הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2190207
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת אמילי חיה מואטי
______________________________________________
פ/3491/24
הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
בישראל מפונות מדי שנה למעלה מאלפיים משפחות מדירותיהן עקב חוסר יכולתן לעמוד בתשלומי המשכנתה, שכר הדירה או מסיבות אחרות. החובות נצברו במקרים רבים בשל פיטורים, מחלה או הפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי. משפחות אלה מתקשות למצוא דיור חלופי מיידי. הפינוי מהבית יוצר תופעה חברתית קשה. משפחות רבות עם ילדיהן נותרות ללא קורת גג, ובמקרה הטוב נקרעות בין מספר בתים של קרובים ומכרים. כמו כן, קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של נפגעי עבירה, נשים במעגל האלימות ואחרים אשר מוצאים את עצמם ללא קורת גג כאשר הם יוצאים לאחר תקופת שיקום ממקלטים שונים.
בעיית המשפחות מחוסרות הדיור היא בעיה קשה ההולכת ומתגברת. החוק מגדיר את מחוסרי הדיור כבודדים ולא כמשפחות ולכן המשפחות משוללות זכויות ותמיכה כמעט לחלוטין.
המערך הסוציאלי הקורס אינו מסוגל לטפל היום ביעילות בתופעה ועקב מצוקה תקציבית הוא אינו מסוגל להעמיד לרשות המשפחות את הסיוע הבסיסי כפי שנקבע בתקנון העובדים הסוציאליים.
כיום, טיפול הרשויות במשפחות אלה אינו נותן מענה הולם למצוקתן. גם הזכויות המעטות המוקנות על פי דין אינן באות לידי מימוש:
א. סיוע חד פעמי בשכר דירה – אף על פי שתקנון העובדים הסוציאליים, הקוד האתי והמקצועי של העובדים הסוציאליים ומחלקות הרווחה, מאפשר תשלום חד פעמי עבור שכר דירה לפרק זמן שלא יעלה על חודשיים למשפחות וליחידים אשר עונים על תנאים מסוימים, סיוע זה ממומש לעיתים רחוקות מאוד, בעיקר מסיבות תקציביות.
ב. סיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון – על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון, משפחות אשר הייתה בבעלותן דירה משנת 1971 אינן זכאיות לסיוע בדיור. משפחות אלה רשאיות לפנות לוועדת חריגים של המשרד. תהליך זה אורך זמן, שבמהלכו נותרות המשפחות ללא קורת גג.
ג. היחידות לטיפול בדרי רחוב ברשויות המקומיות אינן מטפלות במשפחות, אלא רק בבודדים בני 18 ומעלה המשוטטים ברחובות לפחות ארבעה שבועות ללא קורת גג, שמנותקים מהמשפחה ומהסביבה. משפחות ובודדים רבים, אשר מצויים במצוקה ללא קורת גג, אך אינם עונים על הקריטריונים, אינם זוכים לסיוע של היחידה ומשרד הבינוי והשיכון כ"דרי רחוב".
ד. דיור חלופי – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, וכן בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב–1972, קיים סעיף המחייב להעמיד דיור חלופי למי שפונה מביתו. לגבי פינוי בעקבות אי-תשלום משכנתה, הסכמי המשכנתה כוללים סעיף ויתור על הזכות לדיור חלופי כאשר ברוב המקרים הבנקים למשכנתאות אינם טורחים להדגיש בפני החותמים את זכותם המעוגנת בחוק לדיור חלופי ואת הוויתור שלהם על זכות זו, וכך מרבית נוטלי המשכנתאות כלל אינם מודעים לנושא.
לפיכך, מוצע למצוא פתרונות דיור חלופיים זמניים למשפחות המפונות בדרך של הקמת "דירות מעבר" אשר ישמשו לשיכון משפחות לפרק זמן קצוב לאחר שנותרו ללא קורת גג, וזאת במקביל להענקת שירותים סוציאליים מקיפים לדיירים על ידי אגף הרווחה. הפתרון עשוי להיות מיושם באמצעות גורמים שונים, כגון משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, תורמים, עמותות, חברות משכנות ועוד.
במהלך שהותן של המשפחות בדירות המעבר הן יעברו תהליך של העצמה ומימוש זכויותיהן כך שיוכלו בתום תקופת השהייה לעבור לדיור של קבע.
הצעת החוק נוסחה בסיוע עמותת ידיד.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1589/23; פ/1215/24).
מטרה מטרה מטרתו של חוק זה להבטיח קיום מערך הולם של דירות מקלט לאוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. מטרתו של חוק זה להבטיח קיום מערך הולם של דירות מקלט לאוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. מטרתו של חוק זה להבטיח קיום מערך הולם של דירות מקלט לאוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי.
הגדרות הגדרות 2. 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אוכלוסייה שזקוקה לפתרון דיור מיידי" – כל אחד מאלה: "אוכלוסייה שזקוקה לפתרון דיור מיידי" – כל אחד מאלה: "אוכלוסייה שזקוקה לפתרון דיור מיידי" – כל אחד מאלה:
(1) מי שפונה מדירתו עקב חוסר יכולת לשלם תשלומי משכנתה או שכר דירה; (1) מי שפונה מדירתו עקב חוסר יכולת לשלם תשלומי משכנתה או שכר דירה;
(2) נפגע אלימות במשפחה; (2) נפגע אלימות במשפחה;
(3) קורבן עבירה וקורבן תקיפה מינית; (3) קורבן עבירה וקורבן תקיפה מינית;
"רשות מקומית" – רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 10,000; "רשות מקומית" – רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 10,000; "רשות מקומית" – רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 10,000;
"השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי. "השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי. "השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי.
דירות מקלט דירות מקלט 3. 3. רשות מקומית תקיים מערך של דירות מקלט המיועדות לשם שיכונן, לתקופת מעבר, של אוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. רשות מקומית תקיים מערך של דירות מקלט המיועדות לשם שיכונן, לתקופת מעבר, של אוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. רשות מקומית תקיים מערך של דירות מקלט המיועדות לשם שיכונן, לתקופת מעבר, של אוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי.
זכאות לדירות מקלט זכאות לדירות מקלט 4. 4. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע מספר מזערי של דירות מקלט בכל רשות מקומית, בהתחשב במספר התושבים ברשות המקומית וכן כללי זכאות למגורים ותקופת מגורים בדירות המקלט, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין העדפה של סוג אוכלוסייה אחת מבין האוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע מספר מזערי של דירות מקלט בכל רשות מקומית, בהתחשב במספר התושבים ברשות המקומית וכן כללי זכאות למגורים ותקופת מגורים בדירות המקלט, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין העדפה של סוג אוכלוסייה אחת מבין האוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי. השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע מספר מזערי של דירות מקלט בכל רשות מקומית, בהתחשב במספר התושבים ברשות המקומית וכן כללי זכאות למגורים ותקופת מגורים בדירות המקלט, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין העדפה של סוג אוכלוסייה אחת מבין האוכלוסיות שזקוקות לפתרון דיור מיידי.
מימון מימון 5. 5. רכישת דירות המקלט תמומן מאוצר המדינה, והוצאות האחזקה וההפעלה של דירות המקלט ימומנו מתקציב הרשות המקומית שבשטחה הן מצויות. רכישת דירות המקלט תמומן מאוצר המדינה, והוצאות האחזקה וההפעלה של דירות המקלט ימומנו מתקציב הרשות המקומית שבשטחה הן מצויות. רכישת דירות המקלט תמומן מאוצר המדינה, והוצאות האחזקה וההפעלה של דירות המקלט ימומנו מתקציב הרשות המקומית שבשטחה הן מצויות.
שמירת דינים שמירת דינים 6. 6. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות ביצוע ותקנות 7. 7. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.