הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2167279 הכנסת העשרים וארבע יוזמים: חברי הכנסת מוסי רז יסמין פרידמן ענבר בזק נעמה לזימי שרן מרים השכל אלון טל ______________________________________________ פ/3575/24 הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – סחר, החזקה והעברה של חיות בר), התשפ"ב–2022 דברי הסבר ישראל היא בין המדינות שנחשבו בעבר כמתקדמות ביחסן לחיות בר, והכנסת חוקקה חוק בנושא כבר בשנות ה-50. למרות סדרה של תיקונים, כיום החקיקה זו נחשבת למיושנת ובאופן אינהרנטי גורמת לצער בעלי חיים ופוגעת במגוון הביולוגי. החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 (להלן – החוק), קובע עקרון יסוד לפיו חיות הבר הן מוגנות; סחר, העברה והחזקה שלהן אסורים, למעט בהיתר כללי או מיוחד המונפק על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן – רט"ג). על היתרים אלו להיות תואמים להוראות האמנה בדבר סחר בינלאומי במינים של צמחי וחיות בר הנמצאים בסכנת הכחדה (להלן – אמנת CITES או האמנה), שאומצה על ידי אומות העולם למניעת סחר בלתי חוקי, ולמחויבויותיה של ישראל על פי האמנה בדבר מגוון ביולוגי. למרות האמור, להחרגות המאפשרות כיום סחר בחיות בר יש השלכות חמורות על שימור המינים, על רווחתם של הפרטים הנסחרים והמוחזקים בחנויות ובבתי מגורים, על החינוך בנושא ועל בריאות הציבור. הסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים הוא ענף הפשע השלישי בגודלו בעולם, ומהווה את אחת מהסיבות המרכזיות למשבר הכחדת המינים. גם בישראל, על אף הוראות החוק, האמנה והמדיניות ליישומה, מתקיים סחר לא חוקי בהיקף נרחב. חיות רבות מוברחות לישראל, מעורבבות ומורבות עם חיות קיימות, ללא כל בקרה. במקרים רבים בבתי גידול של מינים בשבי לכאורה, מוחזקים ונסחרים גם פריטים שנלקחו מהטבע, וכן קיימת עלייה ניכרת בצייד בארצות המוצא לצורך סחר. מינים ארץ-ישראליים נפגעים קשות כתוצאה משחרור או בריחה של חיות הבר המוחזקות בבתים. למשל, המיינה ההודית, תוכי הדררה והתוכי הנזירי, כולם ברחו לטבע כתוצאה מסחר, וכבר מוגדרים כמינים פולשים בישראל שדוחקים מינים מקומיים, וגורמים לנזק עצום לחקלאות ולכלכלה. הסחר בחיות בר כרוך בגרימת סבל רב לבעלי חיים ויצירת איום על הישרדותם כמין. אנשים פרטיים ובעלי עסק רבים בישראל מחזיקים חיות בר בתנאים המנוגדים לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – חוק צער בעלי חיים), כגון בכלובים קטנים ומזוהמים ומספקים להם תזונה לא נכונה, הפוגעת בבריאותם. החיים בכלוב, בבית או בחנות, אינם מתאימים לחיות בר וכתוצאה מהשעמום והמתח הן מפתחות התנהגויות כגון לעיסה של הכלוב, הליכה במסלולים קבועים ומריטת נוצות או פרווה. אלו מקבילים להתנהגויות אנושיות שנחשבות להפרעה נפשית קשה. לפי מחקרים במדינות שונות בעולם, 75% מהזוחלים, המגיעים לבתים פרטיים, מתים בייסורים תוך פחות משנה. מעבר לכך, שיטות גידול נפוצות הן אכזריות במיוחד. למשל, מרבית התוכים, מופרדים מהוריהם מיד לאחר הבקיעה מהביצה, כדי שיהיו נוחים יותר לגידול על ידי אנשים, שיטה שגורמת להם לבעיות חמורות. במקרים רבים המגדלים מוכרים תוכים בני ימים אחדים או בביצים, לאנשים פרטיים חסרי כל ניסיון. כתוצאה מכך, גוזלים רבים מתים במגוון דרכים מזעזעות כמו חנק, חימום יתר או זיהומים. עשרות עסקים ברחבי הארץ משתמשים בחיות בר למטרות רווח ומאלצים אותן לשמש כאמצעי בידור בתערוכות חיות, מופעי קרקס ועוד. בעלי החיים סובלים מפגיעות רבות ברווחתם, והשימוש בחיות בר הנחשבות מסוכנות לאדם וחוסר פיקוח על תנאי היגיינה מינימאליים יוצרים סכנה לציבור, בעיקר לילדים המהווים את רוב הקהל באירועים כאלו. המצב הקיים מעודד חשיבה מוטעית כי הכנסת חיית בר לכלוב בבית מגורים, הופכת את החיה לחיית מחמד. הזילות בחייהן והאדישות לסבלן הפיסי והנפשי של חיות הבר, בתנאי השבי בבית, כמו גם בחנויות ובמופעים, יוצרות אפקט חינוכי שלילי אצל ילדים ומלמדות אותם להיות אדישים לסבלם של בעלי החיים והסביבה. חוקרים בין-לאומיים חוזרים ומתריעים על התפשטות נגיפים כתוצאה מהקרבה פיסית הולכת וגדלה בין אנשים לחיות בר. חלק מהמגדלים המקצועיים והפרטיים ובוודאי המבריחים, לא מספקים לחיות הבר בדיקות רפואיות מקיפות ומספקות. החיות הנסחרות נמצאות בבתי המגורים במגע פיסי ישיר עם כל בני המשפחה. לכן, הסחר בחיות בר בארץ ובעולם גם מהווה סכנה בריאותית חמורה. הסחר בחיות שנועד להיות חריג, הפך לתופעה רווחת שגורמת למעורבות של ישראל בתופעות כגון הכחדת מיני בעלי חיים בעידן של משבר; גרימת סבל רב לחיות הבר הנסחרות בלכידה, בהחזקה, בהובלה, ובתנאי ההחזקה שלהן; חשיפת ישראל למינים פולשים ולמחלות זואונוטיות; והוא בעל אפקט חינוכי שלילי. כל זאת, ללא יכולת מעשית לפקח על הנעשה בתחום. לאור ממצאים אלו, ונוכח העובדה שהוראות האמנה מאפשרות למדינות להחמיר על הוראותיה, הצעת חוק זו מבקשת לאסור על הסחר בחיות בר המבוצע למטרות החזקתן כחיות מחמד ובמופעי בידור. לפיכך מוצע, כי היתר לסחר או החזקה בחיית בר לא יינתן אלא באופן פרטני בלבד, למטרות מדעיות; שמירת טבע; שיקום והצלה; או חינוך ותצוגה, למעט כשמדובר בשימוש למטרת מופע. תיקון זה אינו עוסק בניסויים בבעלי חיים, המוסדרים בחוק נפרד. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן פארן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3710/20). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022) תיקון סעיף 1 1. בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "סחר", בסופה יבוא "וכן הצעה לסחר בין שבתמורה ובין שלא בתמורה". בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "סחר", בסופה יבוא "וכן הצעה לסחר בין שבתמורה ובין שלא בתמורה". תיקון סעיף 8 2. בסעיף 8(א) לחוק העיקרי – בסעיף 8(א) לחוק העיקרי – (1) בפסקה (1), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" וכן "סחר כללי או" – יימחקו; (1) בפסקה (1), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" וכן "סחר כללי או" – יימחקו; (2) בפסקה (2), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" וכן "העברה כללי או" – יימחקו; (2) בפסקה (2), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" וכן "העברה כללי או" – יימחקו; (3) בפסקה (3), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "החזקה כללי" יבוא "מיוחד"; (3) בפסקה (3), המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "החזקה כללי" יבוא "מיוחד"; (4) אחרי פסקה (3) יבוא: (4) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) היתר מיוחד לא יינתן אלא למטרת שמירת טבע, שיקום והצלה חינוך או תצוגה שאינה למטרת מופע וכן למטרות מדעיות, ובלבד שהיתר כאמור יינתן בכפוף להוראות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994; לעניין זה – "מופע" – תערוכה, הופעה או תחרות של בעלי חיים, ובכלל אלה הופעה לשם צילום לתכנית טלוויזיה, סרט או פרסומת; "מטרות מדעיות" – למעט למטרות ניסויים בבעלי חיים, כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994." תחילה 3. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). הוראות מעבר 4. (א) מי שערב יום התחילה, התקשר כדין בהסכם שעניינו סחר או העברה של חיית בר, והסחר בחיה כאמור או העברתה נעשו אחרי יום התחילה, יראו אותו כמי שיש בידו היתר לפי סעיף 8(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה. (א) מי שערב יום התחילה, התקשר כדין בהסכם שעניינו סחר או העברה של חיית בר, והסחר בחיה כאמור או העברתה נעשו אחרי יום התחילה, יראו אותו כמי שיש בידו היתר לפי סעיף 8(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה. (ב) מי שערב יום התחילה החזיק חיית בר כדין, יראו אותו כמי שיש בידו היתר כאמור בסעיף 8 (א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אף אם החזקת חיה כאמור אינה למטרות המפורטות בסעיף האמור, ובלבד שיודיע לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים על החזקת החיה ויעמוד בהוראות כל דין. (ב) מי שערב יום התחילה החזיק חיית בר כדין, יראו אותו כמי שיש בידו היתר כאמור בסעיף 8 (א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אף אם החזקת חיה כאמור אינה למטרות המפורטות בסעיף האמור, ובלבד שיודיע לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים על החזקת החיה ויעמוד בהוראות כל דין.