הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2170082
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת ניר ברקת
אופיר סופר
חיים ביטון
מאי גולן
גילה גמליאל
קטי קטרין שטרית
מכלוף מיקי זוהר
פטין מולא
דסטה גדי יברקן
יעקב אשר
שמחה רוטמן
אוריאל בוסו
יוסף טייב
מיכאל מלכיאלי
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
אורית מלכה סטרוק
______________________________________________
פ/3654/24
הצעת חוק משמר עירוני, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל במצבי חירום לאומיים בהיקפים גדולים ובתרחישי האיום השונים הרובצים לפתחה. בזירה הביטחונית, עלולה להתפתח מערכה רב חזיתית ואזורים רבים במדינה עלולים, חלילה, למצוא עצמם מותקפים, מנותקים ותלויים בעצמם בטווח זמן הקצר והבינוני. בתרחיש שבו ירו מידי יום על ישראל אלפי טילים תלולי מסלול, עלולים להיווצר זירות הרס רבות ונרחבות ופיקוד העורף וכוחות החירום הלאומיים יתקשו לעמוד בעומס האדיר שייוצר והטיפול בעורף יופקר.
כך גם במקרה של אסונות טבע ותרחשי קיצון רבי נפגעים והרס. האזור שבו נמצאת מדינת ישראל חשוף לסכנות כגון רעידות אדמה או גלי צונאמי, לצד סכנות של שריפות או פגיעות קיצוניות של מזג האוויר. כשירות המערכת המדינתית והמקומית להתמודד מול אירועי קיצון הינה נמוכה.
בתרחישים הללו ולאור כך שסמכויות השלטון המרכזי אינן מבוזרות מספיק לשלטון המקומי, אין ביכולתה של המדינה לספק מענה ממשי לעורף, כך שהרשויות המקומיות והתושבים ימצאו עצמם ללא מענה מדינתי ותלויים בעצמם.
גם בזמן שגרה המענה הביטחוני אינו מספק ותחושת הביטחון של האזרחים, במיוחד בפריפריה, נמצאת בשפל חסר תקדים. הדברים קיבלו משנה תוקף בתקופת הקורונה, בה ניכר הצורך בהישענות על השלטון המקומי כדי לפעול באופן פרטני בקרב התושבים. כך גם בזמן מבצע שומר החומות התגלתה החשיבות והנחיצות במעורבות של השלטון המקומי בזמן חירום.
מאידך גיסא, לרשויות המקומיות יכולת רבה לגייס את התושבים שברשות המקומית ולהתמודד טוב יותר עם מצבים כאלה בכוחות עצמן. השלטון המקומי מחובר היטב לאוכלוסייה ולצרכיה, הוא בעל יכולת טובה לבנות מנגנונים מקומיים לטובת הערכות עם מצבי חירום, ונהנה מיתרונות רבים והיכרות טובה של השטח לעומת השלטון המרכזי.
חוק זה נועד לאפשר את הקמתם ותקצובם של מערכי משמר מקומי ברשויות המקומיות, בהיבטים של גיוס, תקצוב והכשרה. החוק מטיל על שר הפנים לקבוע את סטנדרט ההכשרה הנדרש מכל משמר שיוקם ברשות מקומית, ובהתאם לכך לקבוע את ימי האימון וההכשרה.
החוק המוצע מקנה למתנדבי מערכי המשמר המקומי מעמד כשל שוטרים לעניין תגמולים בעת פציעה, ומעמד כשל חיילי מילואים לעניין תגמולים בגין ימי השירות, באימונים או בהפעלת-אמת. לאור זאת קובע החוק כללים לגבי אופן גיוסו והפעלתו של המשמר הלאומי, ודרישות מינימום לחברות בו.
הפעלתו של משמר מקומי בעת חירום תרחיב את ארסנל ההתמודדות של כוחות הביטחון וההצלה בתרחישים המתוארים ויאפשר לכוחות הביטחון להתמקד בתחומים הדורשים סמכויות של הפעלת כוח או מיומנות רבה יותר. המשמר המקומי יופעל בעת חירום בשיתוף פעולה עם גופי הביטחון וההצלה, וניתן יהיה גם להכפיפו למשטרת ישראל או לצה"ל לפי הצורך.
מתנדבי המשמר המקומי יעברו אימונים והכשרות בכלל תחומי סמכותם. יועברו הכשרות מקיפות בתחומי חילוץ והצלה, כך שבתרחיש קיצון של אירוע אקלימי קשה או מערכה רב חזיתית שתגרום לאתרי הרס רבים, יוכלו לסייע לכוחות המדינה בחילוץ והצלה שייהפכו לדחופים במיוחדים. הכשרתם בתחומי החילוץ והצלה תתרום באופן ישיר להצלת חיי אדם באירוע חירום.
לצד הכשרתם בכלל תחומי סמכותם, יועברו למשמר המקומי אימונים שוטפים לשם שמירה על כשירות מבצעית. האימונים, אשר יועברו במתכונת דומה לזו של חיילי מילואים, יבטיחו כי המשמר המקומי יהיה כשיר לתת את הסיוע באירוע חירום.
במקביל להכשרה החילוץ והצלה, יורחבו הכשרות המשמר המקומי גם לשמירה על הסדר הציבורי באמצעים שאינם מצריכים הפעלת סמכות או כוח. אירועי האלימות הקשים בזמן מבצע "שומר החומות" הדגימו את קוצר ידה של המערכת בהתמודדות עם אירועי אלימות בתוך המדינה, וקידמו לקו האש והאלימות יישובים ישראלים בפנים השטח. המשמר המקומי יוכל לסייע לרשויות המקומיות ליטול חלק בהגנה ושמירה על הנפש והרכוש, להוות מכפיל כוח גדול ולהפחית את העומס על גופי הביטחון המוסמכים. לצד ההגנה הפיזית על הרשויות המקומיות, המשמר המקומי יגביר את תחושת הביטחון האישי בקרב התושבים.
המשמר המקומי יופעל על ידי ראש הרשות המקומית גם בימי שגרה, בתאום עם המשטרה. הפעלה זו תרחיב באופן ניכר את המענה שיכולה רשות מקומית לספק לתושביה בהיבטים של ביטחון אישי וסדר ציבורי, ותהווה גורם משלים למשטרה שמשאביה מוגדלים. כך המשטרה תוכל להתמקד בפעילות הדורשת הפעלת סמכות שיטורית בלי שיוזנחו השלום והסדר הציבורי השוטפים. פעילות זו תיעשה על ידי המשמר המקומי תוך שימוש בכשירותו ובמבנה הארגוני שלו, אולם בהתנדבות בלבד, ולא יחולו עליה הכללים בדבר תגמולים בגין ימי השירות כפי שנקבע לגבי פעילות חירום ולפעילות ההכשרה.
המשמר המקומי יכלול גוף מטה וקציני משמר שיבצעו את הפעילות. בנוסף, המשמר יגייס ויפעיל מתנדבים שיסייעו בפעילות השוטפת מעת לעת על פי החלטת ראש הרשות המקומית וישמשו כמערך מילואים בחירום.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
מטרה 1. חוק זה מטרתו לשפר את יכולתן של רשויות מקומיות בישראל להתמודד עם מצבי חירום אזרחיים, לגייס את הציבור לשמור על עצמו ועל רכושו, באמצעות הסדרת דרכי הפעלתו, גיוסו, אימונו ותקצובו של משמר מקומי. חוק זה מטרתו לשפר את יכולתן של רשויות מקומיות בישראל להתמודד עם מצבי חירום אזרחיים, לגייס את הציבור לשמור על עצמו ועל רכושו, באמצעות הסדרת דרכי הפעלתו, גיוסו, אימונו ותקצובו של משמר מקומי.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אירוע חירום אזרחי" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה; "אירוע חירום אזרחי" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;
"הוועדה" – ועדת ביטחון הפנים של הכנסת; "הוועדה" – ועדת ביטחון הפנים של הכנסת;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
"מפקד המשמר המקומי" – קצין המשמר המקומי הבכיר ברשות מקומית;. "מפקד המשמר המקומי" – קצין המשמר המקומי הבכיר ברשות מקומית;.
"מפקד מחוז" – מפקד משטרת מחוז כהגדרתו בפקודת המשטרה; "מפקד מחוז" – מפקד משטרת מחוז כהגדרתו בפקודת המשטרה;
"משמר מקומי" – משמר מקומי שהוקם לפי חוק זה; "משמר מקומי" – משמר מקומי שהוקם לפי חוק זה;
"פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970;
"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971;
"רשות מקומית" – עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות [נוסח חדש] או מועצה מקומית כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]; "רשות מקומית" – עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות [נוסח חדש] או מועצה מקומית כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש];
"שגרה" – כל זמן שלא הוכרז לגביו על אירוע חירום אזרחי; "שגרה" – כל זמן שלא הוכרז לגביו על אירוע חירום אזרחי;
"השר" – שר הפנים. "השר" – שר הפנים.
הקמת המשמר המקומי 3. ראש רשות מקומית רשאי להקים משמר מקומי (להלן – המשמר). ראש רשות מקומית רשאי להקים משמר מקומי (להלן – המשמר).
הפעלת משמר מקומי במצב חירום 4. (א) הוכרז אירוע חירום אזרחי, רשאי ראש רשות מקומית המצויה בשטח שלגביו הוכרז אירוע החירום האזרחי להודיע על הפעלת משמר מקומי; הממשלה ראשית לבטל הודעה זו בכל עת. (א) הוכרז אירוע חירום אזרחי, רשאי ראש רשות מקומית המצויה בשטח שלגביו הוכרז אירוע החירום האזרחי להודיע על הפעלת משמר מקומי; הממשלה ראשית לבטל הודעה זו בכל עת.
(ב) הוכרז אירוע חירום אזרחי, רשאית הממשלה להורות על הפעלת משמר מקומי של רשות מקומית מסוימת לטובת פעולה לשם שמירת הנפש והרכוש בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת. (ב) הוכרז אירוע חירום אזרחי, רשאית הממשלה להורות על הפעלת משמר מקומי של רשות מקומית מסוימת לטובת פעולה לשם שמירת הנפש והרכוש בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת.
(ג) הופעל משמר מקומי, רשאית הממשלה לקבוע, בצו, כי המשמר המקומי יפעל בכפוף למשטרת ישראל או לצבא הגנה לישראל. (ג) הופעל משמר מקומי, רשאית הממשלה לקבוע, בצו, כי המשמר המקומי יפעל בכפוף למשטרת ישראל או לצבא הגנה לישראל.
(ד) הוכרז אירוע חירום אזרחי מסיבות הקשורות באירוע ביטחון, רשאית הממשלה לקבוע כי יופעלו רק מתנדבים אשר שירתו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. (ד) הוכרז אירוע חירום אזרחי מסיבות הקשורות באירוע ביטחון, רשאית הממשלה לקבוע כי יופעלו רק מתנדבים אשר שירתו שירות צבאי או שירות לאומי מלא.
הפעלת משמר מקומי בשגרה 5. (א) ראש רשות מקומית, לאחר שנועץ עם מפקד מחוז או מפקד תחנת משטרה שהוסמך לכך מטעם מפקד מחוז, רשאי להפעיל את המשמר המקומי שבתחומו, כולו או חלקו, כדי לסייע לרשות המקומית לשמירה על הסדר הציבורי או לכל עניין שיראה ראש הרשות לנכון, גם בעת שלא הוכרז מצב חירום אזרחי. (א) ראש רשות מקומית, לאחר שנועץ עם מפקד מחוז או מפקד תחנת משטרה שהוסמך לכך מטעם מפקד מחוז, רשאי להפעיל את המשמר המקומי שבתחומו, כולו או חלקו, כדי לסייע לרשות המקומית לשמירה על הסדר הציבורי או לכל עניין שיראה ראש הרשות לנכון, גם בעת שלא הוכרז מצב חירום אזרחי.
(ב) ראש רשות מקומית, לאחר שנועץ עם מפקד מחוז או מפקד תחנת משטרה שהוסמך לכך מטעם מפקד מחוז, רשאי לקבוע תפקידים ותחומי פעילות למשמר המקומי בשגרה, ורשאי הוא לקבוע כללים בדבר דרך פעולת המשמר המקומי בשגרה, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ה). (ב) ראש רשות מקומית, לאחר שנועץ עם מפקד מחוז או מפקד תחנת משטרה שהוסמך לכך מטעם מפקד מחוז, רשאי לקבוע תפקידים ותחומי פעילות למשמר המקומי בשגרה, ורשאי הוא לקבוע כללים בדבר דרך פעולת המשמר המקומי בשגרה, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ה).
(ג) תפקידיו של המשמר המקומי, תחומי פעילותו, וכללים שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית; השר רשאי להתקין תקנות בדבר אופן פרסומם. (ג) תפקידיו של המשמר המקומי, תחומי פעילותו, וכללים שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המקומית; השר רשאי להתקין תקנות בדבר אופן פרסומם.
(ד) הפעלת משמר מקומי בשגרה תהיה בהתנדבות ולא יחולו עליה הוראות סעיף 9. (ד) הפעלת משמר מקומי בשגרה תהיה בהתנדבות ולא יחולו עליה הוראות סעיף 9.
(ה) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים וכללים להפעלת משמר מקומי כאמור בסעיף זה. (ה) השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים וכללים להפעלת משמר מקומי כאמור בסעיף זה.
תפקידי המשמר המקומי 6. משמר מקומי יסייע לרשות המקומית, לכוחות הביטחון ולכוחות ההצלה, לפי העניין, לשם שמירה על הנפש והרכוש ועל הסדר הציבורי ושלום הציבור בתחומי הרשות המקומית. משמר מקומי יסייע לרשות המקומית, לכוחות הביטחון ולכוחות ההצלה, לפי העניין, לשם שמירה על הנפש והרכוש ועל הסדר הציבורי ושלום הציבור בתחומי הרשות המקומית.
מתנדבי המשמר 7. (א) מתנדב משמר הוא מי שהתקיימו בו כל אלה: (א) מתנדב משמר הוא מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא התקבל לשירות במשמר המקומי ברשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר על ידי מפקד המשמר או מפקד אחר שהוסמך מטעמו, על פי תנאי כשירות שקבע שר הפנים;
(2) הוא השתתף בימי ההכשרה של המשמר המקומי.
(3) עמד בתנאי הכשירות שנקבעו;
(ב) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות סייגים ותנאים לקבלת אדם למשמר מקומי. (ב) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות סייגים ותנאים לקבלת אדם למשמר מקומי.
(ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר מדים למתנדבי המשמר המקומי, ורשאי הוא לקבוע סמלים ודרגות, וכן סימנים מיוחדים למשמר מקומי שבכל רשות. (ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר מדים למתנדבי המשמר המקומי, ורשאי הוא לקבוע סמלים ודרגות, וכן סימנים מיוחדים למשמר מקומי שבכל רשות.
הכשרת מתנדבי משמר וכשירותם 8. (א) מתנדב משמר ייקרא למספר ימי שירות בכל שנה, כדי לשמור על כשירותו; מספר ימי השירות לא יפחת משניים ולא יעלה על שמונה. (א) מתנדב משמר ייקרא למספר ימי שירות בכל שנה, כדי לשמור על כשירותו; מספר ימי השירות לא יפחת משניים ולא יעלה על שמונה.
(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע מספר ימי שירות גבוה יותר מהמספר האמור בסעיף קטן (א) לבעלי תפקידים או מקצועות שיקבע, אם יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר לצורך שמירה על הכשירות הנדרשת. (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע מספר ימי שירות גבוה יותר מהמספר האמור בסעיף קטן (א) לבעלי תפקידים או מקצועות שיקבע, אם יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר לצורך שמירה על הכשירות הנדרשת.
(ג) השר יקבע, באישור הוועדה, את רמת הכשירות הנדרשת למתנדב משמר או לבעל תפקיד או מקצוע מסוימים במשמר ואת המדדים לבחינתה, והוא רשאי לקבוע כי מי שאינו עומד בתנאים שיקבע יסיים את חברותו במשמר. (ג) השר יקבע, באישור הוועדה, את רמת הכשירות הנדרשת למתנדב משמר או לבעל תפקיד או מקצוע מסוימים במשמר ואת המדדים לבחינתה, והוא רשאי לקבוע כי מי שאינו עומד בתנאים שיקבע יסיים את חברותו במשמר.
תגמולים למתנדבי משמר 9. (א) על מתנדבי המשמר לפי סעיפים 4 ו-8 יחול פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, ובמקום "ימי מילואים" ייקרא שם "ימי שירות". (א) על מתנדבי המשמר לפי סעיפים 4 ו-8 יחול פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, ובמקום "ימי מילואים" ייקרא שם "ימי שירות".
(ב) מתנדב המשמר שהוא גם חייל מילואים, יראו בימי השירות שלו כימים שבהם שירת במילואים לעניין התגמול המיוחד והתגמול הנוסף כמשמעותם בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008. (ב) מתנדב המשמר שהוא גם חייל מילואים, יראו בימי השירות שלו כימים שבהם שירת במילואים לעניין התגמול המיוחד והתגמול הנוסף כמשמעותם בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
(ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע זכאות לשכר למשרתים בתפקידים שונים. (ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע זכאות לשכר למשרתים בתפקידים שונים.
מעמדו של מתנדב המשמר 10. (א) אירעה למתנדב המשמר פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום בעת שהיה מגויס לפי סעיפים 4 או 8, יהיה דינו כדין שוטר לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981, ודין בני משפחתו של מתנדב המשמר שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר. (א) אירעה למתנדב המשמר פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום בעת שהיה מגויס לפי סעיפים 4 או 8, יהיה דינו כדין שוטר לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981, ודין בני משפחתו של מתנדב המשמר שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר.
(ב) אירעה למתנדב משמר פגיעה שאינה מזכה לפי חוקי השיקום – יחולו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, וכן יחולו הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור, בשינויים המחויבים. (ב) אירעה למתנדב משמר פגיעה שאינה מזכה לפי חוקי השיקום – יחולו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, וכן יחולו הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור, בשינויים המחויבים.
סיום החברות במשמר 11. פקיעת חברותו של מתנדב משמר תיעשה ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם. פקיעת חברותו של מתנדב משמר תיעשה ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם.
הפיקוד על המשמר 12. (א) ראש רשות ימנה מפקד למשמר המקומי שבאותה רשות, והוא רשאי גם להחליפו בכל עת. (א) ראש רשות ימנה מפקד למשמר המקומי שבאותה רשות, והוא רשאי גם להחליפו בכל עת.
(ב) ראה שר הפנים כי ראש רשות לא מינה מפקד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא, לאחר שמסר הודעה על כך לראש הרשות, למנות מפקד למשמר המקומי. (ב) ראה שר הפנים כי ראש רשות לא מינה מפקד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא, לאחר שמסר הודעה על כך לראש הרשות, למנות מפקד למשמר המקומי.
(ג) מפקד המשמר יהיה עובד הרשות המקומית ויהיה כפוף לראש הרשות. (ג) מפקד המשמר יהיה עובד הרשות המקומית ויהיה כפוף לראש הרשות.
(ד) השר יקבע, באישור הוועדה, את תפקידיו, סמכויותיו וחובותיו של מפקד משמר מקומי, והוא רשאי לקבוע תנאי סף לכשירות לשמש מפקד משמר מקומי. (ד) השר יקבע, באישור הוועדה, את תפקידיו, סמכויותיו וחובותיו של מפקד משמר מקומי, והוא רשאי לקבוע תנאי סף לכשירות לשמש מפקד משמר מקומי.
דיווח שנתי לכנסת 13. (א) השר יגיש לוועדה דין וחשבון שנתי על פעילות המשמרים המקומיים. (א) השר יגיש לוועדה דין וחשבון שנתי על פעילות המשמרים המקומיים.
(ב) הדוח השנתי יפרט את פעילות המשמרים המקומיים בכלל הרשויות בשנה החולפת, לרבות בעניינים אלה: (ב) הדוח השנתי יפרט את פעילות המשמרים המקומיים בכלל הרשויות בשנה החולפת, לרבות בעניינים אלה:
(1) הרשויות שבהן הוקם משמר והרשויות שבהן טרם הוקם;
(2) מצב כשירות המשמר המקומי בכל רשות;
(3) מצב כוח האדם במשמר המקומי בכל רשות;
(4) מספר ימי ההכשרה שהתקיימו בכל רשות;
(5) היבטים תקציביים.
תקציב 14. (א) שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה ובהתייעצות עם שר הפנים, יכין תכנית בדבר תקציב המשמר המקומי, בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה. (א) שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה ובהתייעצות עם שר הפנים, יכין תכנית בדבר תקציב המשמר המקומי, בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה.
(ב) תקציב המשמר המקומי יכלול, בין היתר, מימון למשרות קבועות בכל רשות מקומית למפקד משמר, לאנשי מינהל, תכנון, אימון ותחזוקת המשמר המקומי, בהתאם לגודלה של הרשות, וכן תקציב לימי האימון וההכשרה למתנדבי המשמר לפי סעיף 8 ולציודם של מתנדבי המשמר. (ב) תקציב המשמר המקומי יכלול, בין היתר, מימון למשרות קבועות בכל רשות מקומית למפקד משמר, לאנשי מינהל, תכנון, אימון ותחזוקת המשמר המקומי, בהתאם לגודלה של הרשות, וכן תקציב לימי האימון וההכשרה למתנדבי המשמר לפי סעיף 8 ולציודם של מתנדבי המשמר.
ביצוע ותקנות 17. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זהו והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות באשר למלאי, האימונים והכשרות המשמר המקומי, זכויותיו וחובותיו של מתנדב, האופן שבו יזומן מתנדב משמר לאימון והוראות המשמעת שיחולו עליו. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זהו והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות באשר למלאי, האימונים והכשרות המשמר המקומי, זכויותיו וחובותיו של מתנדב, האופן שבו יזומן מתנדב משמר לאימון והוראות המשמעת שיחולו עליו.