיר להשמיע את טענותיו בעניין ונימק את החלטתו בכתב, כי התקיים לגבי רב :העיר אחד או יותר מאלה רב העיר הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה 1) ( או נסיבותיה אין הוא ראוי להקים בית דין מקומי לגיור, או שהוגש נגדו כתב אישום או ;קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו ;נמצאו פגמים משמעותיים בהתנהלותו של רב העיר )2( הוא עלול להימצא בשל כהונתו באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים כהגדרתו 3) ( ,, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו כדיין בית דין מקומי לגיור; לעניין זה25 בסעיף יראו מי שהוא בעל תפקיד בבית דין פרטי לגיור כמי שיימצא במצב של ניגוד עניינים באופן תדיר כאמור. סימן ג': בתי דין מקומיים לגיור מוצע לקבוע כי רב עיר מכהן יהיה רשאי לפנות 9 סעיף לראש מערך הגיור בבקשה בכתב להקמת בית דין מקומי לגיור, אשר מקום מושבו בשטח הרשות המקומית שבה רב העיר מכהן. אחת ממטרות הצעת החוק היא הרחבת מערך הגיור הממלכתי באופן שיאפשר להקים, נוסף ,על מותבי הגיור הקיימים כיום במערך הגיור הממלכתי מותבים מקומיים שבראשותם ישבו רבני עיר מכהנים. בהתאם קובע הסעיף כי רב עיר מכהן המבקש להקים בית דין מקומי לגיור בתחום הרשות שבה הוא מכהן, יוכל לפנות בבקשה לראש מערך הגיור כדי שיבחן את בקשתו. כפי שיפורט בסעיפים שלהלן, מאחר שנקבעו סייגים שונים לצורך אישור הקמת בית דין מקומי לגיור, הבקשה דורשת בחינה על ידי ראש המערך, ותאושר רק לאחר שיימצא שרב העיר עומד בתנאים שנקבעו להקמת בית דין מקומי, וכי לא מתקיים אחד מהסייגים המפורטים בחוק המונעים את הקמת המותב על ידי רב העיר המבקש. הסעיף מפרט את המקרים שבהם לא יינתן לרב10 סעיף עיר אישור להקמת בית דין מקומי לגיור. מאחר שהמידע על אודות התנהלותם של רבני עיר מרוכז אצל גורמי המקצוע במשרד לשירותי דת, במסגרת בחינת בקשתו של רב עיר להקמת בית דין יפנה ראש מערך הגיור ,לגורמים אלה כך שאם יש מידע שעשוי לעורר קושי בהתאם לסייגים המפורטים בסעיף, הוא יובא לפניו בטרם קיבל את החלטתו. כמתבקש, במקרה של קבלת מידע שעשוי לעורר קושי, יפנה ראש המערך לרב העיר כדי לאפשר לו להשמיע את טענותיו בטרם תתקבל החלטתו. ,בחינת הסוגיה וקבלת החלטה נתונו> לראש מערך הגיור לאחר שמלוא המידע כאמור יהיה לפניו ולאחר שיפעיל שיקול דעת. ,הסייגים שבהתקיימם לא תאושר בקשתו של רב העיר נוגעים להליכים פליליים או משמעתיים בעניינו, לפגמים משמעותיים בהתנהלותו או שקיים חשש כי יימצא באופן תדיר בניגוד עניינים בין תפקידו בבית הדין לגיור לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו. בהקשר הפלילי או המשמעתי, תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי בעל חשיבות רבה, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי־נורמטיבי. החקיקה בהקשר למינויים כיום כוללת תנאי זה כדרישת יסוד למינוי בעניינים רבים ורלוונטית גם במקרה הזה. באופן דומה, גם פגמים משמעותיים בהתנהלותו של רב עיר, גם אם לא הגיעו כדי הגשת כתב אישום או הרשעה או קובלנה, מהווים אינדיקציה למינוי שאינו ראוי ציבורית ועל כן מוצע להתייחס במסגרת התנאים לאישור הבקשה גם לנסיבות אלה. בהתייחס למניעת ניגוד העניינים, מוצע למנוע את אישור בקשתו של רב עיר אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, באופן שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בבית הדין המקומי לגיור. ככלל, ההנחה היא שזיקות שיש לרב העיר לתפקיד עשויות להצריך הטלת הגבלות עליו במילוי תפקידו, ואלה יבואו לידי ביטוי ,בהסדר ניגוד עניינים שייערך בעבורו. לפיכך, בסעיף זה רק אם רב העיר יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד, לא יהיה ניתן לאשר את בקשתו. בעניין זה מוצע לקבוע מפורשות בית- כי תפקיד שנושא רב העיר בבית דין פרטי לגיור (קרי ,)דין לגיור המתנהל שלא במסגרת מערך הגיור הממשלתי מעמידו באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים. ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו726 אישור עקרוני לבקשה להקמת בית דין מקומי לגיור 11. 1, ייתן לרב0 מצא ראש מערך הגיור כי לא התקיים סייג מהסייגים המנויים בסעיף (א) העיר אישור עקרוני בכתב להקמת בית דין מקומי לגיור ברשות המקומית שבה הוא ;) אישור עקרוני- מכהן (להלן ; ימים ממועד בקשתו45 החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לרב העיר בתוך (ב) ואולם, ראה ראש מערך הגיור כי קיים צורך בבדיקה נוספת של הבקשה וכי תידרש תקופת זמן נוספת לשם מתן החלטתו בבקשה, יודיע על כך בכתב לרב העיר לפני חלוף הימים כאמור.45 תקופת בחירת דיינים ממאגר מועמדים ואישור הפעלה 1.2 קיבל רב עיר אישור עקרוני, רשאי הוא לבחור את הדיינים שיכהנו לצידו בבית (א) 1 ובהתאם להוראות פרק9 הדין המקומי לגיור מתוך מאגר מועמדים כמשמעותו בסעיף ד', ולפנות לראש מערך הגיור בבקשה לאישור להפעלת בית הדין המקומי לגיור. מצא ראש מערך הגיור כי לא מתקיים לגבי הדיינים שבחר רב העיר סייג מהסייגים (ב) , יאשר בכתב לרב העיר להפעיל את בית הדין המקומי לגיור21 למינוי כמפורט בסעיף אישור הפעלה).- ברשות המקומית שבה הוא מכהן (להלן כללים 31. ראש מערך הגיור רשאי לקבוע כללים לעניין אופן בחירת דייני בית הדין המקומי לגיור על ידי רב העיר, אופן קביעת הרכבים ועניינים נוספים הנוגעים להתנהלות של בתי הדין המקומיים לגיור. ראש בית- רב העיר הדין המקומי לגיור 1.4רב עיר מכהן שקיבל אישור הפעלה יכהן כראש בית הדין המקומי לגיור. הרכב בית דין מקומי לגיור 51. ראש בית הדין המקומי לגיור ישב בראש ההרכב של בית הדין המקומי לגיור; שני (א) 1.2 חברי ההרכב הנוספים יהיו הדיינים שנבחרו ואושרו לפי סעיף לאחר שבחן ראש מערך הגיור את בקשתו של 11 סעיף רב העיר, ומצא כי לא התקיימו הסייגים כמפורט 1 המונעים את הקמת בית הדין המקומי לגיור, הוא0 בסעיף ייתן לרב העיר אישור עקרוני להקמת בית דין מקומי לגיור ברשות המקומית שבה הוא מכהן כרב עיר. שלב זה הוא השלב הראשון בהקמת בית הדין המקומי לגיור, ולאחריו יוכל רב העיר לפעול לבחירת מותב הגיור, כפי שיפורט בהמשך. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את מסגרת הזמנים להחלטה בבקשה, כך שלראש מערך הגיור יינתן פרק זמן ימים לבחינת הבקשה ולמתן החלטתו, אך אם עלה45 של שיש צורך בבחינה נוספת של הבקשה, יוכל להאריך את המועד למתן החלטה וזאת כדי לאפשר בחינה יסודית יותר במקום שנדרש לעשות כן. לאחר קבלת אישור עקרוני להקמת בית דין12 סעיף מקומי לגיור, יידרש רב העיר לקבל אישור להפעלת בית הדין, הוא האישור הסופי הנדרש לתחילת אישור הפעלה).- פעילות בית הדין המקומי לגיור (להלן בהקשר זה, מוצע לקבוע כי עם קבלת האישור העקרוני 11, יהיה רב העיר רשאי לבחור דיינים כאמור בסעיף שישבו במותב, מתוך מאגר מועמדים שינוהל במערך הגיור הממלכתי, כפי שיפורט בהמשך. את בחירתו כאמור יעביר לראש מערך הגיור במסגרת הבקשה לאישור ההפעלה. ראש מערך הגיור, לאחר שנוכח כי לא מתקיימים סייגים למינוי הדיינים שנבחרו על ידי רב העיר, ייתן לו אישור בכתב להפעלת בית הדין המקומי לגיור. יצוין כי הסייגים למינוי להצעת21 דיינים בבית דין מקומי לגיור מפורטים בסעיף החוק, בדומה לסייגים שפורטו לעיל בהקשר של מתן אישור עקרוני לרב העיר, והם: קיומם של הליכים פליליים או משמעתיים תלויים ועומדים, פגם משמעותי בהתנהלות או הימצאות באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים. מוצע להסמיך את ראש מערך הגיור לקבוע 13 סעיף כללים בדבר התנהלות בתי הדין המקומיים לגיור, ובכלל זה כללים לעניין אופן בחירת דייני בית הדין המקומי לגיור מתוך מאגר המועמדים, אופן קביעת ההרכבים שימונו וכדומה. יודגש כי הכוונה לכללים פרוצדורליים המסדירים עניינים מינהליים ותפעוליים בהתנהלות בתי הדין המקומיים. זאת, בשונה מכללי הדיון בבקשות לגיור, שהם כללים הלכתיים בבסיסם ומתייחסים להליך הגיור, והם ייקבעו, כפי שיפורט בהמשך, על ידי ועדה מיוחדת שימנה ראש הממשלה (בתפקידו כשר הממונה על ביצוע חוק זה). 1 מוצע לקבוע את הכלל שלפיו רב עיר4 בסעיף14 סעיף שקיבל אישור הפעלה יכהן כראש בית הדין המקומי לגיור. לעניין זה נפקות גם לעניין הוראות המוצעות בהמשך הצעת החוק, שלפיהן אם התקיימה עילה להפסקת כהונתו של ראש בית הדין המקומי לגיור, יתפזר בית הדין 1 המוצע).8 כאמור (ראו בהמשך, בדברי ההסבר לסעיף 1 המוצע, שלפיה רב4 בהמשך לקביעת סעיף15 סעיף העיר שקיבל אישור הפעלה יהיה ראש בית הדין 51 המוצע קובע, בסעיף קטן (א), כי ראש המקומי גיור, סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 727 הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו - )על אף האמור בסעיף קטן (א (ב) ראש בית הדין המקומי לגיור רשאי לבחור דיין שנכלל במאגר המועמדים 1) ( ), שיעמוד בראש הרכב בית הדין המקומי2()1(ב9 ומתקיים לגביו האמור בסעיף לגיור; עשה כן, יפנה לראש מערך הגיור בבקשה כי ייתן אישור הפעלה כאמור ;12 בסעיף מצא ראש בית הדין המקומי לגיור כי הדבר נדרש לשם הפעלת בית הדין )2( - המקומי לגיור באופן שוטף, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות לפנות לראש מערך הגיור בבקשה כי ימנה דיין של בית דין מיוחד (א) לגיור, שיעמוד, במסגרת תפקידו במערך הגיור, גם בראש הרכב בבית הדין ;המקומי לגיור לפנות לראש מערך הגיור בבקשה כי ימנה דיין של בית דין מיוחד (ב) ,לגיור, שיכהן, במסגרת תפקידו במערך הגיור, כדיין בבית הדין המקומי לגיור אם לא נמצאו דיינים מתאימים מתוך מאגר הדיינים. פרסום 1.6 מידע בעניין אישור עקרוני להקמת בית דין מקומי לגיור ואישור להפעלתו, שנתן ראש 1(ב), בהתאמה, שמות דייני בית הדין כאמור, ובכלל211 ו־ מערך הגיור כאמור בסעיפים זה שמו של ראש בית הדין, יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הגיור הממלכתי. מנהל בתי הדין המקומיים 1.7 ,בתי הדין המקומיים לגיור ינוהלו בידי מנהל בתי הדין המקומיים שיהיה עובד המדינה ויהיה אחראי על ניהול ענייניהם השוטפים של בתי הדין המקומיים לגיור. הפסקת פעילות בית דין מקומי לגיור 1.8 , יודיע ראש מערך23 הסתיימה כהונתו של ראש בית דין מקומי לגיור בהתאם לסעיף הגיור על הפסקת פעילות בית הדין המקומי לגיור האמור, לראש בית הדין האמור ולדיינים הנוספים המכהנים בבית הדין המקומי לגיור, ויפרסם את דבר הפסקת פעילות בית הדין המקומי לגיור באתר האינטרנט של מערך הגיור. בית הדין ישב בראש הרכב בית הדין ולצידו הדיינים שבחר ואשר אושרו על ידי ראש מערך הגיור. לצד האמור, סעיף קטן (ב) מבקש לאפשר בנסיבות מסוימות, באישור ראש מערך הגיור, מינוי של דיין אחר מתוך מאגר המועמדים, שישב בראש ההרכב במקום ראש בית הדין המקומי. מוצע לקבוע כי אפשרות זו תינתן לגבי :) המוצע, קרי2()1(ב9 דיין שמתקיים לגביו האמור בסעיף ,דיין המנוי במאגר המועמדים שהוא רב אזורי או רב יישוב 1 שנים ובעל0עובד המועצה הדתית או האזורית למעלה מ־ הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית. ,נוסף על כך, מוצע בסעיף קטן (ב) כי בנסיבות מיוחדות אם מצא ראש בית הדין המקומי כי הדבר נדרש לשם הפעלה שוטפת של בית הדין המקומי לגיור, יהיה רשאי לבקש מראש מערך הגיור אישור להצבת דיין מבית הדין המיוחד לגיור שיעמוד, כחלק מתפקידו במערך הגיור הממלכתי, בראש הרכב בית הדין המקומי לגיור, או שימונה אם לא נמצאו במאגר- כדיין בית הדין המקומי לגיור המועמדים דיינים מתאימים. יובהר כי בכל אותם המקרים שבהם ראש בית הדין אינו יושב בראש ההרכב, אישור הגיור כמפורט בסעיף 3 להצעת החוק נתון לסמכותו של ראש בית הדין בלבד.0 הסעיף קובע כי המידע על אודות בית הדין16 סעיף המקומי לגיור, שמות הדיינים בו, ובכלל זה שמו של ראש בית הדין, יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הגיור הממלכתי. זאת כדי לפעול בשקיפות, ולאפשר לציבור המעוניין בכך גישה למידע שיסייע לו בבחירה בין המותבים הקיימים. במערך הגיור הממלכתי מכהנים כיום ארבעה17 סעיף מנהלי מחוזות האחראים על ניהול ענייניהם השוטפים של המחוזות השונים, ובכלל זה על בתי הדין המיוחדים הפעילים במסגרתם. לנוכח הרחבת המערך הממלכתי, מוצע כי ימונה במערך הגיור הממלכתי מנהל נוסף, שיהיה האחראי על בתי הדין המקומיים לגיור. בין תפקידיו של מנהל בתי הדין המקומיים: ניהול ענייניהם השוטפים של בתי הדין המקומיים, הקמה וניהול של מאגר הדיינים כמפורט בסימן ד' להצעת החוק, ואישור תקינות הליך הגיור הנערך בבתי הדין המקומיים לגיור. הסעיף קובע כי אם הסתיימה כהונתו של18 סעיף 21 ראש בית הדין המקומי לגיור בהתאם לסעיף המוצע, תיפסק פעילותו של בית הדין המקומי לגיור, בין שראש בית הדין הוא היושב בראש המותב ובין שהסמיך דיינים אחרים לשבת בראש המותב בהתאם להוראות סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו728 סימן ד': מאגר מועמדים לכהונה כדיין בבית דין מקומי לגיור הקמת מאגר מועמדים לכהונה כדיין בבית דין מקומי לגיור 1.9 מנהל בתי הדין המקומיים יקים וינהל מאגר שממנו ימונו, בהתאם להוראות פרק (א) זה, דיינים בבתי הדין המקומיים לגיור; כמו כן יפרסם באתר האינטרנט של מערך הגיור את שמות המועמדים המנויים במאגר ואת האפשרות להגיש בקשה להצטרף למאגר מזמן לזמן. זכאי להיכלל במאגר כל מי שמנהל בתי הדין המקומיים מצא כי מתקיים לגביו (ב) :אחד או יותר מאלה ;הוא רב עיר מכהן או רב עיר שכהונתו הסתיימה 1) ( - הוא מכהן כרב אזורי או כרב יישוב, וכן )2( הוא עובד המועצה הדתית או המועצה האזורית, לפי העניין, בעל (א) ;1 שנים לפחות0 ותק של הוא בעל תעודת הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית. (ב) ) לחוק4(3) ו־(7 כהגדרתם בסעיף- "לעניין פסקה זו, "רב אזורי" ו"רב יישוב ;הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה ,53 שנים, הוא בעל תעודת הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית מלאו לו 3) ( :ומתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה 5 שנים בתפקיד רבני, לאחר שקיבל תעודת הסמכה לרבנות עסק במשך (א) ;כאמור ברישה יש בידו המלצות בכתב לכהן כדיין בית הדין לגיור משני דיינים מבית (ב) הדין הרבני הגדול לערעורים, או מרב עיר ומדיין בית הדין הגדול, או משני ; לרבות מי שכיהן בעבר כרב עיר- "רבני עיר; לעניין זה, "רב עיר 51(ב) להצעת החוק. מאחר שאישור ההקמה וההפעלה של בית הדין ניתן באופן ישיר לרב העיר המבקש להקים בית דין, ממילא סיום כהונתו מביא להפסקת פעילות בית הדין המקומי לגיור. במקרים שבהם נדרש לחזור להרכב בית הדין המקומי לגיור לאחר שהתפזר, מוצעים הסדרים חלופיים 3 להצעת החוק.4 המפורטים בסעיף סימן ד': מאגר מועמדים לכהונה כדיין בבית דין מקומי לגיור סימן ד' עוסק במאגר המועמדים לכהונה כדיין בבית ,דין מקומי לגיור וכולל הוראות בדבר הקמתו של המאגר הוראות הנוגעות לזכאות להיכלל במאגר והוראות בדבר האפשרות לגרוע דיינים מהמאגר בנסיבות שונות כמפורט להלן. מוצע לקבוע כי מנהל בתי הדין המקומיים לגיור 19 סעיף יקים וינהל מאגר של מועמדים לכהונה כדיינים בבית דין מקומי לגיור, שממנו יבחר רב עיר שקיבל אישור עקרוני, דיינים בהרכב. הקמת המאגר מבקשת לתת הזדמנות שווה לכל העומדים בתנאים לכהן כדיינים במותבים השונים. לשם שקיפות נקבע כי שמות המועמדים המנויים במאגר, וכן האפשרות להגיש בקשה להצטרף למאגר זה מזמן לזמן, יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הגיור. יצוין כי תוקף הרישום במאגר אינו מוגבל בזמן. :בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע מי זכאי להיכלל במאגר רבני עיר מכהנים או שכהונתם הסתיימה; רב אזורי או רב יישוב כהגדרתם בחוק הרבנות הראשית שהם עובדי המועצה הדתית או האזורית, לפי העניין, ובלבד שהם בעלי 1 שנים לפחות ובעלי הסמכה לרבנות מהרבנות0 ותק של 53 שנים והוא בעל תעודת הסמכה הראשית; מי שמלאו לו 5 שנים לפחות לרבנות מהרבנות הראשית ועסק במשך בתפקיד רבני, או שיש בידו המלצות כנדרש לפי הוראות הסעיף. לעניין זה חשוב לציין כי שיקול הדעת לקבוע ,אם המועמד עסק בתפקיד רבני נתון לראש מערך הגיור והוא יקבל החלטה בכל מקרה לפי נסיבותיו ולפי מאפייני התפקיד שבו כיהן המועמד; מי שכשיר להתמנות כדיין או שכיהן כדיין בבית דין רבני; מי שכיהן או מכהן כדיין בבית דין צבאי לגיור, ומי שהוא ראש ישיבה בעל ותק 1 שנים לפחות ויש בידו שתי המלצות בכתב לשמש0 של כדיין בית הדין לגיור. כאמור, מנהל בתי הדין המקומיים יקים וינהל את המאגר, וממילא במקרים של ספק, ובמידת הצורך, יבחן את עמידת המועמדים בתנאים הנדרשים כנדרש בסעיף. ד ב ר י ה ס ב ר 729 הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו הוא בעל תעודת הסמכה מהרבנות הראשית המעידה כי הוא כשיר להתמנות )4( 1‏, או שכיהן כדיין בבית דין רבני כמשמעותו955-לדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו ;בחוק האמור ;מי שמכהן או כיהן כדיין בבית דין צבאי לגיור 5) ( 1 שנים ויש בידו המלצות לכהן כדיין בית0 הוא ראש ישיבה בעל ותק של )6( 3)(ב).( הדין לגיור כאמור בפסקה גריעה מהמאגר .20 (א) ו–(ב) בעניינו של מי שמנוי במאגר דייני בתי23 התקיימו הנסיבות הקבועות בסעיף הדין המקומיים לגיור, יורה ראש מערך הגיור למנהל בתי הדין המקומיים על גריעתו מהמאגר האמור. פרק ד': דיינים בבית דין מקומי לגיור סייגים למינוי דיינים בבית דין מקומי לגיור .21 לא ימונה לדיין בית דין מקומי לגיור מי שראש מערך הגיור מצא, לאחר שנתן לו :הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין, שמתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או 1) ( נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לדיין בית דין מקומי לגיור או שהוגש נגדו כתב אישום ;או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו ;נמצאו פגמים משמעותיים בהתנהלותו )2( הוא עלול להימצא בשל כהונתו באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים כהגדרתו 3) ( ,, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו כדיין בית דין מקומי לגיור; לעניין זה25 בסעיף יראו מי שהוא בעל תפקיד בבית דין פרטי לגיור כמי שיימצא במצב של ניגוד עניינים באופן תדיר כאמור. תקופת הכהונה בבית דין מקומי לגיור .22 תקופת כהונתו של דיין בית דין מקומי לגיור, שאינו ראש בית הדין המקומי לגיור, תהיה (א) שנים כל אחת.7 1, לתקופות נוספות של2 שנים, וניתן לשוב ולמנותו, בהתאם לסעיף7 הסתיימה כהונת דיין בית דין מקומי לגיור לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך ראש (ב) מערך הגיור לדיין שכהונתו הסתיימה ולראש בית הדין המקומי לגיור, לפי העניין. הסעיף קובע את האפשרות לגרוע דיין מהמאגר20 סעיף בהתקיים אותן הנסיבות שבהן נדרש להפסיק את כהונתו של דיין שהתמנה, לפני תום תקופת הכהונה, לפי להצעת החוק.23 סעיף פרק ד': דיינים בבית הדין המקומי לגיור מוצע לייחד את פרק ד' לנושא הדיינים בבתי הדין המקומיים לגיור. האסדרה המוצעת בפרק זה אינה רלוונטית לדיינים בבתי הדין המיוחדים לגיור, שכן הם מתמנים לפי חוק המינויים וחלות בעניינם ההוראות הקבועות בחוק האמור, בתקנות ובהחלטות ממשלה מכוחו וכן בתקנון שירות המדינה ובנוהלי הנציבות, לעניין מינוי, תנאי כשירות, משך כהונה ומניעת ניגודי עניינים. לפיכך מוצע להסדיר נושאים אלה לגבי הדיינים בבתי הדין המקומיים לגיור, שכאמור אינם עובדי המדינה המתמנים לפי חוק המינויים. הסעיף קובע מקרים שבהם תימנע ישיבתו של21 סעיף דיין במותב מקומי. למעשה מדובר באותם 1 להצעת0 סייגים לאישור בקשת רב עיר המנויים בסעיף החוק, כפי שפורט לעיל. ההצדקות בבסיס קביעת הסייגים האלה למינוי לתפקיד ציבורי מתקיימות גם בהקשר של מינוי דיינים בבית הדין המקומי לגיור, ומשכך מוצע לעגן סייגים אלה גם בעניין הזה. מוצע לקבוע כי תקופת כהונתו של דיין בית דין22 סעיף מקומי לגיור, שאינו ראש בית הדין, תהיה שנים, וזאת כדי לאפשר תחלופה ומתן7 לתקופה של הזדמנות לדיינים נוספים מהמאגר שהוקם לכהן בבתי דין מקומיים לגיור. ואולם, אם ראש בית הדין מעוניין בכך, יוכל לשוב ולבקש למנות את הדיין לתקופות כהונה נוספות של שנים כל אחת. יובהר כי הוראת הסעיף אינה מתייחסת7 לראש בית הדין, וכהונתו נמשכת כל אימת שהוא מכהן כרב העיר, ולא הופסקה כהונתו בשל התקיימות עילה .23 מהעילות להפסקת כהונה לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו730 הפסקת כהונה לפני תום תקופת כהונה .23:כהונתו של דיין בית דין מקומי לגיור תסתיים בהתקיים אחד מאלה (א) ; ואולם הוראה זו לא תחול בעניינו של דיין שהוא רב עיר70 בהגיעו לגיל 1) ( ;מכהן וכל עוד הוא מכהן כרב עיר ;הוא ביקש לסיים את כהונתו, במסירת הודעה בכתב לראש מערך הגיור )2( חדל לכהן כרב עיר.- לעניין ראש בית הדין המקומי לגיור 3) ( ;15 מועצת הרבנות הראשית החליטה על הפסקת כהונתו לפי סעיף )4( 5.2 ראש מערך הגיור הורה על הפסקת כהונתו לפי סעיף 5) ( התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי דיין בית דין מקומי לגיור, יעבירו (ב) ,ראש מערך הגיור מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה :בהודעה בכתב הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה 1) ( או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לדיין בית דין מקומי לגיור או הוגש נגדו ;כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור ;נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו )2( ;)1(ב9 לעניין דיין המנוי במאגר, חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לפי סעיף 3) ( ;נמצאו פגמים משמעותיים בהתנהלותו )4( הוא נמצא, בשל כהונתו כדיין בית הדין המקומי לגיור, באופן תדיר במצב 5) ( , אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו25 של ניגוד עניינים כהגדרתו בסעיף כדיין בית דין מקומי לגיור; לעניין זה, יראו מי שהוא בעל תפקיד בבית דין פרטי ;לגיור כמי שיימצא במצב של ניגוד עניינים באופן תדיר כאמור ראש מערך הגיור לא יפסיק את כהונתו של דיין בית הדין המקומי לגיור לפי סעיף (ג) קטן (ב) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. הפסיק דיין בית דין מקומי לגיור לכהן לפי הוראות סעיף זה, רשאי ראש בית הדין (ד) 1 למינוי דיין אחר במקומו.2 המקומי לגיור לפעול לפי סעיף הסעיף מסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים23 סעיף כהונתו של דיין בית הדין המקומי לגיור בטרם הגיע מועד סיומה. בסעיף קטן (א) מנויות העילות המביאות לסיום כהונה בלי שתידרש התערבות או מהלך נוסף מצד (למעט70 ראש מערך הגיור, כלהלן: כאשר הדיין הגיע לגיל ראש בית הדין שלגביו מוצע שלא להחיל הוראה זו); כאשר הדיין מסר לראש מערך הגיור הודעה בכתב על בקשתו לסיים את כהונתו, או כאשר, לעניין דיין שהוא ראש בית חדל לכהן כרב עיר כאשר כהונתו הופסקה עקב- הדין ;פנייה או תלונה בהתאם להוראות פרק ט' להצעת החוק בסעיף קטן (ב) מנויות העילות המביאות לסיום כהונה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי ראש מערך הגיור, וזאת מקום שבו הדיין הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר מועצה; כאשר נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע; כאשר חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים להיכללות במאגר המועמדים לכהונה כדיין בית דין מקומי לגיור לפי ;1(ב); כאשר נמצאו פגמים משמעותיים בהתנהלותו9 סעיף ,כאשר הוא נמצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים ולעניין זה מוצע לקבוע מפורשות, בדומה לקבוע בסעיף 3), כי הדיין לא יכהן במקביל בתפקיד בבית דין פרטי(10 לגיור כיוון שמדובר במצב שמעמיד אותו באופן תדיר בניגוד עניינים; בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי העברה מכהונה על ידי ראש מערך הגיור בעילות המנויות בסעיף קטן (ב) לא תיעשה אלא לאחר שניתנה לדיין הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת כאמור מן הטעם שעילות )אלה נדרשות לבירור בטרם קבלת החלטה; בסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי מקום שבו הפסיק דיין לכהן, רשאי ראש בית הדין לגיור לפעול למנות דיין במקומו, וזאת בהתאם 1 בעניין בחירת הדיינים ממאגר2 להוראות המינוי לפי סעיף המועמדים וקבלת אישור הפעלה מראש מערך הגיור; סעיף קטן (ה) קובע את חובת ההודעה של ראש מערך הגיור, לדיין שכהונתו הסתיימה לפני תום תקופת הכהונה ולראש בית הדין שבו כיהן, על עצם סיום הכהונה לפי סעיף זה. ד ב ר י ה ס ב ר 713הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו הסתיימה כהונת דיין בית דין מקומי לגיור לפי סעיף זה, יודיע על כך ראש מערך (ה) הגיור לדיין שכהונתו הסתיימה ולראש בית הדין המקומי לגיור, לפי העניין. החלת דינים .24 ,דייני בית דין מקומי לגיור, שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם בבית דין מקומי לגיור :כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בבית הדין המקומי לגיור ;10‏1979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם 1) ( ; ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור- 11‏1977-חוק העונשין, התשל"ז )2( ;12‏1969-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט 3) ( - 31‏1959-חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט )4( ;ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה ההוראות הנוגעות לתעודת עובד- 14‏1971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 5) ( ;הציבור 51.‏1969-חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט )6( ניגוד עניינים .25- בסעיף זה (א) בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות- ""בן משפחה וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד ;]או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג ;16‏1968- כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""בעל עניין לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות- ""טיפול ;בדיון, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון , מוצע להחיל על דייני בית הדין המקומי לגיור24 סעיף ,מאחר שאינם עובדי המדינה, שורה של דינים כמפורט בסעיף, שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית. מעמדו הציבורי של הדיין מחייב כי יעמוד בכללים המחמירים הנהוגים בשירות המדינה. זאת באופן דומה להחלת דינים אלה באופן רוחבי בחקיקה העדכנית, על משרתי ציבור נוספים שאינם עובדי מדינה. יובהר כי החלת דינים זו מתייחסת גם לראש בית הדין המקומי לגיור, אשר 1. גם הוא דיין בהתאם להגדרה שבסעיף סעיף זה נועד להחיל על דיין בית הדין המקומי25 סעיף לגיור את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו יש חשש סביר שעובד הציבור יימצא הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של- בניגוד עניינים קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם. הוראות הסעיף מעגנות ומפרטות הן את העיקרון האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים והן את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון אם מתקיים ניגוד עניינים. ואולם בנסיבות נתונות, בבחינת השאלה אם מתקיים בפועל חשש סביר לניגוד עניינים, יש לתת את הדעת גם לריחוק הזיקה ולמכלול נסיבות העניין. יובהר כי ייתכנו נסיבות שבהן חשש לניגוד עניינים יתעורר גם לגבי זיקות רחוקות שלא נכללו במפורש בסעיף המוצע ובהגדרות הקבועות בו, ואף על פי שהסעיף אינו שולל במפורש את האיסור על ניגוד עניינים באותם מקרים, לא מן הנמנע שהאיסור יחול במקרים אלה מכוח כללי הצדק הטבעי. סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף ,"המוצע. הוא יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של הדיין בבית הדין המקומי לגיור, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכמו כן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי הדיין עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לו עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב .86 'ס"ח התש"ם, עמ 10 .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 11 1.44 'ס"ח התשכ"ט, עמ 12 1.90 'ס"ח התשי"ט, עמ 31 .421 '1, עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 14 1.03 'ס"ח התשכ"ט, עמ 51 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 16 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו732 ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו- "ניגוד עניינים", של דיין בית דין מקומי לגיור ;בבית הדין המקומי לגיור לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו : כל אחד מאלה- "קרוב", של דיין בית דין מקומי לגיור ;בן משפחה של דיין בית דין מקומי לגיור 1) ( ;אדם שלדיין בית דין מקומי לגיור יש עניין במצבו הכלכלי )2( תאגיד שדיין בית דין מקומי לגיור, בן משפחתו או אדם כאמור 3) ( ;) הם בעלי עניין בו2( בפסקה גוף שדיין בית דין מקומי לגיור, בן משפחתו או אדם כאמור )4( ) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.2( בפסקה דיין בית דין מקומי לגיור לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו (ב) להימצא במצב של ניגוד עניינים. נודע לדיין בית דין מקומי לגיור כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים (ג) כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי, לפי העניין, לראש בית הדין המקומי לגיור ולראש מערך הגיור. פרק ה': הליך הגיור ואישורו זכאות לגיור .26 :) זכאי להתגייר- בבית דין לגיור זכאי להתגייר כל אחד מאלה (בסעיף זה (א) ;אזרח ישראלי 1) ( ;בעל רישיון לישיבת קבע בישראל )2( מי שנמצא זכאי על ידי שר הפנים או מי שהסמיכו לכך, לאשרת עולה או 3) ( 1.71950-לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של הדיין, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה. סעיף קטן (ב) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי דיין בית הדין המקומי לגיור לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על הדיין להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על הדיין לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט ,צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה. סעיף קטן (ג) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על דיין בית הדין המקומי לגיור כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. לפי הסעיף, בכל מצב שבו ,נודע לו על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים הוא נדרש לעדכן את ראש בית הדין המקומי לגיור ואת ראש מערך הגיור, ובהתאם יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. פרק ה': הליך הגיור ואישורו , מערך הגיור הממלכתי נועד, בראש ובראשונה26 סעיף לתת שירות ולאפשר הליכי גיור למי שהוא אזרח ישראלי או למי שיש לו רישיון לישיבת קבע בישראל או 1 (למשל מי שאינו950-לזכאי לפי חוק השבות, התש"י יהודי אך הוא בן לאב או לסב יהודי). סעיף קטן (א) מבטא את העיקרון האמור. גיור של נתינים זרים הוא חריג שאפשרי בנסיבות המפורטות בפרק ח' לחוק. עיקרון זה בא לידי ביטוי גם כיום במסגרת כלל ד' לכללי הדיון הקיימים; סעיף קטן (ב) מבטא את העיקרון של פתיחת אזורי גיור, כלומר שכל 51.9 'ס"ח התש"י, עמ 17 ד ב ר י ה ס ב ר 733הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו זכאי להתגייר רשאי להתגייר בכל אחד ממחוזות מערך הגיור הממלכתי או בכל (ב) אחד מבתי הדין המקומיים לגיור, לפי בחירתו ובלא קשר למקום מגוריו. על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראש מערך הגיור יקבע הרכב של בית דין מיוחד (ג) ), שהגיע לישראל בהתאם להחלטת2()לגיור אשר לפניו יתגייר מי שמנוי בסעיף קטן (א ,ממשלה שעניינה הבאה של קבוצת אנשים לישראל לפי חוק הכניסה לישראל 1, הכוללת התייחסות להיבטים של גיור הנוגעים לקבוצה האמורה.81952-התשי"ב בקשה לגיור .27המבקש להתגייר יגיש בקשה למערך הגיור הממלכתי. (א) בבקשה להתגייר יציין המבקש את מחוז מערך הגיור או את בית הדין המקומי (ב) לגיור שלפניו הוא מבקש להתגייר. כללי הדיון בבקשות לגיור .28 ,כללי הדיון בבקשות לגיור לפי חוק זה ייקבעו על ידי הוועדה לקביעת כללי הדיון בהסכמת השר ובאישור הוועדה האחראית בכנסת על שירותי הדת היהודיים. אישור הגיור בבית דין מיוחד לגיור .29 סיים המתגייר את הליך הגיור לפני בית הדין המיוחד לגיור, ומנהל המחוז שבו (א) פועל בית הדין המיוחד לגיור מצא כי הליך הגיור נעשה לפי חוק זה, יאשר את תקינות ההליך, ויעביר את התיק לרב הראשי או לעובד מערך הגיור שהרב הראשי הסמיכו לכך נציג).- (להלן מי שזכאי להתגייר כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבחור את המחוז של בית הדין המיוחד לגיור או את בית הדין המקומי לגיור שלפניו יתגייר, בלא קשר למקום מגוריו. זאת, בשונה מהמצב הקיים היום במערך הגיור בהתאם לכלל א' לכללי הדיון הקיימים, ששם נקבע כי מקום הדיון בבקשה לגיור יהיה במחוז שבהתאם למקום מגוריו או מקום לימודיו של המתגייר. סעיף קטן זה נועד להקל על המתגיירים ולאפשר להם להתגייר במקום הנוח ביותר בעבורם. כלל דומה קיים כיום ביחס לפתיחת אזורי רישום לנישואין של יהודים לפי א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום). יצוין כי2 סעיף בחירת המחוז או בית הדין אין פירושה בחירה של ההרכב שלפניו ייערך הליך הגיור. עם זאת, מוצע לקבוע חריג לעניין פתיחת אזורי גיור לגבי קבוצות של עולים שהגיעו לישראל לפי החלטות ,ממשלה על הבאה קבוצתית לפי חוק הכניסה לישראל 1, שבה יש התייחסות להיבטים של גיור ביחס952-התשי"ב לאותה קבוצה (לדוגמה: החלטות הממשלה על הבאת קבוצות עולים מאתיופיה). לגבי עניין זה, מוצע לקבוע שראש מערך הגיור יקבע הרכב של בית דין מיוחד לגיור שלפניו יתגיירו חברי אותה קבוצה, במקום שיוכלו לבחור את המחוז או בית הדין כאמור בסעיף קטן (ב). הסיבה לכך היא מורכבות הגיור של קבוצה מרוכזת של עולים. סעיף זה עוסק בצד הטכני של הגשת הבקשה27 סעיף להתגייר. כדי ליישם את העיקרון האמור שבסעיף האמור, מוצע שהמבקש יציין בבקשתו להתגייר את26 המחוז או בית הדין המקומי שלפניו הוא מבקש להתגייר. מוצע לקבוע כי הליך הגיור ייעשה בהתאם28 סעיף לכללי הדיון בבקשות לגיור שייקבעו על ידי הוועדה לקביעת כללי הדיון, בהסכמת השר ובאישור הוועדה האחראית בכנסת על שירותי הדת היהודיים (הוועדה בכנסת מוגדרת כך לנוכח השינויים בזהות הוועדה שאחראית על הנושא. כיום מדובר בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. לפני הקמתה של ועדה ייעודית זו הנושא נדון בוועדת הפנים והגנת הסביבה). הוועדה לקביעת כללי הדיון שאמורה לנסח את כללי הדיון בבקשות לגיור מוסדרת בפרק ז' לחוק. מדובר בשינוי של המצב הקיים כיום, שבו נקבעו כללי הדיון בבקשות לגיור על ידי הרב הראשי מכוח החלטות הממשלה שהקימו את מערך הגיור. כללי הדיון הקיימים , שנקבעו2006-כיום הם כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו על ידי הרב הראשי דאז, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר. כללים אלה מתייחסים בעיקר להיבטים הלכתיים ופרוצדורליים שנוגעים להליך הגיור. גם הכללים שייקבעו לפי סעיף זה נועדו לייצר את המסגרת ההלכתית להליכי הגיור שייערכו לפי חוק זה. ,מדובר בכללי הליבה ההלכתיים של הגיור לפי דין תורה ,לדוגמה: שלבי הגיור בהתאם לדין תורה, משך הלימודים ,הוראות בעניין הטבילה והמילה, סדרי הדיונים בבית הדין אופן קבלת החלטות בית הדין, ועוד עניינים הלכתיים הנוגעים להליך הגיור. סעיף זה מעגן את אופן אישור הגיור בבית דין29 סעיף מיוחד לגיור, באופן דומה למצב כיום. לאחר סיום כל הליך הגיור לפני בית דין מיוחד לגיור, קרי לאחר הטבילה של המתגייר ולאחר שבית הדין חותם על מעשה בית דין על הטבילה, מנהל המחוז בודק את תקינות ההליכים מהפן המינהלי, שכל ההליכים נעשו בהתאם להוראות החוק. ,לאחר שמנהל המחוז מאשר כאמור את תקינות ההליך התיק מועבר אל הרב הראשי או אל נציג הרב הראשי 53.4 'ס"ח התשי"ב, עמ 18 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו734 מצא הרב הראשי או נציגו, לפי העניין, כי הליך הגיור נעשה בהתאם לדין תורה (ב) ,1) לפקודת ההמרה(2 וכללי הדיון, יאשר בחתימתו את הליך הגיור בהתאם לסעיף ויעביר את תעודת האישור כמשמעותה בסעיף האמור, לממונה על המחוז. אישור הגיור בבית דין מקומי לגיור 3.0 סיים המתגייר את הליך הגיור לפני בית הדין המקומי לגיור, ומצא ראש בית הדין (א) המקומי לגיור כי הליך הגיור נעשה בהתאם לדין תורה וכללי הדיון, יעביר ראש בית הדין המקומי לגיור את תיק הגיור למנהל בתי הדין המקומיים. מצא מנהל בתי הדין המקומיים כי הגיור נעשה לפי חוק זה, יאשר את תקינות (ב) ההליך, ויחזיר את תיק הגיור לראש בית הדין המקומי לגיור; עשה כן, יאשר ראש בית ,1) לפקודת ההמרה(2 הדין המקומי לגיור בחתימתו את הליך הגיור בהתאם לסעיף ויעביר את תעודת האישור כמשמעותה בסעיף האמור, וכן את תיק הגיור, לממונה על המחוז. מתן תעודת המרת דת 13. )(ב29 קיבל הממונה על המחוז את תיק הגיור, ואת תעודת האישור לפי סעיפים 3(ב), לפי העניין, ייתן למתגייר תעודת המרת דת, ויעביר עותק שלה לרשות0 או האוכלוסין וההגירה. פרק ו': הכרה בגיור ותוקפו הכרה בגיור שנערך בישראל 3.2גיור שנערך לפי חוק זה יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין. (א) במערך הגיור הממלכתי, שבודק כי הגיור נעשה בהתאם לכללי הדיון בבקשות לגיור ובהתאם לכל כללי ההלכה על פי דין תורה. לאחר מכן, חותם הרב הראשי או נציגו על 1) לפקודת ההמרה ומעביר את(2 תעודת אישור לפי סעיף ,תעודת האישור לממונה על המחוז לפי הפקודה (כאמור כיום ראש מערך הגיור). מוצע לקבוע את הליך אישור הגיור בבית דין30 סעיף מקומי לגיור. לאחר סיום הליכי הגיור לפני בית הדין המקומי לגיור, מוצע כי רב העיר שמשמש ראש בית הדין המקומי לגיור יבדוק שהליכי הגיור נעשו בהתאם לכללי הדיון בבקשות לגיור ובהתאם לכל כללי ההלכה על פי דין תורה, ולאחר מכן יעביר את תיק הגיור למנהל בתי הדין המקומיים. מנהל בתי הדין המקומיים יבדוק את תקינות ההליך מהפן המינהלי. אם מצא שההליך תקין ונעשה בהתאם להוראות החוק, יחזיר מנהל בתי הדין ,המקומיים את התיק אל ראש בית הדין המקומי לגיור אשר יאשר בחתימתו את הליך הגיור וייתן תעודה לפי 1) לפקודת ההמרה, השקולה לתעודת האישור(2 סעיף הניתנת על ידי הרב הראשי (ראש העדה הדתית) כאמור )1(2 באותה פקודה. את תעודת האישור החתומה לפי סעיף לפקודת ההמרה יעביר ראש בית הדין המקומי אל הממונה על המחוז, בצירוף תיק הגיור. 30 ו־29 בד בבד עם קביעת אופן האישור בסעיפים כאמור, מוצע תיקון עקיף לפקודת ההמרה, שיעגן מפורשות את הקביעה שלפיה תעודות שניתנו על ידי הרב הראשי או , או על ידי ראש בית הדין המקומי לגיור29 נציגו לפי סעיף 1) לפקודת ההמרה(2 3, יראו אותן לעניין סעיף0 לפי סעיף כתעודות אישור שניתנו כנדרש מאת ראש העדה הדתית ,(ראו בהמשך דברי ההסבר לתיקון העקיף לפקודת ההמרה להצעת החוק).60 בסעיף סעיף זה קובע את אופן מתן תעודת האישור על31 סעיף ) לפקודת ההמרה, היא2(2 גיור לפי סעיף התעודה הניתנת על ידי הממונה על המחוז לאחר שעמד על זהותו של המבקש וקיבל את תעודת האישור מראש העדה הדתית. מוצע לקבוע כי הממונה על המחוז שקיבל או28 תעודת אישור מהרב הראשי או נציגו לפי סעיף , ייתן למתגייר תעודת29 מראש בית הדין המקומי לפי סעיף ) לפקודה.2(2 המרת דת, כלומר תעודת אישור לפי סעיף תעודה זו היא שנותנת את התוקף לגיור מבחינה חוקית. יצוין כי הליך זה שונה מההליך שקבוע בפקודת ההמרה לעניין הליך המרת דת, ששם נקבע כי מי שהמיר את דתו צריך לפנות בעצמו אל הממונה על המחוז. הסיבה לשונות זו היא שגם מי שמוסמך לתת את תעודת האישור לפי 1) לפקודה (הרב הראשי או נציגו, או ראש בית הדין(2 סעיף המקומי לגיור, לפי העניין) וגם הממונה על המחוז שמוסמך ) לפקודה הם חלק ממערך2(2 לתת את התעודה לפי סעיף הגיור הממלכתי, כיוון שכיום כאמור ראש מערך הגיור הוא הממונה על המחוז. לעומת זאת, בהמרות דת אחרות, ראש ,העדה הדתית לא נמצא באותו גוף עם הממונה על המחוז ולכן נדרש לבצע הליך דו־שלבי בהתאם לפקודת ההמרה. מוצע כי הממונה על המחוז יעביר את תעודת ההמרה אל רשות האוכלוסין וההגירה כדי שיוכלו לעדכן את הרישום של המתגייר כיהודי במרשם האוכלוסין. פרק ו': הכרה בגיור ותוקפו מוצע לקבוע הוראות שיבטיחו שכל רשויות סעיפים המדינה וכל גוף יכירו בגיור שנערך לפי חוק34 עד32 זה. כך, לדוגמה, רושם נישואין או בית דין רבני לא יוכלו לקבוע בעצמם שהם אינם מכירים בתוקף של גיור ד ב ר י ה ס ב ר 753הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו תעודת המרת דת תהיה ראיה חלוטה ליהדותו של נושא התעודה לצורך כל דין. (ב) סמכות הדיון בתוקפו של גיור 33. על אף הוראות כל דין, סמכות הדיון בתוקפו של גיור שנערך לפני בית דין לגיור, נתונה באופן ייחודי ובלעדי להרכב בית הדין שלפניו נערך הגיור; לא ייערך כל דיון, במישרין או בדיון אגבי, בשאלת תוקף הגיור, אלא לפני הרכב בית הדין האמור; ואולם הופסקה פעילות בית הדין לגיור, או חדלו לפחות שניים מחברי ההרכב מלכהן כדיינים בבית הדין לגיור, יורה ראש מערך הגיור על העברת הסמכות לדון בתוקפו של הגיור להרכב ייעודי של שלושה דיינים המכהנים בבית דין לגיור, כפי שייקבע. ביטול תוקף גיור 3.4 33, כי סבר בית דין לגיור, או הרכב ייעודי שקבע ראש מערך הגיור כאמור בסעיף (א) ,קיים חשד ממשי לכך שגיור שנערך לפניו הושג במרמה, רשאי הוא, בנסיבות חריגות ;לזמן את המתגייר לדיון בעניין תוקף הגיור ;בכתב הזימון יפורטו הטעמים והעובדות אשר ביסוד הזימון (ב) זומן מתגייר לפני בית דין לגיור לפי סעיף זה ולא התייצב, רשאי בית הדין לדון (ג) ;בעניינו בהיעדרו החליט בית דין לגיור כי אין תוקף לגיור, ינמק את החלטתו וימסור את ההחלטה (ד) המנומקת למתגייר, לרב הראשי ולראש מערך הגיור. השגה 53. החלטה של בית דין לגיור לדחיית בקשה לגיור או החלטה המצהירה כי אין תוקף (א) לגיור, ניתנות להשגה על ידי המבקש להתגייר לפני הרכב מיוחד של דייני בית הדין הרבני הגדול שיקבע הרב הראשי. ימים מיום מסירת ההחלטה לידי המבקש להתגייר.45 השגה כאמור תוגש בתוך (ב) שנערך לפי הוראות חוק זה על ידי בית דין מיוחד לגיור או בית דין מקומי לגיור. 3 מוצע לעגן את הכלל כי הגיור לפי חוק זה2 בסעיף מוכר לעניין כל דין, וכי תעודת המרת דת תשמש ראיה חלוטה ליהדותו של המתגייר. 33 מוצע לקבוע כי הגורם היחיד שיהיה מוסמך בסעיף לדון בתוקפו של הגיור הוא הרכב בית הדין לגיור שלפניו נערך הגיור. כלל זה מבטא עיקרון המקובל בהקשרים אחרים, כי גוף שנתן את ההחלטה המינהלית הוא הגוף שידון בתוקפה של ההחלטה, כיוון שהוא מכיר את פרטי ההחלטה ואת נסיבותיה. עם זאת, במצבים שבהם חדל בית הדין לגיור להתקיים או אם רוב חברי ההרכב חדלו לכהן, מוצע להסמיך את ראש מערך הגיור לקבוע הרכב מיוחד וייעודי של שלושה דיינים שידון בתוקף הגיור, למשל אם עלתה שאלה לגבי 3 שלהלן. גם במצב זה, יש לשאוף4 תוקף הגיור לפי סעיף כי הרכב הדיינים הייעודי שיקבע ראש מערך הגיור יהיה קרוב ביותר לזה שלפניו נערך הגיור. מובן כי הרכב הדיינים שיוקם באופן ייעודי יהיה מקרב דיינים מכהנים בבתי הדין ,המיוחדים לגיור או מבתי הדין המקומיים לגיור, לפי העניין לרבות שילוב שלהם, בנסיבות מיוחדות. 3 מפרט את הנסיבות שבהן בית הדין כאמור4 סעיף 33 יכול לבטל את תוקף הגיור. מוצע לקבוע כי בסעיף במצבים שבהם קיים חשד ממשי לכך שגיור שנערך לפניו הושג במרמה, רשאי בית הדין שלפניו נערך הגיור או 33 אם בית הדין ההרכב הייעודי שהוקם כאמור בסעיף חדל להתקיים, לברר את תוקף הגיור. דוגמה לכך היא כאשר המתגייר מסר פרטים כוזבים מהותיים במסגרת הליך הגיור, שהיוו את הבסיס להחלטה. מדובר בהליך חריג מאוד, שנעשה במקרים בודדים. מוצע לקבוע כי המתגייר יוכל להגיש השגה על35 סעיף החלטה של בית דין לגיור לדחות את הגיור, וכן על החלטה של בית דין לגיור כי אין תוקף לגיור בהתאם ימים ממועד מסירת45 3 לעיל, והכול בתוך4 לסעיף ההחלטה לידי המבקש להתגייר. מוצע כי השגה זו תידון לפני הרכב מיוחד של דייני בית הדין הרבני הגדול שיקבע הרב הראשי שהוא נשיא בית הדין הרבני הגדול. הוראה זו תואמת את כלל י"ז לכללי הדיון הקיימים. יודגש כי לא מדובר בערעור במובנו השיפוטי, שכן אין מדובר בהחלטה שיפוטית, אלא בהשגה במסגרת ההליך המינהלי. מרגע ,שניתנה החלטה בהשגה היא תימסר למבקש או למתגייר לפי עניין, ולראש מערך הגיור שיפעל לעדכון רשות 3.6 האוכלוסין לפי הוראות סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו736 עדכון רשות האוכלוסין 3.6 , ימים מיום שנמסרה החלטתו למתגייר45 החליט בית דין לגיור כי אין תוקף לגיור וחלפו ולא הוגשה לגביה השגה או שהוגשה השגה ונדחתה, יעביר ראש מערך הגיור את ההחלטה לרשות האוכלוסין לעדכונה כי אין תוקף לגיור וכי תעודת ההמרה שניתנה על פיו בטלה. פרק ז': ועדה לקביעת כללי הדיון בבקשות לגיור מינוי ועדה לקביעת כללי דיון ותנאי כשירות חבריה 3.7 :השר ימנה ועדה לקביעת כללי דיון בבקשות לגיור, בת חמישה חברים, והם (א) ;נציג השר שימונה בהסכמת הרב הראשי, והוא יהיה יושב הראש 1) ( ;שני נציגי השר )2( שני נציגי הרב הראשי. 3) ( חבר הוועדה יכול שימונה שלא מקרב עובדי המדינה. (ב) כשיר להתמנות לחבר ועדה מי שהוא בעל תעודת הסמכה לרבנות מטעם הרבנות (ג) הראשית ובעל ניסיון וידע הלכתי בתחום הגיור. סייג למינוי 3.8 לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תקופה כהונה 3.9 3, תהיה חמש שנים, ורשאי השר7 תקופת כהונתו של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. כשם שנדרש לעדכן את רשות האוכלוסין36 סעיף 13 (לאחר מתן וההגירה על גיור כאמור בסעיף תעודת המרת דת מאת הממונה על המחוז), יש לעדכן את רשות האוכלוסין גם בדבר החלטה של בית דין לגיור לביטול תוקף גיור שהפכה חלוטה, כדי שיוכלו לתקן את המידע במרשם האוכלוסין. פרק ז': ועדה לקביעת כללי הדיון בבקשות לגיור פרק זה כולל את הוראות בעניין מינוי ועדה לקביעת ,28 כללי הדיון בבקשות לגיור. כאמור בדברי ההסבר לסעיף תפקידה של הוועדה הוא לנסח את כללי הדיון שיהוו את המסגרת ההלכתית לגיורים שייערכו בהתאם לחוק זה על פי דין תורה. כללים אלה יובאו לאישור השר ,והוועדה בכנסת שאחראית על שירותי הדת היהודיים ועד לקביעתם יחולו כללי הדיון הקיימים בהתאם להוראת מעבר שמוצע לקבוע בעניין זה. מוצע לקבוע את הרכב הוועדה לקביעת כללי37 סעיף הדיון בבקשות לגיור. הרכב הוועדה מהווה מעין ועדה פריטטית שבה שני נציגים לשר, שני נציגים לרב ,הראשי ונציג אחד שימונה בהסכמה של השר והרב הראשי והוא יהיה יושב ראש הוועדה. כל הנציגים צריכים להיות בעלי תעודת הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית יורה), כיוון שכאמור הכללים נותנים את המסגרת-(יורה ההלכתית להליכי הגיור על פי חוק זה. מוצע להסדיר את פעילותה ועבודתה של סעיפים הוועדה לקביעת כללי הדיון. מדובר בהוראות45 עד38 מקובלות בעניין של מינויים של ועדות ציבוריות :ובהתאם לחקיקה העדכנית בנושא. מדובר בנושאים אלה סייג למינוי חבר ועדה שתלויים ועומדים לגביו הליכים פליליים או משמעתיים; תקופת כהונה של חבר ועדה 5 שנים); נסיבות הפסקת כהונת חבר ועדה לפני תום( תקופת הכהונה (התפטרות, נבצרות, אי־עמידה בתנאי כשירות, פתיחה בהליך פלילי או משמעתי והתקיימות ,נסיבות אחרות להעברתו מכהונה); תוקף פעולות הוועדה סדרי עבודה, גמול, החלת דינים והוראות לעניין מניעת ניגודי עניינים. גם בעניין הזה, בדומה לכהונת ראש בית הדין המקומי לגיור ודיינים בבית הדין לגיור, מוצע לקבוע הוראה מיוחדת בנושא מניעת ניגודי עניינים, ולפיה חבר הוועדה לא יכול לשמש במקביל בתפקיד בבית דין פרטי לגיור, כיוון שמדובר במצב שמעמיד אותו באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים. כאמור, נוסח ההוראות מבוסס על תבניות החקיקה העדכניות בעניין מינוי ועדות והתכליות שבקביעתן. ד ב ר י ה ס ב ר 737 הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה .40 חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא התפטר במסירת כתב (א) התפטרות לשר. התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה, יעבירו השר מכהונתו (ב) :לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה 1) ( או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת ההיגוי, או הוגש נגדו כתב אישום ;או קובלנה בעבירה כאמור ;נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו )2( חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו או התקיימו נסיבות 3) ( אחרות הפוסלות אותו לפי חוק זה מלכהן כחבר הוועדה. השר, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה, רשאי להעביר חבר ועדה מכהונתו לפני (ג) תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. השר לא יפסיק את כהונתו של חבר הוועדה לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) אלא (ד) לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. הפסיק חבר הוועדה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות (ה) 3, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.7 סעיף תוקף פעולות .41 קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. סדרי עבודת הוועדה .42המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה. (א) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים בישיבה; היו הדעות (ב) שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. הוועדה רשאית לקבוע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק (ג) זה; קבעה הוועדה כאמור, תפרסם את דרכי עבודתה או סדרי דיוניה באתר האינטרנט של מערך הגיור הממלכתי. גמול .43 חבר הוועדה שאינו עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב, יהיה זכאי לתשלום מאת המשרד הממשלתי שבמסגרתו פועל מערך הגיור הממלכתי בעד השתתפות בישיבות ועדת ההיגוי, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי כהגדרתם בסעיף- "ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב 3 לחוק יסודות התקציב.2 החלת דינים .44 חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה, כדין עובדי ולעניין פעולותיהם בוועדה.24 המדינה, לעניין החיקוקים המנויים בסעיף ניגוד עניינים .45- בסעיף זה (א) בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות- ""בן משפחה וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד ;]או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו738 ;191968- כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""בעל עניין לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות- ""טיפול ;בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה- "ניגוד עניינים", של חבר ועדת ההיגוי ;לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו : כל אחד מאלה- "קרוב", של חבר הוועדה ;בן משפחה של חבר הוועדה 1) ( ;אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי )2( ) הם2( תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה 3) ( ;בעלי עניין בו ) הם מנהלים2( גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה )4( או עובדים אחראים בו. לא ימונה לחבר הוועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן (ב) תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה; לעניין זה, יראו מי שהוא בעל תפקיד בבית דין פרטי לגיור כמי שיימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר כאמור. חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא (ג) במצב של ניגוד עניינים. נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים (ד) קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יודיע על כך לשר.- האמור היושב ראש פרק ח': נתין זר הגדרות לעניין 'פרק ח .46 - בפרק זה ;48 ועדת חריגים לנתינים זרים שהוקמה לפי סעיף- ""ועדת חריגים (א).26 מי שאינו זכאי להתגייר כהגדרתו בסעיף- ""נתין זר נתין זר .47 לא ייפתחו הליכי גיור של נתין זר במערך הגיור הממלכתי, ובכלל זה לא יופנה על (א) ידי מערך הגיור הממלכתי ללימודים בגוף המכין לקראת גיור, אלא בנסיבות מיוחדות ובאישור ועדת חריגים לפי הוראות פרק זה. פרק ח': נתין זר מוצע לקבוע הוראות לעניין בקשות לפתיחת סעיפים הליך גיור של נתינים זרים, מי שאינם זכאים 47– ו46 , המשקפות את המצב26 להתגייר לפי סעיף הקיים ערב הצעת חוק זו במערך הגיור הממלכתי. לנתינים זרים אין זכות קנויה להתגייר. אם הם התגיירו במערך הגיור הממלכתי וקיבלו תעודת המרת דת, בצד הגיור הם זכאים 1, ומשכך קיים950-למעמד עולה לפי חוק השבות, התש"י ,חשש כי כוונותיו של הנתין הזר אינן כנות לצורך גיור אלא שהליך הגיור נועד להשגת מעמד בישראל. לפיכך נקבע בכללי הדיון הקיימים, כי לא ייפתחו הליכי גיור ,לנתין זר, לא יופנה ללימודים בגוף המכין לקראת גיור ולא יגויר בידי בית הדין, אלא בנסיבות מיוחדות ובדרך שפורטה שם, באישור ועדת חריגים לנתינים זרים. ועדה זו פועלת במערך הגיור בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה , ואף במשך כמה שנים קודם2006 (אז משרד הפנים) משנת לכן התקיים תיאום בין מערך הגיור לרשות האוכלוסין בהתייחס לבקשות לגיור של נתינים זרים. הוראות פרק זה נועדו לאזן בין הצורך של המדינה להבטיח שהליכי גיור לא ינוצלו לרעה לשם קניית מעמד בישראל או טובות .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 19 ד ב ר י ה ס ב ר 739 הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו ההוראות לפי פרק זה לא יחולו בעניינו של נתין זר שהגיע לישראל בהתאם (ב) ,להחלטת ממשלה שעניינה הבאה של קבוצת אנשים לישראל לפי חוק הכניסה לישראל ,, הכוללת התייחסות להיבטים של גיור הנוגעים לקבוצה האמורה20‏1952-התשי"ב (ג).26 ויחולו בעניינו הוראות סעיף ועדת חריגים לנתינים זרים .48 :תוקם במערך הגיור הממלכתי ועדת חריגים לנתינים זרים, בת שלושה חברים, והם ;נציג הרב הראשי, שהוא עובד מערך הגיור הממלכתי, והוא יהיה יושב הראש 1) ( ;נציג הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה )2( נציג הלשכה המשפטית של משרד השר. 3) ( סמכויות ועדת חריגים .49 ועדת החריגים תדון בבקשת נתין זר לפתוח בהליך גיור במערך הגיור הממלכתי, ובכלל - זה תהיה רשאית ;לאשר את הפניית הנתין הזר ללימודים בגוף המכין לקראת גיור 1) ( ;)1( לאשר את סיום הלימודים בגוף שאליו הופנה הנתין הזר כאמור בפסקה )2( לאשר את בקשתו של הנתין הזר לפתיחת הליך גיור. 3) ( הליך הגיור של נתין זר 5.0 3), יפנה מערך הגיור הממלכתי( ) או2(49 ניתן אישור ועדת החריגים כאמור בסעיף (א) את הנתין הזר לבית דין מיוחד לגיור, ויחולו על הליך הגיור ההוראות החלות לפי חוק ;26 זה על זכאי להתגייר כהגדרתו בסעיף על אף האמור בסעיף קטן (א), הליך גיור של נתין זר לא ייערך לפני בית דין מקומי (ב) לגיור. לא תינתן תעודת המרת דת ולא תהיה נפקות חוקית לפי כל דין, לגיור של נתין (ג) זר שבוצע שלא בהתאם להוראות פרק זה. כלכליות, לבין הצורך לתת מענה לאלה הרוצים בכנות ,להצטרף לעם היהודי. יובהר כי כל עוד לא נקבע אחרת תמשיך ועדת החריגים לפעול בהתאם לנהלים ולתנאי הסף שקבעה ואשר מפורסמים באתר האינטרנט של מערך הגיור הממלכתי כיום. יוצא מן הכלל של דרישה לקבלת אישור ועדת חריגים, הוא מקרה שבו נתין זר הגיע לישראל במסגרת ,החלטת ממשלה על הבאה קבוצתית שנכלל בה רכיב גיור :ולא קיבל רישיון לישיבת קבע עם הגעתו לישראל (לדוגמה הבאה קבוצתית מהודו, של בני המנשה). נתין זר זה רשאי להתגייר במערך הגיור בלא צורך באישור ועדת חריגים לנתינים זרים. הטעם לכך, בדומה לרציונל בבסיס סעיף (ג) שהוסבר לעיל, הוא שעניינו של הנתין הזר נבחן על26 ידי רשות האוכלוסין במסגרת קבלת ההחלטה על הבאת הקבוצה לישראל. כמו כן מוצע לקבוע שראש מערך הגיור יקבע הרכב של בית דין מיוחד לגיור שלפניו יתגיירו חברי אותה קבוצה, במקום שיוכלו לבחור את המחוז או בית (ב). הסיבה לכך היא המורכבות הגיור של26 הדין לפי סעיף קבוצה מרוכזת של עולים, והמומחיות שנצברה בבתי הדין המיוחדים לגיור בטיפול ייחודי וממוקד בקבוצות אלה. מוצע לקבוע הוראות לעניין הרכב ועדת סעיפים החריגים והסמכתה לדון בבקשת נתין זר, בהתאם50 עד48 למצב הקיים ערב הצעת חוק זו. ועדת חריגים רשאית לאשר את הפניית הנתין הזר ללימודים בגוף המקיים לימודים לקראת גיור, לאשר את סיום הלימודים בגוף שבו למד הנתין הזר, או לאשר את בקשתו של הנתין הזר לפתיחת הליך גיור. ניתן אישור ועדת חריגים לסיום הלימודים או לפתיחת הליך גיור, יפנה מערך הגיור הממלכתי את הנתין הזר לבית הדין המיוחד לגיור ובקשת הנתין הזר להתגייר תטופל לפי חוק זה, כטיפול בבקשת מי שזכאי להתגייר. מוצע לקבוע כי בתי דין מקומיים לא ידונו בנתינים זרים. עוד מוצע לקבוע כי לא תינתן תעודת המרת דת ולא תהיה נפקות חוקית לפי כל דין, לגיור של נתין זר שבוצע שלא בהתאם להוראות פרק זה. 53.4 'ס"ח התשי"ב, עמ 20 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו740 פרק ט': פניות ותלונות לגבי דיין בית דין מקומי לגיור פנייה בעניין דיין שפעל בניגוד לכללי הדיון 15. הרב הראשי מוסמך לפנות לראש מערך הגיור בבקשה לפתיחת הליך להפסקת (א) כהונה של דיין בית דין מקומי לגיור, לפי הוראות סעיף זה, אם מצא כי הדיין פעל בעניינים הלכתיים בניגוד לכללי הדיון. מצא ראש מערך הגיור, מיוזמתו או בהתאם לפניית הרב הראשי כאמור בסעיף קטן (ב) (א), כי דיין בית דין מקומי לגיור פעל בניגוד לכללי הדיון, רשאי הוא, בהתייעצות עם הוועדה לקביעת כללי הדיון ולאחר שנתן לדיין הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה, לפנות למועצת הרבנות הראשית בבקשה להפסקת כהונת הדיין האמור. ,מועצת הרבנות הראשית, לאחר שנתנה לדיין הזדמנות להשמיע את טענותיו (ג) 45 תמסור לו את החלטתה אם להפסיק את כהונתו כדיין בית דין מקומי לגיור, בתוך ימים מיום קבלת הפנייה, ותעביר עותק מההחלטה לראש מערך הגיור. תלונה שעניינה התנהגות שאינה הולמת 5.2 הרואה את עצמו נפגע מהתנהלות דיין בית דין מקומי לגיור, רשאי להגיש תלונה (א) לראש מערך הגיור. מצא ראש מערך הגיור כי דיין בית דין מקומי לגיור התנהג באופן שאינו הולם (ב) את מעמדו של דיין בית דין לגיור, רשאי הוא, לאחר שנתן לדיין הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה, להורות על הפסקת כהונתו. הוראה על הפסקת כהונתו של דיין לפי סעיף קטן (ב) תתקבל לאחר התייעצות (ג) עם ראש בית הדין המקומי לגיור שבו מכהן הדיין; הייתה ההוראה כאמור בעניינו של לאחר התייעצות עם הרב הראשי.- ראש בית הדין המקומי לגיור השעייה 35. 5, רשאי ראש מערך הגיור לקבוע כי2 15 או תלונה לפי סעיף התקבלה פנייה לפי סעיף דיין בית הדין המקומי לגיור יושעה מתפקידו כדיין בבית הדין המקומי לגיור, עד למתן החלטה בעניינו. פרק ט': פניות ותלונות לגבי דיין בית דין מקומי לגיור פרק זה עוסק בעניין אופן בירור פניות ותלונות על ,דיין בית דין מקומי לגיור. לגבי דייני בית דין מיוחד לגיור שמורכב כאמור מעובדי מדינה בלבד, חלות הוראות התקשי"ר וכל הכללים שחלים על עובדי מדינה, ולפיכך אין התייחסות לנושא זה בחוק. מוצע בפרק זה, להבחין בין פניות ותלונות בנושאים הלכתיים לבין פניות בנוגע להתנהלות לא תקינה ובלתי הולמת של דיין בית הדין המקומי לגיור. מוצע לקבוע בסעיף זה הליך לעניין פניות51 סעיף ותלונות בעניינים הלכתיים. מוצע לקבוע מעמד מיוחד לרב הראשי שיהיה מוסמך לפנות לראש מערך הגיור בבקשה לפתוח הליך להפסקת כהונה אם מצא שהדיין חרג מהכללים ההלכתיים שנקבעו בכללי הדיון בבקשות לגיור. נוסף על כך, ראש מערך הגיור גם רשאי לפתוח בהליך מיוזמתו אם מצא חריגה כאמור מהכללים ההלכתיים. ,לאחר מתן זכות טיעון לדיין כמקובל במשפט המינהלי ראש מערך הגיור יכול להחליט על הגשת בקשה להפסקת ,כהונה של דיין, שהיא מעין קובלנה בעניינים הלכתיים למועצת הרבנות הראשית. הסמכות הסופית להחליט בעניין זה נתונה למועצת הרבנות הראשית, לאחר מתן זכות נוספת לדיין לטעון את טענותיו לפניה. מוצע לקבוע בסעיף זה הליך לעניין פניות52 סעיף ותלונות בעניין התנהלות בלתי תקינה או בלתי ,הולמת של דיין בבית הדין המקומי לגיור. לגבי עניין זה רשאי כל מי שנפגע מהתנהלות לא ראויה של דיין בית דין מקומי לגיור להגיש תלונה לראש מערך הגיור. ראש מערך הגיור מנהל את ההליך להפסקת כהונה בעילה זו, ועליו ,לתת זכות טיעון לדיין כמקובל במשפט המינהלי. כמו כן נדרש ראש מערך הגיור לקיים התייעצות עם ראש בית הדין המקומי לגיור של אותו דיין, ואם מדובר בראש בית הדין המקומי בעצמו, נדרש לקיים את התייעצות עם הרב הראשי. מוצע לקבוע את סמכותו של ראש מערך הגיור53 סעיף להשעות דיין שהתקבלה פנייה או תלונה לגביו לפי פרק זה בעניינים הלכתיים או התנהגותיים, זאת במקרים שבהם ההשעיה נדרשת באופן מיידי או זמני ולא ניתן להמתין עד לקבלת החלטה סופית בעניין. ד ב ר י ה ס ב ר 741הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו פרק י': הוראות שונות ביצוע ותקנות 5.4 השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה האחראית בכנסת על (א) שירותי הדת היהודיים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להחליט על תשלום גמול והחזר הוצאות לדיין (ב) בית דין מקומי לגיור, שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך 3 לחוק יסודות התקציב.2 כמשמעותם בסעיף שמירת דינים 55. ,אין בהוראות חוק זה כדי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק זה או את פרשנותו של דבר חקיקה אחר, לעניין גיור שלא נעשה במערך הגיור הממלכתי. תחילה 5.6 - 3 ימים מיום פרסומו (להלן0 ,)תחילתו של חוק זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב (א) יום התחילה). 1 שישה חודשים מיום התחילה.8 עד9 תחילתם של סעיפים (ב) ,37 השר והרב הראשי יבחרו את נציגיהם בוועדה לקביעת כללי הדיון לפי סעיף (ג) ימים מיום פרסומו של חוק זה.45 בתוך תחולה 5.7 33 יחול גם על חוק זה יחול על בקשות גיור שהוגשו החל מיום התחילה, ואולם סעיף הליך גיור שנפתח בבית הדין המיוחד לגיור לפני יום התחילה. כללי דיון ראשונים 5.8 ,28 הוועדה לקביעת כללי הדיון תביא לאישור השר את כללי הדיון שקבעה לפי סעיף 3.7 ימים מיום שמונתה לפי סעיף60 בתוך הוראות מעבר 5.9 -, יראו את כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו28 עד לקביעת כללי דיון לפי סעיף (א) כללי הדיון הקיימים), כאילו נקבעו לפי חוק זה, והכול אלא אם- (בסעיף זה21‏2006 נאמר אחרת בחוק זה. פרק י': הוראות שונות ראש הממשלה הוא השר הממונה על חוק זה54 סעיף ומוסמך לקבוע תקנות לביצועו. מוצע לקבוע כי תקנות מכוח סמכותו כאמור יותקנו באישור הוועדה האחראית בכנסת על שירותי הדת היהודיים. כמו כן מוצע כי החלטות השר בנושא גמול והחזר הוצאות לדיין בית הדין המקומי לגיור, יתקבלו בהסכמת שר האוצר. הצעת החוק מבקשת שלא לעסוק בנושא גיורים55 סעיף שלא נעשו במערך הגיור הממלכתי אלא רק לקבוע שתהיה נפקות חוקית מלאה לגיורי מערך הגיור הממלכתי. סעיף שמירת הדינים מיישם את עמדת הדרג המדיני שביקש לקבוע שהחוק אינו עוסק בגיורים שמחוץ למערך הגיור, אינו משנה ביחס אליהם, אינו מוסיף ואינו גורע מהם. משמעות סעיף זה היא כי אין שינוי לגבי פסקי דין שניתנו בעניין גיורים פרטיים שלא נעשו במערך הגיור הממלכתי. 30 מוצע לקבוע את מועד תחילתו של חוק זה56 סעיף ימים מיום פרסומו, למעט הסעיפים הנוגעים לבתי הדין המקומיים לגיור ולדייני בתי הדין המקומיים 1, אשר מועד תחילתם יהיה8 עד9 לגיור, כמפורט בסעיפים שישה חודשים מיום פרסום החוק. זאת לשם מתן פרק זמן הנדרש להיערכות מינהלית, מקצועית ולוגיסטית לשם יישום סעיפים אלה. כמו כן מוצע לקבוע כי בחירת חברי הוועדה לקביעת 3 לצורך מינוי הוועדה, תיעשה בתוך7 כללי הדיון לפי סעיף ימים מיום התחילה.45 מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו על בקשות57 סעיף לגיור שיוגשו החל מיום התחילה; ואולם מוצע 33, בדבר סמכות הדיון בתוקפו של לקבוע כי הוראות סעיף גיור שנערך בבית דין לגיור, יחולו גם על הליך גיור שנפתח בבית הדין המיוחד לגיור לפני יום התחילה. מוצע לקבוע כי הוועדה לקביעת כללי הדיון 58 סעיף תביא לאישור השר את כללי הדיון שתקבע לפי ימים מיום שמונתה ובהתאם לפרק הזמן60 , בתוך28 סעיף לבחירת חבריה כמפורט בהוראות המעבר להלן. מוצע לקבוע שלוש הוראות מעבר רלוונטיות59 סעיף 1)   מוצע לקבוע כי עד לקביעת( :לתחילת החוק ,, יראו את כללי הדיון בבקשות לגיור28 כללי דיון לפי סעיף (כלל הדיון הקיימים), כאילו נקבעו לפי חוק2006-התשס"ו )  באופן דומה, מוצע2( ;זה, והכול אם נאמר אחרת בחוק זה לקבוע כי ועדת החריגים לנתינים זרים אשר מונתה ופועלת לפי כללי הדיון הקיימים, יראו אותה כאילו מונתה לפי ויחולו לגביה כל ההוראות החלות לפי חוק זה על48 סעיף 3)  לבסוף, מוצע( ;ועדת חריגים כמשמעותה בסעיף האמור לקבוע הוראת מעבר ולפיה עד למינוי מנהל בתי הדין .2062 'י"פ התשס"ו, עמ 21 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצצה51 - הלשממה קוח תועעוהצע - הלשממה קוח תו742 ועדת החריגים לנתינים זרים, שמונתה ופעלה ערב תחילתו של חוק זה לפי כללי (ב) , ויחולו לגביה כל ההוראות48 הדיון הקיימים, יראו אותה כאילו מונתה לפי סעיף החלות לפי חוק זה על ועדת חריגים כמשמעותה בסעיף האמור. 1, יינתנו סמכויותיו לפי חוק זה7 עד למינוי מנהל בתי הדין המקומיים לפי סעיף (ג) למנהל אגף הגיור במשרד השר. תיקון פקודת )2 'ההמרה (מס .60 :1) יבוא( , אחרי פסקה2 , בסעיף22‏)בפקודת העדה הדתית (המרה 30 ו־29 1), תעודת אישור שניתנה לפי סעיפים( 1א)  בלי לגרוע מהאמור בפסקה(" "1).( , לפי העניין, תיחשב תעודת אישור לפי פסקה2022-לחוק מערך הגיור, התשפ"ב המקומיים יינתנו סמכויותיו לפי חוק זה למנהל אגף הגיור במשרד השר. מוצע תיקון עקיף לפקודת ההמרה, שיעגן 60 סעיף מפורשות את הקביעה שלפיה תעודות שניתנו , או על ידי ראש29 על ידי הרב הראשי או נציגו לפי סעיף 3, יראו אותן לעניין0 בית הדין המקומי לגיור לפי סעיף 1) לפקודת ההמרה כתעודות אישור שניתנו כנדרש(2 סעיף מאת ראש העדה הדתית. זאת למען הסר ספק בדבר היותם של האישורים האמורים אקוויוולנטיים לתעודת האישור 1) לפקודת ההמרה לממונה(2 שנדרש להמציא לפי סעיף על המחוז כדי שירשום את דבר המרת העדה וייתן למבקש תעודת אישור על אודות רישום (תעודת המרת דת). 1.47 )1 (א21 )1, עמ' (ע '51, תוס88 1; ע"ר294 )1 (א269 )1, כרך (ב), עמ' (ע947 ,חוקי א"י 22 סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים9.72 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר