הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2190502 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת נעמה לזימי רם שפע ______________________________________________ פ/3638/24 הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022 דברי הסבר מטרת חוק זה היא להגדיר מיהו צעיר חסר עורף משפחתי. כיום, המדינה מספקת שירותי דיור, הכוונה וליווי לצעירים חסרי עורף משפחתי במסגרת תוכנית יתד, התכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון, אך לא קיימת הגדרה ברורה מי נכלל בהגדרת צעיר חסר עורף משפחתי ומהם הפרמטרים הרלוונטיים להכרה בהם (מתוך סקירת שירותים לצעירים מעל גיל 18 חסרי עורף משפחתי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2017, עמוד 3). כתוצאה, יש קושי בכימות מספר הצעירים חסרי עורף משפחתי הזקוקים לסיוע ומענים, ובהתאם לכך, קושי בהתאמת המענים הנדרשים. בהצעת חוק זו נבקש להגדיר צעירים חסרי עורף משפחתי כצעירים שהופנו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי למסגרות השמה חוץ ביתיות (פנימיות, הוסטלים ומשפחות אומנה), מכיוון שהמשך השהות בבית משפחתם עלול היה לפגוע בהם, או כאלה שהתחנכו בכפרי נוער, הוכרו על ידי שירותי הרווחה כילדים ובני נוער במצבי סיכון ובהתאם עברו ועדת תכנון טיפול. לפי הערכות, אוכלוסיית הצעירים חסרי העורף המשפחתי מונה אלפי צעירים, ובכל שנה מצטרפים אליהם מאות צעירים נוספים (מתוך סקירת שירותים לצעירים מעל גיל 18 חסרי עורף משפחתי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, 2017, עמ' 11-13). צוות עבודה בין-מגזרי שפעל במסגרת שולחן עגול ממשקי במשרד ראש הממשלה, קבע כי צעירים בסיכון חסרי קורת גג וחסרי עורף משפחתי, לרבות בוגרי מסגרות השמה חוץ ביתיות, מהווים קבוצה פגיעה במיוחד באוכלוסייה, שניתן לנבא כי תתקשה במשימות החיים התואמות לגילם (חדר משלנו, היוזמה הבינמגזרית לפתרונות דיור עבור צעירים בסיכון, משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה, 2014). כשצעירים חסרי עורף משפחתי מגיעים לגיל 18, הם עוזבים את המסגרת החינוכית בה גדלו (פרט לבוגרי האומנה שנשארים לרוב בבית המשפחה האומנת) ומעטפת התמיכה שניתנה להם על ידי המדינה 18 מצטמצמת משמעותית. חלק מהצעירים מוצאים מענה חלקי לצורכיהם באמצעות תכנית יתד וארגונים חברתיים, אך חלקם נמצאים בסיכון אמיתי לשלומם, בהיעדר מקום מגורים, הכוונה וליווי. כתוצאה מכך נגרם נזק ישיר לצעירים עצמם, העלולים להפוך לדור נוסף של מצוקה ועוני, ובה בעת גם לחברה בה הם חיים, העתידה להתחייב בתשלום קצבאות לצעירים אלה ולילדיהם. כך, במקום להפוך למשאב התורם לפיתוח החברה הם עלולים להפוך לבעיה ולנטל עתידי על כתפיה. היעדרה של הגדרה לצעירים חסרי עורף משפחתי מקשה על איסוף נתונים הנחוצים לצורך מעקב ובקרה אחר מצבם ולהיעדר פיקוח מספק (דוח מבקר המדינה 67 ב', עמוד 753). גם לאחר הקמת תוכנית יתד, אשר נותנת מענה למספר רב של צעירים, ומטרתה, בין היתר, לתכלל את המענים הניתנים על ידי משרדי הממשלה השונים, אין הגדרה למיהו צעיר חסר עורף משפחתי. נציין כי עוד בשנת 2003 הגישה הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (ועדת רוטלוי) דוח מיוחד בנושא. הוועדה המליצה להסדיר בחקיקה את אחריות המדינה כלפי צעירים חסרי עורף משפחתי בהכנה, כישורי חיים, סיוע וטיפול, מדור, השכלה תעסוקה וקיום (הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. דוח וועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית. עמוד 167 סעיפים 52, 53). לעומת המצב בישראל, מדינות אחרות אמצו תשתית חקיקתית המחייבת מתן תמיכה כלכלית לצד שירותים לצעירים חסרי עורף משפחתי. כך למשל בארה"ב קיימת חקיקה פדראלית החל משנת 1986. החקיקה חלה על כל אחת ממדינות ארה"ב ומגדירה תמיכה כלכלית ודאגה לצורכי צעירים בוגרי מסגרות השמה מעל גיל 18. בהמשך הוחלפה החקיקה הישנה בחדשה (Foster Care Independence Act 1999), אשר הגדילה משמעותית את המימון הממשלתי, כמו גם את חובות המדינה כלפי הצעירים. בין היתר, המדינות נדרשות להקצות תקציבים לטובת השלמת לימודים, הכשרה מקצועית, הפניה לתעסוקה, רפואה מונעת, דיור, ייעוץ פסיכולוגי ועוד. גם בבריטניה חובות ואחריות המדינה כלפי צעירים חסרי עורף משפחתי מעוגנות בחקיקה (The Children Act 1989), שהורחבה בשנת 2000 (The Children Act 2000). החוק מחייב רשויות מקומיות להכין צעירים לעזיבת הטיפול החוץ ביתי ולסייע להם לאחר העזיבה, לרבות בתחומי התמיכה והייעוץ, הדיור, ההשכלה והכלכלה. החוק בסקוטלנד (Care (Scotland) Act 2001) דומה במהותו לחוק הבריטי, ובבסיסו התפיסה המכירה באחריות ההורית של הרשויות כלפי צעירים חסרי עורף משפחתי. מכאן אחריות הרשויות לדאוג לצעירים בתחומים כמו סגנון חיים, חיי משפחה, בריאות ורווחה, לימודים ועבודה, מגורים, תמיכה כלכלית ומיצוי זכויות (רמי בנבנישתי, "צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ ביתית – אתגרים ושירותים", סקירת ספרות, בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, 2007).   הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/4884/20; פ/1732/20) ועל ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/4789/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/131/21; פ/6/22), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/1933/23) ועל ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/687/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/527/24), על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/527/24), על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/563/24), על ידי חברת הכנסת מירי מרים רגב (פ/3207/24) ועל ידי חברת הכנסת נירה שפק (פ/3499/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022) מטרה 1. מטרת חוק זה היא להגדיר צעירים חסרי עורף משפחתי כדי שניתן יהיה להעריך את צורכיהם מיום עזיבתם את מסגרת ההשמה החוץ-ביתית שבה התחנכו ולשמש בסיס לבניית שירותים מתאימים עבורם; והכול כדי שיוכלו לממש את זכותם לשוויון, אוטונומיה אישית וחיים עצמאים בקהילה. מטרת חוק זה היא להגדיר צעירים חסרי עורף משפחתי כדי שניתן יהיה להעריך את צורכיהם מיום עזיבתם את מסגרת ההשמה החוץ-ביתית שבה התחנכו ולשמש בסיס לבניית שירותים מתאימים עבורם; והכול כדי שיוכלו לממש את זכותם לשוויון, אוטונומיה אישית וחיים עצמאים בקהילה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "ועדת שילוב" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 5; "ועדת שילוב" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 5; "ועדת תכנון טיפול" – הוועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו–1965; "ועדת תכנון טיפול" – הוועדה כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו–1965; "מסגרת השמה חוץ-ביתית" – כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, לרבות אומנה כהגדרתה בחוק האמור; "מסגרת השמה חוץ-ביתית" – כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, לרבות אומנה כהגדרתה בחוק האמור; "צעיר" – מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 25 שנים; "צעיר" – מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 25 שנים; "תוכנית יתד" – תוכנית ממשלתית הפועלת מכוח החלטת ממשלה 2014; "תוכנית יתד" – תוכנית ממשלתית הפועלת מכוח החלטת ממשלה 2014; "השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי. "השר" – שר הרווחה והביטחון החברתי. צעיר חסר עורף משפחתי 3. צעיר יוכר כ"חסר עורף משפחתי" אם מתקיים לגביו אחד מאלה: צעיר יוכר כ"חסר עורף משפחתי" אם מתקיים לגביו אחד מאלה: אישור גורם מוסמך (1) התקיימה בעניינו ועדת תכנון טיפול והיה במסגרת השמה חוץ ביתית; (1) התקיימה בעניינו ועדת תכנון טיפול והיה במסגרת השמה חוץ ביתית; (2) הוא הוכר על ידי השר כצעיר חסר עורף משפחתי בנסיבות חריגות, על סמך חוות דעת של עובד סוציאלי ובהתאם לתקנות שיקבע השר. (2) הוא הוכר על ידי השר כצעיר חסר עורף משפחתי בנסיבות חריגות, על סמך חוות דעת של עובד סוציאלי ובהתאם לתקנות שיקבע השר. מידע על זכאים 4. מנהל מסגרת השמה חוץ ביתית, עובד סוציאלי או מנהל מוסד חינוכי, שסבורים כי צעיר הנמצא באחריותם הוא חסר עורף משפחתי או כי קטין הנמצא באחריותם צפוי להיות צעיר חסר עורף משפחתי, יודיע לממונה הארצי על תוכנית יתד, או למי שמינה השר לשם כך, על סיום מסגרת של צעיר חסר עורף משפחתי; הממונה כאמור רשאי להגיש בקשה להכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי לוועדת השילוב בשמו של הצעיר. מנהל מסגרת השמה חוץ ביתית, עובד סוציאלי או מנהל מוסד חינוכי, שסבורים כי צעיר הנמצא באחריותם הוא חסר עורף משפחתי או כי קטין הנמצא באחריותם צפוי להיות צעיר חסר עורף משפחתי, יודיע לממונה הארצי על תוכנית יתד, או למי שמינה השר לשם כך, על סיום מסגרת של צעיר חסר עורף משפחתי; הממונה כאמור רשאי להגיש בקשה להכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי לוועדת השילוב בשמו של הצעיר. ועדת השילוב 5. (א) השר יקים ועדות שילוב אזוריות, ויקבע את אזור פעילותן. (א) השר יקים ועדות שילוב אזוריות, ויקבע את אזור פעילותן. (ב) ועדת השילוב תדון בבקשות להכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי לפי סעיף 3, בין שהוגשה על ידי הצעיר עצמו ובין שהוגשה על ידי הממונה כאמור בסעיף 4. (ב) ועדת השילוב תדון בבקשות להכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי לפי סעיף 3, בין שהוגשה על ידי הצעיר עצמו ובין שהוגשה על ידי הממונה כאמור בסעיף 4. (ג) ועדת השילוב תקבע את סל השירותים הנדרש עבור צעיר שהוכר כצעיר חסר עורף משפחתי, בהתאם לצרכים האישים שלו; בשים לב לתחומים אלה: דיור, תעסוקה, השכלה, צרכים שוטפים, טיפול בחובות וחונכות. (ג) ועדת השילוב תקבע את סל השירותים הנדרש עבור צעיר שהוכר כצעיר חסר עורף משפחתי, בהתאם לצרכים האישים שלו; בשים לב לתחומים אלה: דיור, תעסוקה, השכלה, צרכים שוטפים, טיפול בחובות וחונכות. (ד) ועדת השילוב תתכנס לכל הפחות אחת לחודשיים ותמנה שלושה חברים, והם: (ד) ועדת השילוב תתכנס לכל הפחות אחת לחודשיים ותמנה שלושה חברים, והם: נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי והוא יהיה יושב הראש; נציג משרד החינוך; נציג תוכנית יתד. שמירת סודיות 7. אדם שהגיע אליו מידע לגבי קטין או צעיר תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, יפעל לפי הוראות כל דין, ולא ימסור אותו אלא לשם מילוי הוראות חוק זה. אדם שהגיע אליו מידע לגבי קטין או צעיר תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, יפעל לפי הוראות כל דין, ולא ימסור אותו אלא לשם מילוי הוראות חוק זה. תחולה 8. צעיר המקבל סיוע מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000, או מכוח חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט–1969, לא יהיה זכאי לסל שירותים מכוח חוק זה. צעיר המקבל סיוע מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000, או מכוח חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט–1969, לא יהיה זכאי לסל שירותים מכוח חוק זה. ביצוע ותקנות 9. השר ממונה על חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקבוע כללים בעניינים אלה: השר ממונה על חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקבוע כללים בעניינים אלה: (1) אופן ההכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי בנסיבות חריגות לפי סעיף 3(ב); (1) אופן ההכרה בצעיר כצעיר חסר עורף משפחתי בנסיבות חריגות לפי סעיף 3(ב); (2) אופן פעולתן של ועדות השילוב האזוריות, אופן הגשת בקשה אליהן ואת חובת הדיווח המוטלת עליהן, ככל שלא נקבעו בחוק זה. (2) אופן פעולתן של ועדות השילוב האזוריות, אופן הגשת בקשה אליהן ואת חובת הדיווח המוטלת עליהן, ככל שלא נקבעו בחוק זה.