הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2190585
הכנסת העשרים וארבע
יוזם: חבר הכנסת יואב קיש
______________________________________________
פ/3673/24
הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצויים ללא הוכחת נזק), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011 (להלן – חוק החרם), אשר עבר לאחרונה את מבחן החוקיות על ידי בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 5239/11 אורי אבנרי נ' הכנסת (ניתן ביום 15.04.2015) (להלן – בג"ץ אבנרי)), הוא חוק חשוב אשר מטרתו להגן על אזרחי ישראל מפני פגיעה מכוונת וזדונית בזכויותיהם, ולשמור ביטחונה של מדינת ישראל.
הפעילות הגוברת ברחבי העולם ואף בישראל, בין היתר, של תנועת ה-BDS שמטרתה להחרים, למנוע מלהשקיע ולהטיל סנקציות על מדינת ישראל ואזרחיה, טומנת בחובה נזק עצום אשר מחובתו המוסרית של המחוקק להגבילה ולהרתיע את אלו המבקשים לסייע לה.
על אף שהחוק אושר בבג"ץ אבנרי, נקבע כי יש למחוק את סעיף 2(ג) לחוק המקורי, אשר מטרתו לאפשר לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק. זאת כדי ליישב את ההסתייגויות שהעלה בית המשפט בפסיקתו אשר סבבו בעיקרן סביב עקרון המידתיות, תוך שמירה על הזכות שביקש המחוקק להקנות לנפגע בחוק המקורי. סעיף 2(ג) לחוק המקורי קבע אפשרות למתן פיצוי עונשי (פיצויים לדוגמא), סעד אשר מהווה חריג לעיקרון הבסיסי של פקודת הנזיקין שמטרתו השבת המצב לקדמותו. הפיצוי העונשי למעשה מבקש להעניש את הנתבע בפיצוי שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק ולבטא סלידה מהתנהגותו. סעד זה קיים בחקיקה במקרים מעטים בלבד, ומיושם בפסיקה לעיתים רחוקות.
בשונה מסעיף 2(ג) המקורי, התיקון לסעיף מציע סעד של "פיצויים ללא הוכחת נזק" – סעד נורמטיבי מקובל. בניגוד לפיצוי עונשי, פיצויים ללא הוכחת נזק נועדו לשרת את מטרת דיני הנזיקין הרגילה – שיפוי הנפגע, ללא רכיב של סנקציה עונשית. ניתן למצוא סעיפים מקבילים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה– 1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע), חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007 (להלן – חוק זכות יוצרים) ועוד.
קביעת התקרה בסעיף 2(ג) מבקשת להוסיף וליישב את טענותיהם של השופטים בעניין המידתיות גם בתחימה וצמצום משמעותיים של יכולתו של הנפגע להיפרע מהפוגע ללא הוכחת נזק. סכום פיצוי מקסימלי ללא הוכחת נזק קיימים במספר חוקים, לדוגמא בחוק זכות יוצרים נקבע כי רשאי בית המשפט לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
בדברי ההסבר לחוק זכות היוצרים צוין כי נדרש סעד שאינו תלוי בהוכחת נזק כאשר לעתים קרובות קשה לתובע להוכיח בצורה מדויקת את נזקו, אף שברור כי נגרם לו נזק. בנוסף, נוכח הנסיבות קיים צורך לפסוק פיצוי שיהיה בו גם משום הרתעה. דברים דומים ניתן למצוא גם בדברי ההסבר לתיקון סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע.
אין ספק כי גם במקרה הזה ביקש המחוקק להביא להרתעה מפני עוולה אזרחית אשר טומנת בחובה נזק רב, וכי גם כאן קשה לתובע להוכיח את נזקו בצורה מדויקת, על אף שברור כי נגרם נזק.
כמו כן, התוספת של סעיף 2(ג)(2) מטרתה לתרום נדבך נוסף של סבירות ומידתיות, כאשר היא מחריגה מעוול אשר קרא לחרם באופן חד-פעמי. סעיף 2(ד) מטרתו להוסיף על הסעד המוצע בסעיף קטן (ג) במקרים שבהם פועל המעוול בצורה שיטתית ומאורגנת, וכאשר הוא אינו מורתע מקיומה של הסנקציה המוצעת בסעיף קטן (ג), ופועל תוך זלזול מוחלט בשלטון החוק ובזכויות עליהן ביקש המחוקק להגן. במקרה זה יש לאפשר לבית המשפט להטיל סנקציה חמורה יותר בדמות פיצויים לדוגמא בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יואב קיש (פ/4555/20).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
תיקון סעיף 2 1. בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011, בסעיף 2 – בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011, בסעיף 2 –
(1) בסעיף קטן (ג), האמור בו יסומן כפסקה "(1)", ובה, במקום "שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה)" יבוא "בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים", המילה "לדוגמה" – תימחק, ואחריה יבוא: (1) בסעיף קטן (ג), האמור בו יסומן כפסקה "(1)", ובה, במקום "שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה)" יבוא "בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים", המילה "לדוגמה" – תימחק, ואחריה יבוא:
"(2) סעיף זה לא יחול על מעוול שהתבטא באופן חד-פעמי."
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, בצורה שיטתית ומאורגנת, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים."