הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2167551
הכנסת העשרים וארבע
יוזמים: חברי הכנסת צבי האוזר
רות וסרמן לנדה
רם בן ברק
______________________________________________
פ/3559/24
הצעת חוק חילופי מידע בין גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה לבין קורבנות טרור, התשפ"ב–2022
דברי הסבר
ערוץ תביעות הנזיקין האזרחיות, בפרט בהקשר קורבנות טרור, אינו ערוץ חלופי להליך הפלילי, אלא מקביל לו, ונועד לשרת תכליות נוספות המשלימות את תכליות ההליך הפלילי. עם זאת, לרוב הוא אינו ממומש בדרך-כלל. אף שב-20 השנים האחרונות נמנו בישראל למעלה מ-10,000 קורבנות טרור, הרי שרק מיעוטם מימש את ערוץ התביעה הנזיקית. חלק קטן עוד יותר מתביעות אלו התקבל על-ידי בית-המשפט, כאשר רק מיעוט מתוכו הצליח, בסופו של יום, לגבות את כספי הפיצויים שנפסקו לטובתו. על מיעוט זה יש להוסיף את אותם אלפי קורבנות טרור שלזכותם נפסקו פיצויים במסגרת הליכים פליליים כנגד טרוריסטים ומשלחיהם, אשר לא נגבו.
מקור המצב המתואר לעיל נעוץ, בראש וראשונה, בקושי הראייתי בפניו ניצבים קורבנות הטרור לשם הוכחת תביעתם, ובהמשך לצורך גביית הפיצויים הכספיים שנפסקו לטובתם. זאת, משום שכאשר קורבן טרור תובע נזקיו עקב מעשה טרור, קיים פער משמעותי בין המידע הנגיש לו לבין זה שבידי רשויות וגופים מדינתיים. רשויות וגופים אלו מעסיקים אלפי עובדים ומאגרי מידע, וסביר כי ברשותם תשתית עובדתית-ראייתית למעשי טרור ואיבה, אותה הם אינם חושפים, מסיבות שונות, בפני אזרח שנפגע כתוצאה מהם. למותר לציין כי יכולת איסוף המידע, ובכלל זה החקירה, הנתונה לרשות, אינה מוקנית לאזרח קורבן טרור בדרך-כלל. כך יוצא שמידע שכבר נמצא בידי רשויות המדינה, ועשוי לשרת את קורבן הטרור במסגרת הליך נזיקי, אינו נגיש לו. זאת, למרות שחלק מהותי מהמידע שבידי רשות מדינתית כלל אינו חסוי.
מציאות זו פוגעת בזכויות האזרחיות של קורבנות טרור, ומונעת מהם להיאבק ביעילות באלו שפגעו בהם והסבו להם ולאהובי ליבם סבל בל יתואר. החוק המוצע להלן יסייע להצלחת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד מעורבי טרור וגביית פיצויים שנפסקו בתביעות אזרחיות ופליליות נגד מעורבי שרשרת טרור. יתירה מכך, החוק יסייע להפיכתן של תביעות אלו לכלי אסטרטגי במסגרת המאבק בטרור של מדינת ישראל במספר דרכים. ראשית, תביעות נזיקין של קורבנות טרור מהוות דרך מאבק מוסרית, שכן הן פוגעות נקודתית (להבדיל מקולקטיבית) במעורבי טרור, זאת במסגרת הליך נאות, בבית-משפט אזרחי ובלתי תלוי. שנית, בכוחן של התביעות הללו לסייע בצמצום טרור עתידי, הן משום הפגיעה במשאביהם של ארגוני טרור, הן באמצעות ההרתעה האישית והכללית שהן מייצרות. שלישית, ההליך האזרחי עשוי לחשוף מידע חדש, שיכול וישמש את המדינה בערוצים נוספים, משפטיים ושאינם משפטיים, במסגרת מאבקה בטרור. כמו כן, ריכוז המידע מרשויות שונות וניתוחו על ידי מומחי היחידה המיוחדת שתוקם, ושיגיעו מדיסציפלינות שונות, מעניק ליחידה פוטנציאל להציג ניתוחי מידע חדשים העשויים להועיל לרשויות. רביעית, מדובר בדרך יעילה לייבוש כספי טרור, שכן המידע שיועבר יוכל לסייע בהגברת כמות התביעות וכן במימוש פסקי דין המגלמים פיצוי כספי, בסדרי גודל גבוהים יחסית, נגד מעורבי שרשרת טרור ובעיקול נכסיהם.
וכך, ביישום הצעת חוק זו יש כדי לסייע מחד גיסא לקורבנות הטרור בגיבוי משפטי, נפשי וכספי, ומאידך גיסא, תיטיב עם מדינת ישראל, כמו-גם לכלל אזרחיה.
היוזמה להצעת החוק וכתיבתה נעשו בסיוע עמותת ״מגן לנפגעי טרור״.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באדר ב' התשפ"ב (09.03.2022)
הגדרות ופרשנות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"ארגון טרור"; "חבר בארגון טרור", "חבר בני אדם", "מעשה טרור", "עבירת טרור״, ״פעילות של ארגון טרור", "פעולה ברכוש" ו"רכוש" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; "ארגון טרור"; "חבר בארגון טרור", "חבר בני אדם", "מעשה טרור", "עבירת טרור״, ״פעילות של ארגון טרור", "פעולה ברכוש" ו"רכוש" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016;
"גוף ביטחון" – כל אחד מאלה: "גוף ביטחון" – כל אחד מאלה:
(1) שירות הביטחון הכללי;
(2) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(3) צבא הגנה לישראל;
(4) משטרת ישראל;
(5) שירות בתי-הסוהר;
(6) משרד הביטחון;
(7) רשות אחרת שקבע השר, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
"חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970;
"היחידה" – היחידה שהוקמה לפי סעיף 2; "היחידה" – היחידה שהוקמה לפי סעיף 2;
"כסף" – לרבות שווה כסף; "כסף" – לרבות שווה כסף;
"מידע" – חומר בכתב או בתצורה אחרת, שאינו חסוי, המצוי ברשות ביטחון או רשות אזרחית, ובכלל זה: "מידע" – חומר בכתב או בתצורה אחרת, שאינו חסוי, המצוי ברשות ביטחון או רשות אזרחית, ובכלל זה:
(1) פרטי הזיהוי ופרטי קשר של כל המעורבים בשרשרת טרור במעשה טרור שפגע בקורבן טרור; (1) פרטי הזיהוי ופרטי קשר של כל המעורבים בשרשרת טרור במעשה טרור שפגע בקורבן טרור;
(2) ראיות הקושרות את הנתבע, ישירות או בעקיפין, למעשה טרור שפגע בקורבן טרור; (2) ראיות הקושרות את הנתבע, ישירות או בעקיפין, למעשה טרור שפגע בקורבן טרור;
(3) ראיות לתמיכת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בקורבן טרור, למעשה הטרור שקשור בו הנתבע; (3) ראיות לתמיכת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בקורבן טרור, למעשה הטרור שקשור בו הנתבע;
(4) מידע וראיות הקושרות בין נתבע לבין כסף, רכוש ופעולה ברכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו, לבד או יחד עם אחר או חבר בני אדם, תושב ישראל או זר, בישראל, מחוצה לה או באזור; (4) מידע וראיות הקושרות בין נתבע לבין כסף, רכוש ופעולה ברכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו, לבד או יחד עם אחר או חבר בני אדם, תושב ישראל או זר, בישראל, מחוצה לה או באזור;
"מעורב טרור" – כל מי שמעורב בעבירת טרור בטרם או לאחר שבית משפט הטיל עליו אחריות בשל מעורבות או קשר לעבירה מהעבירות המפורטות להלן, ועל-כן חייבו בתשלום פיצוי כספי לקורבנות העבירה, גם אם מבצע העבירה נהרג במהלך ביצוע העבירה או במהלך ניסיון ביצועה: "מעורב טרור" – כל מי שמעורב בעבירת טרור בטרם או לאחר שבית משפט הטיל עליו אחריות בשל מעורבות או קשר לעבירה מהעבירות המפורטות להלן, ועל-כן חייבו בתשלום פיצוי כספי לקורבנות העבירה, גם אם מבצע העבירה נהרג במהלך ביצוע העבירה או במהלך ניסיון ביצועה:
(1) עבירה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
(2) עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או תקנות 84 ו-85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור;
(3) עבירה לפי חלק ג׳ בתקנות ההגנה (שעת חירום);
(4) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע–2009 או בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור, וכן בעבירה כאמור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) שנעברה באזור;
"פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; "פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;
"קורבן טרור" – "נפגע" או "בן-משפחה של נפגע" כהגדרתם בחוק התגמולים, ביחס למעשה טרור; "קורבן טרור" – "נפגע" או "בן-משפחה של נפגע" כהגדרתם בחוק התגמולים, ביחס למעשה טרור;
"רשות אזרחית" – כל אחד מאלה – "רשות אזרחית" – כל אחד מאלה –
(1) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור;
(2) רשות המיסים;
(3) האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל;
(4) יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה;
(5) כל רשות אחרת שתקבע על-ידי השר;
"השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים.
הקמת היחידה המיוחדת לחילופי מידע 2. (א) במשרד המשפטים תוקם יחידה מיוחדת שתהא אחראית לחילופי מידע וראיות בין קורבנות טרור לבין גוף ביטחון ורשות אזרחית. (א) במשרד המשפטים תוקם יחידה מיוחדת שתהא אחראית לחילופי מידע וראיות בין קורבנות טרור לבין גוף ביטחון ורשות אזרחית.
(ב) היחידה תהא אחראית על איסוף המידע וקבלתו מן הרשויות, ניהולו והנגשת מידע וראיות ממנו לקורבן טרור ובאי-כוחו, זאת, לאחר מיונו וניתוחו על-ידה (להלן – המידע המעובד). (ב) היחידה תהא אחראית על איסוף המידע וקבלתו מן הרשויות, ניהולו והנגשת מידע וראיות ממנו לקורבן טרור ובאי-כוחו, זאת, לאחר מיונו וניתוחו על-ידה (להלן – המידע המעובד).
(ג) היחידה תהיה מורכבת ממשפטנים, מומחים בתחום המאבק בטרור ומומחים בניתוח מידע, וכן מומחים נוספים שימצא השר לנכון למנות לצורך מימוש ייעודה של היחידה. (ג) היחידה תהיה מורכבת ממשפטנים, מומחים בתחום המאבק בטרור ומומחים בניתוח מידע, וכן מומחים נוספים שימצא השר לנכון למנות לצורך מימוש ייעודה של היחידה.
(ד) בראש היחידה ימונה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. (ד) בראש היחידה ימונה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.
הזכות לקבלת מידע מעובד 3. (א) במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של קורבן טרור נגד מעורב טרור או בעקבות פסק דין פלילי שחייב מעורב טרור לשלם פיצוי כספי לקורבן טרור, זכאים קורבן טרור ובאי כוחו לקבל מאת היחידה מידע מעובד המצוי בידיה העשוי לסייע להכנת תביעתם, להוכחתה בבית-משפט או למימוש פסק הדין שניתן לטובתם. (א) במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של קורבן טרור נגד מעורב טרור או בעקבות פסק דין פלילי שחייב מעורב טרור לשלם פיצוי כספי לקורבן טרור, זכאים קורבן טרור ובאי כוחו לקבל מאת היחידה מידע מעובד המצוי בידיה העשוי לסייע להכנת תביעתם, להוכחתה בבית-משפט או למימוש פסק הדין שניתן לטובתם.
(ב) המידע יועבר למקבל מידע בכפוף להוראות סעיפים 6 ו-7. (ב) המידע יועבר למקבל מידע בכפוף להוראות סעיפים 6 ו-7.
(ג) מקבל המידע יעשה שימוש במידע רק לצורך תביעה ובמסגרתה בלבד. (ג) מקבל המידע יעשה שימוש במידע רק לצורך תביעה ובמסגרתה בלבד.
חובת אספקת מידע של רשות ליחידה 4. (א) בכל גוף ביטחון ורשות אזרחית (בסעיף זה – רשות) ימונה אחראי על מסירת מידע ליחידה. (א) בכל גוף ביטחון ורשות אזרחית (בסעיף זה – רשות) ימונה אחראי על מסירת מידע ליחידה.
(ב) כל רשות תקצה משאבים לאיסוף ואיתור מידע. (ב) כל רשות תקצה משאבים לאיסוף ואיתור מידע.
(ג) על אף האמור בכל דין, רשות רשאית להעביר ליחידה מידע שנועד לשם יישומו של חוק זה. (ג) על אף האמור בכל דין, רשות רשאית להעביר ליחידה מידע שנועד לשם יישומו של חוק זה.
(ד) פנתה היחידה לרשות לשם קבלת מידע, תעביר היא את המידע המבוקש ליחידה בתוך 45 ימים. (ד) פנתה היחידה לרשות לשם קבלת מידע, תעביר היא את המידע המבוקש ליחידה בתוך 45 ימים.
(ה) רשות רשאית לבקש שתי אורכות בנות 60 יום כל אחת; ניתנה לרשות אורכה, תעדכן את היחידה אחת לחודש בדבר התקדמות איסוף המידע המבוקש. (ה) רשות רשאית לבקש שתי אורכות בנות 60 יום כל אחת; ניתנה לרשות אורכה, תעדכן את היחידה אחת לחודש בדבר התקדמות איסוף המידע המבוקש.
(ו) לעניין חוק זה, חזקה היא שמידע מצוי בידי גוף ביטחון או רשות אזרחית אם הוא נכלל במקורות הבאים: (ו) לעניין חוק זה, חזקה היא שמידע מצוי בידי גוף ביטחון או רשות אזרחית אם הוא נכלל במקורות הבאים:
(1) תיק הראיות שנמסר לעיון נאשמים ובאי-כוחם במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדם בקשר למעשה הטרור המסוים שפגע בקורבן טרור, בכלל זה תיק החקירות;
(2) כתבי בי-דין וצרופות שהוגשו לבית-משפט בהליך פלילי הדן במעשה הטרור המסוים – הן על ידי נאשמים ובאי-כוחם והן על ידי באי-כוח מדינת ישראל;
(3) מידע וראיות מכל תיק בהליך פלילי, מינהלי או אזרחי הקשור במישרין או בעקיפין לנתבע בתביעה ואשר נמסר לעיון נאשמים או נתבעים ובאי-כוחם בהליכים;
(4) מידע וראיות, למעט אלו שחל עליהן סעיף 6, עליהם התבססה הכרזה על יחיד או חבר בני אדם כפעיל טרור או ארגון טרור בהתאמה, כאמור בפרק ב' לחוק המאבק בטרור, ובלבד שתביעת קורבן טרור מופנית כנגד אותו יחיד או חבר בני אדם או כנגד מעורב טרור שקשור אליו;
(5) מידע ומסמך שנאסף על ידי גוף ביטחוני במסגרת פעילות מבצעית, הקשורים במישרין או בעקיפין למעשה הטרור המסוים שפגע בקורבן טרור;
(6) מידע ומסמך המצויים במשרדי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הקשורים במישרין או בעקיפין למעשה הטרור המסוים שפגע בקורבן טרור;
(7) מידע וראיות בדבר תגמולים או תשלומים שמקבלים הנתבעים או קרובי משפחתם בעבור ובעקבות מעורבות הנתבעים במעשה הטרור המסוים, לרבות פרטי התשלום, זהות הגורם המשלם, גובה התשלום, מועדו, אופן התשלום ומיקומו.
הגשת בקשות והטיפול בהן 5. (א) קורבן טרור ובא-כוחו (להלן – המבקש) רשאים להגיש לראש היחידה, או למי שהוסמך לכך על ידו, בקשה בכתב לקבלת מידע. (א) קורבן טרור ובא-כוחו (להלן – המבקש) רשאים להגיש לראש היחידה, או למי שהוסמך לכך על ידו, בקשה בכתב לקבלת מידע.
(ב) (1) היחידה תעביר למבקש את המידע המעובד ללא שיהוי ובתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה.
(2) ראש היחידה רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), במקרה הצורך, ב-60 ימים נוספים, ובלבד שהודיע על כך בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה.
(3) ראש היחידה רשאי להאריך, הארכה נוספת, את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש תוך התקופה האמורה, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש, או בשל נימוקים מיוחדים אחרים, יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60 ימים.
(ג) היחידה תודיע למבקש היכן ומתי יעמוד המידע לרשותו ותנקוט אמצעים לאבטחת המידע ככל שיש בכך צורך. (ג) היחידה תודיע למבקש היכן ומתי יעמוד המידע לרשותו ותנקוט אמצעים לאבטחת המידע ככל שיש בכך צורך.
(ד) מסירת המידע למבקש תיעשה בהתאם לצרכיהם ותוך שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ועל פרטיות גורמים שאינם הנתבע הנוגעים בדבר, ככל הניתן. (ד) מסירת המידע למבקש תיעשה בהתאם לצרכיהם ותוך שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ועל פרטיות גורמים שאינם הנתבע הנוגעים בדבר, ככל הניתן.
(ה) החליטה היחידה שאין ביכולתה להיענות לבקשה, כולה או חלקה, עקב נימוקים כמפורט בסעיף 6, תודיע למבקש על החלטתה זו בכתב וללא שיהוי. (ה) החליטה היחידה שאין ביכולתה להיענות לבקשה, כולה או חלקה, עקב נימוקים כמפורט בסעיף 6, תודיע למבקש על החלטתה זו בכתב וללא שיהוי.
מסירת מידע במקרים מיוחדים
6. (א) על אף האמור בסעיף 3, סברו גוף ביטחוני או רשות אזרחית, מנימוקים מיוחדים, כי יש חשש כי גילויו של מידע שהעבירה ליחידה יפגע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור, רשאים הם לקבוע האם ובאלו תנאים תהא היחידה רשאית למסור מידע זה לקורבן טרור ובא-כוחו; קבעו הגוף או הרשות כאמור, יימסר המידע באופן שמסירתו לא תיפגע באינטרסים האמורים. (א) על אף האמור בסעיף 3, סברו גוף ביטחוני או רשות אזרחית, מנימוקים מיוחדים, כי יש חשש כי גילויו של מידע שהעבירה ליחידה יפגע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור, רשאים הם לקבוע האם ובאלו תנאים תהא היחידה רשאית למסור מידע זה לקורבן טרור ובא-כוחו; קבעו הגוף או הרשות כאמור, יימסר המידע באופן שמסירתו לא תיפגע באינטרסים האמורים.
(ב) על אף האמור בסעיף 3, אין למסור לקורבן טרור או לבא-כוחו מידע הנוגע לנתבע שפרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך סבר לגביו כי אין להעבירו לנתבע מחמת חיסיון במסגרת הליך פלילי או מנהלי קודם שהתקיים נגדו. (ב) על אף האמור בסעיף 3, אין למסור לקורבן טרור או לבא-כוחו מידע הנוגע לנתבע שפרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך סבר לגביו כי אין להעבירו לנתבע מחמת חיסיון במסגרת הליך פלילי או מנהלי קודם שהתקיים נגדו.
חסיון מאגר המידע 7. (א) מאגר המידע של היחידה והשימושים בו יהיו חסויים; (א) מאגר המידע של היחידה והשימושים בו יהיו חסויים;
(ב) מאגר המידע ירשם בפנקס מאגרי המידע בהתאם לסעיף 8(ג)(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981. (ב) מאגר המידע ירשם בפנקס מאגרי המידע בהתאם לסעיף 8(ג)(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ג) נגישות למידע במאגר ומסירת מידע מן המאגר תיעשה אך ורק במסגרת סמכויותיה ותפקידיה של היחידה ולמטרת יישום חוק זה בלבד. (ג) נגישות למידע במאגר ומסירת מידע מן המאגר תיעשה אך ורק במסגרת סמכויותיה ותפקידיה של היחידה ולמטרת יישום חוק זה בלבד.
(ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה. המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים. (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה. המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.
חובת מסירת מידע 8. (א) במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של קורבנות טרור נגד מעורב טרור, חלה חובה על בא-כוח קורבן טרור למסור ליחידה עותק מכל מסמך שהגיע לידו במסגרת הליכי התביעה ומכיל מידע על הנתבעים, לרבות כתבי-הגנה, תצהירים וראיות שהגישו הנתבעים ופרוטוקולים מן הדיונים. (א) במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של קורבנות טרור נגד מעורב טרור, חלה חובה על בא-כוח קורבן טרור למסור ליחידה עותק מכל מסמך שהגיע לידו במסגרת הליכי התביעה ומכיל מידע על הנתבעים, לרבות כתבי-הגנה, תצהירים וראיות שהגישו הנתבעים ופרוטוקולים מן הדיונים.
(ב) היחידה רשאית, על פי שיקול דעתה, להעביר מידע כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות שמצאה לנכון. (ב) היחידה רשאית, על פי שיקול דעתה, להעביר מידע כאמור בסעיף קטן (א) לרשויות שמצאה לנכון.
סדרי ראיות 9. (א) בכל הנוגע למידע או ראיה שקיבל קורבן טרור מכוח חוק זה, בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 6 או מהוראות כל דין בעניין לחיסיון ראיות. (א) בכל הנוגע למידע או ראיה שקיבל קורבן טרור מכוח חוק זה, בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 6 או מהוראות כל דין בעניין לחיסיון ראיות.
(ב) הגיש קורבן טרור לבית-משפט מידע או ראיה שהועברו לו מאת היחידה ובית-משפט רואה צורך במתן עדות בעל-פה בקשר להם, רשאי הוא להורות על זימון עובד היחידה לצורך כך; אולם, לא יזומן עובד היחידה כאמור אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות. (ב) הגיש קורבן טרור לבית-משפט מידע או ראיה שהועברו לו מאת היחידה ובית-משפט רואה צורך במתן עדות בעל-פה בקשר להם, רשאי הוא להורות על זימון עובד היחידה לצורך כך; אולם, לא יזומן עובד היחידה כאמור אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות.
ביצוע ותחילה 10. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) היחידה תוקם בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) היחידה תוקם בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.