הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2189833 הכנסת העשרים וארבע יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל _____________________________________________ פ/3548/24 הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022 דברי הסבר נטילת דמי חסות ("פרוטקשן") היא שיטה לסחיטת כסף מקורבנות על ידי עבריינים או ארגוני פשיעה. מהותה של פעולה עבריינית זו אינה פשוטה להגדרה ואכיפה, שכן היא מבוססת על מעין "הסדר" בין בעל עסק לבין ארגון "שמירה" הסוחט אותו. במסגרת ההסדר הנסחט משלם לארגון או לנציגיו סכומי כסף ובתמורה לכך הארגון מגן על הנסחט מפשיעה (כולל פשיעה שנגרמת על ידי הסוחט עצמו). לרוב גביית דמי החסות נעשית בצורה של הלבנת הון כך שהכספים נגבים דרך עסק מורשה כגון חברות שמירה, באופן חוקי, לכאורה, והדבר לא מדווח למשטרה. במקרים בהם בעל העסק בוחר שלא לשתף פעולה, הסוחט פוגע בו. האיום והפגיעה בבית העסק יכולים להיות באמצעים פיזיים כדוגמת ניפוץ שמשות, גניבת סחורה, תקיפה אלימה של בעלי העסק או בני משפחתם, השלכת מטעני חבלה, שריפת העסק ועוד. כמו כן, עם ההתפתחות הטכנולוגית ידם הארוכה של ארגוני הפשיעה הגיעה גם לרשת האינטרנט. ארגוני פשיעה שוכרים את שירותיהם של מומחי מחשבים, המפתחים וירוסים אשר מבצעים הצפנת מסמכים ממוחשבים. אותם מחשבים שנדבקו בווירוס לא יקבלו את מפתח שחרור ההצפנה, כל עוד בעל המחשב לא ישלם כופר בסכום נקוב וגם בדרך זו מבצעים ארגוני הפשיעה העבריינים את פעולות הסחיטה. בשנים האחרונות, הפכה תופעת נטילת דמי חסות למכת מדינה, עם זאת, כיום אין בישראל חוק שקובע ענישה או הגדרה ייחודית לנטילת דמי חסות, עובדה שמקשה על אכיפה ומיגור של התופעה. על פי דוח שנכתב בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת באין סעיף חוק ייחודי מתאים, העמדה לדין בגין פעולות הכוללות נטילת דמי חסות נעשית על פי רוב לפי סעיפי חוק הנוגעים לסחיטה בכוח (סעיף 427 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, להלן – חוק העונשין), סחיטה באיומים (סעיף 428 לחוק העונשין) ונטילת נכסים לשם סחיטה (סעיף 430 לחוק העונשין). בגין עבירות אלה, נפתחו על פי המשטרה 105 תיקים בשנת 2021. מספר זה, המהווה מספר גבוה בפני עצמו אינו מעיד על מספר העבירות שבוצעו בפועל שמספרן עלול להיות רחב בהרבה, כך לפי הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לצד הקושי בהעמדה לדין נוכח העדר סעיף חוק מתאים בחוק העונשין, קשיים נוספים שעומדים בפני כוחות האכיפה מגבילים את יכולת ההתמודדות עם היקף התופעה וחומרתה. כך למשל, ישנה תופעה רווחת של תת-דיווח בכל הנוגע לעבירות הנוגעות לנטילת דמי חסות. כמו כן, יש לציין כי מעבר לחומרת המעשה בפני עצמו, הניסיון המצטבר במגוון עבירות סחיטה באיומים מלמד כי התשלום או הציות לאותו עבריין לא מבטיח הפסקה של הסחיטה ואף מעודד, לא אחת, את העבריינים להעמיק את הסחיטה. נוכח האמור עלה מהמשטרה צורך עמוק לעיגון תיקונים רחבים בחקיקה הפלילית והמנהלית כדי להתמודד עם התופעה. בהתאם לכך, מוצע לחוקק חוק להתמודדות עם תופעת נטילת דמי החסות. להגדיר את הפעולה העבריינית של נטילת דמי חסות כעבירה שבצידה עונש מאסר חמור ועונש מינימום, לקבוע שהמעשה מהווה עוולה אזרחית ולתת כלים בידי רשויות החוק לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 וחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 לטיפול בתופעה. כמו כן, מוצע להחיל זכויות המעוגנות בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 גם על נפגעי עבירת נטילת דמי חסות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באדר ב' התשפ"ב (07.03.2022) מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. מטרתו של חוק זה לקדם את המאבק בתופעת נטילת דמי חסות. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום או אחר מטעמו; "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין. נטילת דמי חסות – עבירה 3. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (א) המציע או נותן חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שבע שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. (ב) המקבל דמי חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, דינו – מאסר עשר שנים, ולא יפחת עונשו משלוש שנות מאסר; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה כולו על-תנאי. נטילת דמי חסות – עוולה אזרחית 4. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. מעשים כאמור בסעיפים 3(א) ו-3(ב) הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליהם. העברת מידע בין רשויות 5. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (א) לצורך ביצוע תפקידה של רשות המיסים וכן לצורך ביצוע חוק זה רשאית משטרת ישראל להעביר לרשות המיסים מידע שנאסף על ידה לביצוע הוראות חוק זה. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי רשות המיסים, אבטחתו ושמירת סודיותו. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. (ג) בלי לגרוע מהוראות פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, הורשע נאשם בנטילת דמי חסות, יראו את פנקסי החברה כבלתי קבילים. תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 6. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 1 בהגדרת "ארגון פשיעה", אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים." תיקון חוק איסור הלבנת הון 7. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא – בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא – "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; "(18ט) עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" (18י) עבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022;" תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה 8. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001– בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001– בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001– (1) אחרי סעיף 8(ג) יבוא – (1) אחרי סעיף 8(ג) יבוא – "(ד) לאחר מתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי או לאחר סגירת תיק בעניינו של חשוד בעבירה לפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022, נפגע עבירה זכאי לעיין בחומרי חקירה כמשמעותם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שמסירתם אינה אסורה על פי כל דין." (2) בתוספת הראשונה, בפרט (10), בסופו יבוא "ולפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022." (2) בתוספת הראשונה, בפרט (10), בסופו יבוא "ולפי סעיף 3 לחוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022."